נושאים

שנה

גונן עמירם

2010
תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר
רזין ערן ed. תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר. (רזין ערן). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.תקציר

קובץ זה כולל שלושה חלקים ובהם מאמרים המאירים היבטים של תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני. חלקם עוסקים בדור החדש של התכנון הארצי והמחוזי ובשיבה לתכנון ארצי כוללני, בחזון מנחה לתכנון ארצי ארוך טווח ובהתעצמותה של תל אביב, בהטמעת מושג הפיתוח בר-קיימא ובשילוב בין המעשה המוסדי, השיח הציבורי והעיסוק האקדמי בתכנון הארצי. חלקו השני מתמקד בערי המטרופולין, בהתחדשות עירונית ובאסטרטגיות לחיזוק ירושלים ואילו חלקו השלישי עוסק בתרומתו הייחודית של פרופ' אריה שחר ז"ל בתחומי הגאוגרפיה העירונית התכנון והמיפוי.

PDF icon razin_national_district_and_metropolitan_planning.compressed_1.pdf
2007
ירושלים: התחזקות בהתחברות
גונן עמירם. ירושלים: התחזקות בהתחברות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.תקציר

במסגרת תכנית המחקרים על חברה, מרחב וממשל הכין פרופ' גונן סקירה של צעדי המדיניות הדרושים כדי לחזק את החברה והכלכלה של העיר ירושלים וסביבותיה בכל תסריט גאופוליטי. המחקר מצביע על הצורך במעורבות אינטנסיבית של השלטון המרכזי בחיזוקה של ירושלים. על מנת לחזק את כלכלתה של ירושלים מציע פרופ' גונן לנקוט באסטרטגיה רבתי של התחברות הכוללת ארבעה אפיקי התחברות ראשיים: א. התחברות העיר אל מטרופולין ירושלים על ידי הקמת ממשל מטרופוליני לירושלים וליישובי הסביבה, רצוי במעמד לאומי, על מנת להשיג תאום ותמרוץ הפיתוח של התשתיות והכלכלה לאזור כולו; ב. התחברות אל הליבה של מדינת ישראל הנמצאת במישור החוף על ידי התרחבות השטח הבנוי בכוון צפון-מערב, תוך שמירה על מינון נכון בין התכנסות והתרחבות; ג. התחברות העיר אל הכלכלה העולמית באמצעות אשכולות של ענפים כלכליים בהם יש או עשוי להיות לירושלים יתרון תחרותי כגון תיירות וצליינות, תעשיות הביוטכנולוגיה, שירותי מיקור-חוץ ברמה גבוהה, יצוא שירותי השכלה גבוהה, ויצוא של שירותי רפואה; ד. התחברות תפקודית בין ירושלים היהודית לירושלים הערבית כדי לאפשר לשתיהן יחד להיות מוקד חשוב בעידן של רגיעה בטחונית ופוליטית. לדעת המחבר, הצלחתם של אפיקי התחברות אלה מותנית בשמירה על האיזון שבין מרכיבי הפסיפס התרבותי-חברתי של ירושלים על מנת להפוך עיר רב-תרבותית זו מ"בעיה" למקור עוצמה ומשיכה.

PDF icon gonen_connected_and_strengthened_jerusalem.pdf
2006
חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות: הסדרים כספיים ושינויים טריטוריאליים
רזין ערן ed. חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות: הסדרים כספיים ושינויים טריטוריאליים. (רזין ערן). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2006.תקציר

כבמה ציבורית, הוועידה מעלה נושאים המעסיקים את מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי וזרועות המדינה. השנה הוועידה התקיימה בסימן אתגרים חדשים בשלטון הקומי לנוכח חוק העיריות החדש, השלכות יישום תמ"א 53 (במגזר העירוני והכפרי) והדגש הלאומי על פיתוח הנגב והגליל. דנו גם במשמעויות הרחבות של חוק העיריות, במשבר הכלכלי והתעסוקתי בשלטון המקומי, במציאת מדדים לבחינת תפקוד הרשויות המקומיות, תוכניות הבראה, אתגרי חינוך ורווחה והפחתת האלימות כמו גם בסוגיות של פיתוח כלכלי בר-קיימא ושותפות בין העם היהודי בתפוצות למדינת ישראל באמצעות השלטון המקומי.

