@article {63465, title = {מפלישה עירונית להסדרה מוסדית: פעילות עצמאית יצירתית במרחבים ריקים בתל אביב, חיפה וירושלים}, year = {2018}, abstract = {העיר הינה מקום דינמי המאופיין בתנועות אנושיות, חברתיות, תרבותיות ועסקיות, שבמסגרתן מרחבים עירוניים ננטשים ומושמשים מחדש בהתאם להסדרים שונים הנעים בין פלישות למטרות מגורים, לבין פעילות ממוסדת היוצרת חיבורים בין קבוצות עצמאיות וקהילות המורכבות מאנשי רוח, תרבות, יוצרים ופעילים חברתיים לבין מרחבים פנויים. מחקר זה סוקר את תופעת השימוש העצמאי במרחבים עירוניים ריקים בתל אביב, בחיפה ובירושלים. הוא בוחן חיבורים דומים בווינה, אוסטריה, כדוגמה מוקדמת להסדרת פעילות עצמאית במרחבים שאינם בשימוש. חיבורים אלו נתגלו כחשובים מעצם יכולתם להחזיר לשימוש מרחבים שננטשו והוזנחו במרחב העירוני בטווח זמן קצר וללא צורך בתהליך סטטוטורי ארוך טווח. עם זאת, מיחזורם והכלתם מחדש של אותם החללים באמצעות פעילות יצירתית עשויים להעלות קשיים שונים הנוגעים למודל הניהולי והכלכלי של מרחבים אלה, לתהליך היצירה של חברי הקבוצות, לחופש הפעולה שלהם וכן לקשריהם עם קהילות עירוניות שבסביבתן.}, author = {אברהם רות and רוזן גלעד} } @article {61802, title = {פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי ברשויות מקומיות בישראל: רה-מוניציפליזציה או \"התבגרות\"?}, year = {2018}, abstract = {

שותפויות מוניציפליות-פרטיות כוללות מימון, בנייה, תפעול ותחזוקת תשתיות צביריות באמצעות התקשרות PFI/BOT, ובנוסף לכך, חברות משותפות לרשות מקומית ולמגזר הפרטי ומינוף השקעות בשיתוף המגזר הפרטי באמצעות קרקעות העירייה. מניעים עיקריים להתקשרויות אלו הם יכולות פיתוח וניהול עדיפות של המגזר הפרטי, ניהול אינטגרטיבי של הפרויקט והתגברות על מגבלות תקציביות. מנגד, חסרונות ה PFI/BOT \ כוללים עלויות מימון ועלויות עסקה גבוהות, גלגול נטל תקציבי משמעותי לעתיד, אובדן גמישות וגלגול ההתחייבויות לשותף הציבורי בתנאי משבר המחקר הנוכחי בוחן אם ניתן לזהות מגמת נסיגה בהתקשרויות PPP ברשויות המקומיות בישראל ומעבר מהפרטה לרה-מוניציפליזציה. המחקר הסתמך על ראיונות פתוחים וחומרים כתובים נלווים ומראה שהתקשרויות BOT איבדו פופולריות ברשויות המקומיות, אך לא בגלל תמורה אידאולוגית או עלויות גבוהות יותר, אלא בגלל ריבית נמוכה מאוד שמבטלת את המניע המימוני ל BOT. בולטת האכזבה מהתקשרויות BOT בשני תחומים שנתפשו כבעלי פוטנציאל מבטיח: מתקני טיהור שפכים ושירותים\  חברתיים. עם זאת, התקשרויות BOT נותרו בארגז הכלים של הרשויות המקומיות בתחומים שונים והמחקר מצביע על "התבגרות" התחום ומעבר מדומיננטיות המניע המימוני למניעים מקצועיים להתקשרויות. בולט מינוף קרקעות העירייה במסגרת התקשרויות BOT, המשלבות מתקן ציבורי ומוקד רווח עסקי, על קרקע העירייה. קיימת מחלוקת בסוגיית הקמתן של חברות בת משותפות לרשות מקומית ולחברה פרטית. רשויות מקומיות מגלות עניין בהן, אך הרגולטור הממשלתי נוטה לשלול אותן. נדרשת הערכה מחדש של המדיניות הרגולטורית על התחום, בכיוון שאינו מסתייג מראש מהתקשרויות כאלו, אך גם שאינו מנתב רשויות מקומיות לשיטת ה-BOT כאשר אין זו השיטה המועדפת עליהן. מחקר זה נתמך על ידי מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות.

}, author = {אסנת אלרון and אנה חזן and ערן רזין} } @article {61289, title = {טרגדיית השפ\"פים - אסטרטגיות מוניציפליות לניהול שטחים פתוחים משותפים באזורי מגורים}, year = {2018}, abstract = {

שטחים פרטיים פתוחים )שפ"פים( סובלים מהזנחה ותת-שימוש, משום שוועדי בתים מתקשים להתמודד עם תחזוקתם, בפרט כשהם משתייכים ליותר מבית משותף אחד. מחקרים רבים נוטים לעסוק בפתרונות ניהוליים וארגוניים פרטיים לבעיות ציבוריות, אך מחקר זה של סוגיית השפ"פים מבקש לבחון מתן מענה ציבורי לבעיה פרטית כביכול ומנתח את המענה המגוון לאתגר זה בשלוש ערים: ירושלים, מודיעין ומעלה אדומים. ההתערבויות המרכזיות במודיעין ובמעלה אדומים נסמכות בעיקרן על הגישה הניהולית: מתן פתרונות טיפול טכניים המופעלים על ידי עובדי עירייה, בהם ניהול עירוני הממומן על ידי תושבים, טיפול ומימון מלא על ידי העירייה וטיפול בנושאים נקודתיים המצריכים מומחיות או עלולים להיות סכנה לציבור. בירושלים, כתוצאה מגודלה וממורכבותה הרבה הייתה הסתמכות משמעותית על הגישה הקהילתית, הרואה בתושבים את האחראים על השטח ושואפת לסייע להם לממש את בעלותם, ופתרונות ניהוליים היו רק בשולי הפעילות העירונית. גישה נוספת, תכנונית, מבקשת למצוא פתרונות רישומיים או סטטוטוריים ארוכי-טווח להסדרת השטח, בהם הרחבות בנייה, רישום מחודש או שינוי ייעוד וקידום תוכניות התחדשות עירונית על גבי השפ"פים, אך עד כה לא יושמה במידה משמעותית. המחקר מצביע על כך שרשות מקומית מעורבת ופעילה מסוגלת להציע לתושבים פתרונות גם בסוגיות שאינן בתחום אחריותה הרשמי, ולהתמודד עם תוצרי תכנון בעיתיים. כמו כן, אתגר תחזוקת תוצרי התכנון צריך להוות חלק אינטגרלי בתהליך התכנון, בהיותו נוגע ללב ליבת המקצוע ובהיותו עשוי להבטיח את הצלחת התוצר התכנוני לאורך זמן.

}, author = {לובודה ליכטנבאום שירה and רוזן גלעד} } @article {52584, title = {היקשרות למקום בשכונות שונות ובעיר אחת - על הקשר בין אדם לשכונתו ובין אדם לעירו}, year = {2018}, abstract = {טיב ההִקָּשְׁרוּת של אנשים לסביבת מגוריהם משפיע על חייהם, על שכונתם ועל עירם. מחקר זה בחן
היקשרות תושבים לשכונת מגוריהם ולעירם בשכונות בעלות רקע חברתי מגוון בתל-אביב-יפו,
שכונתיות. המחקר מראה Facebook באמצעות ריאיון תושבים בחמש שכונות וניתוח ארבע קבוצות
כי על אף מגמות הגלובליזציה, השכונה והעיר נותרו משמעותיים ונחוצים לבני האדם. שכונות בעלות
רקע חברתי נמוך הן מושא להיקשרות רגשית המאופיינת בזהות מקומית גבוהה, ושכונות בעלות רקע
חברתי גבוה הן מושא להיקשרות פונקציונלית המאופיינת באמון גבוה במקום. נרטיבים ייחודיים של
כל שכונה יכולים לייצר אמון גם בשכונות מוחלשות וזהות בחזקות. תחושות דחיקה והדרה יכולות
להוביל לאובדן אמון במקום, לאו דווקא כתוצאה של הגירת קבוצות קצה המאיימות על אופי השכונה,
אלא גם כתוצאה של {\textquoteright}איום העשירים{\textquoteright}, שיכול לגרום לאובדן תחושת הזהות בשכונות מוחלשות וחזקות
כאחת. בקנה המידה העירוני, נמצאה בין המרואיינים אחידות, המתאפיינת ברמה גבוהה של היקשרות,
שנתמכת על ידי האתוס התל-אביבי.}, author = {שנהב, אפרת} } @book {24953, title = {עבודה קהילתית בתהליך התחדשות עירונית, מודל חדש לקידום צדק בעיר ?}, year = {2016}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בישראל ,מדיניות ההתחדשות העירונית מקדמת \ מטרות פיזיות וכלכליות באופן כמעט בלעדי ,מבלי לתת מענה לסוגיות חברתיות כגון לכידות קהילתית או תמהיל רמות ההכנסה בשכונות המתחדשות . מחקר זה בחן באיזו מידה מתהווה מנגנון ייחודי לקידום צדק חברתי במסגרת העבודה הקהילתית הממסדית בהתחדשות עירונית . עבודה זו טוענת כי \ בעיצומו של משבר ארצי בתחום ההתחדשות העירונית ,העבודה הקהילתית יצרה מפנה בשני רבדים :בפרקטיקה הארגונית ובמדיניות המגדירה אותה .ברובד המעשי , המחלקות לעבודה קהילתית פעלו לביסוס מנגנונים קהילתיים ועודדו גיבוש של הסכמה על מטרות משותפות ואקטיביזם בקרב תושבים ,פ עולות שעשויות לתרום למוכנות הקהילה לתהליכי התחדשות .ברובד המדיניות ,העבודה הקהילתית עבדה בכלים פוליטיים ואדמיניסטרטיביים ברמה המקומית ,לשינוי היחסים בין אזרחי העיר ופרנסיה . באמצעים אלו הציבה העבודה הקהילתית משקל נגד למדיניות שקידמה הפרטה וצמצום אחריות של רשויות מקומיות.

}, author = {רוזן גלעד and גבע ינון} } @book {6373, title = {דמוקרטיה מקומית בישראל: ביזור, מקומיות, השתתפות ופוליטיקה מקומית}, year = {2015}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מרכיב הייעוד הדמוקרטי בתפקידה של הרשות המקומית נשכח לעתים בשיח הציבורי הדן בשלטון המקומי והרפורמות הנדרשות בו. חסר זה מאפיין מדינות, וישראל בתוכן, שבהן הרשויות המקומיות אינן נתפסות כאבן יסוד בבניין האומה ובזהות הלאומית. לדמוקרטיה המקומית שלושה תפקידים מרכזיים: ייצוגיות, הטמעת ערכים דמוקרטיים ופלורליזם. ספר זה מתמקד בייעוד הדמוקרטי של הרשויות המקומיות בישראל. עשרים ושניים פרקי הספר סוקרים מגמות עיקריות בדמוקרטיה המקומית, דנים במעמדה במערכת הפוליטית והציבורית, בהשתתפות אזרחית, בניהול החיים המקומיים ובבחירות לרשויות המקומיות. ארבעת המאפיינים של הדמוקרטיה המקומית בישראל העולים מפרקי הספר הם: נבדלות, ריכוזיות לצד הזנחה, שבריריות ומנוצלות, וחשדנות ומחאתיות. האתגרים לקידום יציבותה ומיצויה של הדמוקרטיה המקומית בישראל מתבטאים בכמה כיווני פעולה: מלמטה - התעוררות החברה האזרחית המקומית; מבפנים - אימוץ עקרונות הניהול הציבורי החדש על-ידי נבחרי ציבור ובעלי תפקידים ברשות המקומית; מלמעלה - ביזור סמכויות אמיתי על-ידי השלטון המרכזי; ומבחוץ - אינטראקציה ישירה עם מדינות, תנועות, ארגונים ותאגידים בין-לאומיים.

}, editor = {ערן רזין and בארי, איתי} } @book {1920, title = {השפעת ייצוג נשי על תפקוד מועצת הרשות המקומית: תחומי החינוך והרווחה כמקרה בוחן}, year = {2015}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מאמר זה בוחן את השפעתן של פוליטיקאיות בשלטון המקומי על תקציבי חינוך ורווחה המבוצעים מתקציבה העצמי של הרשות המקומית. הנחת המוצא היא כי תושבות הרשות המקומית מבכרות הוצאה על תחומים אלו, על פני תחומים אחרים, וכן שהפוליטיקאיות המקומיות יטו לייצג את תושבות הרשות. ההשערה שנבחנה היא כי עלייה במספר הנשים המכהנות במועצת הרשות המקומית תביא לעלייה בשיעור התקצוב העצמי של תחומי החינוך והרווחה ברשות. הבדיקה שכללה נתוני פאנל של 113 רשויות מקומיות לא מצאה קשר מובהק בין אחוז הנשים במועצת הרשות המקומית לבין הגדלת התקציבים העצמיים לחינוך או רווחה. חוסר ההשפעה של נשים במועצת הרשות נובע אולי מחולשתם היחסית של חברי המועצה בישראל. ממצא זה מרמז על הצורך בהעצמת החשיבה המגדרית ופיתוח של יישומיה על פני הגדלת הייצוג הנשי גרידא.

}, author = {עודד סטקלוב and יניב ריינגוורץ} } @book {209, title = {על טהרת התואר: לימודים אקדמאיים במגזר החרדי}, series = {לימודים אקדמיים במגזר החרדי}, volume = {1}, year = {2014}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר המתואר בחיבור זה עוסק בתהליך כניסתם של חרדים ללימודים אקדמיים ובגורמים שהביאו לעלייה הדרמטית במספר הסטודנטים החרדים מאז ראשית המאה העשרים ואחת. המחקר מצביע על כך שהקמת מסלולים אקדמיים לחרדים הינה חלק ממגוון הסדרים שהתפתחו בתקופה זו, שמטרתם שילוב החברה החרדית במשק הישראלי. במסגרת הסדרים אלו הוקמו גם מסלולים ייחודיים לחרדים בתחומי הצבא והתעסוקה.

המודל המוצג במחקר כולל את התנאים שאפשרו את צמיחת המסלולים האקדמיים לחרדים, את השחקנים שפיתחו והובילו יוזמה זו ואת הכלים ששימשו לקידום כניסתם של חרדים למסלולים החדשים. בחלקו האחרון מנתח המחקר את תכנית החומש של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה עבור המגזר החרדי לשנים 2015-2011, ובוחן את יתרונותיה וחסרונותיה. המלצות המדיניות של המחקר כוללות דרכים אפשריות להגדלת מספר החרדים הפונים ללימודים אקדמיים, כמו גם לשיפור האיכות של לימודים אלו.

}, author = {גלעד מלאך} } @book {235, title = {

החוק, החוזה והתכנון העירוני: היבטים משפטיים של הסכמי פיתוח בין רשויות מקומיות ליזמים פרטיים

}, year = {2013}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן היבטים משפטיים הנוגעים לשימוש בהסכמי פיתוח בין רשויות מקומיות ליזמים פרטיים. הסכמים אלה, הנוגעים לאופן הפיתוח של מקרקעין פרטיים, כוללים חילופי תמורות תכנוניות, קנייניות, כספיות ואחרות בין הצדדים, תוך הגמשה של הדין החל. על מנת לעמוד על היקף התופעה המחקר מציג ומנתח, בין היתר, את הסכמי הפיתוח כרתה עיריית ירושלים בשנים האחרונות. השאלה המרכזית הנבחנת בחיבור היא שאלת חוקיות הכריתה של הסכמים אלה, לאור מעמדה של הרשות המקומית החייבת לפעול בכפוף לחוק. פסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 368/06 דירות יוקרה בע"מ נ{\textquoteright} ראש עיריית יבנה (ניתן ביום 27.6.2011), אשר שינה את ההלכה בעניין זה, זוכה לניתוח ראשון מסגרת מחקר זה. שיקולי מדיניות משפטית המנותחים בחיבור מהווים בסיס לגיבוש פרשנות מצמצמת לפסק הדין.

