אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לנו להעניק לך את החוויה הטובה ביותר כשאתה מבקר באתר שלנו. על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות אלו.
העיר הינה מקום דינמי המאופיין בתנועות אנושיות, חברתיות, תרבותיות ועסקיות, שבמסגרתן מרחבים עירוניים ננטשים ומושמשים מחדש בהתאם להסדרים שונים הנעים בין פלישות למטרות מגורים, לבין פעילות ממוסדת היוצרת חיבורים בין קבוצות עצמאיות וקהילות המורכבות מאנשי רוח, תרבות, יוצרים ופעילים חברתיים לבין מרחבים פנויים. מחקר זה סוקר את תופעת השימוש העצמאי במרחבים עירוניים ריקים בתל אביב, בחיפה ובירושלים. הוא בוחן חיבורים דומים בווינה, אוסטריה, כדוגמה מוקדמת להסדרת פעילות עצמאית במרחבים שאינם בשימוש. חיבורים אלו נתגלו כחשובים מעצם יכולתם להחזיר לשימוש מרחבים שננטשו והוזנחו במרחב העירוני בטווח זמן קצר וללא צורך בתהליך סטטוטורי ארוך טווח. עם זאת, מיחזורם והכלתם מחדש של אותם החללים באמצעות פעילות יצירתית עשויים להעלות קשיים שונים הנוגעים למודל הניהולי והכלכלי של מרחבים אלה, לתהליך היצירה של חברי הקבוצות, לחופש הפעולה שלהם וכן לקשריהם עם קהילות עירוניות שבסביבתן.
שטחים פרטיים פתוחים )שפ"פים( סובלים מהזנחה ותת-שימוש, משום שוועדי בתים מתקשים להתמודד עם תחזוקתם, בפרט כשהם משתייכים ליותר מבית משותף אחד. מחקרים רבים נוטים לעסוק בפתרונות ניהוליים וארגוניים פרטיים לבעיות ציבוריות, אך מחקר זה של סוגיית השפ"פים מבקש לבחון מתן מענה ציבורי לבעיה פרטית כביכול ומנתח את המענה המגוון לאתגר זה בשלוש ערים: ירושלים, מודיעין ומעלה אדומים. ההתערבויות המרכזיות במודיעין ובמעלה אדומים נסמכות בעיקרן על הגישה הניהולית: מתן פתרונות טיפול טכניים המופעלים על ידי עובדי עירייה, בהם ניהול עירוני הממומן על ידי תושבים, טיפול ומימון מלא על ידי העירייה וטיפול בנושאים נקודתיים המצריכים מומחיות או עלולים להיות סכנה לציבור. בירושלים, כתוצאה מגודלה וממורכבותה הרבה הייתה הסתמכות משמעותית על הגישה הקהילתית, הרואה בתושבים את האחראים על השטח ושואפת לסייע להם לממש את בעלותם, ופתרונות ניהוליים היו רק בשולי הפעילות העירונית. גישה נוספת, תכנונית, מבקשת למצוא פתרונות רישומיים או סטטוטוריים ארוכי-טווח להסדרת השטח, בהם הרחבות בנייה, רישום מחודש או שינוי ייעוד וקידום תוכניות התחדשות עירונית על גבי השפ"פים, אך עד כה לא יושמה במידה משמעותית. המחקר מצביע על כך שרשות מקומית מעורבת ופעילה מסוגלת להציע לתושבים פתרונות גם בסוגיות שאינן בתחום אחריותה הרשמי, ולהתמודד עם תוצרי תכנון בעיתיים. כמו כן, אתגר תחזוקת תוצרי התכנון צריך להוות חלק אינטגרלי בתהליך התכנון, בהיותו נוגע ללב ליבת המקצוע ובהיותו עשוי להבטיח את הצלחת התוצר התכנוני לאורך זמן.
בישראל ,מדיניות ההתחדשות העירונית מקדמת מטרות פיזיות וכלכליות באופן כמעט בלעדי ,מבלי לתת מענה לסוגיות חברתיות כגון לכידות קהילתית או תמהיל רמות ההכנסה בשכונות המתחדשות . מחקר זה בחן באיזו מידה מתהווה מנגנון ייחודי לקידום צדק חברתי במסגרת העבודה הקהילתית הממסדית בהתחדשות עירונית . עבודה זו טוענת כי בעיצומו של משבר ארצי בתחום ההתחדשות העירונית ,העבודה הקהילתית יצרה מפנה בשני רבדים :בפרקטיקה הארגונית ובמדיניות המגדירה אותה .ברובד המעשי , המחלקות לעבודה קהילתית פעלו לביסוס מנגנונים קהילתיים ועודדו גיבוש של הסכמה על מטרות משותפות ואקטיביזם בקרב תושבים ,פ עולות שעשויות לתרום למוכנות הקהילה לתהליכי התחדשות .ברובד המדיניות ,העבודה הקהילתית עבדה בכלים פוליטיים ואדמיניסטרטיביים ברמה המקומית ,לשינוי היחסים בין אזרחי העיר ופרנסיה . באמצעים אלו הציבה העבודה הקהילתית משקל נגד למדיניות שקידמה הפרטה וצמצום אחריות של רשויות מקומיות.
השינוי המבני במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יצר "חלון הזדמנויות" אשר דרכו יכלו הרשויות המקומיות לגלות יזמה ולהתחרות על משיכת מוסדות להשכלה גבוהה. מחקר זה בוחן את יזמתן של הרשויות המקומיות בתחום זה, מצביע על כך שתהליך הביזור שעבר על המערכת אינו מבטא אך ורק השפעה גדלה של כוחות השוק ומראה כיצד משפיע מיקום הרשות המקומית על דפוסי היזמה המקומית. סביר להניח שמערכת ההשכלה הגבוהה כבר הגיעה לרוויה מסוימת ובתנאים של מצוקה תקציבית מן הראוי לחזק את שיתוף הפעולה בין מוסדות שונים להשכלה גבוהה ובין רשויות מקומיות סמוכות.
