check
1994 | מחקרי פלורסהיימר

נושאים

שנה

1994

1994
ג'אנר-קלוזנר דוד. ביזור התכנון ברשויות מקומיות ערביות בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

בעקבות תהליכי ביזור שהתרחשו בעשורים האחרונים בחברה ובממשל בישראל נוצרו תנאים להרחבת האוטונומיה של רשויות מקומיות בכלל ושל רשויות מקומיות ערביות בפרט. תנאים אלה נוצרו ללא מדיניות מכוונת, וכדי ליהנות מהם דרושה היכולת לאתר ולנצל הזדמנויות. פיתוח יכולתו העצמית של השלטון המקומי הערבי חשוב כנדבך בקיום-בצוותא של יהודים וערבים בישראל, משום שהוא מאפשר לבטא דפוסי חיים ייחודיים תוך שמירה על מסגרת מדינה משותפת. ניצול ההזדמנות לפיתוח יכולתו העצמית של השלטון המקומי הערבי מותנה בשני גורמים: א. קידום יכולתן התכנונית והניהולית של הרשויות המקומיות וחיזוק סמכותן ביחס לתושבים; ב. השוואת המשאבים שמקצה השלטון המרכזי ליישובים הערביים לאלה של היישובים היהודיים. המוקד האמפירי של מאמר זה הוא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל – אם אלפחם, בה גובשה מחדש בשנים האחרונות סמכותו של השלטון המקומי בדפוס, אשר יש לו השלכות לגבי כלל השלטון המקומי הערבי בישראל.

janner-klausner_1994.pdf
אלחאג' מאג'ד. הכנת תוכניות לימודים במערכת החינוך הערבי בישראל: תמורות והמלצות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

נוכח מצבה של האוכלוסייה הערבית כמיעוט במדינת ישראל, מיעוט בעל מעמד תרבותי-דתי, אך ללא מעמד לאומי, נראה כי עיקר מאבקה בשנים הקרובות יתמקד באופיו ובתכניו של החינוך הערבי וכן במידת מעורבותה בקביעת תכנים אלה.

עניינים אלה טעונים רגישות לאומית-תרבותית ונוגעים ישירות לזהותם של הערבים בישראל וליחסיהם עם האוכלוסייה היהודית. בתוך כך, תהליך השלום מהווה זרז לדיון בתכנים הכלליים של מערכת החינוך, ובמיוחד באלה הנוגעים לחינוך לרב-תרבותיות ולשינוי מערכת המושגים שהייתה מקובלת עד כה. חוברת זו עוסקת הן בניתוח התמורות שחלו במטרות החינוך הערבי בישראל, בתכניו ובספרי הלימוד העומדים לרשותו והן בהמלצות לקראת שיפורם ופיתוחם. הניתוח מתמקד בנושאים הבאים: לימודי ההיסטוריה, השפה והספרות הערבית, השפה העברית, אזרחות ודת.

נושאים אלה מוגדרים כ"רגישים", והיו מוקד הויכוח בין האוכלוסייה הערבית לממסד מאז קום המדינה. הדיון עוסק בשתי תקופות מרכזיות: התקופה הראשונה,עד שנת 1974, מאופיינת בשימור הקיים, בשליטה יהודית ובאסימטריה בין מצב החינוך הערבי לעומת מצבו של החינוך היהודי. התקופה השנייה, ממחצית שנות השבעים ואילך, מאופיינת במספר שינויים משמעותיים בהגדרת היעדים של החינוך הערבי בישראל ובמבנה של תכניות הלימודים.
ההמלצות קוראות לעיסוק מפורש בנושאים הלאומיים בתכנית הלימודים, לרענון תכניות הלימודים באזרחות ולחיזוק מעורבותם של מחנכים ואינטלקטואלים ערבים בעיצוב החינוך הערבי, וכן להתאמת תכניות הלימודים וכוח ההוראה בבתי הספר הערביים והעבריים ליעדים של חינוך רב-תרבותי בישראל.

al-haj_1994_curriculum.pdf
פלזנשטיין דניאל. העיר כיזם: קידום הפיתוח הכלכלי המקומי. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

