נושאים

שנה

חסון שלמה

2010
תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר
רזין ערן ed. תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר. (רזין ערן). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.תקציר

קובץ זה כולל שלושה חלקים ובהם מאמרים המאירים היבטים של תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני. חלקם עוסקים בדור החדש של התכנון הארצי והמחוזי ובשיבה לתכנון ארצי כוללני, בחזון מנחה לתכנון ארצי ארוך טווח ובהתעצמותה של תל אביב, בהטמעת מושג הפיתוח בר-קיימא ובשילוב בין המעשה המוסדי, השיח הציבורי והעיסוק האקדמי בתכנון הארצי. חלקו השני מתמקד בערי המטרופולין, בהתחדשות עירונית ובאסטרטגיות לחיזוק ירושלים ואילו חלקו השלישי עוסק בתרומתו הייחודית של פרופ' אריה שחר ז"ל בתחומי הגאוגרפיה העירונית התכנון והמיפוי.

PDF icon razin_national_district_and_metropolitan_planning.compressed_1.pdf
2007
Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition
Hasson S ed. Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition. (Hasson S). Jerusalem: Floersheimer Studies; 2007.תקציר

פרסום זה מציג את המציאות המורכבת של ירושלים כעיר חלוקה על ידי שישה כותבים. שלמה חסון בוחן את ההתפתחויות הטריטוריאליות, החברתיות, הכלכליות, והפוליטיות בירושלים וכיצד אלה ישליכו על פתרונות אפשריים לבעיית ירושלים. שלמה חסון ורמי נסראללה בוחנים עתידיים אפשריים לירושלים שעשויים להתרחש בעיר בשל ההשלכות של התפתחויות מקומיות, ארציות ובינלאומיות. ראסם חמאיסי מציע להקל על מצבם של הפלסטינים על ידי מימוש זכותם לעיר. עמירם גונן בוחן דרכים חדשות לחיזוק ירושלים על ידי יצירת קשרים בין פלסטינים לישראלים. נעם שובל בוחן את המורפולוגיה של העיר ואת השלכות גדר הביטחון על  חיי היום יום. יפעת מעוז מציגה תוצאות סקרי דעת קהל הנוגעים לפתרונות שונים לבעיית ירושלים.

PDF icon jerusalem_in_the_future.compressed.pdf
בין לאומיות לדמוקרטיה: תשריטים של רוב ומיעוט בישראל
חסון שלמה. בין לאומיות לדמוקרטיה: תשריטים של רוב ומיעוט בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.תקציר

חיבור זה בוחן את היחס בין לאומיות לדמוקרטיה בישראל ומציע מספר תסריטים בשאלת עתיד היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל. במרכז החיבור עומדות השאלות הבאות: מהו היחס בין לאומיות לדמוקרטיה בישראל? מהם הגורמים המעצבים את היחס בין לאומיות לדמוקרטיה בישראל? מהם התסריטים האפשריים בשאלת היחס בין לאומיות לדמוקרטיה ובין רוב למיעוט בישראל? מה יש לעשות לאור האפשרויות העתידיות הנפרשות בתסריטים?

PDF icon hasson_between_nationalism_and_democracy.pdf
2006
הגירעון בדמוקרטיה המקומית: דמוקרטיה למראית עין?
חסון שלמה ed. הגירעון בדמוקרטיה המקומית: דמוקרטיה למראית עין?. (חסון שלמה). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2006.תקציר

חוברת זו מסכמת את ועידת השלטון המקומי השניה של בית הספר לממשל ולמדיניות על-שם הרולד הרטוך. היא מורכבת משלושה חלקים והם: החלק הראשון נועד להסביר מהו המושג גירעון בדמוקרטיה, מדוע נוצרת התופעה, מהן הסכנות הגלומות בה וכיצד ניתן לתקנה ולבסס את הדמוקרטיה באופן תקין. החלק השני מציג את הדיון שהתקיים בין חברי הפאנל והחלק השלישי כולל את שאלות הקהל ותשובותיהם של הדוברים.

PDF icon hasson_the_local_democratic_deficit.pdf
הערבים בישראל: חסמים בפני שוויון
חסון שלמה, קרייני מיכאיל ed. הערבים בישראל: חסמים בפני שוויון. (חסון שלמה, קרייני מיכאיל). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2006.תקציר

ספר זה עוסק בשתי שאלות עיקריות: (1) מהם החסמים על דרך השוויון והפיתוח של הערבים בישראל? (2) כיצד ניתן לצמצם את השפעתם של חסמים אלה?

