נושאים

שנה

ח'מאיסי-ראסם

2012
רפורמה לרפורמה: תאגידי מים וביוב ברשויות המקומיות הערביות
ח'מאיסי ראסם. רפורמה לרפורמה: תאגידי מים וביוב ברשויות המקומיות הערביות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2012.תקציר

מאמר זה מנתח את תהליך הקמתם של תאגידי המים והביוב במסגרת הרפורמה במשק המים והביוב, ובוחן את המשמעויות וההשלכות של מערך ניהול משק המים על הרשויות המקומיות הערביות.ההנחה היא כי מדיניות כלל ארצית גורפת תקפה גם לגבי הרשויות והתושבים הערבים, על אף מצבם הייחודי מבחינה סוציו-אקונומית, תפקודית ומבנית. בהתבסס על הנחה זו, נבחנת מערכת היחסים בין הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב.השאלות העיקריות שעולות בו הן האם הקמת תאגיד המים והביוב קידמה את הניהול, ההספקה וחלוקת משק המים ברשויות הערביות? האם נלקחו בחשבון ההקשרים המיוחדים של היישובים הערביים מבחינה מבנית ותרבותית? האם התאגידים מחלישים את הרשויות המקומיות, במיוחד הערביות? האם יש סתירה או חל שינוי במדיניות הביזור באשר להקניית סמכויות לרשויות המקומיות, כיזם וספק של שירותים מוניציפליים לאזרחים? האם נפגע התהליך הדמוקרטי ברשויות המקומיות הערביות עקב בחירתם של דירקטורים שאינם נבחרי ציבור? ומה הן ההשלכות של הקמת התאגיד על אופי ואיכות שירות המים והביוב?

PDF icon khamaisi_reforming_the_reform.compressed.pdf
2010
חסמים בפני שיתוף הערבים במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי בישראל
חמאיסי ראסם. חסמים בפני שיתוף הערבים במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.תקציר

מחקר זה בוחן את הייצוג והמעורבות של הערבים במוסדות התכנון ובעשייה התכנונית בישראל. הוא סוקר את החסמים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפני השתתפות האוכלוסייה הערבית ושיתוף המתכננים הערבים במוסדות התכנון ובעשייה התכנונית, ואת ההתעלמות הממסדית מחובת הייצוג ההולם של הערבים במוסדות אלה והשלכותיה על היחסים בין המדינה לציבור הערבי.

PDF icon khamaisi_barriers_to_arab_participation.pdf
2007
קליאוט נורית, ח'מאיסי ראסם, שמואלי דבורה. עמדות ותפיסות כלפי גדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.תקציר

מחקר זה מציג עמדות ותפיסות של תושבים יהודים וערבים על גדר ההפרדה שהוקמה בקרבת "הקו הירוק" או עליו ממש בעקבות פעולות האיבה הקשות שניהלו ארגונים פלסטיניים כנגד יישובים יהודיים. המחקר נשען על סקר ראיונות של תושבים ביישובים היהודיים והערביים הסמוכים ל"קו הירוק" ממערב. בראיונות אלה פנו החוקרים ישירות וביקשו לברר במפורט את שלל העמדות, התפיסות, הרגשות, החוויות ופרשנותם, באשר להשפעה של הגדר על חיי התושבים.

PDF icon kliot_khamaisishmueli_views_and_perceptions.pdf
בין מנהגים לחוקים: תכנון וניהול הקרקע ביישובים ערבים בישראל
ח'מאיסי ראסם. בין מנהגים לחוקים: תכנון וניהול הקרקע ביישובים ערבים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.תקציר

ד"ר ראסם חמאיסי בוחן את מערכת המנהגים וההסדרים החברתיים הרווחים בחברה הערבית הנוגעים לניהול הקרקע, ובכללם איתור הגבולות, חלוקת הקרקע, השימוש והחזקה - נוהגים שצמחו בחברה כפרית שבה עברה הקרקע בירושה מדור לדור. מנגד מסביר ד"ר חמאיסי את התפתחות מערכת החוקים בישראל ואת השלכותיהם על השינוי במערכת ניהול הקרקע בתנאים עירוניים. הוא בוחן את ההבדלים שבין שתי מערכות ניהול המקרקעין (מנהגים לעומת חוקים) מבחינה חברתית, כלכלית, תרבותית ופוליטית, ואת השלכותיהם התכנוניות על שימושי הקרקע והתפתחות המרחב היישובי. על בסיס מחקרו מציע המחבר כלים ומנגנונים לצמצום הסתירות והניגודים בין המנהגים לחוקים כדי שייווצרו התנאים ליישום התכנון המתארי ולייעול ניהול המקרקעין, תוך הגברת האמון של התושבים במערכת ניהול המקרקעין הפועלת על פי חוקים. אם כך ייעשה, ניתן יהיה לממש את תכניות המתאר ולהפשיר קרקעות לדרכים ולצורכי ציבור ביישובים הערביים.