}, author = {רונית לוין-שנור} } @book {236, title = {

צמיחתה של תרבות ירוקה: מאבקים סביבתיים בישראל והשפעתם על המרחב

}, year = {2013}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה הוא חלק מעבודת דוקטורט שערך המחבר בהדרכתו של פרופ{\textquoteright} שלמה חסון מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר מנתח שבעה מקרי בוחן של מאבקים סביבתיים בולטים בישראל מבחינה תרבותית פוליטית, ומאפיין את סוגי המאבקים ואת טיפוסי הארגונים הסביבתיים שהובילו אותם. מטרת האיפיון היא להציג את מידת האפקטיביות של המאבקים ואת אופן השפעתם על המרחב הגאוגרפי, הפוליטי והתרבותי בישראל.

התובנה המרכזית העולה מהמחקר היא כי ארגוני הסביבה הביאו ליצירת שינוי תרבותי עמוק בחברה הישראלית, אשר בא לידי ביטוי הן ברמת השיח הציבורי והן במידת ההשתתפות הפעילה, במיוחד ברמה המקומית. שינוי זה הוא תגובה למגמת הפיתוח המואץ העוברת על ישראל, כמו גם התאמה תרבותית לפעילות העולמית בתחום הסביבתי.

עוד עולה מהמחקר, כי בישראל קיים פער משמעותי בין החברה האזרחית לבין המערכת הפוליטית הארצית, מבחינת התפיסה הערכית של הנושא הסביבתי. פער זה משקף לא רק את הבדלי האינטרסים בין שני הגורמים, כי אם גם את השוני התרבותי ביניהם לגבי תמונת העתיד של המרחב הפיסי והחברתי בישראל. מצב זה אינו מבשר טובות ל"תרבות הירוקה" המתעצמת בארץ, שכן הזירה החיונית לקידום הנושא הסביבתי היא המערכת הפוליטית הארצית, כפי שקורה במרבית המדינות המפותחות בעולם

}, author = {בני פירסט} } @book {210, title = {

"הפיקוח האזרחי" במבחן המימד הטריטוריאלי של הביטחון בישראל: מסגרת מושגית ביקורתית במבחן המעשה

}, volume = {1}, year = {2013}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר }, organization = {מחקרי פלורסהיימר }, abstract = {

המחקר דן בעקרונות הפיקוח האזרחי על אחזקת קרקע וניהול המרחב לצורכי מערכת הביטחון בישראל. יחסי הגומלין בין התחום האזרחי לתחום הביטחוני באים לידי ביטוי גם בממד הטריטוריאלי, כאשר חולשת הפיקוח האזרחי נובעת מהיעדר תפישת-על מדינתית המשקללת את כל צורכי השימוש בקרקע. ייצוג המערכת הצבאית והביטחונית במערכות התכנון האזרחית לעומת היעדר ייצוג אזרחי במערכת התכנון הצבאית והביטחונית היא

א-סימטריה בולטת. מנגנון הפיקוח האזרחי הוא שצריך להנחות את עקרונות עיצוב המרחב, ויעד זה מעלה את השאלות כיצד לשפר את הדיון הציבורי על צורכי החברה האזרחית לעומת צורכי צה"ל? איזה גורם ממלכתי יכריע במחלוקות בהן מוטל חיסיון על שיקולי מערכת הביטחון? האם אפשר ליצור תוכנית ארצית סטטוטורית של שימושי קרקע ביטחוניים, והאם יצירת שינוי בהתנהלות הקרקעית של הצבא ומערכת הביטחון דורשת שינוי חקיקתי או תכנוני?

}, author = {עמירם אורן and קובי מיכאל} } @book {239, title = {

הסדרים מוניציפליים: כיוונים לרפורמה במסגרות שלטון וממשל מקומי בישראל

}, year = {2012}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הסדרים מוניציפליים מתייחסים למסגרות שלטון וממשל מקומי, דהיינו לחלוקת שטח המדינה לרשויות מקומיות, להבחנה בין הרשויות המקומיות לארגונים ולתאגידים אחרים המהווים חלק ממערכת השלטון המקומי ולשותפויות בין-מוניציפליות ובין רשויות מקומיות לבין המגזרים הפרטי, השלישי והממשלתי.

מטרת מסמך מדיניות זה היא להעריך את סוגיית ההסדרים המוניציפליים, בהתייחס בין היתר להצעת חוק העיריות התשס"ז/2007. המסמך מגדיר יעדים לעריכת שינויים במערכת השלטון המקומי ומדגיש שהבעיה המחריפה בישראל היא דווקא תפקוד משרדי הממשלה המגזריים. לאחר מכן סוקר המסמך שינויים אפשריים בהסדרים מוניציפליים בשני תחומים: מפת השלטון המקומי, כולל חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות וניהול משותף של אזורי תעסוקה, ומסגרות משלימות של השלטון המקומי, בפרט תאגידים עירוניים ושותפויות מוניציפליות-פרטיות. מוצעים עקרונות וצעדים מדודים, שאינם מתיימרים לשנות את מערכת השלטון המקומי מיסודה אך יחד אמורים להביא לשינוי במסגרות שלטון וממשל ברוח של ביזור שקול ואחראי, המלווה ברגולציה שנועדה לקדם מינהל מודרני, יעיל ותקין, אך גם לסייע לדרג המקומי ולא לשתק את היוזמה המקומית.

}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {238, title = {

ניתוח תמונות לווין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה: יישומים אפשריים במחקרים דמוגרפיים וסוציו אקונומיים

}, year = {2012}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקרים רבים השתמשו בצילומי לוויין של אורות לילה על מנת לבחון הבדלים דמוגרפיים וכלכליים בין מדינות. רוב המחקרים הללו השתמשו בנתונים ברזולוציה מרחבית גסה שמקורם במערכת לווייני מזג האור הנפלט מכדור הארץ .(DMSP) Defense Meteorological Satellite Program האוויר האמריקאית לחלל נובע מחמישה מקורות עיקריים: תאורה מלאכותית של יישובים, שריפות, בעירה של גז הנפלט בבארות נפט, ציי דייג המשתמשים בתאורה על מנת למשוך את הדגה, והזוהר הצפוני. במחקר זה, אנו בוחנים האם אורות לילה יכולים לשמש כאינדיקטור למאפיינים דמוגרפיים וסוציו- אקונומיים של שטחים בנויים בסקאלה המקומית. השתמשנו בנתוני אורות לילה שנרכשו על ידי ה-DMSP לווין ה-SAC-C הארגנטינאי וצילומים של אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית. בחנו את אורות הלילה של יישובים בהתאם למיקומם (בתחומי מדינת ישראל או מעבר לקו הירוק) ובהתאם ללאום (יישוב יהודי או ערבי). יישובים ישראליים היו מוארים יותר מאשר יישובים פלשתיניים שמעבר לקו הירוק, כפי שניתן לצַפות עקב הבדלי התל"ג שבין ישראל לרשות הפלשתינית. לא נמצאו הבדלים בין תאורת היישובים היהודיים והערביים בתחומי מדינת ישראל. עם זאת, תאורת הלילה של יישובים יהודיים (בישראל או מעבר לקו הירוק) נמצאה בקשר חיובי עם צפיפות האוכלוסייה ועם צפיפות רשת הכבישים (בתוך השטח הבנוי), בעוד שביישובים ערביים הקשר בין המשתנים הללו היה חלש. ההבדלים שנמצאו בתאורת היישובים השונים נובעים מהבדלים במבנה השטח הבנוי של יישובים יהודיים וערביים, כמו גם מהבדלים כלכליים וגאופוליטיים בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית. משתנים דמוגרפיים ותשתיתיים הסבירו 60\% מהשונות באורות הלילה (מנתוני ה - ISS), לעומת 28\% מהשונות באורות הלילה, מנתוני ה- DMSP. תוצאות המחקר המדגימות שימושים פוטנציאליים של צילומי לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה, ואת הצורך בלוויין שמטרתו תהיה ניטור רציף בזמן ובמרחב של אורות לילה

}, author = {נעם לוין and ישי דיוק} } @book {237, title = {

שינויים במאפייני התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כביטוי של השינוי במבנה הקיבוץ ובאורחות חייו

}, year = {2012}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר }, organization = {מחקרי פלורסהיימר }, address = {ירושלים}, abstract = {

תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי, שנבע מהיות הקיבוץ צורת חיים וולונטרית המבוססת על שוויון, עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים, כולל ברכוש ובקרקע. רעיונות השיתופיות והשוויוניות באו לידי ביטוי בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל תפקודי החיים והחתירה לאורח חיים המבוסס על פשטות וצניעות והכתיבו הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאוד. בעשורים האחרונים חל שינוי חד באידיאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית. קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של הפרטת המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת סכנה להרס מרקמו הייחודי. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בהנחיית פרו{\textquoteright} ארזה צ{\textquoteright}רצ{\textquoteright}מן ופרו{\textquoteright} ערן רזין. מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ, לאור השינויים באורח החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ. בתוך כך, המחקר עמד על ההבדלים במאפייני הבנייה למגורים בין קיבוצים מתחדשים לבין קיבוצים שיתופיים; בחן האם קיים קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום בקיבוצים.

}, author = {צאלה קרניאל and ארזה צ{\textquoteright}רצ{\textquoteright}מן} } @book {240, title = {

רפורמה לרפורמה: תאגידי מים וביוב ברשויות המקומיות הערביות

}, year = {2012}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מאמר זה מנתח את תהליך הקמתם של תאגידי המים והביוב במסגרת הרפורמה במשק המים והביוב, ובוחן את המשמעויות וההשלכות של מערך ניהול משק המים על הרשויות המקומיות הערביות.ההנחה היא כי מדיניות כלל ארצית גורפת תקפה גם לגבי הרשויות והתושבים הערבים, על אף מצבם הייחודי מבחינה סוציו-אקונומית, תפקודית ומבנית. בהתבסס על הנחה זו, נבחנת מערכת היחסים בין הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב.השאלות העיקריות שעולות בו הן האם הקמת תאגיד המים והביוב קידמה את הניהול, ההספקה וחלוקת משק המים ברשויות הערביות? האם נלקחו בחשבון ההקשרים המיוחדים של היישובים הערביים מבחינה מבנית ותרבותית? האם התאגידים מחלישים את הרשויות המקומיות, במיוחד הערביות? האם יש סתירה או חל שינוי במדיניות הביזור באשר להקניית סמכויות לרשויות המקומיות, כיזם וספק של שירותים מוניציפליים לאזרחים? האם נפגע התהליך הדמוקרטי ברשויות המקומיות הערביות עקב בחירתם של דירקטורים שאינם נבחרי ציבור? ומה הן ההשלכות של הקמת התאגיד על אופי ואיכות שירות המים והביוב?

}, author = {ראסם ח{\textquoteright}מאיסי} } @book {311, title = {

איחודי רשויות מקומיות והשפעתם התקציבית - עדויות מאיחוד הרשויות של שנת 2003

}, year = {2011}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנת 2003 בוצעה בישראל תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, שבמסגרתה בוצעו 11 איחודים של 23 רשויות מקומיות. מחקר זה בא לבדוק את התוצאות התקציביות של איחודי הרשויות, ובפרט האם האיחודים אכן הביאו לניצול יתרונות לגודל. ממצאי המחקר מעידים כי איחודי הרשויות הביאו לירידה של כ- \% 7 בהוצאות הרשויות המקומיות אשר אוחדו. עיקר החיסכון התבטא בצמצום הוצאות הפעולות המוניציפליות. בד בבד, לא נצפה שינוי בהכנסות הרשויות המאוחדות, וישנן עדויות חלקיות לעלייה בחוב של רשויות אלו. כמו כן, לא התגלתה השפעה לרעה של האיחוד על רמת השירותים המוניציפליים המסופקים לתושבי הרשויות המאוחדות. ממצאים אלו אינם משתנים גם לאחר ביצוע מגוון של בדיקות רגישות, כולל האפשרות שמשרד הפנים בחר לאחד רשויות מקומיות במצב כלכלי רעוע.

}, author = {יניב ריינגוורץ} } @book {313, title = {

באר שבע: פיתוח כלכלי ותרבות פוליטית

}, year = {2011}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במהלך ששים השנים האחרונות העבירה מדינת ישראל משאבים רבים לטובת מה שהוגדר "פיתוח הנגב", שתכליתם {\textquoteright}צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה{\textquoteright}. נראה בעליל כי יעד זה לא הושג והפערים בין מרכז נותרו בעינם ואף העמיקו. הדבר המתבקש מכישלון זה הוא בחינה מחדש של ההיגיון העומד מאחורי תוכניות המדיניות הקיימות.

פרסום זה בוחן את ומעמיד גישה אחרת לפיתוח כלכלי של באר שבע, ושל אזורי שוליים בכלל. עולה ממנו כי המשאבים המוזרמים לנגב על ידי המדינה מתפרשים על ידי תושביו ומנהיגיו בצורות שונות בהתאם לרקעם המעמדי, התרבותי וההיסטורי, ופרשנותם מביאה לצריכה שונה של המרחב ולפערים מעמדיים ותרבותיים. מתוך הבהרת קשר זה מוצע מתווה מדיניות חלופי לפיתוח כלכלי-חברתי של העיר.

}, author = {יצחק דהן} } @book {312, title = {

ירושלים כיעד להגירה פנימית של משפחות פלסטיניות-ישראליות

}, year = {2011}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מנתח את תהליך הגירתם של פלסטינים-ישראלים מצפון הארץ ומהמשולש לירושלים, ומצביע על תמורות אפשריות בדפוסי ההגירה הפנימית שלהם ובהתשלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. טענה מרכזית שעולה בו עוסקת במעמדם של הפלסטינים הישראלים כ"מיעוט מתווך" בין המערכות הציבוריות והפרטיות הישראליות לבין האוכלוסייה המזרח-ירושלמית. הזדמנות ייחודית זו בשוק התעסוקה הירושלמי היא גורם עיקרי לכוח המשיכה הגדל והולך של ירושלים כיעד להגירה של אוכלוסייה פלסטינית-ישראלית.

}, author = {אסמהאן מסרי-חרזאללה and ערן רזין and מאיה חושן} } @book {314, title = {

מדיניות מרחבית להקצאת משאבים רפואיים

}, year = {2011}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

משרד הבריאות בישראל, כגוף האחראי על מתן שירותי הבריאות באופן שוויוני ויעיל, אחראי בלעדי לפיקוח על המתרחש בקופות החולים ועל הקצאת המשאבים אליהן. מחקר זה בוחן האם השאיפה להקצאה שוויונית של שירותי הבריאות אכן מתגשמת. באמצעות כלים לניתוח מרחבי נערכת השוואה בין פריסתם של מכוני ממוגרפיה ומכוני טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בתסריטים שונים לבין פריסת המכונים הקיימת במציאות, כדי לעמוד על רמת ההטיה בפריסה הנוכחית. מתוצאות המחקר עולה כי קיים פער בין המדיניות המותווית על פי חוק לבין המצב בפועל. תוצאות אלו מעצימות את הצורך ואת החשיבות בהבהרת המדיניות כפי שהיא מנוסחת בחוק, ובחיזוק הקשר הקיים בין המערכות הפועלות.

