נושאים

שנה

יחסי דת, חברה ומדינה

2014
על טהרת התואר: לימודים אקדמאיים במגזר החרדי
מלאך גלעד. על טהרת התואר: לימודים אקדמאיים במגזר החרדי. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2014.תקציר

המחקר המתואר בחיבור זה עוסק בתהליך כניסתם של חרדים ללימודים אקדמיים ובגורמים שהביאו לעלייה הדרמטית במספר הסטודנטים החרדים מאז ראשית המאה העשרים ואחת. המחקר מצביע על כך שהקמת מסלולים אקדמיים לחרדים הינה חלק ממגוון הסדרים שהתפתחו בתקופה זו, שמטרתם שילוב החברה החרדית במשק הישראלי. במסגרת הסדרים אלו הוקמו גם מסלולים ייחודיים לחרדים בתחומי הצבא והתעסוקה.

המודל המוצג במחקר כולל את התנאים שאפשרו את צמיחת המסלולים האקדמיים לחרדים, את השחקנים שפיתחו והובילו יוזמה זו ואת הכלים ששימשו לקידום כניסתם של חרדים למסלולים החדשים. בחלקו האחרון מנתח המחקר את תכנית החומש של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה עבור המגזר החרדי לשנים 2015-2011, ובוחן את יתרונותיה וחסרונותיה. המלצות המדיניות של המחקר כוללות דרכים אפשריות להגדלת מספר החרדים הפונים ללימודים אקדמיים, כמו גם לשיפור האיכות של לימודים אלו.

PDF icon malach_a_kosher_degree.compressed.pdf
2010
תכנון ופוליטיקה בירושלים
אורבך גדליה, שרקנסקי עירא. תכנון ופוליטיקה בירושלים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.תקציר

מחקר זה עוסק בשינויים המתחוללים בזירת התכנון בשלושת העשורים האחרונים, ובראשם ריבוי השחקנים הנוטלים חלק בתהליך וריבוי הפעילויות, האינטרסים והערכים.שינויים אלה שנבחנו בזירת תכנון מורכבת כמו ירושלים, משפיעים על תהליך התכנון, תוצאותיו ותפוקותיו: התארכות משך התכנון ופער גדל והולך בין התכנון ליישומו

PDF icon auerbachsharkansky_planning_and_politics_in_jerusalem-min.pdf
2009
דיוני וועדת ניסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע ברשויות המקומיות בישראל
אש תומר, פייטלסון ערן. דיוני וועדת ניסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע ברשויות המקומיות בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2009.תקציר

מחקר זה בוחן את דיוני ועדת נסים כצוהר להבנת מגמות ותהליכי פיתוח בתקופה נתונה 2001-1995. המחקר מתמקד בתהליך הפיתוח, בשחקנים המרכזיים, במניעים שהנחו אותם ובמנגנון הפיתוח של הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים בישראל. הניתוח מתייחס לעצם התהליך ולא לתוצאותיו ומציע, בין השאר, אפשרות של חיזוי מוקדם של תהליך הפיתוח והמגמות הצפויות.

PDF icon ashfeitelson_the_lens_of_thenissim_commission_deliberations.pdf
2007
בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה
פפר אנשיל. בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.תקציר

הקהילה החרדית-לאומית הפכה בשני העשורים האחרונים לזרם מרכזי בתוך הציבור הדתי בישראל. לאחרונה מזוהה הזרם החרד"לי עם מגמות של הקצנה פוליטית ימנית ומאוזכר תכופות בעיתונות הכללית. למרות זאת, טרם זכה להגדרה או לאבחון מעמיק של מאפייניו התרבותיים, החברתיים והרוחניים. מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו להגדיר את מאפייני הזרם הזה, לציין אבני דרך בהתפתחותו ולתאר את האופן שבו השפיע על הציבור הדתי ואת יחסיו עם החברה הישראלית הכללית. המחקר מנתח את השינויים שעברו על הציבור הדתי וגרמו לצמיחתה של הקהילה החרדית-לאומית, ומנסה לצפות לאן פניה של זו בעתיד.