PDF icon khamaisi_between_customs_and_laws.pdf
Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition
Hasson S ed. Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition. (Hasson S). Jerusalem: Floersheimer Studies; 2007.תקציר

פרסום זה מציג את המציאות המורכבת של ירושלים כעיר חלוקה על ידי שישה כותבים. שלמה חסון בוחן את ההתפתחויות הטריטוריאליות, החברתיות, הכלכליות, והפוליטיות בירושלים וכיצד אלה ישליכו על פתרונות אפשריים לבעיית ירושלים. שלמה חסון ורמי נסראללה בוחנים עתידיים אפשריים לירושלים שעשויים להתרחש בעיר בשל ההשלכות של התפתחויות מקומיות, ארציות ובינלאומיות. ראסם חמאיסי מציע להקל על מצבם של הפלסטינים על ידי מימוש זכותם לעיר. עמירם גונן בוחן דרכים חדשות לחיזוק ירושלים על ידי יצירת קשרים בין פלסטינים לישראלים. נעם שובל בוחן את המורפולוגיה של העיר ואת השלכות גדר הביטחון על  חיי היום יום. יפעת מעוז מציגה תוצאות סקרי דעת קהל הנוגעים לפתרונות שונים לבעיית ירושלים.

PDF icon jerusalem_in_the_future.compressed.pdf
2006
חמאיסי רסאם. השלכות גדר ההפרדה על האוכלוסיה הערבית בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2006.תקציר

סקירה ראשונית זו עוסקת בהשלכות השונות של גדר ההפרדה המוקמת בגדה המערבית, על היבטים הנוגעים לתחושת השיוך והזהות, הכלכלה והמערכות המרחביות של הערבים בישראל. מחד מעבירה הגדר מסר חד-משמעי כי הערבים ימשיכו להיות אזרחי מדינת ישראל בכל הסדר פוליטי עתידי עם הפלסטינים. מאידך, היא יוצרת חיץ בין הערבים בישראל לבין אחיהם ללאום, לתרבות ואף לקשר משפחתי מן העבר השני.

PDF icon khamaisi_the_impacts_of_the_separation_fence.pdf
2005
Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision
Hasson S, Nasrallah R. Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

This publication is a product of a two-year cooperation effort between the International Peace and Cooperation Center and the Floersheimer Institute for Policy Studies carried out with the support of the Friedrich Ebert Stiftung. The two teams worked on a series of scenarios regarding possible futures for Jerusalem, a vision of a desired future and a preliminary strategic framework towards its realization.

PDF icon jerusalem_scenarios_and_a_shared_vision.pdf
2004
חמאיסי ראסם. חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.תקציר

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על היישובים הערביים הכין ד"ר ראסם חמאיסי מחקר המתמקד בזיהוי ובניתוח החסמים העומדים בפני תהליך התכנון ביישובים אלה. המחקר מבחין בין כמה סוגים של חסמים: חסמים מבניים נובעים מאופייה של מערכת התכנון בישראל בכלל וממעמדו של המיעוט הערבי במערכת זו בפרט. חסמים מרחביים נובעים מהיעדר התאמה בין המפה המוניציפלית למפה של מוסדות התכנון. חסמים תרבותיים נובעים מתוך החברה הערבית, בעיקר בשל מסורת המקדשת את הבעלות הפרטית הרב-דורית על הקרקע ואת הנאמנות לחמולה בעניינים של נכסי דלא ניידי. לאחר ניתוח החסמים השונים מציע החוקר שורהשל צעדים להסבתם.

