מחקר זה בוחן את הייצוג והמעורבות של הערבים במוסדות התכנון ובעשייה התכנונית בישראל. הוא סוקר את החסמים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפני השתתפות האוכלוסייה הערבית ושיתוף המתכננים הערבים במוסדות התכנון ובעשייה התכנונית, ואת ההתעלמות הממסדית מחובת הייצוג ההולם של הערבים במוסדות אלה והשלכותיה על היחסים בין המדינה לציבור הערבי.

קובץ זה כולל שלושה חלקים ובהם מאמרים המאירים היבטים של תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני. חלקם עוסקים בדור החדש של התכנון הארצי והמחוזי ובשיבה לתכנון ארצי כוללני, בחזון מנחה לתכנון ארצי ארוך טווח ובהתעצמותה של תל אביב, בהטמעת מושג הפיתוח בר-קיימא ובשילוב בין המעשה המוסדי, השיח הציבורי והעיסוק האקדמי בתכנון הארצי. חלקו השני מתמקד בערי המטרופולין, בהתחדשות עירונית ובאסטרטגיות לחיזוק ירושלים ואילו חלקו השלישי עוסק בתרומתו הייחודית של פרופ' אריה שחר ז"ל בתחומי הגאוגרפיה העירונית התכנון והמיפוי.

מחקר זה עוסק בשינויים המתחוללים בזירת התכנון בשלושת העשורים האחרונים, ובראשם ריבוי השחקנים הנוטלים חלק בתהליך וריבוי הפעילויות, האינטרסים והערכים.שינויים אלה שנבחנו בזירת תכנון מורכבת כמו ירושלים, משפיעים על תהליך התכנון, תוצאותיו ותפוקותיו: התארכות משך התכנון ופער גדל והולך בין התכנון ליישומו

מחקר זה מנסה לאפיין את השפעת המדענים על עיצוב המדיניות הסביבתית בישראל. לשם כך נשאלת השאלה מתי השימוש בטיעונים מדעיים – ובאיזה אופן – יובילו למקסום ההצלחה של קידום המדיניות הרצויה? חשיבות השאלה עולה בפרט בישראל, בשל העובדה כי הנושא לא זכה להתייחסות רחבה.

המחקר מתמקד באופן שבו מסבירה אי-ודאות את אפקטיביות ההשפעה של המדענים ושל המדע, על מקבלי ההחלטות ועל ההחלטות עצמן, בסוגיות סביבתיות. המחקר בוחן שני מקרי חקר – מקרה כלובי הדגים במפרץ אילת ומקרה היישוב "מיכל". המקרים שנבחרו דומים מבחינת הצלחתם בקידום סדר יום סביבתי אך שונים במבנה קבלת ההחלטות, במידת ובאופן מעורבותם של המדענים בהליך ובמאפייני אי-הוודאות שעולים בהם.

המחקר עוסק בדפוסי אינטראקציה בין אוכלוסיות יריבות בירושלים, עיר המצויה בסכסוך פוליטי-לאומי (עיר מקוטבת), באמצעות הדגמה על שלושה מתחמי מסחר מעורבים, בהם פלסטינים וישראלים נפגשים כצרכנים וכמוכרים. המחקר שם את הדגש על הממד הגאוגרפי-עירוני,  כרקע ומסד פיזי למפגש, ומתוך כך הוא מעלה כי אתרים פרטיקולריים מייצרים רגישויות טריטוריאליות, פוליטיות ותרבותיות פרטיקולריות, הנבדלות זו מזו. לעתים מרחב האינטראקציה מייצר מפגש אלים ולעומתי , ולעתים המרחב מאפשר מפגש נינוח וחיובי באופן יחסי.  ממצאי המחקר מעלים כי השוני בין האתרים טמון במאפייני "זהות המקום" של כל אתר אינטראקציה, זהות הנעה בין ישראליות לפלסטיניות ובין מקומיות לגלובליות. ככל שזהות המקום היא היברידית יותר ומאפשרת הכלת זהויות קוטביות כך גם מתאפשרת אינטראקציה חיובית יותר בין האוכלוסיות היריבות.

הנושא של יצירתיות עירונית עומד כיום במרכז המחקר התיאורטי והמעשי ויש בו כדי לתרום להבנת אופן תפקודן של רשויות מקומיות ובמיוחד לדרכים שבהן ניתן להגיע למצב של רשות מקומית מוצלחת. המחקר מתמקד ברשויות המקומיות חולון ושוהם, המוגדרות על פי מדדי משרד הפנים כרשויות מוצלחות. הוא מנסה לברר את נושא היצירתיות של הרשות המקומית תוך הבחנה בין אפקטיביות ניהולית, ששמה דגש על התהליכים הפנימיים בתוך הרשות, לבין הפתיחות הדמוקרטית, ששמה דגש על גיוס משאבים ועל האינטראקציה שבין הרשות לבין הסביבה.