PDF icon pfefer_origins_and_future_course_of_the_national_haredi_public.pdf
ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות
לופו יעקב. ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.תקציר

מחקר זה מתחקה אחר שורשי המאבק המתנהל בחברה החרדית נגד הנהגת לימודי חול כלליים בישיבות תיכוניות חרדיות. בעוד שלגבי מכללות ומסגרות הכשרה מקצועית שמעניקות השכלה כזאת קיימת הסכמה שבשתיקה, הרי כנגד קומץ הישיבות שמצדדות בה מתנהלת מלחמת חָרמה. מדובר בישיבות שהוקמו בעשורים האחרונים והן באות לענות על הדרישה הגוברת להכשרת אברכים לפרנסה באמצעות שילוב השכלה כללית עם לימודי קודש. המאבק מלוּוה בטיעונים אידאולוגיים, המציגים את לימודי החול בשלב זה של החיים כאסורים מדאורייתא. המנהיגות החרדית מעדיפה להציג את פריצת הגדר הזו כתופעה חדשה, שהולדתה במדינת ישראל, ודינה להימחות. מחקרו של ד"ר לופו מעניק למחלוקת פרספקטיבה היסטורית ומראה כי התופעה מלווה את החברה החרדית עוד מתקופת "תור הזהב" של הישיבות במזרח אירופה, קודם להקמתה של מדינת ישראל, וכי שילובם של לימודים כלליים בישיבה נתפס כבר בעבר כלגיטימי בעיני כמה מגדולי התורה המיוחסים בחברה החרדית.

PDF icon lupu_haredi_opposition_to_haredi_high_school_yeshivas.pdf
2005
לוז נמרוד. קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ: גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

מחקר זה עוסק בתמורות יחסה של הקהילה הערבית ביפו ובפעילותה בסוגיית מסגד חסן בכ בתל אביב-יפו. בראשית שנות ה-70, וכחלק ממגמת הפיתוח העירוני החל ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תכנית לפיתוח המסגד החרב ולהפיכתו למרכז תיירות מסחרי. הכתנית סוכלה בשל מאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו ובעקבות זאת המסגד חזר לידיה והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948. בד בבד העמיקה ההזדהות והזיקה בין הקהילה למסגד. המאבק נגד עיריית תל אביב יפו ונגד גורמים ממשלתיים שונים היה חלק מתהליך שבו חלה עלייה (לפחות זמנית) בלכידותה של קהילת יפו המפוצלת, ביכולתה לעמוד על זכויותיה ובמימוש מלא יותר של צרכייה התרבותיים פוליטיים.

מסגד חסן בכ משמש נקודת מוצא לדיון בדרכים שבהן המיעוט הערבי פלסטיני במדינת ישראל עושה שימוש בנכסיו היסטוריים התרבותיים-דתיים לחיזוק מעמדו האזרחי ולהגברת לכידותו הפנימית על ידי יצירת זהות קולקטיבית רחבה ואיתנה. המסגד הפך למעוז ולסמל מאבקה של קהילת יפו לבעלות על נכסייה ההיסטוריים, לרצונה להתבטא במרחב העירוני ולצורך הבסיסי של פרטים וקבוצות להגביר את הקרבה והזיקה לנוף שהם חיים בו.

PDF icon luz_the_arab_community_of_jaffa.pdf
בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון
גונן עמירם. בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