}, author = {חן גרינברג} } @book {300, title = {The Arab Minority and Police Relations Rising Arab Intra-communal and Criminal Violence}, year = {2011}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

This study provides a qualitative analysis of the strained relationship between the police and the Arab community in Israel and an attempt to better understand the reasons for the lack of effective policing in the Arab community. The paper aims to\  broaden the scope of analysis by removing the focus from the state as a unitary\  causal factor and by viewing the relationship between the Israeli state and the Arab society as mutually transformative, reciprocal and interconnected

}, author = {El-Taji Daghash, Maha} } @book {1187, title = {

חסמים בפני שיתוף הערבים במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי בישראל

}, year = {2010}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את הייצוג והמעורבות של הערבים במוסדות התכנון ובעשייה התכנונית בישראל. הוא סוקר את החסמים הפנימיים והחיצוניים העומדים בפני השתתפות האוכלוסייה הערבית ושיתוף המתכננים הערבים במוסדות התכנון ובעשייה התכנונית, ואת ההתעלמות הממסדית מחובת הייצוג ההולם של הערבים במוסדות אלה והשלכותיה על היחסים בין המדינה לציבור הערבי.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1186, title = {

תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני בישראל: קובץ לזכרו של אריה שחר

}, year = {2010}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

קובץ זה כולל שלושה חלקים ובהם מאמרים המאירים היבטים של תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני. חלקם עוסקים בדור החדש של התכנון הארצי והמחוזי ובשיבה לתכנון ארצי כוללני, בחזון מנחה לתכנון ארצי ארוך טווח ובהתעצמותה של תל אביב, בהטמעת מושג הפיתוח בר-קיימא ובשילוב בין המעשה המוסדי, השיח הציבורי והעיסוק האקדמי בתכנון הארצי. חלקו השני מתמקד בערי המטרופולין, בהתחדשות עירונית ובאסטרטגיות לחיזוק ירושלים ואילו חלקו השלישי עוסק בתרומתו הייחודית של פרופ{\textquoteright} אריה שחר ז"ל בתחומי הגאוגרפיה העירונית התכנון והמיפוי.

}, editor = {ערן רזין} } @book {352, title = {

תכנון ופוליטיקה בירושלים

}, year = {2010}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה עוסק בשינויים המתחוללים בזירת התכנון בשלושת העשורים האחרונים, ובראשם ריבוי השחקנים הנוטלים חלק בתהליך וריבוי הפעילויות, האינטרסים והערכים.שינויים אלה שנבחנו בזירת תכנון מורכבת כמו ירושלים, משפיעים על תהליך התכנון, תוצאותיו ותפוקותיו: התארכות משך התכנון ופער גדל והולך בין התכנון ליישומו

}, author = {גדליה אורבך and עירא שרקנסקי} } @book {315, title = {

מדע, מדיניות ואי ודאות: תפקידם של מדענים מעיצוב מדיניות סביבתית בישראל

}, year = {2010}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מנסה לאפיין את השפעת המדענים על עיצוב המדיניות הסביבתית בישראל. לשם כך נשאלת השאלה מתי השימוש בטיעונים מדעיים {\textendash} ובאיזה אופן {\textendash} יובילו למקסום ההצלחה של קידום המדיניות הרצויה? חשיבות השאלה עולה בפרט בישראל, בשל העובדה כי הנושא לא זכה להתייחסות רחבה.

המחקר מתמקד באופן שבו מסבירה אי-ודאות את אפקטיביות ההשפעה של המדענים ושל המדע, על מקבלי ההחלטות ועל ההחלטות עצמן, בסוגיות סביבתיות. המחקר בוחן שני מקרי חקר {\textendash} מקרה כלובי הדגים במפרץ אילת ומקרה היישוב "מיכל". המקרים שנבחרו דומים מבחינת הצלחתם בקידום סדר יום סביבתי אך שונים במבנה קבלת ההחלטות, במידת ובאופן מעורבותם של המדענים בהליך ובמאפייני אי-הוודאות שעולים בהם.

}, author = {צפריר גדרון and איתי פישהנדלר} } @book {316, title = {

בשדות זרים: דפוסי אינטראקציה בין ישראלים לפלסטינים במתחמי מסחר

}, year = {2010}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר עוסק בדפוסי אינטראקציה בין אוכלוסיות יריבות בירושלים, עיר המצויה בסכסוך פוליטי-לאומי (עיר מקוטבת), באמצעות הדגמה על שלושה מתחמי מסחר מעורבים, בהם פלסטינים וישראלים נפגשים כצרכנים וכמוכרים. המחקר שם את הדגש על הממד הגאוגרפי-עירוני,\  כרקע ומסד פיזי למפגש, ומתוך כך הוא מעלה כי אתרים פרטיקולריים מייצרים רגישויות טריטוריאליות, פוליטיות ותרבותיות פרטיקולריות, הנבדלות זו מזו. לעתים מרחב האינטראקציה מייצר מפגש אלים ולעומתי , ולעתים המרחב מאפשר מפגש נינוח וחיובי באופן יחסי.\  ממצאי המחקר מעלים כי השוני בין האתרים טמון במאפייני "זהות המקום" של כל אתר אינטראקציה, זהות הנעה בין ישראליות לפלסטיניות ובין מקומיות לגלובליות. ככל שזהות המקום היא היברידית יותר ומאפשרת הכלת זהויות קוטביות כך גם מתאפשרת אינטראקציה חיובית יותר בין האוכלוסיות היריבות.

}, author = {מריק שטרן} } @book {317, title = {

יצירתיות עירונית: אפקטיביות ניהולית ופתיחות דמוקרטית

}, year = {2010}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הנושא של יצירתיות עירונית עומד כיום במרכז המחקר התיאורטי והמעשי ויש בו כדי לתרום להבנת אופן תפקודן של רשויות מקומיות ובמיוחד לדרכים שבהן ניתן להגיע למצב של רשות מקומית מוצלחת. המחקר מתמקד ברשויות המקומיות חולון ושוהם, המוגדרות על פי מדדי משרד הפנים כרשויות מוצלחות. הוא מנסה לברר את נושא היצירתיות של הרשות המקומית תוך הבחנה בין אפקטיביות ניהולית, ששמה דגש על התהליכים הפנימיים בתוך הרשות, לבין הפתיחות הדמוקרטית, ששמה דגש על גיוס משאבים ועל האינטראקציה שבין הרשות לבין הסביבה.

}, author = {פרלה אייזנקנג-קנה} } @book {353, title = {

דיוני וועדת ניסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע ברשויות המקומיות בישראל

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את דיוני ועדת נסים כצוהר להבנת מגמות ותהליכי פיתוח בתקופה נתונה 2001-1995. המחקר מתמקד בתהליך הפיתוח, בשחקנים המרכזיים, במניעים שהנחו אותם ובמנגנון הפיתוח של הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים בישראל. הניתוח מתייחס לעצם התהליך ולא לתוצאותיו ומציע, בין השאר, אפשרות של חיזוי מוקדם של תהליך הפיתוח והמגמות הצפויות.

}, author = {אש, תומר and פייטלסון, ערן} } @book {354, title = {

הבראת רשויות מקומיות כושלות בישראל: מבט משווה לאור הניסיון האנגלי

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המאמר בוחן את תפיסת המדיניות להתמודדות עם רשויות מקומיות כושלות בישראל, כפי שמשתקפת בהצעת חוק העיריות, התשס"ז-2007, תוך בחינת חלופות כפי שהן עולות מהניסיון והחקיקה בתחום זה במדינות אחרות ובעיקר באנגליה. מוקד הבעיה עמה מנסה מאמר זה להתמודד הוא דלילותה של הצעת חוק העיריות ויכולתה המוטלת בספק לחולל תהליכי הבראה משמעותיים בשלטון המקומי המצוי במשבר. הצעת החוק משקפת את התפיסה הרווחת בארץ לטיפול ברשויות כושלות, שהיא נוקשה ומוגבלת ומתבססת על הפרדיגמה הכלכלית, על אף שניסיונן של מדינות מערביות אחרות כולל מדיניות, חקיקה וכלים רחבים, גמישים ומגוונים המיועדים לטיפול בארגונים ציבוריים כושלים.

}, author = {בארי, איתי} } @book {359, title = {

משק המים התאגידי החדש: האם הרפורמה הוכרעה?

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

רפורמת משק המים העירוני בישראל עברה את נקודת האל-חזור, הן מבחינת היקף האוכלוסייה והן בשל החד-כיווניות המשפטית. אך הכרעה זו אינה מבשרת על סופיות הרפורמה. השלמת תאגוד משק המים הרשותי היא, מבחינה משפטית-תפעולית, פן אחד ממכלול רכיבי הרפורמה ואינה ערובה להצלחתה, על פי עקרונותיה ויעדיה המקוריים. ניתוח תהליך יישום מדיניות התאגוד ברמה הממלכתית חושף תופעות מהותיות העלולות לפגוע, ללא תיקון אמת, ביעדיה המוצהרים של הרפורמה, באינטרס הציבורי ובאינטרס של האזרח כצרכן שירות. נוכח אפשרות מטרידה זו, שואף מחקר זה לשוב ולבחון את הרפורמה התאגידית, על השלכותיה האפשריות.

}, author = {בן אליא, נחום} } @book {357, title = {

השלטון המקומי הכפרי בראי המשפט בישראל

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את השפעתה של מערכת המשפט על התמורות שחלו בתשתית החוקית ובתפקוד של השלטון המקומי הכפרי בישראל בשלושת העשורים האחרונים. זאת על רקע התהליכים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שהתרחשו בחברה הישראלית בכלל ובמרחב הכפרי בפרט, והמפנה שחל בעמדותיה\  ובתפיסותיה של מערכת המשפט עצמה בתקופה זו.

}, author = {רסיס, סיגל and אפלבאום, לביאה} } @book {355, title = {

לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים: מרכז העיר של ירושלים

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את הניסיון ליצירת גוף ציבורי-פרטי לניהול משותף של מרכז העיר ירושלים על רקע הפרויקט השאפתני לשיקום מרכזה הישן של העיר. המחקר מעלה את הקשיים בהם נתקל התהליך בראשית דרכו, מציע דרכים לפתרונם על סמך הניסיון בעולם וממליץ על מודל מתאים למרכז העיר הירושלמי.

תקציר: בעשורים האחרונים התפתחו בעולם מנגנונים ציבוריים-פרטיים משותפים לניהול מרכזי ערים. בבריטניה הם ידועים כחברות לניהול מרכז העיר\  TCM{\textendash}Town Centre Management ובארצות הברית (ולאחרונה גם בבריטניה) כחברות לשיפור מרכז העיר BID {\textendash} Business Improvement Districts. בבסיסם של שני המנגנונים עומדת השותפות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, שמטרתה היא פיתוח של מרכז העיר. מחקר זה מנסה לאמוד את אפשרות התאמתו של אחד הדגמים לניהול מרכז העיר ירושלים.\ 

}, author = {ילינק, אביאל} } @book {358, title = {

מנהיג מקומי - מכניזם של שינויי עומק בפריפריה: ירוחם 1983-2006

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה משווה בין שני ראשי מועצה שהנהיגו את עיירת הפיתוח ירוחם בשלושה עשורים. ממצאיו מראים כי ראשי המועצה שפעלו בתנאים כלכליים, גאוגרפיים ותרבותיים דומים, גילמו טיפוסי מנהיגות שונים זה מזה באורח ניכר. ההשוואה התייחסה להיבטים ולערוצי השפעה שונים: החזון העירוני, התפיסה הפוליטית והחברתית, אסטרטגיית גיוס משאבים, ובעיקר הסגנון וגישת הפעולה הן כלפי המקומיים הן כלפי מוקדי כוח ברמה הלאומית. גורמים הקשורים בדמותו ובאישיותו של המנהיג השליכו באופן ברור על אופי הפיתוח העירוני, על איכות השירותים ועל שינויים בתרבות הפוליטית של תושבי ירוחם.

}, author = {יצחק דהן} } @book {356, title = {

עצמאות ויזמות של נשים ערביות, כפריות ובדוויות בישראל

}, year = {2009}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מנסה לאמוד את מידת העצמאות והיזמות בקרב קבוצת נשים ערביות מוסלמיות כפריות ובדוויות בישראל, ואת השקפתן האישית בנושאים של עצמאות, יזמות, מעורבות כלכלית, ומעמדן המשפטי והחברתי על רקע כלכלה עולמית משתנה.

}, author = {קרק, רות and גלילי, אמיר and פויירשטיין, תמר} } @book {362, title = {

פערים בין רשויות מקומיות בנטל הארנונה למגורים: ניתוח מגמות ופרספקטיבה בין לאומית

}, year = {2008}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר בוחן את התפלגות נטל הארנונה למגורים בישראל באמצעות ניתוח סקר הוצאות משק הבית בין השנים 2005-1997. כיוון המחקר החדש מאפשר לזהות את יתרונות השיטה הקיימת כמו גם את נקודות התורפה בה, כדי להעלות הצעות ייעול למנגנון הקיים.

}, author = {הורן, רון} } @book {363, title = {

שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת הראות של מקבלי ההחלטות: המקרה של אשדוד

}, year = {2008}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חיבור זה בוחן את עמדתם של מקבלי ההחלטות בעיריית אשדוד כלפי שיתוף הקהל בקבלת החלטות בענייני תרבות בעיר, לאור העובדה כי מודלים של דמוקרטיה השתתפותית הופעלו במקומות שונים בארץ ובעולם. הפעלת מודל של דמוקרטיה השתתפותית מגביר באופן ניכר את מעורבותו של האזרח בתהליך הדמוקרטי, לתועלתו. חשוב ליצור מנגנון מעשי שיאפשר את מימוש רצונם וצרכיהם של אזרחים, על ידי מיצוי יכולתם להשפיע או אף לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות בקרב המנהל הציבורי.
הבחירה באשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל, אינה מקרית בעוד גלי העלייה הרבים המרכיבים את תושביה יוצרים ניגוד ממשי בצורכי התרבות בה.

}, author = {דרור, משה} } @book {365, title = {

חיוב אישי בשלטון המקומי: במה

}, year = {2008}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חיוב אישי ברשויות המקומיות הפך בשנים האחרונות לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי שלטון מקומי-שלטון מרכזי בישראל, ובשיח הציבורי העוסק בהשרשת נורמות של מינהל תקין במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט. פרסום זה בא לשמש בסיס לדיון מושכל בנושא.

}, author = {אנה חזן and ערן רזין} } @book {364, title = {

ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות ישראליות

}, year = {2008}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה עוסק בהגירתן של צעירות פלסטיניות-ישראליות מיישובים ערביים ברחבי ישראל לירושלים ובבחירתן להשתקע בעיר ולא לחזור למקום הולדתן. נבחנים השיקולים המנחים את החלטתן הראשונית של הצעירות הפלסטיניות-הישראליות להגיע לירושלים לצורכי לימודים או עבודה והחלטתן עם הזמן להמשיך ולהשתקע בעיר. מלבד זאת, נבחנים מאפייניהן של צעירות אלו, מאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר קולטת הגירה, אזורי המגורים המועדפים על הפלסטיניות-הישראליות בתוך ירושלים וכמו כן תמורות חברתיות-כלכליות בחייהן אחרי המעבר לירושלים.

}, author = {אסמהאן מסרי-חרזאללה} } @book {366, title = {Linking Jerusalem to the Global Economy of Higher Education}, year = {2008}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

The idea to position Jerusalem as a center of educational services in the global economy is the main thrust of this policy paper. It is founded on the city{\textquoteright}s own past achievement in higher education and on its future potential. Educational services around the world have increasingly become more {\textquotedblleft}globalized{\textquotedblright} and students move across boundaries and often great distances in order to get the right kind of service in terms of quality and price. With increased globalization the English language has assumed become the main language of instruction. Its predominant role in exporting educational services has spurred universities to offer teaching services in English to overseas students and\ thus avail them of this growing global market. In order to realize its potential for exporting higher educational services Jerusalem must do the same.