החיבורים השונים מהם מורכב הספר מלמדים כי מעבר לגישות השונות קיימת תמימות דעים בדבר מרכזיותם של החסמים הקשורים בהגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, בהמשך הסכסוך הישראלי-ערבי ובתפיסות פסיכולוגיות-נורמטיביות של שני הצדדים. תפיסות אלה, מעוגנות בזיקות לאומיות שונות המתחדדות עקב הקונפליקט המתמשך, ומתאפיינות בחשדנות ואף בחוסר אמון. חסמים אלה מעידים כי השסע הפנימי בין יהודים לערבים בישראל אינו מסתיים בגבולות המדינה. להפך, הוא מושפע באופן עמוק מהתהליכים המתחוללים מעבר לגבול. כתוצאה מכך, כל עוד מתמשך הסכסוך הישראלי-ערבי, מתגבהים החסמים ומקשים על צמצום האי-שוויון במגוון רחב של תחומים: ייצוג פוליטי, פיתוח כלכלי, מוביליות חברתית, חינוך, הקצאת שירותים ומקרקעין. קיימים הבדלים בין החוקרים בהתייחסותם לחסמים אלה, ובהתאם לכך מוצגות אסטרטגיות שונות לפעולה. ניתן להבחין בין גישות פסימיות הרואות במצב הקיים מלכוד, דרך ללא מוצא הבולמת כל אפשרות להעלות המלצה כלשהי. מצד שני, מועלות בין השיטין הצעות לשינוי רדיקלי, במיוחד באופי המדינה וצביונה. אולם מעבר לשני קצוות אלה מסתמנת ברוב המקרים הסכמה בדבר הצורך בגישת ביניים שניתן לכנותה "אסטרטגיה ריאליסטית" המושתתת על תפיסה פרגמטית.

PDF icon hassonkarayanny_arabs_in_israel.pdf
2005
Hasson S. Disengagement - And What After?. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

What will happen the day after disengagement? Will disengagement bring peace and stability to the Israeli-Palestinian conflict and promote negotiations towards a permanent status solution, or will the opposite occur reinforcing the radical Islamist factions who maintain that force alone will convince Israel? This essay examines these questions from the viewpoint of four central and widely held geopolitical approaches in Israel: The Necessity of Separation; Two State Solution (“Two States for Two Peoples”); The Greater Land of Israel and a Bi-National State. It presents the different approaches, details the scenarios relevant to them, and analyzes the political options common to them and offers several recommendations

PDF icon hasson_disengagement.pdf
Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision
Hasson S, Nasrallah R. Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

This publication is a product of a two-year cooperation effort between the International Peace and Cooperation Center and the Floersheimer Institute for Policy Studies carried out with the support of the Friedrich Ebert Stiftung. The two teams worked on a series of scenarios regarding possible futures for Jerusalem, a vision of a desired future and a preliminary strategic framework towards its realization.

PDF icon jerusalem_scenarios_and_a_shared_vision.pdf
2004
חסון שלמה, אבו-עסבה ח'אלד ed. יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה: בעיות, מגמות, תרחישים והמלצות. (חסון שלמה, אבו-עסבה ח'אלד). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.תקציר

השסע היהודי-ערבי במדינת ישראל אינו השסע היחידי במדינה; אולם נדמה כי שסע זה הוא הסבוך ביותר, ובעל איום פוטנציאלי חריף ביותר. האירועים של אוקטובר 2000 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות אנתיפאדת אל-אקצה, והתוצאות הטרגיות שלהם, לימדו את היהודים והערבים כאחד שמערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות עדינה ושברירית עד כדי כך שאירוע אחד יכול להשפיע לאורך זמן על היחסים בין שתי הקבוצות.

חיבור זה נועד לזהות ולהעלות את הסוגיות המרכזיות המעיבות על היחסים בין יהודים לבין ערבים בישראל, לשרטט כיווני התפתחות אפשריים בעתיד ולנסח המלצות לשיפור היחסים.