מחקר זה מתמקד ביחסים שבין לימודים תורניים לפרנסה מעבודה בחברה החרדית בלונדון. התמונה העולה מן המחקר היא של חברת לומדים ומתפרנסים, בה כשני שלישים מן גברים החרדים מתפרנסים. זאת, בשונה מן המצוי בישראל, בה אומדן המתפרנסים בקרב הגברים החרדים הוא שליש. על פי ממצאי המחקר, החרדים בלונדון חיפשו איזונים בין לימוד תורה ופרנסה המתבטאים בטיפוסים הבאים (לפי מידת המחויבות ללימוד ולפרנסה בכל אחד מן האיזונים): 'אברך מלא', המקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה; 'אברך המתפרנס מעט', המוצא לו תעסוקות מזדמנות בהפסקות ובחופשות; 'אברך חלקי' המסתפק בחצי יום של לימודים בכולל ובשאר היום מחזיק במשרה מפרנסת חלקית; 'מתפרנס לומד', הקובע לעצמו עתים ללימוד תורה בכל יום מן השבוע ו'מתפרנס הלומד מעט', המסתפק בלימוד תורה בשבתות וחגים. אצל רוב המפרנסים נמשכת המחויבות ללימודים תורניים כחלק אינטגרלי של החיים החרדיים. מקורות הפרנסה העיקריים של החרדים בלונדון מתמקדים בהוראה, במסחר ובנדל"ן.

PDF icon gonen_between_torah_learning_and_earning.pdf
חקק יוחאי. רוחניות מול גשמיות בישיבות הליטאיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

מחקר זה בוחן את הניסיון לכונן את הישיבות הליטאיות כחלופה רוחנית לתרבות המערבית, האמורה לאפשר לצעיר החרדי לממש את ייעודו האמיתי: להתקרב אל האל ולדבוק בו. כדי להרחיב את הממדים הרוחניים בחייו, אמור הצעיר למשמע ולרסן את גופו ולצמצם את הממדים הגשמיים. על פי התפיסה החרדית מתוארת התרבות המערבית כממוקדת ב"בניין הגוף" וכחותרת לעבר המשאבים הגשמיים המוגבלים מטבעם. בניגוד לה, החברה החרדית ועולם התורה במיוחד, מתוארים כמכוונים לעבר משאבים רוחניים, כמו התקרבות אל הבורא ועלייה במדרגות הקדושה, המוצגים כבלתי מוגבלים מטבעם, וכמצויים בשפע עבור כל מי שמעוניין בהם. על רקע חוסר מוגבלותם של המשאבים הרוחניים, ובניגוד למוגבלותם של המשאבים הגשמיים, אמורים להיות היחסים בין לומדי התורה ובהמשך לכך גם בין החברים בחברה החרדית, הרמוניים ושלווים. המחקר בוחן את הקשיים ביישומו של חזון אוטופי זה, שהוא מרכזי להבנת אופייה של חברת הלומדים החרדית, ואלה מתוארים על רקע המשברים בעולם הישיבות בשנים האחרונות, כולל הגידול המשמעותי בממדי הנשירה ממוסדות החינוך החרדיים.

PDF icon hakak_spirituality_and_worldliness_in_lithuanian_yeshivas.pdf
דרורי זאב. בין אמונה לצבא: גדוד הנח"ל החרדי - סיכויים וסיכונים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

גדוד הנח"ל החרדי פועל מאז 1999 במסגרת צה"ל, ונועד במקורו לקלוט מתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית. עם השנים נפתחו שורותיו גם בפני ישיבות הסדר וישיבות חרד"ליות. המחבר בוחן את מערכות היחסים שהתפתחו הן בתוך הגדוד החרדי עצמו והן בין הממסד החרדי לממסד הצה"לי. הוא מבקש להעריך את הסיכוי הטמון בגדוד זה באמצעות קירוב אוכלוסייה אמונית לצה"ל, תוך בחינת הסיכון שבהקמת יחידה עצמאית בעלת אופי מגזרי, דבר הנוגד את תפיסת היסוד של צה"ל.