מחקר זה בוחן את דיוני ועדת נסים כצוהר להבנת מגמות ותהליכי פיתוח בתקופה נתונה 2001-1995. המחקר מתמקד בתהליך הפיתוח, בשחקנים המרכזיים, במניעים שהנחו אותם ובמנגנון הפיתוח של הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים בישראל. הניתוח מתייחס לעצם התהליך ולא לתוצאותיו ומציע, בין השאר, אפשרות של חיזוי מוקדם של תהליך הפיתוח והמגמות הצפויות.

המאמר בוחן את תפיסת המדיניות להתמודדות עם רשויות מקומיות כושלות בישראל, כפי שמשתקפת בהצעת חוק העיריות, התשס"ז-2007, תוך בחינת חלופות כפי שהן עולות מהניסיון והחקיקה בתחום זה במדינות אחרות ובעיקר באנגליה. מוקד הבעיה עמה מנסה מאמר זה להתמודד הוא דלילותה של הצעת חוק העיריות ויכולתה המוטלת בספק לחולל תהליכי הבראה משמעותיים בשלטון המקומי המצוי במשבר. הצעת החוק משקפת את התפיסה הרווחת בארץ לטיפול ברשויות כושלות, שהיא נוקשה ומוגבלת ומתבססת על הפרדיגמה הכלכלית, על אף שניסיונן של מדינות מערביות אחרות כולל מדיניות, חקיקה וכלים רחבים, גמישים ומגוונים המיועדים לטיפול בארגונים ציבוריים כושלים.

רפורמת משק המים העירוני בישראל עברה את נקודת האל-חזור, הן מבחינת היקף האוכלוסייה והן בשל החד-כיווניות המשפטית. אך הכרעה זו אינה מבשרת על סופיות הרפורמה. השלמת תאגוד משק המים הרשותי היא, מבחינה משפטית-תפעולית, פן אחד ממכלול רכיבי הרפורמה ואינה ערובה להצלחתה, על פי עקרונותיה ויעדיה המקוריים. ניתוח תהליך יישום מדיניות התאגוד ברמה הממלכתית חושף תופעות מהותיות העלולות לפגוע, ללא תיקון אמת, ביעדיה המוצהרים של הרפורמה, באינטרס הציבורי ובאינטרס של האזרח כצרכן שירות. נוכח אפשרות מטרידה זו, שואף מחקר זה לשוב ולבחון את הרפורמה התאגידית, על השלכותיה האפשריות.

מחקר זה בוחן את השפעתה של מערכת המשפט על התמורות שחלו בתשתית החוקית ובתפקוד של השלטון המקומי הכפרי בישראל בשלושת העשורים האחרונים. זאת על רקע התהליכים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שהתרחשו בחברה הישראלית בכלל ובמרחב הכפרי בפרט, והמפנה שחל בעמדותיה  ובתפיסותיה של מערכת המשפט עצמה בתקופה זו.

מחקר זה בוחן את הניסיון ליצירת גוף ציבורי-פרטי לניהול משותף של מרכז העיר ירושלים על רקע הפרויקט השאפתני לשיקום מרכזה הישן של העיר. המחקר מעלה את הקשיים בהם נתקל התהליך בראשית דרכו, מציע דרכים לפתרונם על סמך הניסיון בעולם וממליץ על מודל מתאים למרכז העיר הירושלמי.

תקציר: בעשורים האחרונים התפתחו בעולם מנגנונים ציבוריים-פרטיים משותפים לניהול מרכזי ערים. בבריטניה הם ידועים כחברות לניהול מרכז העיר  TCM–Town Centre Management ובארצות הברית (ולאחרונה גם בבריטניה) כחברות לשיפור מרכז העיר BID – Business Improvement Districts. בבסיסם של שני המנגנונים עומדת השותפות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, שמטרתה היא פיתוח של מרכז העיר. מחקר זה מנסה לאמוד את אפשרות התאמתו של אחד הדגמים לניהול מרכז העיר ירושלים. 

מחקר זה משווה בין שני ראשי מועצה שהנהיגו את עיירת הפיתוח ירוחם בשלושה עשורים. ממצאיו מראים כי ראשי המועצה שפעלו בתנאים כלכליים, גאוגרפיים ותרבותיים דומים, גילמו טיפוסי מנהיגות שונים זה מזה באורח ניכר. ההשוואה התייחסה להיבטים ולערוצי השפעה שונים: החזון העירוני, התפיסה הפוליטית והחברתית, אסטרטגיית גיוס משאבים, ובעיקר הסגנון וגישת הפעולה הן כלפי המקומיים הן כלפי מוקדי כוח ברמה הלאומית. גורמים הקשורים בדמותו ובאישיותו של המנהיג השליכו באופן ברור על אופי הפיתוח העירוני, על איכות השירותים ועל שינויים בתרבות הפוליטית של תושבי ירוחם.

מחקר זה מנסה לאמוד את מידת העצמאות והיזמות בקרב קבוצת נשים ערביות מוסלמיות כפריות ובדוויות בישראל, ואת השקפתן האישית בנושאים של עצמאות, יזמות, מעורבות כלכלית, ומעמדן המשפטי והחברתי על רקע כלכלה עולמית משתנה.

