נושאים

שנה

פלזנשטיין דניאל

2010
תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר
רזין ערן ed. תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר. (רזין ערן). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.תקציר

קובץ זה כולל שלושה חלקים ובהם מאמרים המאירים היבטים של תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני. חלקם עוסקים בדור החדש של התכנון הארצי והמחוזי ובשיבה לתכנון ארצי כוללני, בחזון מנחה לתכנון ארצי ארוך טווח ובהתעצמותה של תל אביב, בהטמעת מושג הפיתוח בר-קיימא ובשילוב בין המעשה המוסדי, השיח הציבורי והעיסוק האקדמי בתכנון הארצי. חלקו השני מתמקד בערי המטרופולין, בהתחדשות עירונית ובאסטרטגיות לחיזוק ירושלים ואילו חלקו השלישי עוסק בתרומתו הייחודית של פרופ' אריה שחר ז"ל בתחומי הגאוגרפיה העירונית התכנון והמיפוי.

PDF icon razin_national_district_and_metropolitan_planning.compressed_1.pdf
2000
פלזנשטיין דניאל. יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי: הקאזינו בטאבה והעיר אילת. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.תקציר

מחקר זה בוחן כמה מהשלכותיהם של הסדרי הגבולות הפתוחים הנרקמים בין ישראל לשכנותיה. עוד נבחנים דפוסי הפיתוח הכלכלי המקומי שמעודדים הסדרים אלה ונאמד המחיר שיש לשלם עבור גבולות שהם פתוחים חלקית. כניתוח מקרה, נבחנים פיתוח התיירות וההימורים בגבול ישראל-מצרים. דוגמה זו מציגה מצב של גבולות פתוחים עם שווקים סגורים וזרימות חד-כווניות מישראל למצרים, ללא זרימות הדדיות בכוון השני. עוד נטען כי מודל זה של יחסים חוצי גבולות מטיל עלויות כבדות על ישראל.
במחקר מוצגים אומדנים ראשונים של העלויות והתועלות הנובעות מתנועת ישראלים לצורך תיירות והימורים אל מעבר לגבול, לטאבה. לאחר מכן, נבחנים מודלים חלופיים של פיתוח ותסריטים תחרותיים יותר, כאשר אילת מפתחת אתרי הימורים על מנת להתחרות עם טאבה. מוצגות סימולציות של תסריטים וחלופות אלה. גם במקרים אלה, האומדנים מראים כי העלויות לאילת של מצב זה ישארו גבוהות. בין השאר,מוצעים כמה אומדנים מספריים של העלויות החברתיות הנובעות מפיתוח כלכלי מקומי המבוסס על הימורים. התוצאות מצביעות על עלויות חברתיות כבדות הנובעות ממצב של גבולות פתוחים ושווקים סגורים.
ההשלכות המדיניות של יחסים חוצי גבולות אלה נבדקות וכן נדונות משמעויותיהן ליחסים דומים עם ישויות שכנות אחרות, כמו הרשות הפלסטינית. להלן כמה קווי מדיניות מנחים לפיתוח יחסים אלה:
1. המחיר הכלכלי המתחייב ממצב של גבולות פתוחים: הרצון הפוליטי לשמר מצב של גבולות פתוחים גורר לפעמים עלויות חברתיות אך הוא מלווה בתקווה שבעתיד היחסים חוצי גבולות יתפתחו להדדיים. במקרה זה,ההחלטה על גובה המחיר היא החלטה פוליטית.
2. הקשר הכלכלי הרצוי בין ישראל לשכנותיה האחרות: למשל, הקשר בין ישראל לרשות הפלסטינית סביב קזינו 'אואזיס' ביריחו הוא בעל מאפיינים דומים לאלה של אילת-טאבה (קשר חזק וחד-כיווני). קשר מסוג זה אפשרי רק כאשר קיימת סביבה רגולטיבית, המונעת יצירת שוק תחרותי. אם יקום שוק תחרותי (פיתוח בתי קזינו בים המלח או בתל אביב למשל), יופר שווי המשקל הרופף הקיים היום בין 'שותפי הסחר' משני עברי הגבול.
3. בהנחה שניתן לקיים למעשה שיתוף פעולה חוצה גבולות בדרך כלשהי, דרושה החלטה על מדיניות של הסדרים פוליטיים ומינהליים נאותים, שיוכלו לקדם ולממש שיתוף פעולה. נושא זה שונה מאד מזה של שיתוף פעולה בין רשויות עירוניות או מקומיות, שייסודו ביעילות כלכלית, ולא בריבונות ובסממניה.
בהתחשב בשיקולים אלה, המחקר מציע שהסדר מוסדי בעל סיכויי הצלחה יתבסס על עידודו של אשכול או מכלול (cluster) של מיזמים כלכליים משני עבריו של גבול פתוח. באשר לפיתוח בתי קזינו ויחסים חוצי גבולות בין ישראל והרשות הפלסטינית, מדובר בעידוד להקמת תשלובת בילוי שתשלים את שירותי ההימורים ברשות הפלסטינית, במקום לפתח אתרים דומים ומתחרים. בדרך זו יתפתח אשכול של אטרקציות בתחומי הבילוי, התיירות וההימורים וייווצרו יתרונות לגודל ששום צד לא יוכל ליצור בכוחות עצמו בלבד.