PDF icon drori_between_faith_and_military_service.pdf
מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים
כהן בצלאל. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

מחקר זה מצביע על חסמים השקפתיים ומבניים המצויים בחברה החרדית ומקשים על המעבר של גברים חרדים, שעסקו שנים רבות אך ורק בלימוד תורני, אל מעגל העבודה. הוא מצביע על תופעת ההימנעות של המנהיגות מקידום התעסוקה של חרדים, בעיקר בקרב המנהיגות הרוחנית והציבורית החרדית, אך גם בקרב חוגי השלטון. המחקר מעלה גם שורה ארוכה של פעולות שראוי לנקוט על מנת לקדם את התעסוקה באוכלוסייה החרדית, שבין קוויה המנחים הוא ההישענות על התשתית הרוחנית והארגונית של החברה החרדית ברוח הערכים הדתיים והתרבותיים המכוונים את חייה.

PDF icon cohen_economic_hardship_in_haredi_society.pdfPDF icon cohen_economic_hardship_in_haredi_society_english.pdf
Lupu J. New Directions in Haredi Society Vocational Training and Academic Studies. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

The year 1996 marked a shift in the attitude of ultra-orthodox society to vocational and academic training for men. Also noted were changes in and expansion of vocational and academic training for women. Across Israel institutions of higher learning for Haredi men and women sprang, adapted to the special heterogeneous needs of this population. Thousands of men and women study in them and prepare themselves for a life of earning and integration into the labor market. This study reviews the shift from ideological, historical and socio-political perspectives and proposes recommendations to substantiate and expand this phenomenon.

PDF icon lupo_new_directions.pdf
Zarembski AL. Refracted Vision: An Analysis of Religious-Secular Tension in Israel. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

As a sequel to The religious-Secular Divide in the Eyes of Israel's Leaders and Opinion Makers, Refracted Vision discusses the causes and impact of fear; increased segregation; increased insecurity over identity, and decreased commonality on religious-secular relations through a historical analysis. It examines how variables, often blamed for tensions, both impact on and are manifestations of deeper issues. Policy recommendations offer new ways of strengthening relations, which may alter Israel's current reality and provide for an environment of greater understanding, opportunity and cohesiveness.

PDF icon zarembski_an_analysis_of_religious_secular_tensions_in_israel.pdf
2004
חקק יוחאי. בין קודש לתכלס: גברים חרדיים לומדים מקצוע. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.תקציר

מחקר זה בוחן את האינטראקציה בין צעירים חרדיים בעלי רקע ישיבתי לבין מסגרת להכשרה מקצועית-טכנולוגית, 'המרכז החרדי להכשרה מקצועית'. השאלות העיקריות שעולות בו הן: מהו הרקע של הלומדים במרכז? כיצד הם מסבירים את החלטתם לצמצם את לימודי הקודש לטובת לימודי חול? מה הן הדילמות שמלוות מעבר זה וכיצד מגיבה לכך סביבתם?

PDF icon hakak_vocational_training_for_ultra_orthodox_men.pdf
לופו יעקב. האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה?. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.תקציר

מחקר זה בוחן את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב שנפתחו להשפעה של הציביליזציה הארופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה הליטאית הגורסת ניתוק מלימודי חול אצל הגברים הצעירים. ש"ס ומנהיגיה לא עמדו עד עתה מול ההגמוניה הליטאית בסוגיה זו וכך מכבידים על יוצאי המזרח במאמציהם לסגור פערים חברתיים-כלכליים ואף לחזור לדפוסים תרבותיים שהיו מקובלים עליהם בעבר.

PDF icon lupu_can_shas_restore_past_glory.pdf
2003
חקק יוחאי. מאוהלה של תורה למאהל טירונים: מפגש בין מודלים תרבותיים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2003.תקציר

מחקר זה בוחן את המפגש בין צעירים חרדיים עם השירות הצבאי במסגרת של טירונות כלל צה"לית, שבו המערכת שואפת להפוך אזרחים לחיילים. הפיכת הצעירים לחיילים כוללת משטור ומשמוע גופם והתנהגותם, הקניית ידע, מיומנויות וערכים. המחקר בודק את האופן שבו טירונים מגיבים אל השיח והפרקטיקות הצבאיים, מפנימים אותם והאם או מתי ביכולתם להתנגד להם, לחתור תחתם או לעצבם מחדש.