בעשור האחרון חל מהפך שקט בפיתוח העירוני: ערים רבות הפכו ממארחות פסיביות של תפקודים כלכליים לציידות אגרסיביות ותחרותיות בחיפוש אחר פעילות כלכלית. במקום מתן רשיונות למיניהם וניהול נכסים ציבוריים, למשל, מתבקשות היום הרשויות למלא תפקיד יזמי בפיתוח הכלכלי של העיר. תפקוד העיר כ'יזם' שונה מהעיר כ'עסק' ופירושו התנהגות פעילה ויוזמת בעידוד הפעילות הכלכלית בעיר ובחיפוש אחרי הזדמנויות כלכליות חדשות שיקדמו אותה. בעשורים האחרונים ניכרת גם מגמה של ביזור סמכויות ממשלתיות לדרג המקומי וחיזוק כוחה של הרמה המקומית מול המישור הפוליטי-לאומי. לאור זאת על הערים לגבש מדיניות פעולה כלכלית שתאפשר להן לבצע את תפקידיהן החדשים. המחקר מבחין בארבע אסטרטגיות פעולה כלכליות של ערים אחרות בעולם וכן בשלושה דגמים של התארגנות מוניציפלית בארץ.

felsenstein_1994.pdf
לוין-אפשטיין נח, אלחאג' מאג'ד, סמיונוב משה. הערבים בישראל בשוק העבודה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

החברה הישראלית הינה חברה מפולגת מבחינה אתנית, שבה נדחקו הערבים למעמד של מיעוט נשלט (subordinate). רמת החיים ורמת השירותים, להן זוכים ערביי ישראל, כמו גם מעמדם הפוליטי ורמת השכלתם, מפגרים הרבה אחרי אלה של האוכלוסיה היהודית. במרבית שנות קיום המדינה נתקלו הערבים בחוסר התענינות ובאדישות ואף בגילויים של אפליה מצד הציבור היהודי ומנהיגות המדינה. אף על פי כן, בעשורים האחרונים ניכרים השתלבות גוברת של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ושינוי בהרכב התעסוקתי והענפי של כוח העבודה הערבי, כמו גם עלייה ברמה ההשכלה. שינויים אלה איטיים אמנם, אך עשויים להוביל לצמצום פערים וליישום מלא יותר של ערכי החברה האזרחית השוויונית – גם על האוכלוסיה הערבית. חוברת זו באה לתאר את מצב הערבים, אזרחי ישראל, בהקשר של השכלה ותעסוקה ולבחון את היקף אי-השוויון בתחומים אלה. זאת, במטרה לזהות נושאים עיקריים המצריכים שינוי או עיצוב מדיניות מפצה, כדי שיובילו ליתר שילוב ושוויון של האוכלוסיה הערבית בחברה הישראלית. מחקר זה בוחן את היבטי ההשכלה והתעסוקה של אזרחי ישראל הערבים ומציג את היקף אי-השוויון בתחומים אלה. מטרתו של המחקר היא לזהות נושאים עיקריים המצריכים שינוי או מדיניות מפצה, על מנת לקדם את שילובה של קבוצה זו בחברה הישראלית ולהגביר את מידת השוויון שתזכה לו.

levin_epstein_1994.pdf
יהודים וערבים בשכונה מעורבת ביפו
הדס אורלי, גונן עמירם. יהודים וערבים בשכונה מעורבת ביפו. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

המחקר מתמקד בכמה היבטים אורבניים של מגורים בשכונה, בה גרים יהודים וערבים באותם רחובות ובאותם בניינים. תופעת השכונה המעורבת אינה שכיחה אמנם בישראל, אך יש במחקר הנוכחי כדי להוסיף דעת על היחסים בין שתי האוכלוסיות בתנאים שכאלה. יש עניין רב להכיר את טיבם של היחסים המתקיימים בין יהודים לערבים במצב של ערוב מגורים, משום שתהליך הגידול של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות מצביע על כך כי בעתיד יגדל חלקן של השכונות המעורבות בישראל.

hadas_gonen_1994.pdf
חמאיסי ראסם. לקראת חיזוק השלטון המקומי ביישבוים הערביים בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