PDF icon khamaisi_barriers_to_the_planning_of_arab_localities.pdf
2003
חמאיסי ראסם. מרחב נצרת: מסגרת מטרופולינית לניהול, תכנון ופיתוח. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2003.תקציר

המחקר עוסק בניתוח תהליך ההתפתחות של מרחב נצרת המורכב מיישובים מספר ומקבוצות אוכלוסייה שונות מבחינה עדתית, תרבותית ולאומית. המחקר מתמקד בסוגיות של תכנון וניהול מוניציפלי. הוא עוקב אחר התהליכים הדמוגרפיים, החברתיים, הכלכליים, התכנוניים והסוציו-פוליטיים המעצבים את מרחב נצרת, ומציע כיוונים לגיבוש מדיניות עירונית וממלכתית שעיקריה הם: גיבוש של אסטרטגיית תכנון ופיתוח יזום למרחב כולו, חרף הפיצול המוניציפלי והתכנוני וחרף הפערים החברתיים והתרבותיים הקיימים בו, ועידוד השיתוף בין היישובים השונים במרחב והקמת גופים משותפים לניהול השירותים התפקודיים בו.

PDF icon khamaisi_the_nazareth_area.pdf
2002
לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל
חמאיסי ראסם. לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על האוכלוסיה הערבית בישראל, ערך ד"ר חמאיסי מחקר על הקשר בין תחומי השיפוט של היישובים הערביים לבין היכולת של יישובים אלו לאפשר פיתוח של מגורים, תעסוקה ושירותים ציבוריים. המחקר מראה צורך דחוף להרחיב את תחום השיפוט של היישובים הערביים בישראל שיש בהם מחסור ניכר בקרקעות זמינות לפיתוח. צורך זה נובע לא רק מהגידול בביקוש עקב גידול אוכלוסייה ועלייה ברמת החיים, ובה רמת הדיור, אלא גם מהמציאות הקרקעית השוררת ביישובים השוררת ביישובים הערביים. הבעלות הפרטית על הקרקע מציינת את רוב רובו של השטח הנמצא בתחום השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות, והיא מגבילה את הפיתוח ביישובים אלו בתחומי המגורים, התעסוקה והשירותים הציבוריים. הגורם הקובע את הפיתוח בקרקע בבעלות פרטית הוא הבעלים. ההתערבות של גורם ציבורי, ובכלל זה הרשות המקומית, מוגבלת לקרקעות בבעלות ציבורית ובעיקר לקרקעות בבעלות המדינה. אלא שקרקעות מסוג זה נמצאות בעיקר מחוץ לתחום השיפוט של היישובים הערביים. עובדה זו היא שעומדת ביסודו של הצורך הדחוף להרחיב את תחום השיפוט של יישובים ערביים כדי לצרף אליהם שטחים שהקרקעות בהם בבעלות המדינה ואי לכך הן זמינות לפיתוח הדרוש.

PDF icon khamaisi_expanding_municipal_boundaries.compressed.pdf
1999
חמאיסי ראסם. נייר עמדה: העמדת קרקעות ציבוריות לצורכי פיתוח ביישובים הערביים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

בנייר עמדה זה מציג חמאיסי את האחוז הנמוך של הקרקעות המוקצות ביישובים הערביים לצורכי ציבור מתוך כלל שטח תוכניות המתאר, מסביר את הסיבה לכך ומציע מדיניות שתתקן את המצב הקיים.

PDF icon khamaisi_supplying_public_land.pdf
חמאיסי ראסם. נייר עמדה: הצורך בהחרבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

בנייר עמדה זה סוקר חמאיסי את המצב הקיים בנוגע למחסור בקרקעות זמינות למגורים, אזורי תעסוקה וקרקעות ציבוריות וכן את הגורמים לכך וההשלכות. לאחר מכן מציע חמאיסי מדיניות מומלצת להתמודדות עם המחסור.

PDF icon khamaisi_expansion.pdf
חמאיסי ראסם. נייר עמדה: לקראת פיתוח יזום במרחב נצרת. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

בנייר עמדה זה מציג חמאיסי את מאפייני העיר נצרת מבחינת גודל וסוגי אוכלוסיה, מאפייני פיתוח בולטים וקוים עיקריים בתכנון. הוא סוקר את עיקרי המגמות בתחומים אלו ומציע מדיניות מומלצת לאורן.

PDF icon khamaisi_nazareth.pdf
חמאיסי ראסם. נייר עמדה: מימון ביניים למימוש הפיתוח המתוכנן ביישובים ערביים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

בנייר עמדה זה מתייחס חמאיסי לבעיית אי מימוש תוכניות להקמת אזורי תעשייה או מגורים ביישובים ערביים, אף שקיימים אזורים עבורם הושלם כבר התכנון.