PDF icon hakak_yeshiva_learning_and_military_training.pdf
2002
זמברסקי לורה. השסע הדתי-חילוני בעיני המנהיגים ומעצבי דעת הקהל בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

מחקר זה חושף מדרג של משתנים התורמים לשסע הדתי-חילוני כפי שהוא מצטייר בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראל. גורמי היסוד המגבירים את תחושת הניכור והניגוד שבין הציבור הדתי לזה החילוני הם פחד, אי-ביטחון גובר בתוך הקהילות, ירידה בתחושת השיתו והתעצמות ההתבדלות של צבורים זה מזה. גורמים אלה אינם בולטים על פני השטח באינטראקציה השוטפת שבין דתיים לחילונים, אולם הם הבסיס לשסע. ביטויים אלה טעונים ברגשות עזים השבים ומזינים את המתח הדתי-חילוני. ולבסוף, ישנם המשתנים החיצוניים המשפיעים גם הם על השסע בהווה: קשורת, מצבה הביטחוני של המדינה ובית המשפט הגבוה לצדק. אף שהם חיצוניים לשסע, גורמים אלה משפיעים, כל אחד בפני עצמו, על היחסים בין דתיים לחילונים.

PDF icon zarembsky_religious_secular_divide_202_en.pdfPDF icon zarembsky_religious_secular_divide_2002.pdf
הורוביץ נרי. "יהודים העירה בוערת": יהדות התורה בין בחירות 1999 לבחירות 2001. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

מטרת המחקר היא לסקור את ההתפתחויות הפוליטיות והאלקטורליות בחברה החרדית בין הבחירות לכנסת ב-1999 לבין הבחירות לראשות הממשלה ב-2001. הפוליטיקה החרדית בכלל ומפלגת יהדות התורה המאוחדת בפרט כמעט ולא נחקרו. עובדה זו מפתיעה על רקע רציפות מוסדית גבוהה והמשכיות בדפוסי הפעולה נוכח סביבה משתנה.

המחקר מציב את הפוליטיקה החרדית ככזו המצויה בעומס גובר – תוצר של תהליכים פנימיים וחיצוניים. התהליכים הפנימיים הנובעים מאתגרים כלכליים הם תוצאה של משבר חברת הלומדים, ואילו התהליכים החיצוניים נוגעים למקומם של החרדים בסביבה הכלל חברתית.

בחירות 1999 נערכו בשיאו של מתח חילוני-דתי סביב אופייה של החברה הישראלית, לכאורה לקראת תום הסכסוך עם הפלסטינים. ואילו בחירות 2001 נערכו בשעה של התפרקות תהליך השלום והפיכתו לעימות אלים בין ישראל והפלסטינים. שינוי בסדר היום הקהה מעט את המתח בין החרדים לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית אולם הטלטלה שעברה החברה החרדית בשנים אלו לבטח תתן את רישומה בעתיד.

PDF icon horowitz_2002.pdf
חסון שלמה ed. יחסי דת חברה ומדינה: תסריטים לישראל. (חסון שלמה). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

ספר זה מנסה לתאר באמצעות כמה תסריטים התפתחויות אפשריות ביחסי דת, חברה ומדינה בישראל התסריטים אינם מתכוונים לחזות את העתיד או להציע עתיד רצוי, אלא לעקוב אחר מגמות וכיווני התפתחות ולברר מה אפשר שיקרה. יצירה של תמונות עתיד אפשריות יכולה לסייע לציבור ולמקבלי ההחלטות להתמודד עם השאלה "מה יקרה אם". אחד הנושאים החשובים שהתסריטים עוסקים בהם הוא הגדרת זהות המדינה. השאלה היא באיזו מידה תעוצב זהות זו על ידי חקיקה דתית, או על ידי חקיקה המעמידה במרכזה את חרויות הפרט. שאלה מרכזית אחרת הנידונה בתסריטים היא מערכת ההקצאות של זכויות וחובות במדינת ישראל. השאלה היא מהו איזון נכון בין הקצאת זכויות וחובות בין קבוצות התרבות השונות, וכיצד מתפרשת הקצאה זו בעיני בני הקבוצות השונות. סוגיה נוספת – היחסים החברתיים בין קבוצות התרבות השונות – מעבירה את התסריטים מתחום החוק והמשפט, שהם מעניינן של רשויות המדינה, לתחום חיי היום יום של התושבים. דתיים, חרדים וחילונים חולקים מדי יום מרחבים ציבוריים שונים: הרחוב, השכונה והמרכז העירוני. האם ההבדלים התרבותיים מוליכים בהכרח לקונפליקט, או שניתן למצוא פשרות שיהיו מקובלות על קבוצות התרבות השונות? פיתוח תסריטים העוסקים בסוגיות אלו יכול להעשיר את הדיון הציבורי ולאפשר היערכות מבעוד זמן לקראת תמורות אפשריות.