PDF icon felsenstein_cross_borders_relations.pdf
1999
פלזנשטיין דניאל. ההימור המקומי הגדול: קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

באווירה התחרותית הקיימת בין ערים סביב עידוד הפעילות הכלכלית ברמה המקומית, נערך חיפוש מתמיד אחר כלים ומיזמים חדשים. בשנים האחרונות אנו עדים לקידומם של פרוייקטים רבים כגון קניונים, פארקים לתעשיות היי-טק ואפילו מוסדות להשכלה גבוהה, העשויים לשמש כמנופים לפיתוח הכלכלי המקומי. בהקשר זה, עולה גם הנושא של בתי קזינו ככלי לפיתוח מקומי, בדרך כלל במעטפת של קידום ענף התיירות. הדיון הציבורי סביב נושא זה מתנהל ברובו במישור הטכנוקרטי. הוא נסב סביב הצדדים הרגולטיביים של הפעלת בתי קזינו, ומתעלם מההשלכות של מיזם זה על העיר והאזור המארחים. רווחת הנחה סמויה שהקמת בתי קזינו בארץ היא כורח המציאות ושניתן לנתב ולפקח על התפתחותה בעזרת הכלים הניהוליים המתאימים.

 

פרסום זה מדגיש את הצורך להתייחס להשפעות המקומיות של תוכניות פיתוח ומביא את המקרה של פיתוח בית קזינו באילת כדוגמה. הוא סוקר את הניסיון מחוץ לארץ בתחום זה ומעמיד את היתרונות מול החסרונות ברמה המקומית. הפרסום אף מדגים סימולציה של הקמת בית קזינו באילת כדי להעריך את ההשפעות הכלכליות-אזוריות הצפויות ממפעל כלכלי זה. בדיקה זו מעלה היבטים מספר בעלי משמעות, מעבר למקרה הספציפי של הקזינו, שהנם רלוונטיים לכל הערכה של השפעות של פרויקט פיתוח על הכלכלה המקומית.

היבט ראשון הוא האפשרות שפיתוח כלכלי אינו מביא לרווחה כלכלית מקומית. שינויים בהיקף הגולמי של התוצר, ההכנסה והתעסוקה המקומית עדיין אינם מבשרים שינוי ברווחת תושבי המקום. במקרה של קזינו באילת, חלק ניכר מהביקושים שהוא יוצר מורגש מחוץ לכלכלה המקומית. ובמידה בה מועסקים באים מחוץ לאזור, אזי השינוי הגולמי בתעסוקה המקומית כלל אינו מצביע על שינוי ברווחה המקומית. ישנן גם סיבות טובות להניח כי חלק מביקוש הנוצר על ידי המפעל הכלכלי אינו ביקוש חדש (הנובע מפעילות 'ייצוא'). אלא,  ביקוש המחליף את הביקוש הקיים בענפים דומים. היבט שני הוא שגם אם לפרויקט ישנן השפעות פיסקליות חיוביות עדיין אין בכך בהכרח כדי לתרום להשפעות כלכליות חיוביות ברמה המקומית (במובן של יצירת הזדמנויות כלכליות לתושבים מקומיים, קשרים בין-ענפיים מקומיים וכד').

 

המקרה הפרטני של הקזינו יכול ללמד על צורת הבדיקה המפוכחת שצריכה ללוות את ההחלטה על אימוץ כלי זה או אחר כדי לקדם את הכלכלה המקומית. קובעי מדיניות עשויים להסתנוור בנקל מתחזיות וורודות, המתייחסות לתעסוקה חזויה ולהכנסות מקומיות (ציבוריות ואישיות) הצפויות מפרויקט הפיתוח. אולם, הבחינה האמיתית צריכה להיות לא רק 'כמה ביקוש' אלא 'כמה ביקוש יישאר במקום'. לא רק 'כמה תעסוקה' אלא 'כמה תעסוקה תלך לתושבי המקום'? כאשר מעמידים שאלות אלה, התוצאות לעתים, נראות פחות מובטחות.