PDF icon Razin_Redistibuting Municipal Revenues.pdf
גונן עמירם. חלוקת העושר המוניציפלי: הסדרה מרחבית טריטוריאלית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2006.תקציר

חלוקת העושר המוניציפלי באה לענות על סוגיית הפערים הקיימים בין רשויות מקומיות בשיעורי ההכנסה ממסים ומהיטלים. מקורה של סוגיית הפערים הוא בשונות הקיימת בין יישובים בהרכב החברתי-כלכלי ובהרכב העסקים. בתחום המגורים, תופעת ההיבדלות הגאוגרפית של קבוצות אוכלוסייה מן הבחינה החברתית-הכלכלית, קיימת בכל מדינה ובכל תקופה, ולכן שיעור המיסוי יהיה שונה על פני מרחב היישובים של ישראל, גם אם ייעשו צעדים דרסטיים לבניית תמהיל אחיד של אוכלוסייה בכל אחת מן הרשויות המקומיות. אולם הגורם העיקרי המביא כיום לפערים ברמת ההכנסות העצמיות ממסים ומהיטלים בקרב הרשויות המקומיות קשור בעיקר לגאוגרפיה הדיפרנציאלית של הפעילות הכלכלית. פעילות זו נוטה להתרכז במקבצים והיא הרבה יותר מרוכזת מאשר המגורים. לכן, אנו מוצאים רשויות מקומיות רבות אשר אף שמתגוררת בהן אוכלוסיית ניכרת, אין בהן אלא קומץ קטן של עסקים. אין בקומץ זה כדי להשביע את הקופה המוניציפלית הדלילה. חמור במיוחד הוא מצבם הכספי של רשויות מקומיות אשר גם מתגוררת בהן אוכלוסייה חלשה וגם דלה בהן הפעילות הכלכלית. רשויות מקומיות אלה במיוחד ממתינות לצעדים של חלוקת העושר המוניציפלי שתקל על מצבן הכספי. בקרב רשויות מקומיות אלה מצויות כיום בעיקר ערי פיתוח רבות ויישובים ערביים רבים. חלוקת העושר המוניציפלי יכולה להיעשות על ידי שני סוגים של מדיניות הנקוטה על ידי השלטון המרכזי ואשר בידיו נתונות הסמכויות לכך: מדיניות של הסדרה כספית ומדיניות של הסדרה מרחבית-טריטוריאלית.

PDF icon gonen_distribution_of_municipal_wealth.pdf
2005
גונן עמירם. מסמך מדיניות: מעז אולי יצא מתוק. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

בג"צ קציר, שאפשר למשפחה ערבית להתגורר ביישוב יהודי, אינו יכול ל פתור את מצוקתה של אוכלוסייה שלמה. בצירוף למהלך החיובי הזה, צריכה המדינה גם לגבש מדיניות דיור רבת פנים, שתרחיב את גבולות היישובים הערביים, ויפה שעה אחת קודם.

PDF icon gonen_2005.pdf
בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון
גונן עמירם. בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.תקציר

מחקר זה מתמקד ביחסים שבין לימודים תורניים לפרנסה מעבודה בחברה החרדית בלונדון. התמונה העולה מן המחקר היא של חברת לומדים ומתפרנסים, בה כשני שלישים מן גברים החרדים מתפרנסים. זאת, בשונה מן המצוי בישראל, בה אומדן המתפרנסים בקרב הגברים החרדים הוא שליש. על פי ממצאי המחקר, החרדים בלונדון חיפשו איזונים בין לימוד תורה ופרנסה המתבטאים בטיפוסים הבאים (לפי מידת המחויבות ללימוד ולפרנסה בכל אחד מן האיזונים): 'אברך מלא', המקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה; 'אברך המתפרנס מעט', המוצא לו תעסוקות מזדמנות בהפסקות ובחופשות; 'אברך חלקי' המסתפק בחצי יום של לימודים בכולל ובשאר היום מחזיק במשרה מפרנסת חלקית; 'מתפרנס לומד', הקובע לעצמו עתים ללימוד תורה בכל יום מן השבוע ו'מתפרנס הלומד מעט', המסתפק בלימוד תורה בשבתות וחגים. אצל רוב המפרנסים נמשכת המחויבות ללימודים תורניים כחלק אינטגרלי של החיים החרדיים. מקורות הפרנסה העיקריים של החרדים בלונדון מתמקדים בהוראה, במסחר ובנדל"ן.

PDF icon gonen_between_torah_learning_and_earning.pdf
1999
בן-דוד יוסף, גונן עמירם. נייר עמדה: הצעה לגיבוש מדיניות יישובית וקרקעית בקרב הבדווים בנגב. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.תקציר

בנייר עמדה זה מציגים בן-דוד וגונן את המצב הקיים מבחינת חוסר היענותה של הפזורה הבדווית, כחמישים אחוז מהאוכלוסייה הבדווית בישראל, לעבור להתגורר ביישובים מתוכננים ורצונה להמשיך ולהתגורר ב'יישובים לא-מוכרים' המתאימים יותר לאורח חייה. קיימת התנגשות בין רצונם של בני הפזורה הבדווית להמשיך לקיים את אורח החיים החקלאי ואת שלטון החמולות המסורתי לבין דרישת המדינה למימוש התוכניות לפיתוח הנגב הכוללות גם את האוכלוסייה הבדווית. בהמשך מציעים החוקרים צעדים שעל המדינה לנקוט על מנת להתאים את היישובים המתוכננים לדרישות החברה הבדווית על מנת לעודד את המעבר אליהם.

PDF icon gonenbendavid_proposal_land_settlement_policy_negev_bedouins.pdf