PDF icon khamaisi_bridging_loans.pdf
חמאיסי רסאם. דרך 6 והיישובים הערביים: איום או מנוף?. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

מטרתו של מחקר זה היא לבחון את העמדות של האוכלוסייה הערבית כלפי דרך 6 (כביש "חוצה ישראל") ואת ההשלכות הצפויות של הדרך על היישובים הערביים באזור המשולש, שם  מתחיל ביצוע השלב הראשון של הדרך. משלב זה ניתן יהיה להפיק לקחים לקראת השלבים  הנוספים של הדרך העוברת בסמוך ליישובים ערבים רבים באזור הגליל. לאור ממצאי המחקר נציע מדיניות פיצויים ותכנון מרחבי של שימושי קרקע ביישובים הערביים המושפעים מהדרך. מדיניות זו עשויה להפחית את האיום ואת נטל הדרך מעל היישובים בין צומת עירון לצומת קסם, שסמוך להם עוברת הדרך. המחקר מצביע על כיווני פיתוח אפשריים וממליץ על הנחיות לגופים העוסקים בפיתוח דרך 6 לשם הפיכתה מנטל ואיום למנוף לפיתוח.

תוואי דרך 6 העובר בתחום היישובים ובקרבתם חושף אותם לתחבורה עוברת, מגביר את הנגישות אליהם ומקרב אותם לאזור המרכז. סלילת הדרך כרוכה אמנם בהפקעת קרקעות מהיישובים הסמוכים, אולם היא תעמיד בפני היישובים פוטנציאל לפיתוח. יחד עם זאת, יש צורך בהיערכות נכונה של היישובים המכוונת על ידי מדיניות ממשלתית תומכת, כדי שהדרך לא תהפוך לנטל על פיתוח היישובים.

המחקר מנתח את שימושי הקרקע ואת הבעלות עליה ברצועת הדרך המתוכננת, מזהה את עמדות האוכלוסייה ביישובים כלפי הדרך ובוחן את משמעותה ליישובים. המחקר הסתייע בניתוח תכניות מתאר ארציות, אזוריות ומקומיות, ובתכניות הדרך. כמו כן, נערכו ריאיונות פתוחים עם תושבים ובעלי קרקעות, עם בעלי מקצוע, עם ראשי רשויות מקומיות ועם מקבלי החלטות. בשלב הראשון נאספו נתונים כמותיים ואיכותיים, המאפיינים את היישובים ומזהים את נטיותיהם. המקורות לנתונים היו מגוונים: שאלון, מידע מן הרשויות המקומיות ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ממצאי המחקר מצביעים על המחלוקת ועל האי-בהירות השוררות בקרב היישובים הערביים ביחס לדרך ומשמעותה עוד בטרם נסללה. המחקר נסמך על לימוד הניסיון העולמי בדבר השפעתן של דרכים ארציות על פיתוח אזורי ויישובי ועל הניסיון הישראלי ביישובים הערביים. כמו כן, נלמדו המבנה הכלכלי-החברתי והתכונות המבניות והניהוליות ביישובים.

המסקנה מממצאים אלה היא, כי לא זו בלבד שהדרך לא תביא לפיתוחם המהיר של היישובים הערביים, אלא היא עלולה להגביל אותם, אם לא יינקטו הצעדים שיאפשרו ויזרזו פיתוח יזום. הדיפרנציאליות בין פיתוח היישובים היהודיים והערביים עלולה לנטות לטובת יישובים יהודיים על חשבונם של יישובים ערביים, ובכך להנציח את הפערים הקיימים בין היישובים היהודיים לערביים. המחקר מעלה המלצות מספר, שעשויות לתרום לפיתוחם של היישובים הערביים ולצמצם את הדיפרנציאליות הקיימת בין פיתוח היישובים היהודיים והערביים באזור.

 

המחקר מתמקד בהצגת המלצות לשינוי כללי המשחק הקיימים, המצמצמים את ההזדמנויות של היישובים הערביים ואת יכולתם להתחרות ביישובים היהודים. שינוי כללי המשחק כרוך בהעמדת משאבים כספיים וניהוליים לרשות הרשויות הערביות ובעריכת שינויים בתחום השיפוט. במקביל יש צורך בהכנתן או תכנונן מחדש של תכניות המתאר המקומיות של היישובים הערביים ושל התכניות האזוריות המשפיעות עליהם. מומלץ ליישם את החלופות התכנוניות המפחיתות את נטל הדרך בנסיבות הייחודיות של היישובים הערביים ולחפש כלים לאימוץ מדיניות שלא תנציח את ההבדלים בין היישובים הערביים ליהודיים, אלא תכלול אותם בתהליך פיתוח אוניברסלי.

