check
2004 | מחקרי פלורסהיימר

נושאים

שנה

2004

2004
גארב יעקב.

נייר מדיניות: גדר ההפרדה והשכונות הערביות בירושלים: שילוב או הפרדה - לא רק דחיית הכרעה

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

מאמר זה בוחן את ההשלכות האורבניות של צעדי הפרדה בכלל, ושל גדר ההפרדה בפרט, על הקהילות הערביות בירושלים וסביבה. בחינה מקדימה של השכונות הערביות שיוותרו בתוך תחומי הגדר, על-פי התכנית הנוכחית ושל קשריהן לשכונות שצמחו מחוץ לגבולות המוניצפליים מאז 1967, מלמדת כי ישנה סבירות גבוהה שקהילות אלה יושפעו לרעה בדרכים העלולות לפגוע בתועלת שתפיק ישראל מגדר ההפרדה.

gareb_the_security_fence.pdf
חקק יוחאי.

בין קודש לתכלס: גברים חרדיים לומדים מקצוע

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

מחקר זה בוחן את האינטראקציה בין צעירים חרדיים בעלי רקע ישיבתי לבין מסגרת להכשרה מקצועית-טכנולוגית, 'המרכז החרדי להכשרה מקצועית'. השאלות העיקריות שעולות בו הן: מהו הרקע של הלומדים במרכז? כיצד הם מסבירים את החלטתם לצמצם את לימודי הקודש לטובת לימודי חול? מה הן הדילמות שמלוות מעבר זה וכיצד מגיבה לכך סביבתם?

hakak_vocational_training_for_ultra_orthodox_men.pdf
לוז נמרוד.

אלחרם אל שריף בשיח הציבורי הפלסטיני בישראל: זהות, זיכרון קולקטיני ודרכי הבניה

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

מחקר זה בוחן את מקומו של אלחרם אלשריף (הר הבית היהודי) בשיח הציבורי הערבי-הפלסטיני בישראל. המחקר  משרטט את התהליך החברתי המורכב במסגרתו הפך מאתר מוסלמי מקודש לסמל לאומי פלסטיני המאחד מוסלמים ונוצרים, דתיים וחילונים בחברה הערבית-הפלסטינית בישראל. האתר הפך למוקד של פעילות דתית, חברתית ופוליטית בקרב חברה זו בישראל. המחקר מציג מגוון דעות ומחשבות הרווחות בציבוריות הפלסטינית ביחס לאתר וכן תפיסות שונות ביחס לעתידו ולשילובו במסגרת הסכמי שלום עתידיים.
פתרון המחלוקת המדינית-פוליטית-דתית ביחס לאתר כרוך לא רק בדיאלוג מול החברה הפלסטינית שמעבר לקו הירוק אלא גם בשיפור הדיאלוג הפנימי בחברה הישראלית בין קבוצת הרוב היהודי לקבוצת המיעוט הערבי-הפלסטיני.

luz_alharam_al_sharif.pdf
בן-אליא נחום.

הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש בישראל

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

ספרו של נחום בן-אליא מציב מסד התייחסות חדש לאופציות ההתפתחות של השלטון המקומי בישראל בעשור הקרוב. על סמך שתי הנחות מרכזיות: התהוותו של סדר יום אזרחי חדש ומיצויו של הדגם הנוכחי של שלטון מקומי, נפרסות בפני הקורא כיווני חשיבה חדשים.

עתיד השלטון המקומי בישראל הוא סוגיה ציבורית הראויה לדיון רחב ומושכל.  השאלה איזה שלטון מקומי (או מדרג שלטונות מקומיים) דרוש לישראל (כ'מדינה נורמלית') ולאזרחיה, אינה יכולה להיות מוכרעת באמצעות פתרונות "טכניים". זו שאלה המציבה הכרעות ציבוריות וערכיות הנוגעות לאופי המערכת השלטונית עליה תושתת האחריות לפיתוח המדינה ורווחת אזרחיה, אופי השירותים הציבוריים שיש להבטיח לאזרח באופן בלתי תלוי ממקום מגוריו, הקצאתם ההוגנת של משאבים ציבוריים, איכויות שירותים נדרשות ואופן מתן השירותים.

הכרעות אלו נוגעות גם לעתידה של הדמוקרטיה המקומית. השלטון המקומי, כגוף פוליטי ייצוגי, נבחר בצורה דמוקרטית אך ספק רב אם הוא מתנהל באופן דמוקרטי ואף מקדם תהליכים דמוקרטיים. עדויות רבות מצביעות על סלידה הולכת וגוברת מפוליטיקה מקומית. ההשתתפות הדלה של הציבור בבחירות המקומית של 2003 מאותתת על קיום נתק מהותי בין הציבור לבין נבחריו.

ben-elia_the_fourth_generation.pdf
רוזן גלעד, רזין ערן.

