check
אורבך גדליה | מחקרי פלורסהיימר

נושאים

שנה

אורבך גדליה

2015
דמוקרטיה מקומית בישראל: ביזור, מקומיות, השתתפות ופוליטיקה מקומית
רזין ערן, בארי איתי eds. דמוקרטיה מקומית בישראל: ביזור, מקומיות, השתתפות ופוליטיקה מקומית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2015.

מרכיב הייעוד הדמוקרטי בתפקידה של הרשות המקומית נשכח לעתים בשיח הציבורי הדן בשלטון המקומי והרפורמות הנדרשות בו. חסר זה מאפיין מדינות, וישראל בתוכן, שבהן הרשויות המקומיות אינן נתפסות כאבן יסוד בבניין האומה ובזהות הלאומית. לדמוקרטיה המקומית שלושה תפקידים מרכזיים: ייצוגיות, הטמעת ערכים דמוקרטיים ופלורליזם. ספר זה מתמקד בייעוד הדמוקרטי של הרשויות המקומיות בישראל. עשרים ושניים פרקי הספר סוקרים מגמות עיקריות בדמוקרטיה המקומית, דנים במעמדה במערכת הפוליטית והציבורית, בהשתתפות אזרחית, בניהול החיים המקומיים ובבחירות לרשויות המקומיות. ארבעת המאפיינים של הדמוקרטיה המקומית בישראל העולים מפרקי הספר הם: נבדלות, ריכוזיות לצד הזנחה, שבריריות ומנוצלות, וחשדנות ומחאתיות. האתגרים לקידום יציבותה ומיצויה של הדמוקרטיה המקומית בישראל מתבטאים בכמה כיווני פעולה: מלמטה - התעוררות החברה האזרחית המקומית; מבפנים - אימוץ עקרונות הניהול הציבורי החדש על-ידי נבחרי ציבור ובעלי תפקידים ברשות המקומית; מלמעלה - ביזור סמכויות אמיתי על-ידי השלטון המרכזי; ומבחוץ - אינטראקציה ישירה עם מדינות, תנועות, ארגונים ותאגידים בין-לאומיים.

beeri_razin_2015.pdf
2010
תכנון ופוליטיקה בירושלים
אורבך גדליה, שרקנסקי עירא.

תכנון ופוליטיקה בירושלים

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.

מחקר זה עוסק בשינויים המתחוללים בזירת התכנון בשלושת העשורים האחרונים, ובראשם ריבוי השחקנים הנוטלים חלק בתהליך וריבוי הפעילויות, האינטרסים והערכים.שינויים אלה שנבחנו בזירת תכנון מורכבת כמו ירושלים, משפיעים על תהליך התכנון, תוצאותיו ותפוקותיו: התארכות משך התכנון ופער גדל והולך בין התכנון ליישומו

auerbachsharkansky_planning_and_politics_in_jerusalem-min.pdf
2001
אורבך גדליה.

יחסי שלטון מקומי ומרכזי בישראל: בראי קרוואנים ומגורונים, 1992-1990

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2001.

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות מפרסם שורה של מחקרים העוסקים בסוגיות שונות של תכנון מרחבי ושל מנהל וממשל מקומי. מחקרו של ד"ר גדליה אורבך עוסק בתפר שבין שני תחומים אלה באמצעות חקר מדיניות הפריסה המרחבית של דיור זמני שנקבעה בראשית שנות התשעים אל מול גל העלייה הגדול מברית המועצות ומאתיופיה.

בשנות החמישים, בעקבותיו של גל עלייה גדול, השלטון המרכזי בישראל היה חזק דיו כדי לקבוע את פריסת המעברות של הדיור הזמני ברוב הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. בשנת התשעים, יחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי בישראל היו כבר במאזן אחר. כוחן היחסי של הרשויות המקומיות התחזק במידה ניכרת לעומת צמצום כוחו היחסי של השלטון המרכזי בקביעת הפריסה של הדיור הזמני. הדיור הזמני הוא רק דוגמה אחת מני רבות, המעידות על שידוד יחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי בישראל.

auerbach_central_local_government_relations_2001.pdf