PDF icon khamaisi_impact_of_trans_israel_highway_on_arab_localities.pdf
1996
חמאיסי ראסם. ערים פלסטיניות חדשות בצד קיימות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1996.תקציר

מחקר זה עוסק באחת הסוגיות הקשורות בעיצוב הרשת היישובית הפלסטינית. במסגרת זו בוחן המחקר את אפשרות הקמתן של ערים חדשות אשר ישולבו במערך היישובי הפלסטיני, על מנת שיאיצו את הפיתוח הכלכלי ויתנו מענה לבעיות הקיימות. הדיון מבוסס על הפקת לקחים מן הניסיון העולמי העשיר בהקמת ערים חדשות, ובמיוחד מן הניסיון הבריטי, ומברר כיצד אפשר ליישם ניסיון זה, תוך כדי התחשבות בצרכים, במגבלות, באילוצים ובאפשרויות הפיתוח. המחקר פותח באפיון מיקומן של ערים חדשות במערך היישובי והגאוגרפי במדינות שונות בעולם ובניסיונן בהקמת ערים חדשות. לאחר מכן מתאר המחקר את מאפייני הסביבה הפלסטינית, המיועדת להקמתן של ערים חדשות. סקירת המצב הקיים והתהליכים העשויים להתרחש בשלב של מעבר משטח שבשליטה מלאה של ישראל לקראת גיבושו כישות פלסטינית, תסייע בזיהוי הבעיות והאילוצים המתפתחים במערך היישובי. המחקר מציע פתרונות אפשריים להקמת ערים פלסטיניות חדשות, התואמים את אופי המציאות הקיימת או את זו העשויה להתפתח בעתיד.

PDF icon khamaisi_new_palestinian_towns.pdf
1995
חמאיסי ראסם. פיתוח תשתיות תחבורה ביישובים הערביים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1995.תקציר

תקציר מחקר הסוקר את הבעיות במצב הקיים של תשתיות התחבורה ביישובים הערביים בישראל ואת הגורמים בהם יש להתחשב במהלך תכנון התשתיות. התקציר נסגר בקביעה כי ישנו צורך במימון של השלטון המרכזי על מנת שיפותחו תוכניות תשתית תחבורתית מתאימות ליישובים הערביים.

PDF icon khamais_development_of_transportation_infrastructure_in_arab_localities.pdf
1994
חמאיסי ראסם. לקראת חיזוק השלטון המקומי ביישבוים הערביים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.תקציר

פיתוח היישובים הערביים ושילוב האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית מותנים במידה ניכרת ביכולתו של השלטון המקומי להוביל פיתוח על ידי יוזמה מקומית, ניהול משאבים, ניצול יכולות קיימות ועידוד יזמות מקומית. בשנים האחרונות עובר השלטון המרכזי בישראל תהליך של ביזור, שבעקבותיו חלה עלייה בחשיבותו של השלטון המקומי. אמנם תהליך הביזור מאפשר לרשויות המקומיות הערביות לבסס את הלגיטימיות שלהן ולהרחיב את סמכותן (ג'אנר-קלוזנר 1994), אולם בשל סיבות מבניות ופוליטיות הן מגבירות דווקא את תלותן בשלטון המרכזי.
מטרת חוברת זו לתאר את תהליך התפתחותו של השלטון המקומי ביישובים הערביים, לזהות את המשתנים אשר מעכבים בעדו להוביל את הפיתוח היישובי ולהציע מדיניות אשר תתרום לחיזוק השלטון המקומי ותחזק את מוכנותה של הרשות המקומית להתמודד עם תהליך הביזור. המדיניות לחיזוקו של השלטון המקומי, שאנו מציעים בחוברת זו, גורסת כי זמינות משאבים כספיים, המועברים לרשויות המקומיות ממשרד הפנים וממשרדים יעודיים נוספים, היא אמנם תנאי הכרחי אך לא מספיק. כדי לנצל כיאות משאבים אלה, יש להגביר את היכולת הניהולית של הרשות המקומית, את שיתוף התושבים ואת הבקרה והמעקב אחר השימוש במשאבים.