החיבור מבוסס על ניירות עמדה שכתבו מומחים בתחומים שונים בנושא יחסי יהודים-ערבים: משטר מדיני, חברה וכלכלה, שלטון מקומי, תכנון וקרקע. ניירות העמדה הוצגו בשולחן עגול שקיים מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביולי 2002, ובו דנו המשתתפים בניירות העמדה השונים. בין המומחים שהשתתפו בכנס היו חוקרים אנשי אקדמיה, ראשי רשויות מקומיות, בעלי מקצועות חופשיים ופעילים בארגונים חברתיים. הכנס נועד להעלות את הסוגיות והבעיות ביחסים שבין שתי האוכלוסיות ובעיקר לנסות ולברר לאן מתקדמות שתי האוכלוסיות במערכת היחסים ביניהן, ומהם החסמים המקשים על פתרון הבעיות. המשתתפים התמודדו באופן מפורט עם ארבע סוגיות עיקריות: הבעיות המרכזיות העומדות על סדר היום ביחסי יהודים-ערבים בישראל; התמורות העיקריות המתחוללות ביחסי יהודים-ערבים בישראל; תרחישים עתידיים אפשריים; והמלצות לקובעי מדיניות.

PDF icon hassonabuasbah_jews_and_arabs_in_israel_facing_a_changing_reality.pdf
2003
חסון שלמה, חושן מאיה. המבנה החברתי-מרחבי של מטרופולין תל אביב. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2003.תקציר

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר על חברה, מרחב וממשל בישראל הכינו שלמה חסון ומאיה חושן מחקר מקיף שמתאר ומנתח את התהליכים הדמוגרפיים, החברתיים והמרחביים שהתחוללו במטרופולין תל אביב במהלך ארבעה העשורים האחרונים. תהליכים אלה נבחנים בהשוואה לתהליכי צמיחה מטרופוליניים שהתרחשו במקומות אחרים בעולם. על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך ההתפתחות של מטרופולין תל אביב.

PDF icon hasson_choshen_the_socio-spatial_structure.pdf
2002
חסון שלמה ed. יחסי דת חברה ומדינה: תסריטים לישראל. (חסון שלמה). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

ספר זה מנסה לתאר באמצעות כמה תסריטים התפתחויות אפשריות ביחסי דת, חברה ומדינה בישראל התסריטים אינם מתכוונים לחזות את העתיד או להציע עתיד רצוי, אלא לעקוב אחר מגמות וכיווני התפתחות ולברר מה אפשר שיקרה. יצירה של תמונות עתיד אפשריות יכולה לסייע לציבור ולמקבלי ההחלטות להתמודד עם השאלה "מה יקרה אם". אחד הנושאים החשובים שהתסריטים עוסקים בהם הוא הגדרת זהות המדינה. השאלה היא באיזו מידה תעוצב זהות זו על ידי חקיקה דתית, או על ידי חקיקה המעמידה במרכזה את חרויות הפרט. שאלה מרכזית אחרת הנידונה בתסריטים היא מערכת ההקצאות של זכויות וחובות במדינת ישראל. השאלה היא מהו איזון נכון בין הקצאת זכויות וחובות בין קבוצות התרבות השונות, וכיצד מתפרשת הקצאה זו בעיני בני הקבוצות השונות. סוגיה נוספת – היחסים החברתיים בין קבוצות התרבות השונות – מעבירה את התסריטים מתחום החוק והמשפט, שהם מעניינן של רשויות המדינה, לתחום חיי היום יום של התושבים. דתיים, חרדים וחילונים חולקים מדי יום מרחבים ציבוריים שונים: הרחוב, השכונה והמרכז העירוני. האם ההבדלים התרבותיים מוליכים בהכרח לקונפליקט, או שניתן למצוא פשרות שיהיו מקובלות על קבוצות התרבות השונות? פיתוח תסריטים העוסקים בסוגיות אלו יכול להעשיר את הדיון הציבורי ולאפשר היערכות מבעוד זמן לקראת תמורות אפשריות.

PDF icon hasson_religion_society_and_state_2002.pdf
Hasson S. The Struggle for Hegemony in Jerusalem: Secular and Ultra-Orthodox Urban Politics. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2002.Abstract

This book reviews the struggle for hegemony in Jerusalem between secular and ultra-orthodox (haredi) Jews. It examines the democratic deficit in urban politics formed by the rise of the haredi minority to power, and proposes ways to rectify this deficit. The study addresses the following questions: What are the characteristics of the urban democratic deficit? How did the haredi minority become a leading political force in the city? What are the implications of the democratic deficit from the perspective of the various cultural groups? What can be done in view of the fact that the non-haredi population is not only under-represented but also feels threatened and prejudiced by urban politics initiated by the city council?