}, author = {Amiram Gonen} } @book {1188, title = {

החוליה החסרה: שלטון אזורי בישראל

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר מדיניות זה בוחן את סוגיית השלטון האזורי כאמצעי לניהול מושכל של מרחבים תת-לאומיים בישראל, בעיקר אזורי ה{\textquoteright}פריפריה{\textquoteright}. על רקע הפערים הטריטוריאליים וכשלי המשילות של השלטון המרכזי ברמה האזורית, מתבקשת בנייתו של מדרג שלטוני חדש, הנשען על העצמה פוליטית הולמת וביזור שקול של סמכויות.
נושא המחקר נבחן לאור מגמות שינוי חוצות גבולות המעצבות {\textquoteright}אזוריות חדשה{\textquoteright}. במישור הכלכלי, תהליך הגלובליזציה מציב את הכלכלות האזוריות כמנועי צמיחה של הכלכלות הלאומיות. במישור החברתי מתפתחות זהויות אזוריות נבדלות, על צורכיהן ומאוַוייהן הייחודיים. נגזרת מוסדית-פוליטית ממגמות אלו היא הצורך בהבְניה-מחדש של מערכות ממשל, אגב חיזוקם של דרגי שלטון ביניים היכולים ליטול על עצמם את האחריות לחוסנם הכלכלי ולרווחתם החברתית של המרחבים התת-לאומיים.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {1189, title = {החייאת מרכזי ערים ופיתוח מוקדי מסחר ברשויות המקומיות}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ניירות המדיניות הכלולים בקובץ הנוכחי עוסקים בגישות לפיתוח ולניהול מסחר ברשויות המקומיות. אין הכוונה לדון בפעם המי יודע כמה בתחרות שבין רשויות מקומיות עירוניות לבין מועצות אזוריות, אלא לתרום לגיבוש מדיניות תכנון אפקטיבית של רשויות מקומיות, הן בנוגע להחייאת מרכזי ערים והן בנוגע להקמתם של מרכזי קניות מתוכנניםף, בהם מרכזים פרבריים מטיפוסים שונים. פיתוח נכון חייב לכלול הבנה מיטבית של מאפייני הביקושים למסחר (את האפשרי: מה יחוללו כוחות השוק רשתות קמעונאיות וצרכנים), של דפוסי פיתוח שיתרמו {\textendash} במידה מרבית למרקם העירוני ולאיכות החיים ושל מסגרות ארגוניות שיכולות לסייע בהחייאת מרכזי ערים.

ניירות המדיניות הכלולים בקובץ:
- פרבור המסחר והשלטון המקומי: פרספקטיבה בינלאומית השוואתית {\textendash} ערן רזין
- מגמות במפת המסחר: גודל ומאפייני הביקושים, הדרכים להחייאת מרכזי ערים והצורך גם בפיתוח מסחרי פרברי {\textendash} תמיר בן-שחר
- פיתוח ושיקום מרכזי ערים בישראל חזון, מציאות ומעשה {\textendash} שוקי אמרני
- המיקומים האפשריים לפיתוח פאואר סנטרס בשולי ערים {\textendash} איתן בר זאב
- "המרכז החדש" ו"תוכנית האם" {\textendash} אודי כסיף

}, editor = {ערן רזין} } @book {525, title = {

בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הקהילה החרדית-לאומית הפכה בשני העשורים האחרונים לזרם מרכזי בתוך הציבור הדתי בישראל. לאחרונה מזוהה הזרם החרד"לי עם מגמות של הקצנה פוליטית ימנית ומאוזכר\ תכופות בעיתונות הכללית. למרות זאת, טרם זכה להגדרה או לאבחון מעמיק של מאפייניו\ התרבותיים, החברתיים והרוחניים. מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו להגדיר את מאפייני הזרם הזה, לציין אבני דרך בהתפתחותו ולתאר את האופן שבו השפיע על הציבור הדתי ואת יחסיו עם החברה הישראלית הכללית. המחקר מנתח את השינויים שעברו על הציבור הדתי וגרמו לצמיחתה של הקהילה החרדית-לאומית, ומנסה לצפות לאן פניה של זו בעתיד.

}, author = {אנשיל פפר} } @book {523, title = {

השיח הקרקעי והתכנוני בין הרוב למיעוט במדינת ישראל: סכסוך הקרקעות משגב-סח{\textquoteright}נין כמשל

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את סכסוך הקרקעות סח{\textquoteright}נין-משגב בגליל כמקרה מבחן לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי רוב ומיעוט במדינת ישראל. המחקר מסרטט את הכוחות השונים שהיו מעורבים במישרין או בעקיפין בדיונים המתמשכים בבקשת עיריית סח{\textquoteright}נין להרחיב את תחומי השיפוט שנידונו בוועדה מיוחדת שהקים שר הפנים לחקירת גבולות סח{\textquoteright}נין. עיקר הדיון במחקר מוקדש לתצורות השיח (דיסקורס) המאפיינות את הגורמים השונים המעורבים בסוגיות קרקע ותכנון הן במקרה המחקר הנוכחי והן ברמה הארצית הכוללת. ניתוחן של תצורות השיח מלמד על התהוותם של כוחות חדשים בזירת התכנון ובשיח הקרקע הנוהג, ובמיוחד נכונים הדברים לגבי הופעתם של קבוצות וארגונים אזרחיים. אך בה-בשעה המדינה אינה מאבדת את אחיזתה והשפעתה על המתרחש בסוגיה זו, ולעתים כרוך הדבר בפרקטיקות פעולה סמויות המאפשרות את המשך החלוקה הלא-שוויונית של המרחב.

}, author = {נמרוד לוז} } @book {485, title = {

עמדות ותפיסות כלפי גדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מציג עמדות ותפיסות של תושבים יהודים וערבים על גדר ההפרדה שהוקמה בקרבת "הקו הירוק" או עליו ממש בעקבות פעולות האיבה הקשות שניהלו ארגונים פלסטיניים כנגד יישובים יהודיים. המחקר נשען על סקר ראיונות של תושבים ביישובים היהודיים והערביים הסמוכים ל"קו הירוק" ממערב. בראיונות אלה פנו החוקרים ישירות וביקשו לברר במפורט את שלל העמדות, התפיסות, הרגשות, החוויות ופרשנותם, באשר להשפעה של הגדר על חיי התושבים.

}, author = {קליאוט, נורית and ראסם ח{\textquoteright}מאיסי and שמואלי, דבורה} } @book {484, title = {

בין מנהגים לחוקים: תכנון וניהול הקרקע ביישובים ערבים בישראל

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ד"ר ראסם חמאיסי בוחן את מערכת המנהגים וההסדרים החברתיים הרווחים בחברה הערבית הנוגעים לניהול הקרקע, ובכללם איתור הגבולות, חלוקת הקרקע, השימוש והחזקה - נוהגים שצמחו בחברה כפרית שבה עברה הקרקע בירושה מדור לדור. מנגד מסביר ד"ר חמאיסי את התפתחות מערכת החוקים בישראל ואת השלכותיהם על השינוי במערכת ניהול הקרקע בתנאים עירוניים. הוא בוחן את ההבדלים שבין שתי מערכות ניהול המקרקעין (מנהגים לעומת חוקים) מבחינה חברתית, כלכלית, תרבותית ופוליטית, ואת השלכותיהם התכנוניות על שימושי הקרקע והתפתחות המרחב היישובי. על בסיס מחקרו מציע המחבר כלים ומנגנונים לצמצום הסתירות והניגודים בין המנהגים לחוקים כדי שייווצרו התנאים ליישום התכנון המתארי ולייעול ניהול המקרקעין, תוך הגברת האמון של התושבים במערכת ניהול המקרקעין הפועלת על פי חוקים. אם כך ייעשה, ניתן יהיה לממש את תכניות המתאר ולהפשיר קרקעות לדרכים ולצורכי ציבור ביישובים הערביים.

}, author = {ראסם ח{\textquoteright}מאיסי} } @book {486, title = {

ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מתחקה אחר שורשי המאבק המתנהל בחברה החרדית נגד הנהגת לימודי חול כלליים בישיבות תיכוניות חרדיות. בעוד שלגבי מכללות ומסגרות הכשרה מקצועית שמעניקות השכלה כזאת קיימת הסכמה שבשתיקה, הרי כנגד קומץ הישיבות שמצדדות בה מתנהלת מלחמת חָרמה. מדובר בישיבות שהוקמו בעשורים האחרונים והן באות לענות על הדרישה הגוברת להכשרת אברכים לפרנסה באמצעות שילוב השכלה כללית עם לימודי קודש. המאבק מלוּוה בטיעונים אידאולוגיים, המציגים את לימודי החול בשלב זה של החיים כאסורים מדאורייתא. המנהיגות החרדית מעדיפה להציג את פריצת הגדר הזו כתופעה חדשה, שהולדתה במדינת ישראל, ודינה להימחות. מחקרו של ד"ר לופו מעניק למחלוקת פרספקטיבה היסטורית ומראה כי התופעה מלווה את החברה החרדית עוד מתקופת "תור הזהב" של הישיבות במזרח אירופה, קודם להקמתה של מדינת ישראל, וכי שילובם של לימודים כלליים בישיבה נתפס כבר בעבר כלגיטימי בעיני כמה מגדולי התורה המיוחסים בחברה החרדית.

}, author = {לופו, יעקב} } @book {371, title = {

בין לאומיות לדמוקרטיה: תשריטים של רוב ומיעוט בישראל

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חיבור זה בוחן את היחס בין לאומיות לדמוקרטיה בישראל ומציע מספר תסריטים בשאלת עתיד היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל. במרכז החיבור עומדות השאלות הבאות: מהו היחס בין לאומיות לדמוקרטיה בישראל? מהם הגורמים המעצבים את היחס בין לאומיות לדמוקרטיה בישראל? מהם התסריטים האפשריים בשאלת היחס בין לאומיות לדמוקרטיה ובין רוב למיעוט בישראל? מה יש לעשות לאור האפשרויות העתידיות הנפרשות בתסריטים?

}, author = {חסון, שלמה} } @book {368, title = {

החינוך הערבי בישראל: דילמות של מיעוט לאומי

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מנסה לברר את הזכויות הקולקטיביות בחינוך תוך כדי דיון מעמיק במערכת היחסים הקיימת בין קבוצת הרוב היהודית לקבוצת המיעוט הערבית במדינה. המחקר מביא דוגמאות של מערכות חינוך של מיעוטים אחרים בעולם עם קווי הדמיון והשוני בין מיעוטים אלה למיעוט הערבי-הפלסטיני בישראל. המחקר גם דן בהיבטים הנוגעים למשאבים המושקעים uלתפוקות המתקבלות בהתאם להם ובמבנה הארגוני של מערכת החינוך הערבי בישראל.

}, author = {אבו עסבה, ח{\textquoteright}אלד} } @book {369, title = {

העשור האבוד בשלטון המקומי

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר מדיניות זה בוחן את סוגיית השלטון האזורי כאמצעי לניהול מושכל של מרחבים תת-לאומיים בישראל, בעיקר אזורי ה{\textquoteright}פריפריה{\textquoteright}. על רקע הפערים הטריטוריאליים וכשלי המשילות של השלטון המרכזי ברמה האזורית, מתבקשת בנייתו של מדרג שלטוני חדש, הנשען על העצמה פוליטית הולמת וביזור שקול של סמכויות. נושא המחקר נבחן לאור מגמות שינוי חוצות גבולות המעצבות {\textquoteright}אזוריות חדשה{\textquoteright}. במישור הכלכלי, תהליך הגלובליזציה מציב את הכלכלות האזוריות כמנועי צמיחה של הכלכלות הלאומיות. במישור החברתי מתפתחות זהויות אזוריות נבדלות, על צורכיהן ומאוַוייהן הייחודיים. נגזרת מוסדית-פוליטית ממגמות אלו היא הצורך בהבְניה-מחדש של מערכות ממשל, אגב חיזוקם של דרגי שלטון ביניים היכולים ליטול על עצמם את האחריות לחוסנם הכלכלי ולרווחתם החברתית של המרחבים התת-לאומיים.

}, author = {בן אליה, נחום} } @book {370, title = {

ירושלים: התחזקות בהתחברות

}, year = {2007}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים על חברה, מרחב וממשל הכין פרופ{\textquoteright} גונן סקירה של צעדי המדיניות הדרושים כדי לחזק את החברה והכלכלה של העיר ירושלים וסביבותיה בכל תסריט גאופוליטי. המחקר מצביע על הצורך במעורבות אינטנסיבית של השלטון המרכזי בחיזוקה של ירושלים. על מנת לחזק את כלכלתה של ירושלים מציע פרופ{\textquoteright} גונן לנקוט באסטרטגיה רבתי של התחברות הכוללת ארבעה אפיקי התחברות ראשיים: א. התחברות העיר אל מטרופולין ירושלים על ידי הקמת ממשל מטרופוליני לירושלים וליישובי הסביבה, רצוי במעמד לאומי, על מנת להשיג תאום ותמרוץ הפיתוח של התשתיות והכלכלה לאזור כולו; ב. התחברות אל הליבה של מדינת ישראל הנמצאת במישור החוף על ידי התרחבות השטח הבנוי בכוון צפון-מערב, תוך שמירה על מינון נכון בין התכנסות והתרחבות; ג. התחברות העיר אל הכלכלה העולמית באמצעות אשכולות של ענפים כלכליים בהם יש או עשוי להיות לירושלים יתרון תחרותי כגון תיירות וצליינות, תעשיות הביוטכנולוגיה, שירותי מיקור-חוץ ברמה גבוהה, יצוא שירותי השכלה גבוהה, ויצוא של שירותי רפואה; ד. התחברות תפקודית בין ירושלים היהודית לירושלים הערבית כדי לאפשר לשתיהן יחד להיות מוקד חשוב בעידן של רגיעה בטחונית ופוליטית. לדעת המחבר, הצלחתם של אפיקי התחברות אלה מותנית בשמירה על האיזון שבין מרכיבי הפסיפס התרבותי-חברתי של ירושלים על מנת להפוך עיר רב-תרבותית זו מ"בעיה" למקור עוצמה ומשיכה.

}, author = {גונן, עמירם} } @book {524, title = {

Is a Viable Democratic Palestine Possible? Future Scenarios for Palestine

}, year = {2007}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

In this publication Nasrallah sets out to explore whether or not a democratic Palestinian State is possible. To answer the question he analyses the events and processes within the PA since Arafat{\textquoteright}s death, and pays special attention to the rise to power of Hamas and its impact on the political and social system. Following this analysis he presents three scenarios: Total Collapse, National Consensus and Building a Viable State, and The Impasse.\ Relying on the three scenarios, Rami Nasrallah explores the barriers and opportunities strewn along the way to a viable Palestinian State.

}, author = {Rami Nasrallah} } @book {372, title = {Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition}, year = {2007}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

פרסום זה מציג את המציאות המורכבת של ירושלים כעיר חלוקה על ידי שישה כותבים. שלמה חסון בוחן את ההתפתחויות הטריטוריאליות, החברתיות, הכלכליות, והפוליטיות בירושלים וכיצד אלה ישליכו על פתרונות אפשריים לבעיית ירושלים. שלמה חסון ורמי נסראללה בוחנים עתידיים אפשריים לירושלים שעשויים להתרחש בעיר בשל ההשלכות של התפתחויות מקומיות, ארציות ובינלאומיות. ראסם חמאיסי מציע להקל על מצבם של הפלסטינים על ידי מימוש זכותם לעיר. עמירם גונן בוחן דרכים חדשות לחיזוק ירושלים על ידי יצירת קשרים בין פלסטינים לישראלים. נעם שובל בוחן את המורפולוגיה של העיר ואת השלכות גדר הביטחון על\  חיי היום יום. יפעת מעוז מציגה תוצאות סקרי דעת קהל הנוגעים לפתרונות שונים לבעיית ירושלים.