פיתוח היישובים הערביים ושילוב האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית מותנים במידה ניכרת ביכולתו של השלטון המקומי להוביל פיתוח על ידי יוזמה מקומית, ניהול משאבים, ניצול יכולות קיימות ועידוד יזמות מקומית. בשנים האחרונות עובר השלטון המרכזי בישראל תהליך של ביזור, שבעקבותיו חלה עלייה בחשיבותו של השלטון המקומי. אמנם תהליך הביזור מאפשר לרשויות המקומיות הערביות לבסס את הלגיטימיות שלהן ולהרחיב את סמכותן (ג'אנר-קלוזנר 1994), אולם בשל סיבות מבניות ופוליטיות הן מגבירות דווקא את תלותן בשלטון המרכזי.
מטרת חוברת זו לתאר את תהליך התפתחותו של השלטון המקומי ביישובים הערביים, לזהות את המשתנים אשר מעכבים בעדו להוביל את הפיתוח היישובי ולהציע מדיניות אשר תתרום לחיזוק השלטון המקומי ותחזק את מוכנותה של הרשות המקומית להתמודד עם תהליך הביזור. המדיניות לחיזוקו של השלטון המקומי, שאנו מציעים בחוברת זו, גורסת כי זמינות משאבים כספיים, המועברים לרשויות המקומיות ממשרד הפנים וממשרדים יעודיים נוספים, היא אמנם תנאי הכרחי אך לא מספיק. כדי לנצל כיאות משאבים אלה, יש להגביר את היכולת הניהולית של הרשות המקומית, את שיתוף התושבים ואת הבקרה והמעקב אחר השימוש במשאבים.

khamisi_1994_strengthening.pdf
רזין ערן. לקראת רפורמה מוניציפלית במטרופולין תל אביב בשנות התשעים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

מטרופולין תל-אביב וסביבותיה מהוות את הליבה של מדינת ישראל. מערכת כלכלית זו היא המוקד לקשריה של המדינה עם המערכות הכלכליות הבינלאומיות, על כן תפקוד יעיל של מטרופולין תל-אביב חשוב לחוסנה הכלכלי של המדינה. מערך השלטון המקומי במטרופולין תל-אביב עוצב בעיקר בשנים שקדמו לקום המדינה ועד שנות החמישים. כיום יש צורך להתאים את מערך השלטון המקומי במטרופולין תל-אביב לתנאים ולצרכים העכשוויים. ארגון השלטון המקומי באזורים מטרופוליניים התלבט בין שתי חלופות בסיסיות: שלטון מקומי מפוצל בין רשויות מקומיות רבות, המתחרות זו בזו, או הקמת עיריות מטרופוליניות גדולות, על בסיס תכנון רציונלי כוללני. הניסיון הבינלאומי מלמד, שאין פתרון אופטימלי חד-משמעי לבעיית הארגון של השלטון המקומי באזורים מטרופוליניים. בעקבות הכרת הידע התאורטי והאמפירי הרב, נוטות המלצות המדיניות של ד"ר ערן רזין לעבר שיתוף פעולה בין הרשויות הרבות הנכללות בליבת ישראל, כאשר הרעיון המוכר של יצירת עיריית-גג למטרופולין או דרג ביניים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי, אינם זוכים להמלצה ולתמיכה נרחבת.

razin_1994_telaviv.pdf
בן-דוד יוסף. מערכת החינוך הבדווית בנגב: המציאות והצורך בקידומה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

למרות התקדמות מסוימת שהתרחשה בעשרות השנים האחרונות במערכת החינוך הבדווית בנגב נשאר עדיין הצורך להמשיך ביתר שאת בקידומה, ולהתאימה לתמורות החברתיות והיישוביות בקרב האוכלוסייה הבדווית. במשך השנים התפתחו שתי תת-מערכות חינוך בקרב הבדווים בנגב: זו שבתוך העיירות וזו שמחוץ לעיירות, בפריפריה. בעיירות חל פיתוח רב יותר מאשר ביישובי הפריפריה, הנחשבים כארעיים בעיניהן של המסגרות הממשלתיות, וזאת למרות שביישובי הפריפריה חל גידול רב באוכלוסייה. מחקר זה בוחן מגמות במערכת החינוך הבדווית, מצביע על הבעיות הקיימות בה וממליץ על פעולות אפשריות לפיתרונן. המחקר דן בבעיות הנוגעות הן למתקנים פיזיים, מיקום מוסדות הלימוד ואיכות הציוד, והן לשיעור ורצף השתתפות התלמידים ורמת ההסמכה של המורים ואיכות ההוראה. חלק מהפתרונות המוצעים כוללים שיפור תהליכי הגיוס וההכשרה של מורים; קידום ניכר של החינוך המקצועי; הגברת המעורבות של ההורים בחינוך; טיפוח המורשת הבדווית; הפעלתם של גני ילדים שלא במסגרת בתי הספר בתוך אזור המגורים והקמת בית ספר לחינוך מיוחד.