PDF icon khamaisi_from_restrictive_to_developmental_planning_in_arab_localities.pdf
חמאיסי ראסם. סוגיות בתכנון ובפיתוח יישובים בישות הפלסטינית המתהווה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.תקציר

המשא ומתן שהתנהל בין ישראל לפלסטינים, המיוצגים על-ידי הארגון לשחרור פלסטין (אש”ף), הביא לחתימת הסכם עקרונות הקובע שיש להחיל אוטונומיה פלסטינית על עזה ויריחו תחילה, ולאחר מכן בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. מימוש הסכם העקרונות הלכה למעשה מלווה בצורך לפתור סוגיות רבות הקשורות בביטחון, טריטוריה, גבולות, כלכלה, חברה ואופי השלטון המרכזי והמקומי. צוותים רבים - ישראלים, פלסטינים, ערבים ואחרים, מתכנסים לדיון בסוגיות אלה, בדרכי פתרונן וכן ביחסים העתידיים בין הפלסטינים ומדינות ערב לישראל.
עיון בחומר שנכתב עד עתה מראה, כי ניתנת תשומת לב מועטה להיבט התכנוני של הפיתוח היישובי בישות הפלסטינית המתהווה, בכלל זה טיפול בסוגיות הנוגעות לפיתוח שלטון מקומי ותכנון אורבני מרחבי. עיקר תשומת הלב ניתן למסגרות השלטון המרכזי העתידי. מטרת חיבור זה לברר מספר סוגיות הנוגעות לפיתוח שלטון מקומי ותכנון מרחבי, הדורשות טיפול מיידי בכדי להיטיב את תנאי החיים של האוכלוסייה ולמשוך יזמים העוסקים בפיתוח. בניית כלי תכנון ושלטון ברובד המקומי מאפשרות להשיג יעדים של פיתוח כלכלי ומרחבי מאוזן, להפחית את הנטל על הממשל המרכזי ולהשיג יציבות פוליטית, כלכלית וחברתית. דחיית הטיפול ברובד היישובי עלולה לעכב את ביצוע המשימות שיוטלו על השלטון המרכזי העתידי, אשר יסודו בארגון שהתנסה בעיקר בסוגיות פוליטיות וצבאיות, ומעט בסוגיות יישוביות-מקומיות.

PDF icon khamaisi_planning_in_the_emerging_palestinian_entity.pdf
1993
חמאיסי ראסם. מתכנון מגביל לתכנון מפתח ביישובים הערביים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1993.תקציר

קיימות מספר גישות בתיאוריית התכנון, המנחות את הפעילות התכנונית במרחב. הגישות המובילות הן גישת התכנון המגביל (Restrictive Planning), וגישת התכנון המפתח (Development Planning). התכנון המגביל מתמקד בהסדרת הקיים ובקביעת הוראות מונעות. לעומתו, מסדיר התכנון המפתח את המרחב לפי כללים המבקשים להביא למצב רצוי.

המעבר מתכנון מגביל לתכנון מפתח מאפשר שינוי תפיסתי בקרב האוכלוסייה הערבית ומנגנוניה הניהוליים, בכלל זה הרשות המקומית, כמו גם בקרב הממסד התכנוני הממלכתי. המעבר לתכנון מפתח מאפשר נטילת אחריות בידי האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה, ומגביר את השותפות בפיתוח כלים תכנוניים. כאשר האוכלוסייה שותפה לחשיבה ולתכנון, מוכנותה לביצוע התכנון ולאכיפתו תגבר. על-ידי כך, ניתן להביא למעורבות האוכלוסייה הערבית בהליך הפיתוח של יישוביה, תוך התחשבותה באילוצים אובייקטיביים.

המעבר מתכנון מגביל לתכנון מפתח כרוך בשינוי תפיסתי גם בקרב מוסדות התכנון. התכנון שוב לא ייתפס ככלי פוליטי שעיקר עיסוקו בהגבלת הפיתוח, אלא ככלי המאפשר פיתוח בהתאם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה הערבית. בעקבות המעבר, יהיה יעדו העיקרי של התכנון ניסוח אסטרטגית פיתוח, אשר ממנה ייגזר תכנון פרוגרמטי. ניתן לתרגם את התכנון הפרוגרמטי לתכניות נושאיות ותפקודיות, על-פי סדר עדיפות רצוי ואפשרי. תכנון מפתח יכול להיות גמיש בהתחשב בתהליכים הדינמיים המתרחשים בתוך החברה והיישוב.

PDF icon khamaisi_from_restrictive_to_developmental.pdf