}, editor = {Shlomo Hasson} } @book {6801, title = {חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות: הסדרים כספיים ושינויים טריטוריאליים}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

כבמה ציבורית, הוועידה מעלה נושאים המעסיקים את מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי וזרועות המדינה. השנה הוועידה התקיימה בסימן אתגרים חדשים בשלטון הקומי לנוכח חוק העיריות החדש, השלכות יישום תמ"א 53 (במגזר העירוני והכפרי) והדגש הלאומי על פיתוח הנגב והגליל. דנו גם במשמעויות הרחבות של חוק העיריות, במשבר הכלכלי והתעסוקתי בשלטון המקומי, במציאת מדדים לבחינת תפקוד הרשויות המקומיות, תוכניות הבראה, אתגרי חינוך ורווחה והפחתת האלימות כמו גם בסוגיות של פיתוח כלכלי בר-קיימא ושותפות בין העם היהודי בתפוצות למדינת ישראל באמצעות השלטון המקומי.

}, editor = {ערן רזין} } @book {1247, title = {

הגירעון בדמוקרטיה המקומית: דמוקרטיה למראית עין?

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חוברת זו מסכמת את ועידת השלטון המקומי השניה של בית הספר לממשל ולמדיניות על-שם הרולד הרטוך. היא מורכבת משלושה חלקים והם: החלק הראשון נועד להסביר מהו המושג גירעון בדמוקרטיה, מדוע נוצרת התופעה, מהן הסכנות הגלומות בה וכיצד ניתן לתקנה ולבסס את הדמוקרטיה באופן תקין. החלק השני מציג את הדיון שהתקיים בין חברי הפאנל והחלק השלישי כולל את שאלות הקהל ותשובותיהם של הדוברים.

}, editor = {חסון, שלמה} } @book {1246, title = {

חלוקת העושר המוניציפלי: הסדרה מרחבית טריטוריאלית

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חלוקת העושר המוניציפלי באה לענות על סוגיית הפערים הקיימים בין רשויות מקומיות בשיעורי ההכנסה ממסים ומהיטלים. מקורה של סוגיית הפערים הוא בשונות הקיימת בין יישובים בהרכב החברתי-כלכלי ובהרכב העסקים. בתחום המגורים, תופעת ההיבדלות הגאוגרפית של קבוצות אוכלוסייה מן הבחינה החברתית-הכלכלית, קיימת בכל מדינה ובכל תקופה, ולכן שיעור המיסוי יהיה שונה על פני מרחב היישובים של ישראל, גם אם ייעשו צעדים דרסטיים לבניית תמהיל אחיד של אוכלוסייה בכל אחת מן הרשויות המקומיות. אולם הגורם העיקרי המביא כיום לפערים ברמת ההכנסות העצמיות ממסים ומהיטלים בקרב הרשויות המקומיות קשור בעיקר לגאוגרפיה הדיפרנציאלית של הפעילות הכלכלית. פעילות זו נוטה להתרכז במקבצים והיא הרבה יותר מרוכזת מאשר המגורים. לכן, אנו מוצאים רשויות מקומיות רבות אשר אף שמתגוררת בהן אוכלוסיית ניכרת, אין בהן אלא קומץ קטן של עסקים. אין בקומץ זה כדי להשביע את הקופה המוניציפלית הדלילה. חמור במיוחד הוא מצבם הכספי של רשויות מקומיות אשר גם מתגוררת בהן אוכלוסייה חלשה וגם דלה בהן הפעילות הכלכלית. רשויות מקומיות אלה במיוחד ממתינות לצעדים של חלוקת העושר המוניציפלי שתקל על מצבן הכספי. בקרב רשויות מקומיות אלה מצויות כיום בעיקר ערי פיתוח רבות ויישובים ערביים רבים. חלוקת העושר המוניציפלי יכולה להיעשות על ידי שני סוגים של מדיניות הנקוטה על ידי השלטון המרכזי ואשר בידיו נתונות הסמכויות לכך: מדיניות של הסדרה כספית ומדיניות של הסדרה מרחבית-טריטוריאלית.

}, author = {גונן, עמירם} } @book {526, title = {

עוון ואיוולת: על ההצעות להעביר יישובים ערביים מישראל לפלסטין

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ההצעות להעברת יישובים ערביים מריבונות ישראלית לריבונות פלסטינית, המוצגות כ-"חילופי שטחים מאוכלסים", כרוכות בשלילת אזרחותם של עשרות אלפי ערבים בניגוד לרצונם. מאז אירועי אוקטובר 2000 נכנסו ההצעות אל לב השיח הפוליטי, תוך יצירת הסכמה בין נציגי מפלגות ציוניות מכל קצוות הקשת הפוליטית. הציבור הערבי ומנהיגיו לעומת זאת, מתנגדים בכל תוקף להצעות ברוח זו. המחקר בוחן וממפה את השיח היהודי התומך ברעיון הבסיסי ואת השוני המוצע בדרכי מימושו, יחד עם השיח הערבי בישראל ובשטחים, המתנגד לרעיון ואת ההקשר אל השיח הערבי על אופיה של מדינת ישראל. המחקר בוחן את היבט המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי לרעיון העברת האוכלוסיה לריבונות פלסטינית, וכן את ההיבט הדמוגרפי והטריטוריאלי של הצעות אלה. המחקר מדגיש את חוסר התוחלת ואת הסיכון הרב בהצעת תוכנית זו. לבסוף מציע המחקר לקיים את הדיון כחלק מהדיון בין יהודים לערבים על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמד המיעוט הלאומי הערבי-פלסטיני החי בה.

}, author = {שאול אריאלי and דובי שורץ} } @book {529, title = {

ההון החברתי ותרומתו להתמודדות עם מצבי משבר ביישובי חבל עזה

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן בתקופות זמן שונות, את תרומתו של ההון החברתי בהתמודדות עם מצבי המתח והמשבר שעברו תושבי חבל עזה בשנים האחרונות. ההנחה היא שדווקא במצבי משבר ניתן לזהות את מרכיביו של ההון החברתי ולעמוד על ההבדלים בתרומתו בין הקהילות השונות. לצורך זה אומצה מתודולוגיה המאפשרת לבחון את מרכיבי ההון החברתי האובייקטיביים והסובייקטיביים .המחקר מתבסס בעיקר על ראיונות עומק עם המתיישבים, משנת 2003 ועד למספר חודשים אחרי הפינוי. באופן כללי ניתן ללמוד שהאיום הביטחוני ואיום ההתנתקות גרמו להתחזקות ההון החברתי בכל היישובים. ההון החברתי מצדו תרם במידה רבה ליכולת העמידה של התושבים כנגד האיומים השונים. יחד עם זאת אופן ההתמודדות עם האיומים מושפע מהסביבה התרבותית אליה משתייכת כל קבוצה והיא זו שקבעה את איכותו ומידת השפעתו לאורך זמן של ההון החברתי. המחקר מגיע למסקנה שצדקו המתיישבים בדרישתם לשמר את הקהילות גם לאחר הפינוי ובמקרים בהם נעשה הדבר ביוזמת המתיישבים, יכולתם להתמודד עם משבר הפינוי מבתיהם התגלתה כטובה יותר.

}, author = {מרים ביליג} } @book {536, title = {

היצא מתוק מעזה? הפלסטינים אחרי מות ערפאת וההתנתקות

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן כיצד משפיעים על זירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני שני תהליכים המתחוללים כיום: חילופי הנהגה ורה-ארגון שלטוני מחד ופינוי יישובים ישראליים מאידך. נבחנים גם מערכת הקשרים בין הרשות הפלסטינית לבין התושבים, את האופן שבו הציגה את הסכמי אוסלו לאוכלוסייה, ומאפייני תפקוד אחרים העומדים בשורש הקיפאון המדיני. נסקרות התגובות הפלסטיניות להתנתקות, מאבקי השליטה המתפתחים בין מוקדי הכוח השונים וכן ההשלכות על מערכת היחסים הבין-ארגונית. החוקר מנסה להצביע על כיווני התפתחות אפשריים במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים לאחר התייצבות השלטון הפלסטיני ויישום תכנית ההתנתקות. המחקר מכסה את התקופה שעד אוקטובר 2005.

}, author = {יוחנן צורף} } @book {535, title = {

חלוקת העושר המוניציפלי בישראל: צמצום פערים בהכנסות הרשויות המקומיות

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

על נכסים שאינם משמשים למגורים, במטרה לצמצם פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות. ניסיון חלוקת ההכנסות במסגרת הסכמים לפיתוח אזורי תעשייה משותפים לכמה רשויות מקומיות מצביע על כך שההסכמים הפכו לכלי מוכר, גם אם יישומם כרוך לעתים במחלוקות. חלופות נוספות נבדלות זו מזו במקור ההכנסות המחולקות, באופן החלוקה, בחופש הפעולה שיש לשלטון המרכזי לכפות את חלוקת ההכנסות וברמה הגאוגרפית של החלוקה. המחקר ממליץ לבחון יישום חלופות ברמה המקומית וברמה האזורית עם סייגים ברורים לנסיבות בהן יהיה אפשר לכפות חלוקת הכנסות. השלכות בכיוון חיזוק השלטון המקומי או ריכוז כוח בידי משרדי ממשלה תלויות באופן בו ייעשה הדבר: כפייה באופן מדוד וכפוף לסייגים ברורים, כאשר השלטון המרכזי נתפס כמתווך הוגן, או זירה לעימותים בלתי פוסקים ולהחלטות שנויות במחלוקת המתייחסות בעיקר לפיתרון בעיות תקציביות המעיקות על השלטון המרכזי.

}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {527, title = {

מסל שירותים לשירותי ליבה: הרחבת האחריות המיניסטריאלית של משרד הפנים

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חיבור זה הוא פיתוח של נייר מדיניות שהוגש לשר הפנים בראשית 2005, כחלק ממקבץ נושאים אשר לדעת חוקרי מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ראויים להיכלל בסדר היום של המשרד. החיבור נסמך על שני צירים מרכזיים: האחד, עקרוני {\textendash} מציב את סוגיית זכותם של אזרחי המדינה לשירותים מקומיים ראויים; האחר, מוסדי {\textendash} מציב את שאלת האחריות של משרד הפנים ותפקידו. החוליה המקשרת בין שני צירים אלו\  היא הצעה לביצוע תפנית אסטרטגית בתפיסת משרד הפנים. תפנית זו מושתתת על הצבת סוגית השירותים הניתנים לתושב כחלק אינטגרלי מאחריות המיניסטריאלית של המשרד ועל העצמת מעמדו כמסדיר של שירותים.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {532, title = {

הערבים בישראל: חסמים בפני שוויון

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ספר זה עוסק בשתי שאלות עיקריות: (1) מהם החסמים על דרך השוויון והפיתוח של הערבים בישראל? (2) כיצד ניתן לצמצם את השפעתם של חסמים אלה?

החיבורים השונים מהם מורכב הספר מלמדים כי מעבר לגישות השונות קיימת תמימות דעים בדבר מרכזיותם של החסמים הקשורים בהגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, בהמשך הסכסוך הישראלי-ערבי ובתפיסות פסיכולוגיות-נורמטיביות של שני הצדדים. תפיסות אלה, מעוגנות בזיקות לאומיות שונות המתחדדות עקב הקונפליקט המתמשך, ומתאפיינות בחשדנות ואף בחוסר אמון. חסמים אלה מעידים כי השסע הפנימי בין יהודים לערבים בישראל אינו מסתיים בגבולות המדינה. להפך, הוא מושפע באופן עמוק מהתהליכים המתחוללים מעבר לגבול. כתוצאה מכך, כל עוד מתמשך הסכסוך הישראלי-ערבי, מתגבהים החסמים ומקשים על צמצום האי-שוויון במגוון רחב של תחומים: ייצוג פוליטי, פיתוח כלכלי, מוביליות חברתית, חינוך, הקצאת שירותים ומקרקעין. קיימים הבדלים בין החוקרים בהתייחסותם לחסמים אלה, ובהתאם לכך מוצגות אסטרטגיות שונות לפעולה. ניתן להבחין בין גישות פסימיות הרואות במצב הקיים מלכוד, דרך ללא מוצא הבולמת כל אפשרות להעלות המלצה כלשהי. מצד שני, מועלות בין השיטין הצעות לשינוי רדיקלי, במיוחד באופי המדינה וצביונה. אולם מעבר לשני קצוות אלה מסתמנת ברוב המקרים הסכמה בדבר הצורך בגישת ביניים שניתן לכנותה "אסטרטגיה ריאליסטית" המושתתת על תפיסה פרגמטית.

}, editor = {חסון, שלמה and מיכאיל קרייני} } @book {534, title = {

השלכות גדר ההפרדה על האוכלוסיה הערבית בישראל

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

סקירה ראשונית זו עוסקת בהשלכות השונות של גדר ההפרדה המוקמת בגדה המערבית, על היבטים הנוגעים לתחושת השיוך והזהות, הכלכלה והמערכות המרחביות של הערבים בישראל. מחד מעבירה הגדר מסר חד-משמעי כי הערבים ימשיכו להיות אזרחי מדינת ישראל בכל הסדר פוליטי עתידי עם הפלסטינים. מאידך, היא יוצרת חיץ בין הערבים בישראל לבין אחיהם ללאום, לתרבות ואף לקשר משפחתי מן העבר השני.

}, author = {רסאם חמאיסי} } @book {528, title = {

מסגרות אזוריות על-מוניציפליות למתן שירותים בישראל

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר מנסה להציב פתרון חלופי למשבר השלטון המקומי בהקשר ליכולתן הפוחתת של רשויות מקומיות רבות להבטיח לתושביהן שירותים שהם זכאים להם. זאת באמצעות מעבר מראייה אופקית המזהה את שינוי השלטון המקומי עם שינוי המפה המוניציפלית לראייה אנכית, המדגישה את השינוי במבנה השלטון המקומי. המחקר בוחן אופציות על-מוניציפליות למתן שירותים על בסיס האצלת סמכויות {\textquoteright}מטה-מעלה{\textquoteright} והפיכת שירותים לשירותים מוסדרים.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {530, title = {

תרבויות פוליטיות בערי הפיתוח

}, year = {2006}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את תפישות העולם, האידאולוגיות, המסורות, הנורמות והרשתות החברתיות והתרבותיות הרווחות בערי הפיתוח בקרב שחקנים וקבוצות שונות {\textendash} שלטוניות ואזרחיות. המחקר עומד על צמתי המפגש, החיכוך והעימות המתפתחים בשדה חברתי טעון, ומציע לקובעי מדיניות אסטרטגיה להתנהלות מושכלת נוכח המבוך התרבותי-הפוליטי.

}, author = {יצחק דהן} } @book {1295, title = {

מסמך מדיניות: מעז אולי יצא מתוק

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בג"צ קציר, שאפשר למשפחה ערבית להתגורר ביישוב יהודי, אינו יכול ל פתור את מצוקתה של אוכלוסייה\ שלמה. בצירוף למהלך החיובי הזה, צריכה המדינה גם לגבש מדיניות דיור רבת פנים, שתרחיב את גבולות\ היישובים הערביים, ויפה שעה אחת קודם.

}, author = {גונן, עמירם} } @book {1296, title = {רשות נתונה: אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חיבור זה הוא תזקיק של הספר "הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש לישראל", אשר ראה אור לאחרונה. הספר, פרי מחקר מדיניות מקיף, בוחן את הסיבות לקריסת הדגם הנוכחי של השלטון המקומי בישראל ומציב מסד התייחסות חדש לאופציות ההתפתחות של השלטון המקומי בישראל. ההחלטה להכין גרסת תמצית נבעה מהרצון לאפשר, במתכונת פחות תובענית מבחינת ההיקף, נגישות נוחה יותר לתכנים העיקריים של הספר.