ben-david_1994.pdf
אלחאג' מאג'ד. מערכת החינוך הערבי בישראל: מגמות וסוגיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

מחקר זה בוחן את מצבה של מערכת החינוך הערבי בישראל, עומד על מגמות השינויים המתחוללים בה, מגדיר את הבעיות הקיימות ומציע מדיניות שתביא לפרונן. מאז קום המדינה ועד היום קיימות מגמות של עלייה במספר מוסדות חינוך, כמו גם בשיעור נוכחותם הסדירה של התלמידים ובפרט של בנות. אף על פי כן, שיעורי הנשירה עודם גבוהים ובעיקר בחטיבה העליונה. גם שיעורם של המורים המוסמכים ושל בעלי השכלה אקדמית עלה, אולם עדיין נותרה הבעיה של איכות ההכשרה המוקנית לסטודנטים הערבים בסמינרים למורים ושל המחסור בהשתלמויות מורים. שינויים אלו הביאו אמנם לעלייה משמעותית ברמת ההישגים הלימודיים של התלמידים הערבים, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, אולם עדיין ישנו פער ניכר ברמת ההישגים בבחינות הבגרות בין התלמידים הערבים ליהודים. כמו כן, היקפם של בתי ספר מקצועיים וחקלאיים מצומצם מאד, מה גם שמרבית המסלולים המקצועיים אינם מקנים תעודת בגרות. כך, נחסמת הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה וההזדמנות להתקדמות בשוק העבודה מוגבלת. בעיה נוספת ומהותית של בתי הספר הערביים הנה מחסור גובר במבנים ובחדרי לימוד. המצב חמור במיוחד בבתי הספר היסודיים, בשל הגידול במספר התלמידים ובשל העלייה בשיעור הנוכחות הסדירה שלהם. פער בולט נוסף בין בתי ספר ערביים ליהודיים הוא שירותי חינוך כמו ייעוץ פסיכולוגי, עובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, רופאים ואחיות וכן לימודי העשרה, פעילויות חברתיות ותרבותיות – כל אלה ואחרים כמעט שאינם קיימים במערכת החינוך הערבי. המחקר ממשיך ובוחן גם מאפיינים ואתגרים תרבותיים ייחודיים לבתי הספר הערביים ואת ההתמודדות איתם.

al-haj_1994.pdf
סוגיות בתכנון ובפיתוח יישובים בישות הפלסטינית המתהווה
חמאיסי ראסם. סוגיות בתכנון ובפיתוח יישובים בישות הפלסטינית המתהווה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

המשא ומתן שהתנהל בין ישראל לפלסטינים, המיוצגים על-ידי הארגון לשחרור פלסטין (אש”ף), הביא לחתימת הסכם עקרונות הקובע שיש להחיל אוטונומיה פלסטינית על עזה ויריחו תחילה, ולאחר מכן בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. מימוש הסכם העקרונות הלכה למעשה מלווה בצורך לפתור סוגיות רבות הקשורות בביטחון, טריטוריה, גבולות, כלכלה, חברה ואופי השלטון המרכזי והמקומי. צוותים רבים - ישראלים, פלסטינים, ערבים ואחרים, מתכנסים לדיון בסוגיות אלה, בדרכי פתרונן וכן ביחסים העתידיים בין הפלסטינים ומדינות ערב לישראל.
עיון בחומר שנכתב עד עתה מראה, כי ניתנת תשומת לב מועטה להיבט התכנוני של הפיתוח היישובי בישות הפלסטינית המתהווה, בכלל זה טיפול בסוגיות הנוגעות לפיתוח שלטון מקומי ותכנון אורבני מרחבי. עיקר תשומת הלב ניתן למסגרות השלטון המרכזי העתידי. מטרת חיבור זה לברר מספר סוגיות הנוגעות לפיתוח שלטון מקומי ותכנון מרחבי, הדורשות טיפול מיידי בכדי להיטיב את תנאי החיים של האוכלוסייה ולמשוך יזמים העוסקים בפיתוח. בניית כלי תכנון ושלטון ברובד המקומי מאפשרות להשיג יעדים של פיתוח כלכלי ומרחבי מאוזן, להפחית את הנטל על הממשל המרכזי ולהשיג יציבות פוליטית, כלכלית וחברתית. דחיית הטיפול ברובד היישובי עלולה לעכב את ביצוע המשימות שיוטלו על השלטון המרכזי העתידי, אשר יסודו בארגון שהתנסה בעיקר בסוגיות פוליטיות וצבאיות, ומעט בסוגיות יישוביות-מקומיות.