המירוץ אחרי המכללה: תחרות בין רשויות מקומיות בישראל על מוסדות להשכלה גבוהה

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

השינוי המבני במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יצר "חלון הזדמנויות" אשר דרכו יכלו הרשויות המקומיות לגלות יזמה ולהתחרות על משיכת מוסדות להשכלה גבוהה. מחקר זה בוחן את יזמתן של הרשויות המקומיות בתחום זה, מצביע על כך שתהליך הביזור שעבר על המערכת אינו מבטא אך ורק השפעה גדלה של כוחות השוק ומראה כיצד משפיע מיקום הרשות המקומית על דפוסי היזמה המקומית. סביר להניח שמערכת ההשכלה הגבוהה כבר הגיעה לרוויה מסוימת ובתנאים של מצוקה תקציבית מן הראוי לחזק את שיתוף הפעולה בין מוסדות שונים להשכלה גבוהה ובין רשויות מקומיות סמוכות.

rozenrazin_the_college_chase.pdf
לופו יעקב.

האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה?

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

מחקר זה בוחן את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב שנפתחו להשפעה של הציביליזציה הארופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה הליטאית הגורסת ניתוק מלימודי חול אצל הגברים הצעירים. ש"ס ומנהיגיה לא עמדו עד עתה מול ההגמוניה הליטאית בסוגיה זו וכך מכבידים על יוצאי המזרח במאמציהם לסגור פערים חברתיים-כלכליים ואף לחזור לדפוסים תרבותיים שהיו מקובלים עליהם בעבר.

lupu_can_shas_restore_past_glory.pdf
חמאיסי ראסם.

חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על היישובים הערביים הכין ד"ר ראסם חמאיסי מחקר המתמקד בזיהוי ובניתוח החסמים העומדים בפני תהליך התכנון ביישובים אלה. המחקר מבחין בין כמה סוגים של חסמים: חסמים מבניים נובעים מאופייה של מערכת התכנון בישראל בכלל וממעמדו של המיעוט הערבי במערכת זו בפרט. חסמים מרחביים נובעים מהיעדר התאמה בין המפה המוניציפלית למפה של מוסדות התכנון. חסמים תרבותיים נובעים מתוך החברה הערבית, בעיקר בשל מסורת המקדשת את הבעלות הפרטית הרב-דורית על הקרקע ואת הנאמנות לחמולה בעניינים של נכסי דלא ניידי. לאחר ניתוח החסמים השונים מציע החוקר שורהשל צעדים להסבתם.

khamaisi_barriers_to_the_planning_of_arab_localities.pdf
חסון שלמה, אבו-עסבה ח'אלד eds. יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה: בעיות, מגמות, תרחישים והמלצות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.

השסע היהודי-ערבי במדינת ישראל אינו השסע היחידי במדינה; אולם נדמה כי שסע זה הוא הסבוך ביותר, ובעל איום פוטנציאלי חריף ביותר. האירועים של אוקטובר 2000 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות אנתיפאדת אל-אקצה, והתוצאות הטרגיות שלהם, לימדו את היהודים והערבים כאחד שמערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות עדינה ושברירית עד כדי כך שאירוע אחד יכול להשפיע לאורך זמן על היחסים בין שתי הקבוצות.

חיבור זה נועד לזהות ולהעלות את הסוגיות המרכזיות המעיבות על היחסים בין יהודים לבין ערבים בישראל, לשרטט כיווני התפתחות אפשריים בעתיד ולנסח המלצות לשיפור היחסים.

החיבור מבוסס על ניירות עמדה שכתבו מומחים בתחומים שונים בנושא יחסי יהודים-ערבים: משטר מדיני, חברה וכלכלה, שלטון מקומי, תכנון וקרקע. ניירות העמדה הוצגו בשולחן עגול שקיים מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביולי 2002, ובו דנו המשתתפים בניירות העמדה השונים. בין המומחים שהשתתפו בכנס היו חוקרים אנשי אקדמיה, ראשי רשויות מקומיות, בעלי מקצועות חופשיים ופעילים בארגונים חברתיים. הכנס נועד להעלות את הסוגיות והבעיות ביחסים שבין שתי האוכלוסיות ובעיקר לנסות ולברר לאן מתקדמות שתי האוכלוסיות במערכת היחסים ביניהן, ומהם החסמים המקשים על פתרון הבעיות. המשתתפים התמודדו באופן מפורט עם ארבע סוגיות עיקריות: הבעיות המרכזיות העומדות על סדר היום ביחסי יהודים-ערבים בישראל; התמורות העיקריות המתחוללות ביחסי יהודים-ערבים בישראל; תרחישים עתידיים אפשריים; והמלצות לקובעי מדיניות.

hasson_abu_asbah_2004.pdf