PDF icon hasson_religion_society_and_state_2002.pdf
Hasson S. The Struggle for Hegemony in Jerusalem: Secular and Ultra-Orthodox Urban Politics. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2002.Abstract

This book reviews the struggle for hegemony in Jerusalem between secular and ultra-orthodox (haredi) Jews. It examines the democratic deficit in urban politics formed by the rise of the haredi minority to power, and proposes ways to rectify this deficit. The study addresses the following questions: What are the characteristics of the urban democratic deficit? How did the haredi minority become a leading political force in the city? What are the implications of the democratic deficit from the perspective of the various cultural groups? What can be done in view of the fact that the non-haredi population is not only under-represented but also feels threatened and prejudiced by urban politics initiated by the city council?

PDF icon hasson_struggle_for_hagamony_2002.pdf
2000
גונן עמירם. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.Abstract

במסגרת תכנית המחקרים על "דת חברה ומדינה" המתנהלת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות סקר פרופ’ עמירם גונן את תהליכי המעבר מעולם הישיבות למעגל העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בסקירה נמצא כי תקופת הלימודים התורניים המלאים בישיבה או בכולל היא קצובה – הגברים החסידים ממעטים בה, הגברים הליטאים מאריכים קמעה. אך בשתי הקבוצות מתקיים שיעור גבוה של השתתפות במעגל העבודה, שלא כמו בישראל, בה מתקיים הסדר דחיית הגיוס לצבא כל עוד גבר צעיר הוא בגדר "תורתו אומנותו", קרי עוסק בלימודים תורניים מלאים. הסקירה בוחנת מסלולים של כניסה למעגל העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בשנים האחרונות גוברת הנהייה אחר מקצועות המחשב בקרב אוכלוסייה זו. הדבר בא לידי ביטוי בהקמת מכונים להכשרה מקצועית בתחומים אלה. פרופ’ גונן מעלה שורה של לקחים לישראל על בסיס המצב השורר בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק.

As part of the Floersheimer Institute’s ongoing program of studies on religion, society, and state, Prof. Amiram Gonen surveyed the processes of transition from the world of yeshivas (rabbinical seminaries) to the labor market among the Haredi (also known as ultra-Orthodox) population in the New York area. The survey found that men in both cultural groups that make up the Haredi population – Hasidic and Lithuanian – devote fixed periods of time to full-time religious study in yeshiva or kolel (a yeshiva for married men): Hasidic men for a brief period and Lithuanian men for slightly longer. Both groups, however evince a high labor-force participation rate, unlike the situation in Israel, where young men are draft-deferred as long as they are defined as “professional religious scholars”, i.e., as long as they engage in full-time religious study. The survey examines the various routes along which Haredi men in the New York area make their way to the labor market. In recent years growing numbers of Haredi men have been gravitating to computer occupations, as manifested in the establishment of vocational-training institutes in these fields. Finally, Prof. Gonen presents a series of lessons for Israel on the basis of the situation among the Haredi men in the New York area.

PDF icon gonen_from_yeshiva_to_work_en.pdfPDF icon gonen_from_yeshiva_to_work_he.pdf