The present paper is a "light" version of the recently published book: The Fourth Generation: a plausible scenario for a new local government in Israel. The book, the outcome of a comprehensive policy study, examines the reasons for the collapse of the current local government model and explores the possible emergence of new modes of local governance in Israel. This version aims for an easier accessibility to main contents of the book, in a less demanding format in terms of scope.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {610, title = {

ההתנתקות מחבל עזה מנקודת מבטם של המתיישבים

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מאמר זה מתאר את קשיי ההתמודדות של מתיישבי חבל עזה נוכח ההתנתקות הממשמשת. הוא מדגיש את המשותף והמבדיל ביניהם ומצביע על ההשלכות של עמדותיהם השונות בכמה נושאים מרכזיים: תפיסת עולם דתית-אמונית, אידאולוגיה של האחזות בקרקע, דאגות כלכליות, קשרים חברתיים-קהילתיים ומצוקות פסיכולוגיות אישיות. הדברים מבוססים על ראיונות עומק שנועדו לשקף מגוון רחב ככל האפשר של דעות והשקפות עולם של המתיישבים ולנסות להאיר בפני הקוראים ומקבלי ההחלטות, שאינם מצויים בגווניה המיוחדים של אוכלוסיית חבל עזה, את עולמם התרבותי והחברתי של המתיישבים.

}, author = {מרים ביליג} } @book {607, title = {

קבלת החלטות על פינוי יישובים, פיצוי ויישוב מחדש: סיני 1982 וחבל עזה וצפון השומרון

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה עוסק במאפייניה של קבלת ההחלטות בתהליך ההתנתקות בנושאים של פינוי יישובים, עקירת תושבים ותגובותיהם על כך, פיצוי מפונים, ויישובם מחדש. על מנת לבחון בראייה רחבה יותר את קבלת ההחלטות בנושאים אלה ערכה המחברת השוואה בין קבלת ההחלטות לקראת פינוי היישובים הישראליים בסיני בשנת 1982 לקבלת ההחלטות לקראת תהליך ההתנתקות בשנת 2005. המחקר מנתח את הדומה והשונה בקבלת ההחלטות בין שני תהליכי הפינוי האלה ומצביע על לקחים שהופקו ולקחים שהתעלמו מהם. הדברים נכתבו עד יולי 2005 ותרומתם היא בהפקת לקחים שעשויים להדריך את מקבלי ההחלטות בישראל לקראת האפשרות של פינוי עתידי של יישובים נוספים באזורי יהודה ושומרון.

}, author = {קליאוט, נורית} } @book {609, title = {

קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ: גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה עוסק בתמורות יחסה של הקהילה הערבית ביפו ובפעילותה בסוגיית מסגד חסן בכ בתל אביב-יפו. בראשית שנות ה-70, וכחלק ממגמת הפיתוח העירוני החל ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תכנית לפיתוח המסגד החרב ולהפיכתו למרכז תיירות מסחרי. הכתנית סוכלה בשל מאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו ובעקבות זאת המסגד חזר לידיה והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948. בד בבד העמיקה ההזדהות והזיקה בין הקהילה למסגד. המאבק נגד עיריית תל אביב יפו ונגד גורמים ממשלתיים שונים היה חלק מתהליך שבו חלה עלייה (לפחות זמנית) בלכידותה של קהילת יפו המפוצלת, ביכולתה לעמוד על זכויותיה ובמימוש מלא יותר של צרכייה התרבותיים פוליטיים.

מסגד חסן בכ משמש נקודת מוצא לדיון בדרכים שבהן המיעוט הערבי פלסטיני במדינת ישראל עושה שימוש בנכסיו היסטוריים התרבותיים-דתיים לחיזוק מעמדו האזרחי ולהגברת לכידותו הפנימית על ידי יצירת זהות קולקטיבית רחבה ואיתנה. המסגד הפך למעוז ולסמל מאבקה של קהילת יפו לבעלות על נכסייה ההיסטוריים, לרצונה להתבטא במרחב העירוני ולצורך הבסיסי של פרטים וקבוצות להגביר את הקרבה והזיקה לנוף שהם חיים בו.

}, author = {נמרוד לוז} } @book {603, title = {

בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מתמקד ביחסים שבין לימודים תורניים לפרנסה מעבודה בחברה החרדית בלונדון. התמונה העולה מן המחקר היא של חברת לומדים ומתפרנסים, בה כשני שלישים מן גברים החרדים מתפרנסים. זאת, בשונה מן המצוי בישראל, בה אומדן המתפרנסים בקרב הגברים החרדים הוא שליש. על פי ממצאי המחקר, החרדים בלונדון חיפשו איזונים בין לימוד תורה ופרנסה המתבטאים בטיפוסים הבאים (לפי מידת המחויבות ללימוד ולפרנסה בכל אחד מן האיזונים): {\textquoteright}אברך מלא{\textquoteright}, המקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה; {\textquoteright}אברך המתפרנס מעט{\textquoteright}, המוצא לו תעסוקות מזדמנות בהפסקות ובחופשות; {\textquoteright}אברך חלקי{\textquoteright} המסתפק בחצי יום של לימודים בכולל ובשאר היום מחזיק במשרה מפרנסת חלקית; {\textquoteright}מתפרנס לומד{\textquoteright}, הקובע לעצמו עתים ללימוד תורה בכל יום מן השבוע ו{\textquoteright}מתפרנס הלומד מעט{\textquoteright}, המסתפק בלימוד תורה בשבתות וחגים. אצל רוב המפרנסים נמשכת המחויבות ללימודים תורניים כחלק אינטגרלי של החיים החרדיים. מקורות הפרנסה העיקריים של החרדים בלונדון מתמקדים בהוראה, במסחר ובנדל"ן.

}, author = {גונן, עמירם} } @book {614, title = {התנתקות מתואמת: ההזדמנויות והחסמים}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר מנסה להתמודד עם התמורות שהתחוללו בזירה המדינית לאחר מותו של\ ערפאת ולבחון את השפעותיהן על יישום תכנית ההנתקות. בעיקר מתמקד המחקר\ בשאלה האם ניתן להמשיך ולהתייחס לתכנית זו כמו אל גט כריתות כפי שסבר ראש\ ממשלת ישראל שרון בעת שגיבש אותה, או שיש לנצל את התמורות שהתחוללו כדי\ להניח תשתיות לקראת הסדרים מדיניים ארוכי טווח או הסדר קבע המכיר במגבלות\ שני הצדדים.

The research addresses the shifts in the post Arafat era and examines their impacts on the disengagement plan. The main focus of the research is to examine the viability of the plan as originally intended by prime minister Sharon, as a divorce arrangement, or whether it can be used to lay the foundations for long range political agreements or even a final status solution,which recognizes the limitations of both sides.

}, author = {יוחנן צורף} } @book {612, title = {

עקירה ממקום ושיח מתנחלים לקראת פינוי מגוש קטיף

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מתמקד בהבנת השיח הפנימי של מתנחלי גוש קטיף ובחשיפת הלכי הרוח הפוליטייים בתוך ההתנחלויות בגוש ומנסה להבין את המניעים ואת ההקשרים החברתיים והפסיכולוגיים שבמסגרתם בוחרים מתנחלי גוש קטיף את דפוסי פעולתם. הבנת השיח של המתנחלים נעוצה בהבנת הדרך שבה הם רואים את המושג "מקום ביתי" - מקום גאוגרפי המתקשר לזהות האישית והקהילתית שלהם. המחקר מדגיש את המתח בין מבנה השיח האנושי, הקהילתי והאישי, לבין השיח הלאומי-אמוני.

}, author = {יצחק שנל and שאול משעל} } @book {611, title = {

פשרה עם הפלסטינים: השפעתם של גורמים פסיכולוגיים

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מתבסס על מודל שמטרתו לזהות ולמפות משתנים פסיכולוגיים המשפיעים, לצד משתנים דמוגרפיים ואחרים, על העדפות מדיניוֹת ואסטרטגיות בסכסוכים. המחקר מזהה גורמים העומדים ביסוד תמיכה בפתרונות פשרה ספציפיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומצטרף למחקרים אחרים, המזהים גורמים פסיכולוגיים, דמוגרפיים ואחרים העומדים ביסוד התמיכה במדיניות מיליטנטית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וביסוד הנכונות למגע בין יהודים וערבים בישראל. זיהוי משתנים פסיכולוגיים ואחרים העומדים ביסוד ההעדפות הציבור בסכסוך מאפשר תכנון מדיניות והתערבות בתחומים אלו וכן התמודדות יעילה יותר עם חסמים תפיסתיים ורגשיים העומדים בפני יישום מהלכים מדיניים (כגון ההתנתקות) בסכסוך.

}, author = {יפעת מעוז} } @book {605, title = {

רוחניות מול גשמיות בישיבות הליטאיות

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את הניסיון לכונן את הישיבות הליטאיות כחלופה רוחנית לתרבות המערבית, האמורה לאפשר לצעיר החרדי לממש את ייעודו האמיתי: להתקרב אל האל ולדבוק בו. כדי להרחיב את הממדים הרוחניים בחייו, אמור הצעיר למשמע ולרסן את גופו ולצמצם את הממדים הגשמיים. על פי התפיסה החרדית מתוארת התרבות המערבית כממוקדת ב"בניין הגוף" וכחותרת לעבר המשאבים הגשמיים המוגבלים מטבעם. בניגוד לה, החברה החרדית ועולם התורה במיוחד, מתוארים כמכוונים לעבר משאבים רוחניים, כמו התקרבות אל הבורא ועלייה במדרגות הקדושה, המוצגים כבלתי מוגבלים מטבעם, וכמצויים בשפע עבור כל מי שמעוניין בהם. על רקע חוסר מוגבלותם של המשאבים הרוחניים, ובניגוד למוגבלותם של המשאבים הגשמיים, אמורים להיות היחסים בין לומדי התורה ובהמשך לכך גם בין החברים בחברה החרדית, הרמוניים ושלווים. המחקר בוחן את הקשיים ביישומו של חזון אוטופי זה, שהוא מרכזי להבנת אופייה של חברת הלומדים החרדית, ואלה מתוארים על רקע המשברים בעולם הישיבות בשנים האחרונות, כולל הגידול המשמעותי בממדי הנשירה ממוסדות החינוך החרדיים.

}, author = {יוחאי חקק} } @book {556, title = {

בין אמונה לצבא: גדוד הנח"ל החרדי - סיכויים וסיכונים

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

גדוד הנח"ל החרדי פועל מאז 1999 במסגרת צה"ל, ונועד במקורו לקלוט מתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית. עם השנים נפתחו שורותיו גם בפני ישיבות הסדר וישיבות חרד"ליות. המחבר בוחן את מערכות היחסים שהתפתחו הן בתוך הגדוד החרדי עצמו והן בין הממסד החרדי לממסד הצה"לי. הוא מבקש להעריך את הסיכוי הטמון בגדוד זה באמצעות קירוב אוכלוסייה אמונית לצה"ל, תוך בחינת הסיכון שבהקמת יחידה עצמאית בעלת אופי מגזרי, דבר הנוגד את תפיסת היסוד של צה"ל.

}, author = {זאב דרורי} } @book {555, title = {

מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מצביע על חסמים השקפתיים ומבניים המצויים בחברה החרדית ומקשים על המעבר של גברים חרדים, שעסקו שנים רבות אך ורק בלימוד תורני, אל מעגל העבודה. הוא מצביע על תופעת ההימנעות של המנהיגות מקידום התעסוקה של חרדים, בעיקר בקרב המנהיגות הרוחנית והציבורית החרדית, אך גם בקרב חוגי השלטון. המחקר מעלה גם שורה ארוכה של פעולות שראוי לנקוט על מנת לקדם את התעסוקה באוכלוסייה החרדית, שבין קוויה המנחים הוא ההישענות על התשתית הרוחנית והארגונית של החברה החרדית ברוח הערכים הדתיים והתרבותיים המכוונים את חייה.

}, author = {בצלאל כהן} } @book {537, title = {

שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות קטנות: לקחים לישראל

}, year = {2005}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת המחקרים הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות הכינו לביאה אפלבום ואנה חזן מחקר מקיף על דפוסים של שיתוף הפעולה המתקיים בין רשויות מקומיות קטנות בעולם ובישראל. מסגרות השיתוף הן מגוונות ונועדו לא רק להשיג חיסכון והתייעלות, אלא גם לשפר את רמת השירות לאזרח, לצמצם סיכונים, לפתור בעיות משותפות, לפתח פרויקטים מוניציפליים וכלכליים, ולגבש מוקדי כוח פוליטיים לעומת השלטון המרכזי. המחקר כולל סקירה נרחבת של דפוסי שיתוף בין-מוניציפלי במדינות המערב תוך הפקת לקחים לישראל. מחקר גישוש שערכו החוקרות בקרב רשויות מקומיות קטנות בישראל מעלה כי עדיין קיים מיעוט של מסגרות שיתוף ביניהן. אמון הדדי הוא ללא ספק מרכיב חיוני בכל הסדר של שיתוף פעולה, וקשרים אישיים טובים בין נושאי תפקידים, נבחרים ומקצועיים, מסייעים לבניית האמון ולקידום השיתוף הבין-מוניציפלי. לעומת זאת {\textendash} מאבקי יוקרה, אישיים או פוליטיים, אווירה של חשדנות, חוסר אמון או ניכור בין השותפים המיועדים, עלולים להכשיל כל ניסיון לשיתוף פעולה. יחד עם זאת, המסגרות הקיימות מצביעות על פוטנציאל ניכר העשוי לשמש חלופה למיזוג רשויות מקומיות קטנות, שהוא בפני עצמו תהליך עתיר בעיות פוליטיות, חברתיות וארגוניות.

}, author = {לביאה אפלבוים and אנה חזן} } @article {68662, title = {Coordinated Disengagement: Opportunities and Barriers}, year = {2005}, author = {יוחנן צורף} } @book {1294, title = {

Disengagement - And What After?

}, year = {2005}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

What will happen the day after disengagement? Will disengagement bring peace and stability to the Israeli-Palestinian conflict and promote negotiations towards a permanent status solution, or will the opposite occur reinforcing the radical Islamist factions who maintain that force alone will convince Israel?\ This essay examines these questions from the viewpoint of four central and widely held geopolitical approaches in Israel: The Necessity of Separation; Two State Solution ({\textquotedblleft}Two States for Two Peoples{\textquotedblright}); The Greater Land of Israel and a Bi-National State. It presents the different approaches, details the scenarios relevant to them, and analyzes the political options common to them and offers several recommendations

}, author = {Shlomo Hasson} } @book {608, title = {

New Directions in Haredi Society Vocational Training and Academic Studies

}, year = {2005}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

The year 1996 marked a shift in the attitude of ultra-orthodox society to vocational and academic training for men. Also noted were changes in and expansion of vocational and academic training for women. Across Israel institutions of higher learning for Haredi men and women sprang, adapted to the special heterogeneous needs of this population. Thousands of men and women study in them and prepare themselves for a life of earning and integration into the labor market. This study reviews the shift from ideological, historical and socio-political perspectives and proposes recommendations to substantiate and expand this phenomenon.

}, author = {Jacob Lupu} } @book {613, title = {

Non-State Peace Spoilers and the Middle East Peace Effort

}, year = {2005}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

This paper examines the possible impact of local and regional Islamic movements, committed to prevent or spoil by terror any settlement between Israel and the PLO, on the intended Israeli disengagement from Gaza Strip in 2005 and, following the death of Arafat, on possible renewal of Israeli-Palestinian negotiations along the Road Map.

}, author = {Avraham Sela} } @book {615, title = {

Refracted Vision: An Analysis of Religious-Secular Tension in Israel

}, year = {2005}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

As a sequel to The religious-Secular Divide in the Eyes of Israel{\textquoteright}s Leaders and Opinion Makers, Refracted Vision discusses the causes and impact of fear; increased segregation; increased insecurity over identity, and decreased commonality on religious-secular relations through a historical analysis. It examines how variables, often blamed for tensions, both impact on and are manifestations of deeper issues. Policy recommendations offer new ways of strengthening relations, which may alter Israel{\textquoteright}s current reality and provide for an environment of greater understanding, opportunity and cohesiveness.