המחקר בוחן את התפלגות נטל הארנונה למגורים בישראל באמצעות ניתוח סקר הוצאות משק הבית בין השנים 2005-1997. כיוון המחקר החדש מאפשר לזהות את יתרונות השיטה הקיימת כמו גם את נקודות התורפה בה, כדי להעלות הצעות ייעול למנגנון הקיים.

חיבור זה בוחן את עמדתם של מקבלי ההחלטות בעיריית אשדוד כלפי שיתוף הקהל בקבלת החלטות בענייני תרבות בעיר, לאור העובדה כי מודלים של דמוקרטיה השתתפותית הופעלו במקומות שונים בארץ ובעולם. הפעלת מודל של דמוקרטיה השתתפותית מגביר באופן ניכר את מעורבותו של האזרח בתהליך הדמוקרטי, לתועלתו. חשוב ליצור מנגנון מעשי שיאפשר את מימוש רצונם וצרכיהם של אזרחים, על ידי מיצוי יכולתם להשפיע או אף לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות בקרב המנהל הציבורי.
הבחירה באשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל, אינה מקרית בעוד גלי העלייה הרבים המרכיבים את תושביה יוצרים ניגוד ממשי בצורכי התרבות בה.

חיוב אישי ברשויות המקומיות הפך בשנים האחרונות לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי שלטון מקומי-שלטון מרכזי בישראל, ובשיח הציבורי העוסק בהשרשת נורמות של מינהל תקין במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט. פרסום זה בא לשמש בסיס לדיון מושכל בנושא.

מחקר זה עוסק בהגירתן של צעירות פלסטיניות-ישראליות מיישובים ערביים ברחבי ישראל לירושלים ובבחירתן להשתקע בעיר ולא לחזור למקום הולדתן. נבחנים השיקולים המנחים את החלטתן הראשונית של הצעירות הפלסטיניות-הישראליות להגיע לירושלים לצורכי לימודים או עבודה והחלטתן עם הזמן להמשיך ולהשתקע בעיר. מלבד זאת, נבחנים מאפייניהן של צעירות אלו, מאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר קולטת הגירה, אזורי המגורים המועדפים על הפלסטיניות-הישראליות בתוך ירושלים וכמו כן תמורות חברתיות-כלכליות בחייהן אחרי המעבר לירושלים.

מחקר מדיניות זה בוחן את סוגיית השלטון האזורי כאמצעי לניהול מושכל של מרחבים תת-לאומיים בישראל, בעיקר אזורי ה'פריפריה'. על רקע הפערים הטריטוריאליים וכשלי המשילות של השלטון המרכזי ברמה האזורית, מתבקשת בנייתו של מדרג שלטוני חדש, הנשען על העצמה פוליטית הולמת וביזור שקול של סמכויות.
נושא המחקר נבחן לאור מגמות שינוי חוצות גבולות המעצבות 'אזוריות חדשה'. במישור הכלכלי, תהליך הגלובליזציה מציב את הכלכלות האזוריות כמנועי צמיחה של הכלכלות הלאומיות. במישור החברתי מתפתחות זהויות אזוריות נבדלות, על צורכיהן ומאוַוייהן הייחודיים. נגזרת מוסדית-פוליטית ממגמות אלו היא הצורך בהבְניה-מחדש של מערכות ממשל, אגב חיזוקם של דרגי שלטון ביניים היכולים ליטול על עצמם את האחריות לחוסנם הכלכלי ולרווחתם החברתית של המרחבים התת-לאומיים.

ניירות המדיניות הכלולים בקובץ הנוכחי עוסקים בגישות לפיתוח ולניהול מסחר ברשויות המקומיות. אין הכוונה לדון בפעם המי יודע כמה בתחרות שבין רשויות מקומיות עירוניות לבין מועצות אזוריות, אלא לתרום לגיבוש מדיניות תכנון אפקטיבית של רשויות מקומיות, הן בנוגע להחייאת מרכזי ערים והן בנוגע להקמתם של מרכזי קניות מתוכנניםף, בהם מרכזים פרבריים מטיפוסים שונים. פיתוח נכון חייב לכלול הבנה מיטבית של מאפייני הביקושים למסחר (את האפשרי: מה יחוללו כוחות השוק רשתות קמעונאיות וצרכנים), של דפוסי פיתוח שיתרמו – במידה מרבית למרקם העירוני ולאיכות החיים ושל מסגרות ארגוניות שיכולות לסייע בהחייאת מרכזי ערים.

ניירות המדיניות הכלולים בקובץ:
- פרבור המסחר והשלטון המקומי: פרספקטיבה בינלאומית השוואתית – ערן רזין
- מגמות במפת המסחר: גודל ומאפייני הביקושים, הדרכים להחייאת מרכזי ערים והצורך גם בפיתוח מסחרי פרברי – תמיר בן-שחר
- פיתוח ושיקום מרכזי ערים בישראל חזון, מציאות ומעשה – שוקי אמרני
- המיקומים האפשריים לפיתוח פאואר סנטרס בשולי ערים – איתן בר זאב
- "המרכז החדש" ו"תוכנית האם" – אודי כסיף