נושאים

שנה

2002

2002
מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה: לקחים מתל אביב-יפו
שנל יצחק, אלכסנדר מיכאל. מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה: לקחים מתל אביב-יפו. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002. schnellalexander_urban_policy_towards_foreign_workers.compressed.pdf
אפלבוים לביאה. יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי: הסתגלות הדדית בסביבה משתנה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

מחקר זה בוחן את השפעתן של התמורות בתפקודו של השלטון המקומי הכפרי על יחסי הגומלין בין המועצה האזורית לבין יישוביה ותושביה, ומנתח את הבעיות הנובעות מן העמימות הקיימת היום בתשתית החוקית המסדירה את פעילותם של שני רבדי השלטון הללו. הממצאים מצביעים על השונות הגדולה הקיימת במרחב הכפרי, ומכאן על הצורך ביצירת מסגרת חוקית, אשר מצד אחד תהלום את המציאות המשתנה, ומצד שני תהיה גמישה דיה כדי לאפשר לכל מועצה ולכל יישוב להתאים את חלוקת התפקידים והמשאבים ביניהם לנסיבות המיוחדות להם.

applebaum_the_regional_council_2002.pdf
זמברסקי לורה. השסע הדתי-חילוני בעיני המנהיגים ומעצבי דעת הקהל בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

מחקר זה חושף מדרג של משתנים התורמים לשסע הדתי-חילוני כפי שהוא מצטייר בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראל. גורמי היסוד המגבירים את תחושת הניכור והניגוד שבין הציבור הדתי לזה החילוני הם פחד, אי-ביטחון גובר בתוך הקהילות, ירידה בתחושת השיתו והתעצמות ההתבדלות של צבורים זה מזה. גורמים אלה אינם בולטים על פני השטח באינטראקציה השוטפת שבין דתיים לחילונים, אולם הם הבסיס לשסע. ביטויים אלה טעונים ברגשות עזים השבים ומזינים את המתח הדתי-חילוני. ולבסוף, ישנם המשתנים החיצוניים המשפיעים גם הם על השסע בהווה: קשורת, מצבה הביטחוני של המדינה ובית המשפט הגבוה לצדק. אף שהם חיצוניים לשסע, גורמים אלה משפיעים, כל אחד בפני עצמו, על היחסים בין דתיים לחילונים.

zarembsky_religious_secular_divide_202_en.pdf zarembsky_religious_secular_divide_2002.pdf
הורוביץ נרי. "יהודים העירה בוערת": יהדות התורה בין בחירות 1999 לבחירות 2001. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

מטרת המחקר היא לסקור את ההתפתחויות הפוליטיות והאלקטורליות בחברה החרדית בין הבחירות לכנסת ב-1999 לבין הבחירות לראשות הממשלה ב-2001. הפוליטיקה החרדית בכלל ומפלגת יהדות התורה המאוחדת בפרט כמעט ולא נחקרו. עובדה זו מפתיעה על רקע רציפות מוסדית גבוהה והמשכיות בדפוסי הפעולה נוכח סביבה משתנה.

המחקר מציב את הפוליטיקה החרדית ככזו המצויה בעומס גובר – תוצר של תהליכים פנימיים וחיצוניים. התהליכים הפנימיים הנובעים מאתגרים כלכליים הם תוצאה של משבר חברת הלומדים, ואילו התהליכים החיצוניים נוגעים למקומם של החרדים בסביבה הכלל חברתית.

בחירות 1999 נערכו בשיאו של מתח חילוני-דתי סביב אופייה של החברה הישראלית, לכאורה לקראת תום הסכסוך עם הפלסטינים. ואילו בחירות 2001 נערכו בשעה של התפרקות תהליך השלום והפיכתו לעימות אלים בין ישראל והפלסטינים. שינוי בסדר היום הקהה מעט את המתח בין החרדים לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית אולם הטלטלה שעברה החברה החרדית בשנים אלו לבטח תתן את רישומה בעתיד.

horowitz_2002.pdf
חסון שלמה ed. יחסי דת חברה ומדינה: תסריטים לישראל. (חסון שלמה). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.תקציר

ספר זה מנסה לתאר באמצעות כמה תסריטים התפתחויות אפשריות ביחסי דת, חברה ומדינה בישראל התסריטים אינם מתכוונים לחזות את העתיד או להציע עתיד רצוי, אלא לעקוב אחר מגמות וכיווני התפתחות ולברר מה אפשר שיקרה. יצירה של תמונות עתיד אפשריות יכולה לסייע לציבור ולמקבלי ההחלטות להתמודד עם השאלה "מה יקרה אם". אחד הנושאים החשובים שהתסריטים עוסקים בהם הוא הגדרת זהות המדינה. השאלה היא באיזו מידה תעוצב זהות זו על ידי חקיקה דתית, או על ידי חקיקה המעמידה במרכזה את חרויות הפרט. שאלה מרכזית אחרת הנידונה בתסריטים היא מערכת ההקצאות של זכויות וחובות במדינת ישראל. השאלה היא מהו איזון נכון בין הקצאת זכויות וחובות בין קבוצות התרבות השונות, וכיצד מתפרשת הקצאה זו בעיני בני הקבוצות השונות. סוגיה נוספת – היחסים החברתיים בין קבוצות התרבות השונות – מעבירה את התסריטים מתחום החוק והמשפט, שהם מעניינן של רשויות המדינה, לתחום חיי היום יום של התושבים. דתיים, חרדים וחילונים חולקים מדי יום מרחבים ציבוריים שונים: הרחוב, השכונה והמרכז העירוני. האם ההבדלים התרבותיים מוליכים בהכרח לקונפליקט, או שניתן למצוא פשרות שיהיו מקובלות על קבוצות התרבות השונות? פיתוח תסריטים העוסקים בסוגיות אלו יכול להעשיר את הדיון הציבורי ולאפשר היערכות מבעוד זמן לקראת תמורות אפשריות.

hasson_religion_society_and_state_2002.pdf
Hasson S. The Struggle for Hegemony in Jerusalem: Secular and Ultra-Orthodox Urban Politics. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2002.Abstract

This book reviews the struggle for hegemony in Jerusalem between secular and ultra-orthodox (haredi) Jews. It examines the democratic deficit in urban politics formed by the rise of the haredi minority to power, and proposes ways to rectify this deficit. The study addresses the following questions: What are the characteristics of the urban democratic deficit? How did the haredi minority become a leading political force in the city? What are the implications of the democratic deficit from the perspective of the various cultural groups? What can be done in view of the fact that the non-haredi population is not only under-represented but also feels threatened and prejudiced by urban politics initiated by the city council?

hasson_struggle_for_hagamony_2002.pdf