}, author = {Ahava Laura Zarembski} } @book {533, title = {

Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision

}, year = {2005}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

This publication is a product of a two-year cooperation effort between the International Peace and Cooperation Center and the Floersheimer Institute for Policy Studies carried out with the support of the Friedrich Ebert Stiftung. The two teams worked on a series of scenarios regarding possible futures for Jerusalem, a vision of a desired future and a preliminary strategic framework towards its realization.

}, author = {Shlomo Hasson and Rami Nasrallah} } @book {531, title = {

Urban Trauma in Jerusalem: Impacts and Possibilities for Recovery

}, year = {2005}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

This essay details the urban consequences of the Al Aqsa Intifadah and the separation barrier project on Jerusalem. In West Jerusalem, the onset of terror, and specifically a wave of suicide bombings, hastened the city{\textquoteright}s decentralization. Rapid decline of the economy and the disappearance of tourism further battered the city{\textquoteright}s vitality. Israel{\textquoteright}s \ ncreased barriering of the city, culminating in the separation barrier project, was a major \ low for the city{\textquoteright}s Arab inhabitants, and the urban fabric of East Jerusalem. Neighborhoods inside and outside the barrier were divided, with massive effects on daily life, work opportunities, property values, and relocation patterns. The paper argues that without a strategic package of urban recovery measures, Jerusalem is in danger of becoming locked in a spiral of decline.

}, author = {Yaakov Garb and Hank V. Savitch} } @book {1298, title = {

נייר מדיניות: גדר ההפרדה והשכונות הערביות בירושלים: שילוב או הפרדה - לא רק דחיית הכרעה

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מאמר זה בוחן את ההשלכות האורבניות של צעדי הפרדה בכלל, ושל גדר ההפרדה בפרט, על הקהילות הערביות בירושלים וסביבה. בחינה מקדימה של השכונות הערביות שיוותרו בתוך תחומי הגדר, על-פי התכנית הנוכחית ושל קשריהן לשכונות שצמחו מחוץ לגבולות המוניצפליים מאז 1967, מלמדת כי ישנה סבירות גבוהה שקהילות אלה יושפעו לרעה בדרכים העלולות לפגוע בתועלת שתפיק ישראל מגדר ההפרדה.

}, author = {גארב, יעקב} } @book {1297, title = {

בין קודש לתכלס: גברים חרדיים לומדים מקצוע

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את האינטראקציה בין צעירים חרדיים בעלי רקע ישיבתי לבין מסגרת להכשרה מקצועית-טכנולוגית, {\textquoteright}המרכז החרדי להכשרה מקצועית{\textquoteright}. השאלות העיקריות שעולות בו הן: מהו הרקע של הלומדים במרכז? כיצד הם מסבירים את החלטתם לצמצם את לימודי הקודש לטובת לימודי חול? מה הן הדילמות שמלוות מעבר זה וכיצד מגיבה לכך סביבתם?

}, author = {יוחאי חקק} } @book {621, title = {

אלחרם אל שריף בשיח הציבורי הפלסטיני בישראל: זהות, זיכרון קולקטיני ודרכי הבניה

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את מקומו של אלחרם אלשריף (הר הבית היהודי) בשיח הציבורי הערבי-הפלסטיני בישראל. המחקר\  משרטט את התהליך החברתי המורכב במסגרתו הפך מאתר מוסלמי מקודש לסמל לאומי פלסטיני המאחד מוסלמים ונוצרים, דתיים וחילונים בחברה הערבית-הפלסטינית בישראל. האתר הפך למוקד של פעילות דתית, חברתית ופוליטית בקרב חברה זו בישראל. המחקר מציג מגוון דעות ומחשבות הרווחות בציבוריות הפלסטינית ביחס לאתר וכן תפיסות שונות ביחס לעתידו ולשילובו במסגרת הסכמי שלום עתידיים.
פתרון המחלוקת המדינית-פוליטית-דתית ביחס לאתר כרוך לא רק בדיאלוג מול החברה הפלסטינית שמעבר לקו הירוק אלא גם בשיפור הדיאלוג הפנימי בחברה הישראלית בין קבוצת הרוב היהודי לקבוצת המיעוט הערבי-הפלסטיני.

}, author = {נמרוד לוז} } @book {616, title = {

הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש בישראל

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ספרו של נחום בן-אליא מציב מסד התייחסות חדש לאופציות ההתפתחות של השלטון המקומי בישראל בעשור הקרוב. על סמך שתי הנחות מרכזיות: התהוותו של סדר יום אזרחי חדש ומיצויו של הדגם הנוכחי של שלטון מקומי, נפרסות בפני הקורא כיווני חשיבה חדשים.

עתיד השלטון המקומי בישראל הוא סוגיה ציבורית הראויה לדיון רחב ומושכל.\  השאלה איזה שלטון מקומי (או מדרג שלטונות מקומיים) דרוש לישראל (כ{\textquoteright}מדינה נורמלית{\textquoteright}) ולאזרחיה, אינה יכולה להיות מוכרעת באמצעות פתרונות "טכניים". זו שאלה המציבה הכרעות ציבוריות וערכיות הנוגעות לאופי המערכת השלטונית עליה תושתת האחריות לפיתוח המדינה ורווחת אזרחיה, אופי השירותים הציבוריים שיש להבטיח לאזרח באופן בלתי תלוי ממקום מגוריו, הקצאתם ההוגנת של משאבים ציבוריים, איכויות שירותים נדרשות ואופן מתן השירותים.

הכרעות אלו נוגעות גם לעתידה של הדמוקרטיה המקומית. השלטון המקומי, כגוף פוליטי ייצוגי, נבחר בצורה דמוקרטית אך ספק רב אם הוא מתנהל באופן דמוקרטי ואף מקדם תהליכים דמוקרטיים. עדויות רבות מצביעות על סלידה הולכת וגוברת מפוליטיקה מקומית. ההשתתפות הדלה של הציבור בבחירות המקומית של 2003 מאותתת על קיום נתק מהותי בין הציבור לבין נבחריו.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {622, title = {

המירוץ אחרי המכללה: תחרות בין רשויות מקומיות בישראל על מוסדות להשכלה גבוהה

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

השינוי המבני במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יצר "חלון הזדמנויות" אשר דרכו יכלו הרשויות המקומיות לגלות יזמה ולהתחרות על משיכת מוסדות להשכלה גבוהה. מחקר זה בוחן את יזמתן של הרשויות המקומיות בתחום זה, מצביע על כך שתהליך הביזור שעבר על המערכת אינו מבטא אך ורק השפעה גדלה של כוחות השוק ומראה כיצד משפיע מיקום הרשות המקומית על דפוסי היזמה המקומית. סביר להניח שמערכת ההשכלה הגבוהה כבר הגיעה לרוויה מסוימת ובתנאים של מצוקה תקציבית מן הראוי לחזק את שיתוף הפעולה בין מוסדות שונים להשכלה גבוהה ובין רשויות מקומיות סמוכות.

}, author = {גלעד רוזן and ערן רזין} } @book {620, title = {

האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה?

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב שנפתחו להשפעה של הציביליזציה הארופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה הליטאית הגורסת ניתוק מלימודי חול אצל הגברים הצעירים. ש"ס ומנהיגיה לא עמדו עד עתה מול ההגמוניה הליטאית בסוגיה זו וכך מכבידים על יוצאי המזרח במאמציהם לסגור פערים חברתיים-כלכליים ואף לחזור לדפוסים תרבותיים שהיו מקובלים עליהם בעבר.

}, author = {לופו, יעקב} } @book {619, title = {

חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל

}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על היישובים הערביים הכין ד"ר ראסם חמאיסי מחקר המתמקד בזיהוי ובניתוח החסמים העומדים בפני תהליך התכנון ביישובים אלה. המחקר מבחין בין כמה סוגים של חסמים: חסמים מבניים נובעים מאופייה של מערכת התכנון בישראל בכלל וממעמדו של המיעוט הערבי במערכת זו בפרט. חסמים מרחביים נובעים מהיעדר התאמה בין המפה המוניציפלית למפה של מוסדות התכנון. חסמים תרבותיים נובעים מתוך החברה הערבית, בעיקר בשל מסורת המקדשת את הבעלות הפרטית הרב-דורית על הקרקע ואת הנאמנות לחמולה בעניינים של נכסי דלא ניידי. לאחר ניתוח החסמים השונים מציע החוקר שורהשל צעדים להסבתם.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {618, title = {יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה: בעיות, מגמות, תרחישים והמלצות}, year = {2004}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

השסע היהודי-ערבי במדינת ישראל אינו השסע היחידי במדינה; אולם נדמה כי שסע זה הוא הסבוך ביותר, ובעל איום פוטנציאלי חריף ביותר. האירועים של אוקטובר 2000 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות אנתיפאדת אל-אקצה, והתוצאות הטרגיות שלהם, לימדו את היהודים והערבים כאחד שמערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות עדינה ושברירית עד כדי כך שאירוע אחד יכול להשפיע לאורך זמן על היחסים בין שתי הקבוצות.

חיבור זה נועד לזהות ולהעלות את הסוגיות המרכזיות המעיבות על היחסים בין יהודים לבין ערבים בישראל, לשרטט כיווני התפתחות אפשריים בעתיד ולנסח המלצות לשיפור היחסים.

החיבור מבוסס על ניירות עמדה שכתבו מומחים בתחומים שונים בנושא יחסי יהודים-ערבים: משטר מדיני, חברה וכלכלה, שלטון מקומי, תכנון וקרקע. ניירות העמדה הוצגו בשולחן עגול שקיים מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביולי 2002, ובו דנו המשתתפים בניירות העמדה השונים. בין המומחים שהשתתפו בכנס היו חוקרים אנשי אקדמיה, ראשי רשויות מקומיות, בעלי מקצועות חופשיים ופעילים בארגונים חברתיים. הכנס נועד להעלות את הסוגיות והבעיות ביחסים שבין שתי האוכלוסיות ובעיקר לנסות ולברר לאן מתקדמות שתי האוכלוסיות במערכת היחסים ביניהן, ומהם החסמים המקשים על פתרון הבעיות. המשתתפים התמודדו באופן מפורט עם ארבע סוגיות עיקריות: הבעיות המרכזיות העומדות על סדר היום ביחסי יהודים-ערבים בישראל; התמורות העיקריות המתחוללות ביחסי יהודים-ערבים בישראל; תרחישים עתידיים אפשריים; והמלצות לקובעי מדיניות.

}, editor = {חסון, שלמה and אבו-עסבה, ח{\textquoteright}אלד} } @book {1299, title = {

נייר עמדה: כיצד להבטיח איחוד רשויות מקומיות: "בלי גזרים זה לא יעבוד"

}, year = {2003}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

\ החקיקה ועריכת הבחירות לרשויות המקומיות המאוחדות הן רק צעד ראשון בהליך איחודן של הרשויות הללו. איחוד רשויות מקומיות הוא צעד הדורש מאמץ כדי שרשות מקומית כושלת לא תפיל לתהום רשות מקומית שנוהלה באופן תקין. השאלה היא אם מקבלי ההחלטות במשרד האוצר ובמשרד ראש הממלשה מודעים לכל מה שכרוך באיחוד רשויות מקומיות או שמבחינתם המהלך הושלם וניתן להתחיל לחסוך. סוגיות בעלות חשיבות מכרעת שמחייבות טיפול כוללות פיטורי עובדים, טיפול בגרעונות, חוזים עם קבלני שירות, מועצות דתיות והסכמי שכר. אם לא תהיה הבנה במשרדי הממשלה האמורים לכך שמדובר במהלך מורכב וצורך משאבים בשלביו הראשונים, ואם לא יהיה מענה מינימלי לצורכי הרשויות שאוחדו, כי אז ההצלחה רחוקה מלהיות מובטחת וכשלונות עלולים להכתים את המהלך ולמנוע את המשכו.

}, author = {ערן רזין} } @book {623, title = {

קידום ושיווק ערים בישראל: אסטרטגיות ומסעות פרסום למשיכת תיירים, משקיעים, יזמים ותושבים

}, year = {2003}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מתאר ומנתח אסטרטגיות של פרסום, שיווק וקידום שערים בישראל ובעולם נוקטות כדי למשוך תושבים, משקיעים, יזמים, חברות, מבקרים ותיירים. במוקד המחקר נושאים כמו פיתוח חזון העיר, מיתוג ומיצוב של העיר, ניהול הדימוי שלה, שינוי דימוי שלילי ופיתוח תכנית שיווק לעיר.

}, author = {אלי אברהם} } @book {624, title = {המבנה החברתי-מרחבי של מטרופולין תל אביב}, year = {2003}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר על חברה, מרחב וממשל בישראל הכינו שלמה חסון ומאיה חושן מחקר מקיף שמתאר ומנתח את התהליכים הדמוגרפיים, החברתיים והמרחביים שהתחוללו במטרופולין תל אביב במהלך ארבעה העשורים האחרונים. תהליכים אלה נבחנים בהשוואה לתהליכי צמיחה מטרופוליניים שהתרחשו במקומות אחרים בעולם. על סמך ניתוח זה מוצעים מספר כיוונים אפשריים להמשך ההתפתחות של מטרופולין תל אביב.

}, author = {חסון, שלמה and מאיה חושן} } @book {617, title = {

מאוהלה של תורה למאהל טירונים: מפגש בין מודלים תרבותיים

}, year = {2003}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את המפגש בין צעירים חרדיים עם השירות הצבאי במסגרת של טירונות כלל צה"לית, שבו המערכת שואפת להפוך אזרחים לחיילים. הפיכת הצעירים לחיילים כוללת משטור ומשמוע גופם והתנהגותם, הקניית ידע, מיומנויות וערכים. המחקר בודק את האופן שבו טירונים מגיבים אל השיח והפרקטיקות הצבאיים, מפנימים אותם והאם או מתי ביכולתם להתנגד להם, לחתור תחתם או לעצבם מחדש.

}, author = {יוחאי חקק} } @book {625, title = {

מרחב נצרת: מסגרת מטרופולינית לניהול, תכנון ופיתוח

}, year = {2003}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר עוסק בניתוח תהליך ההתפתחות של מרחב נצרת המורכב מיישובים מספר ומקבוצות אוכלוסייה שונות מבחינה עדתית, תרבותית ולאומית.\ המחקר מתמקד בסוגיות של תכנון וניהול מוניציפלי. הוא עוקב אחר התהליכים הדמוגרפיים, החברתיים, הכלכליים, התכנוניים והסוציו-פוליטיים המעצבים את מרחב נצרת, ומציע כיוונים לגיבוש מדיניות עירונית וממלכתית שעיקריה הם: גיבוש של אסטרטגיית תכנון ופיתוח יזום למרחב כולו, חרף הפיצול המוניציפלי והתכנוני וחרף הפערים החברתיים והתרבותיים הקיימים בו, ועידוד השיתוף בין היישובים השונים במרחב והקמת גופים משותפים לניהול השירותים התפקודיים בו.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {626, title = {רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל: בין ריכוז לביזור, בין מסורתיות למודרניות}, year = {2003}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר מגדיר את מערכת השלטון המקומי בישראל בפרספקטיבה בינלאומית משווה, על פי שורת ממדים: מפת הרשויות המקומיות, ביזור תפקודי, אוטונומיה פוליטית, מימון, שיטת הבחירות, ומאפיינים מודרניים ומסורתיים בפוליטיקה המקומית. עוד מציע המחקר עקרונות לעריכת רפורמה שנכשלה עד כה.