khamisi_1994.pdf
רזין ערן, חזן אנה. פיתוח מרכזי תעשייה ותעסוקה: ממד השלטון המקומי. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

שיוכם המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה ודפוסי מעורבותן של הרשויות המקומיות בפיתוחם

ובניהולם של מרכזים אלה הנם סוגיות מדיניות בעלות חשיבות גוברת, הן במסגרת העיסוק בפיתוחם

ובתפעולם של מרכזי תעשייה ותעסוקה והן במסגרת הטיפול בבקשות ולחצים לשינוי מפת השלטון

המקומי.

המחלוקות על השיוך המוניציפלי נובעות משני גורמים עיקריים: הרשויות המקומיות נעשות יותר עצמאיות מבחינת המימון מאשר בעבר, והן תרות על כן ביתר שאת אחר מקורות מיסוי על עסקים בתחומי שיפוטן. שחיקת בסיס כוחן הפוליטי, הכלכלי והאידאולוגי של המועצות האזוריות, שרוב מרכזי התעשייה והתעסוקה הבין-יישוביים מוקמים בתחומיהן, והתחזקותן של רשויות מקומיות עירוניות הובילו להתגברות הלחצים של האחרונות לספח אליהן שטחים לפיתוח תעשייה ותעסוקה ממועצות אזוריות שכנות.

לסקירה הנוכחית שתי מטרות. האחת הינה להציג את מגוון החלופות הנוגעות לשיוך המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה - הן חלופות הנשענות על מערך הרשויות המקומיות הקיים והן חלופות הכרוכות ברפורמה מקיפה יותר בארגון השלטון המקומי ובמימונו. מטרה שניה הינה לבחון את יתרונותיהן ואת חסרונותיהן של החלופות לאור שורת שיקולים, ולהעריך באופן ראשוני את כדאיות יישומן כפתרונות לסכסוכים סביב שיוכם המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה.

razin_hazan_1994.pdf
דורון אברהם. שירותי רווחה אישיים בתפר שבין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1994.

מחקר זה דן בבעיות הקיימות במערכת שירותי הרווחה וממליץ על מדיניות שתביא לפתרונן. שירותי הרווחה בישראל מופעלים על ידי המחלקות לשירותי רווחה ברשויות המקומיות, אולם במקום שזו תספק שירותי רווחה בהתאם לצרכים החברתיים האמיתיים ובהתאמה למדיניות לאומית, הקצאות התקציבים וסדרי העדיפויות נקבעים בפועל על-ידי השלטון המרכזי. המבנה הארגוני של המחלקות לשירותי רווחה הותאם בפועל לתפקיד שייעד להן השלטון המרכזי – כלי שרת. בעקבות זאת גברה זיקתן של מחלקות אלו למשרדי הממשלה השונים, ונחלשה זיקתן לרשות המקומית עצמה.
בשנים האחרונות סובלת מערכת שירותי הרווחה ממספר בעיות מרכזיות: אין הגדרה חד משמעית של המדיניות החברתית מבחינת אוכלוסיית היעד ומבחינת המטרות וסדר הקדימויות, חסרה למערכת הרווחה מנהיגות פעילה שתיטול על עצמה את האחריות הניהולית, וחל צמצום יחסי במשאבים המוקצים לשירותי הרווחה. בו בזמן ניכרים קיפאון בחשיבה האסטרטגית של המערכת והיעדר חדשנות.
המלצות המחקר כוללות את שינוי המבנה הארגוני של מערכת שירותי הרווחה, שינויי חקיקה והגדרות תפקידים בין השלטון המקומי למרכזי.

doron_1994.pdf
Municipal Reform In the Tel Aviv Metropolis: Metropolitan Governance or Metropolitan Cooperation
Razin E. Municipal Reform In the Tel Aviv Metropolis: Metropolitan Governance or Metropolitan Cooperation.; 1994. razin_1994_en.pdf