PDF icon hasson_struggle_for_hagamony_2002.pdf
1999
חסון שלמה. נייר עמדה: גבולות העיר ירושלים ופיתוח העיר בעתיד. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

במסגרת הגבולות הקיימים של ירושלים ניתן יהיה לקלוט 900,000 תושבים. יעד זה הוא יעד ביניים בין שלוש תחזיות שהוכנו לעיר, והוא גם היעד הנבחר על ידי המתכננים הפיזיים בתכנית האב האסטרטגית לירושלים. נייר עמדה זה טוען כי אין צורך להרחיב את גבולות ירושלים כלפי מערב (קו הר אדר, אבן ספיר וצור הדסה) כפי שמבקשת עיריית ירושלים. להפך, יש למקד את המשך הבנייה בגבולות הקיימים של העיר. אם בכל זאת יש עניין להרחיב את גבולות ירושלים יהיה נכון לעשות זאת מבחינה אורבנית כלפי מזרח, לעבר מעלה אדומים. החשיבות בהתוויית כיווני הפיתוח גבולות העיר וכיווני התפתחותה עתידים להשפיע השפעה מרחיקת לכת על צביונה הלאומי, הפיזי, החברתי והתרבותי של העיר.

PDF icon hasson_jerusalem_future_urban_development.pdf
חסון שלמה. חרדים וחילונים בירושלים בעתיד: תסריטים ואסטרטגיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

אחת הסוגיות המרכזיות על סדר היום הפוליטי בירושלים היא עתיד היחסים בין חרדים לחילונים. השאלה היא מה תהיה דמותה העתידית של העיר. האם תתחולל בה מלחמת תרבות והעיר תדרדר מבחינה חברתית וכלכלית, או אולי תימצא דרך לחיים משותפים בין שני הצדדים תוך שמירה על המגוון הפלורליסטי של העיר. על מנת לתהות על סוגיות אלה מציג נייר זה ארבעה תסריטים לעיר ירושלים. כל תסריט מתאר מערכת שונה של יחסים בין שתי הקבוצות ובוחן את ההשפעות של יחסים אלה על החברה, הכלכלה, הפוליטיקה והמבנה העירוני. כל תסריט מושתת על מספר עקרונות: תפיסה כוללת המתייחסת למגוון היבטים רחב, מבנה לוגי שבו אירוע אחד נובע מאירוע אחר, חיבור בין חשיבה מדעית המזהה ומנתחת מגמות קיימות לבין פרשנות של מגמות אלה בראייה עתידנית.

התסריט הראשון, בירה זרה, מתאר את התעצמות המאבק בין שתי הקבוצות ואת התוצאות של תהליך זה. התסריט השני, ברוקלין בירושלים, מתאר את ירושלים כעיר חרדית מבוססת מבחינה כלכלית. התסריט השלישי, בירה רב-תרבותית, מציג עיר שבה נמצאה דרך לחיים משותפים. התסריט הרביעי, בלפסט בירושלים, מסתיים במיתון המאבק בין שתי הקבוצות בשל התגברות המתח בין ערבים ליהודים בעיר.

ארבעת התסריטים אינם אמורים לחזות את העתיד, אלא לגרות את החשיבה על ידי אפשרויות שונות של עתיד. אפשרויות אלה מעשירות את החשיבה על ידי יצירת "זיכרונות עתיד". הן מחייבות את קובעי המדיניות ואת תושבי העיר לתת את הדעת על מצבים שבדרך כלל איננו מעלים על הדעת בשל הנטייה לחשוב כי מה שהיה הוא שיהיה. אולם המציאות מלמדת אותנו כי ההיסטוריה רצופה התפתחויות ומפנים דרמטיים שאותם לא שיערנו מראש, ואנו נתפסים תדיר בלתי מוכנים לקראתם. החשיבה על העתיד באמצעות תסריטים מאפשרת הרחבת המפה המנטלית על ידי הכללת אפשרויות בלתי צפויות. גם אם האפשרויות המדווחות בתסריטים לא תתגשמנה עצם הרחבת המפה המנטלית מאפשר התמודדות טובה יותר עם ההפתעות שצופן בחובו העתיד.

כמחבר התסריטים אשמח לשמוע תגובות והצעות לתסריטים חלופיים.