PDF icon felsenstein_the_great_local_gamble.pdf
1997
ג'אנר-קלוזנר דוד, פלזנשטיין דניאל. מקצועות חדשים ברשויות מקומיות בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997.תקציר

במסגרת תוכנית המחקרים על מנהל ופיתוח מקומי בישראל המתקיימת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ערכו ד"ר דוד ג'אנר קלוזנר וד"ר דניאל פלזנשטיין מחקר על המקצועות החדשים שהתפתחו בעשורים האחרונים במסגרת השלטון המקומי. מקצועות אלה – מנכ"ל הרשות המקומית, מנהל יחידה לתכנון אסטרטגי ולמידע ורכז הפיתוח הכלכלי – צמחו על רקע שידוד מערכות בשלטון המקומי ובעיקר בשל כניסתו של זה ביתר שאת לתחום התכנון והפיתוח. החוקרים משרטטים את דמותו של כל אחד מן המקצועות החדשים ומצביעים על איפיוניהם העיקריים כתפקידי מטה.

PDF icon janner_klausnerfelsenstein_new_professions_in_local_authorities.pdf
1995
פלזנשטיין דניאל. בין תכנון לשיווק - מעמדו ומיסודו של הפיתוח הכלכלי המקומי בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1995.תקציר

מנהלים של יחידות לפיתוח כלכלי, יחידות לתכנון אסטרטגי, חממות ומרכזים לטיפוח יזמות (מט"י) ניצבים כיום בחזית הפיתוח הכלכלי העירוני והאזורי בארץ. עם זאת, פעילותם מתנהלת בלי עורף מחשבתי-רעיוני ואף-על-פי שכל העוסק בקידום הפיתוח הכלכלי המקומי נשען על דיסציפלינה משלו מתאפיין התחום המתהווה באינטר-דיסציפלינריות. פיצול עולם הידע לתאים דיסציפלינריים קשוחים מונע את צמיחתו של התחום למקצוע אינטגרטיבי. כיום מעוצב תוכנו של התחום על ידי הפעילות בשטח, ובמקום שפעילויות בשטח תשאבנה מתורה מגובשת, הן היוצקות את תוכנה.
מחקר זה מציע המלצות לפעולות שיש לנקוט לחיזוק מעמדו ולביסוסו של הפיתוח הכלכלי המקומי, ביניהן: פיתוח חומר עיוני על ידי אנשי שטח ואנשי אקדמיה, הנשען על הידע הקיים בדיסציפלינות הראשיות הרלוונטיות; פיתוח של כלים ומודלים לתכנון ולבנייה של אסטרטגיה כלכלית לעיר או לאזור; הפקת חומר הדרכה יישומי בנושאים ספציפיים; ריכוז דוגמאות של חזית הפעילות המקצועית (best practice) בתחום והפצתן; הקמת שדולה להפצת רעיון תסקיר ההשפעות הכלכליות בתהליך התכנון הסטטוטורי; והקמת מסדי נתונים עירוניים ואזוריים מקוונים (on-line).

PDF icon felsenstein_planning_or_marketing.pdf
1994
פלזנשטיין דניאל. העיר כיזם: קידום הפיתוח הכלכלי המקומי. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.תקציר

בעשור האחרון חל מהפך שקט בפיתוח העירוני: ערים רבות הפכו ממארחות פסיביות של תפקודים כלכליים לציידות אגרסיביות ותחרותיות בחיפוש אחר פעילות כלכלית. במקום מתן רשיונות למיניהם וניהול נכסים ציבוריים, למשל, מתבקשות היום הרשויות למלא תפקיד יזמי בפיתוח הכלכלי של העיר. תפקוד העיר כ'יזם' שונה מהעיר כ'עסק' ופירושו התנהגות פעילה ויוזמת בעידוד הפעילות הכלכלית בעיר ובחיפוש אחרי הזדמנויות כלכליות חדשות שיקדמו אותה. בעשורים האחרונים ניכרת גם מגמה של ביזור סמכויות ממשלתיות לדרג המקומי וחיזוק כוחה של הרמה המקומית מול המישור הפוליטי-לאומי. לאור זאת על הערים לגבש מדיניות פעולה כלכלית שתאפשר להן לבצע את תפקידיהן החדשים. המחקר מבחין בארבע אסטרטגיות פעולה כלכליות של ערים אחרות בעולם וכן בשלושה דגמים של התארגנות מוניציפלית בארץ.

PDF icon felsenstein_the_enterprising_city.pdf