PDF icon hsson_haredi_and_secular_jews_in_jerusalem.pdf
1997
חסון שלמה, חזן אנה. שותפות בין המגזר הפרטי והמוניציפלי בפיתוח מקומי: דגמים, סיכויים וסיכונים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997.תקציר

המחקר בוחן את סוגי השותפות בין הרשויות המקומיות למגזר הפרטי בישראל, בתחומי המסחר, התעשייה, המגורים, התיירות והתשתיות הזורמות ומנתח את השתנות אופי השותפויות על פני זמן ומרחב. כמו כן, נבדקים האינטרסים המנחים את השותפים, דפוסי המנהיגות, חלוקת העבודה בין השותפים והמאבקים שהתעוררו בעקבות הקמת השותפויות. בסיכום נבחנות המשמעויות הפוליטיות והחברתיות של השותפויות ומתוות מספר המלצות להמשך פיתוחן.

PDF icon hassonhazan_municipal_private_partnership.pdf
Hasson S, Gonen A. The Cultural Tension Within Jerusalem's Jewish Population. Jerusalem: Floersheimer Studies; 1997.Abstract

The cultural tension within the Jewish population in Jerusalem manifests itself in many sectors of the urban public space. The main dilemma is one of conflict between the various practices on the Sabbath and holy days. In the eye of the storm is the issue of public transportation on the Sabbath and holy days, particularly in main thoroughfares. The secular population demands the free flow of traffic; the ultra-orthodox on the other hand aspires to halt it altogether. Secular residents play an active role in keeping restaurants and places of entertainment open on the Sabbath and holy days, particularly in those neighborhoods that do not have a large concentration of ultra-orthodox population, who strives to close them.  The tension is manifested in the attempt by each side to expand its political clout on the municipal level, and each side’s aspirations to rise to decision-making positions and control over public funds. The influence of the ultra-orthodox sector is proportional to its growing numbers in Jerusalem’s population, exacerbating the competition and the tension. This is very evident in the correlation between the municipal council’s political clout and its ability to tip the scales on issues relating to practices in the city’s public space. The growth rate in the ultra-orthodox sector results in the sprawl of its residential areas to other neighborhoods and to burgeoning of local cultural tensions elsewhere.

PDF icon hassongonen_cultural_tension.pdf
1996
חסון שלמה. המאבק על צביונה התרבותי של ירושלים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1996.תקציר

השאלה העומדת במרכז המחקר היא מה תהיה דמותה התרבותית של ירושלים בעתיד: האם תהיה זו עיר הטרוגנית שחילוניים וחרדים חיים בה במשותף תוך הפגנת סובלנות והתחשבות הדדית, או שתהיה זו עיר מונוליתית, שבה תרבות אחת שולטת בכיפה?

החלק הראשון של המחקר מתאר את הקונפליקטים בין חרדים לחילוניים על אופי המרחב הציבורי. החלק השני מציג את האסטרטגיות שנקטו שני הצדדים. החלק השלישי מתאר את התוצאות וההסדרים שנוצרו בעקבות המאבקים. החלק הרביעי מציג מספר תסריטים שעניינם היחסים בין שתי הקבוצות וצביונה התרבותי של העיר בעתיד. החלק החמישי מעלה הצעות מספר לגבי מערכת היחסים בין חילוניים לחרדים בעיר.

PDF icon EN_Hasson_The_Cultural_Struggle_Over_Jerusalem.pdfPDF icon HE-Hasson_The_Cultural_Struggle_Over_Jerusalem.pdf
חסון שלמה. הסדר העירוני החדש: קואליציות ממשל עירוניות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1996.תקציר

המערכת הפוליטית בעיר הישראלית, כמו בערים אחרות בעולם, עוברת תמורה מהותית. לצד קואליציית הממשל המסורתית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שעד זמן לא רב היתה גורם בלעדי במערכת הפוליטית העירונית, מופיעות קואליציות ממשל חדשות. קואליציות אלה מושתתות על שותפויות שונות בין השלטון המקומי והמרכזי לבין המגזר העסקי והמגזר ההתנדבותי. קואליציות אלה יכולות לעסוק בפיתוח כלכלי מקומי, בפיתוח השירותים, בהעלאת רמת הרווחה של שכבות חלשות או במניעת פיתוח מתוך שיקולים אקולוגיים. המחקר מציג את תהליך היווצרות הקואליציות החדשות, על הגורמים המעודדים והמעכבים אותו וסוקר את מאפייניהן הייחודיים.

PDF icon hasson_new_urban_order.pdf