}, author = {ערן רזין} } @book {1346, title = {לקראת הרחבת תחום השיפוט של יישובים ערביים בישראל}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על האוכלוסיה הערבית בישראל, ערך ד"ר חמאיסי מחקר על הקשר בין תחומי השיפוט של היישובים הערביים לבין היכולת של יישובים אלו לאפשר פיתוח של מגורים, תעסוקה ושירותים ציבוריים. המחקר מראה צורך דחוף להרחיב את תחום השיפוט של היישובים הערביים בישראל שיש בהם מחסור ניכר בקרקעות זמינות לפיתוח. צורך זה נובע לא רק מהגידול בביקוש עקב גידול אוכלוסייה ועלייה ברמת החיים, ובה רמת הדיור, אלא גם מהמציאות הקרקעית השוררת ביישובים השוררת ביישובים הערביים. הבעלות הפרטית על הקרקע מציינת את רוב רובו של השטח הנמצא בתחום השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות, והיא מגבילה את הפיתוח ביישובים אלו בתחומי המגורים, התעסוקה והשירותים הציבוריים. הגורם הקובע את הפיתוח בקרקע בבעלות פרטית הוא הבעלים. ההתערבות של גורם ציבורי, ובכלל זה הרשות המקומית, מוגבלת לקרקעות בבעלות ציבורית ובעיקר לקרקעות בבעלות המדינה. אלא שקרקעות מסוג זה נמצאות בעיקר מחוץ לתחום השיפוט של היישובים הערביים. עובדה זו היא שעומדת ביסודו של הצורך הדחוף להרחיב את תחום השיפוט של יישובים ערביים כדי לצרף אליהם שטחים שהקרקעות בהם בבעלות המדינה ואי לכך הן זמינות לפיתוח הדרוש.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1347, title = {

מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה: לקחים מתל אביב-יפו

}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, author = {יצחק שנל and מיכאל אלכסנדר} } @book {628, title = {

יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי: הסתגלות הדדית בסביבה משתנה

}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את השפעתן של התמורות בתפקודו של השלטון המקומי הכפרי על יחסי\ הגומלין בין המועצה האזורית לבין יישוביה ותושביה, ומנתח את הבעיות הנובעות מן\ העמימות הקיימת היום בתשתית החוקית המסדירה את פעילותם של שני רבדי השלטון\ הללו. הממצאים מצביעים על השונות הגדולה הקיימת במרחב הכפרי, ומכאן על הצורך\ ביצירת מסגרת חוקית, אשר מצד אחד תהלום את המציאות המשתנה, ומצד שני תהיה\ גמישה דיה כדי לאפשר לכל מועצה ולכל יישוב להתאים את חלוקת התפקידים והמשאבים\ ביניהם לנסיבות המיוחדות להם.

}, author = {לביאה אפלבוים} } @book {632, title = {

השסע הדתי-חילוני בעיני המנהיגים ומעצבי דעת הקהל בישראל

}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה חושף מדרג של משתנים התורמים לשסע הדתי-חילוני כפי שהוא מצטייר בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראל. גורמי היסוד המגבירים את תחושת הניכור והניגוד שבין הציבור הדתי לזה החילוני הם פחד, אי-ביטחון גובר בתוך הקהילות, ירידה בתחושת השיתו והתעצמות ההתבדלות של צבורים זה מזה. גורמים אלה אינם בולטים על פני השטח באינטראקציה השוטפת שבין דתיים לחילונים, אולם הם הבסיס לשסע. ביטויים אלה טעונים ברגשות עזים השבים ומזינים את המתח הדתי-חילוני. ולבסוף, ישנם המשתנים החיצוניים המשפיעים גם הם על השסע בהווה: קשורת, מצבה הביטחוני של המדינה ובית המשפט הגבוה לצדק. אף שהם חיצוניים לשסע, גורמים אלה משפיעים, כל אחד בפני עצמו, על היחסים בין דתיים לחילונים.

}, author = {לורה זמברסקי} } @book {631, title = {

"יהודים העירה בוערת": יהדות התורה בין בחירות 1999 לבחירות 2001

}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מטרת המחקר היא לסקור את ההתפתחויות הפוליטיות והאלקטורליות בחברה החרדית בין הבחירות לכנסת ב-1999 לבין הבחירות לראשות הממשלה ב-2001. הפוליטיקה החרדית בכלל ומפלגת יהדות התורה המאוחדת בפרט כמעט ולא נחקרו. עובדה זו מפתיעה על רקע רציפות מוסדית גבוהה והמשכיות בדפוסי הפעולה נוכח סביבה משתנה.

המחקר מציב את הפוליטיקה החרדית ככזו המצויה בעומס גובר {\textendash} תוצר של תהליכים פנימיים וחיצוניים. התהליכים הפנימיים הנובעים מאתגרים כלכליים הם תוצאה של משבר חברת הלומדים, ואילו התהליכים החיצוניים נוגעים למקומם של החרדים בסביבה הכלל חברתית.

בחירות 1999 נערכו בשיאו של מתח חילוני-דתי סביב אופייה של החברה הישראלית, לכאורה לקראת תום הסכסוך עם הפלסטינים. ואילו בחירות 2001 נערכו בשעה של התפרקות תהליך השלום והפיכתו לעימות אלים בין ישראל והפלסטינים. שינוי בסדר היום הקהה מעט את המתח בין החרדים לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית אולם הטלטלה שעברה החברה החרדית בשנים אלו לבטח תתן את רישומה בעתיד.

}, author = {נרי הורוביץ} } @book {629, title = {

יחסי דת חברה ומדינה: תסריטים לישראל

}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ספר זה מנסה לתאר באמצעות כמה תסריטים התפתחויות אפשריות ביחסי דת, חברה ומדינה בישראל התסריטים אינם מתכוונים לחזות את העתיד או להציע עתיד רצוי, אלא לעקוב אחר מגמות וכיווני התפתחות ולברר מה אפשר שיקרה. יצירה של תמונות עתיד אפשריות יכולה לסייע לציבור ולמקבלי ההחלטות להתמודד עם השאלה "מה יקרה אם". אחד הנושאים החשובים שהתסריטים עוסקים בהם הוא הגדרת זהות המדינה. השאלה היא באיזו מידה תעוצב זהות זו על ידי חקיקה דתית, או על ידי חקיקה המעמידה במרכזה את חרויות הפרט. שאלה מרכזית אחרת הנידונה בתסריטים היא מערכת ההקצאות של זכויות וחובות במדינת ישראל. השאלה היא מהו איזון נכון בין הקצאת זכויות וחובות בין קבוצות התרבות השונות, וכיצד מתפרשת הקצאה זו בעיני בני הקבוצות השונות. סוגיה נוספת {\textendash} היחסים החברתיים בין קבוצות התרבות השונות {\textendash} מעבירה את התסריטים מתחום החוק והמשפט, שהם מעניינן של רשויות המדינה, לתחום חיי היום יום של התושבים. דתיים, חרדים וחילונים חולקים מדי יום מרחבים ציבוריים שונים: הרחוב, השכונה והמרכז העירוני. האם ההבדלים התרבותיים מוליכים בהכרח לקונפליקט, או שניתן למצוא פשרות שיהיו מקובלות על קבוצות התרבות השונות? פיתוח תסריטים העוסקים בסוגיות אלו יכול להעשיר את הדיון הציבורי ולאפשר היערכות מבעוד זמן לקראת תמורות אפשריות.

}, editor = {חסון, שלמה} } @book {627, title = {פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת 2000: יציבות ותמורות בתקופה של תהפוכות פוליטיות}, year = {2002}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במחקר זה בוחן פרופ{\textquoteright} ערן רזין את השפעת המגזר היישובי (יהודי, ערבי, מועצות אזוריות) המיקום, גודל האוכלוסייה והרמה הכלכלית של האוכלוסייה על החוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל. הניתוח מוביל לשורת המלצות העוסקות בעיקר במידת ההתחשבות בגודל אוכלוסיית הרשות המקומית וברמה החברתית-כלכלית של תושביה בהקצאת מענקי הממשלה, ובסגירת פערים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות.

}, author = {ערן רזין} } @book {630, title = {

The Struggle for Hegemony in Jerusalem: Secular and Ultra-Orthodox Urban Politics

}, year = {2002}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

This book reviews the struggle for hegemony in Jerusalem between secular and ultra-orthodox (haredi) Jews. It examines the democratic deficit in urban politics formed by the rise of the haredi minority to power, and proposes ways to rectify this deficit. The study addresses the following questions: What are the characteristics of the urban democratic deficit? How did the haredi minority become a leading political force in the city? What are the implications of the democratic deficit from the perspective of the various cultural groups? What can be done in view of the fact that the non-haredi population is not only under-represented but also feels threatened and prejudiced by urban politics initiated by the city council?

}, author = {Shlomo Hasson} } @article {67830, title = {שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות}, year = {2001}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {1348, title = {

יחסי שלטון מקומי ומרכזי בישראל: בראי קרוואנים ומגורונים, 1992-1990

}, year = {2001}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות מפרסם שורה של מחקרים העוסקים בסוגיות שונות של תכנון מרחבי ושל מנהל וממשל מקומי. מחקרו של ד"ר גדליה אורבך עוסק בתפר שבין שני תחומים אלה באמצעות חקר מדיניות הפריסה המרחבית של דיור זמני שנקבעה בראשית שנות התשעים אל מול גל העלייה הגדול מברית המועצות ומאתיופיה.

בשנות החמישים, בעקבותיו של גל עלייה גדול, השלטון המרכזי בישראל היה חזק דיו כדי לקבוע את פריסת המעברות של הדיור הזמני ברוב הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. בשנת התשעים, יחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי בישראל היו כבר במאזן אחר. כוחן היחסי של הרשויות המקומיות התחזק במידה ניכרת לעומת צמצום כוחו היחסי של השלטון המרכזי בקביעת הפריסה של הדיור הזמני. הדיור הזמני הוא רק דוגמה אחת מני רבות, המעידות על שידוד יחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי בישראל.

}, author = {גדליה אורבך} } @book {1349, title = {בדווים ובדווים-פלאחים בתהליך העיור בנגב}, year = {2001}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על הערבים בישראל הכינו יוסף בן-דוד ועמירם גונן מחקר על תהליך העיור בקרב האוכלוסייה הערבית-בדווית בנגב מן הבחינה החברתית-תרבותית. המחקר מעלה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין שתי קבוצות המוצא הראשיות. בקרב אוכלוסייה זו, אשר נבדלות בתרבותן ובאורח חייהם {\textendash} הבדווים והבדווים-פלאחים. עד שנות השבעים היו הבדווים-פלאחים בני-חסותם של הבדווים. בעקבות ההקמה של העיירות הבדוויות החדשות בנגב היו אלה הבדווים-פלאחים אשר נטו לעבור אליהן מן הפזורה בהשוואה לבדווים, אשר ראו עיירות אלה כבלתי הולמות את אורח חייהם ושאיפותיהם ליישובים כפריים. כתוצאה מכך יצאו רוב הבדווים-פלאחים להשתקע בעיירות ואילו רוב הבדווים נשארו בפזורה. החיים בעיירות החדשות זרזו את תהליך האמנציפציה של הבדווים-פלאחים מחסותם של פטרוניהם לשעבר הבדווים. כך בלי משים היה העיור לגורם חשוב לתמורות מבניות חשובות בקרב האוכלוסייה הערבית-בדווית בנגב. החיים בצוותא של שתי קבוצות המוצא ביישובים בהם מתקיימת מסגרת מוניציפלית, \ עשתה את הבדווים-פלאחים לבני-תחרות ושותפים במשחק הדמוקרטי של השלטון המקומי דבר שהיו מנועים ממנו עת ישבו מחוץ לעיירות, כאשר המנהיגות הבדווית החזיקה בידיה את מוסרות השלטון הפנימי. הבדווים, שנשארו בפזורה ונמנעו עד כה מלהשתקע בעיירות, מבקשים לעצמם יישובים כפריים בהם יוכלו לנהל את חייהם במסגרות שבטיות הומוגניות משלהם ללא תחרות עם מי שלא מזמן היו בני-חסותם.

}, author = {יוסף בן-דוד and גונן, עמירם} } @book {1350, title = {

ימי ירושלים האחרונים: קווים לבחינת הדמוקרטיה הישראלית החדשה

}, year = {2001}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

פרופ{\textquoteright} אברהם דיסקין בוחן במחקר זה את המערכת הפוליטית הישראלית הנתונה בשנים האחרונות בזעזועים חמורים. החוקר עוקב אחר בעיות היסוד בפניהן ניצבת ישראל, אחר השלכותיה של המהפכה החוקתית, אחר השינויים במפת המפלגות ואחר האירועים הפוליטיים המרכזיים שאפיינו את המערכת בתקופה האחרונה.

}, author = {אברהם דיסקין} } @article {68669, title = {Between Three Branches of Government: The Balance of Rights in Matters of Religion in Israel}, year = {2001}, author = {שמעון שטרית} } @book {32165, title = {הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים: דמוקרטיה מקומית לעומת \"שליטה מלמעלה\"}, year = {2000}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {1401, title = {\"קופות התכנון\": הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות}, year = {2000}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה עוסק בקשר שבין התקציב של הרשויות המקומיות לפעולות התכנון והפיתוח בתחומיהן. על מנת להגדיל את ההכנסות החד פעמיות (היטל השבחה ואגרות פיתוח) ואת ההכנסות השוטפות מארנונה, עודדו הרשויות המקומיות את הפיתוח ולו רק מטעמים פיסקליים. להפיכת התכנון והפיתוח למוף פיסקלי יש השלכות על מערכת התכנון המקומית, המחוזית והארצית ואלה מתקשות לעמוד בפני לחצים המונעים על-ידי השיקולים הפיסקליים של הרשויות המקומוית.

ד"ר בן אליא מציע לבחון דרכים שיצמצמו את ההשפעה של קשר זה בין תכנון ופיתוח ברשויות המקומיות לבין דרכיהן ושיקוליהן הפיסקליים. ניתוק קשר זה ימומש אם תימצא תשובה פיסקלית לצרכים הכספיים של הרשויות המקומיות.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {731, title = {

אזרוח החינוך בישראל: דה-רגולציה, דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת

}, year = {2000}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במחקר זה בוחן ד"ר נחום בן-אליא חלופות להבניה מחודשת של מערכת החינוך, כפי שעלו\ בארצות מספר. מבין חלופות אלה מציע ד"ר בן-אליא את חלופת האזרוח של מוסדות\ החינוך, בה ניתן לבית-הספר מעמד אוטונומי, ללא זיקה מינהלית ותקציבית מחייבת לשלטון\ המקומי.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {732, title = {

יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי: הקאזינו בטאבה והעיר אילת

}, year = {2000}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן כמה מהשלכותיהם של הסדרי הגבולות הפתוחים הנרקמים בין ישראל לשכנותיה. עוד נבחנים דפוסי הפיתוח הכלכלי המקומי שמעודדים הסדרים אלה ונאמד המחיר שיש לשלם עבור גבולות שהם פתוחים חלקית. כניתוח מקרה, נבחנים פיתוח התיירות וההימורים בגבול ישראל-מצרים. דוגמה זו מציגה מצב של גבולות פתוחים עם שווקים סגורים וזרימות חד-כווניות מישראל למצרים, ללא זרימות הדדיות בכוון השני. עוד נטען כי מודל זה של יחסים חוצי גבולות מטיל עלויות כבדות על ישראל.
במחקר מוצגים אומדנים ראשונים של העלויות והתועלות הנובעות מתנועת ישראלים לצורך תיירות והימורים אל מעבר לגבול, לטאבה. לאחר מכן, נבחנים מודלים חלופיים של פיתוח ותסריטים תחרותיים יותר, כאשר אילת מפתחת אתרי הימורים על מנת להתחרות עם טאבה. מוצגות סימולציות של תסריטים וחלופות אלה. גם במקרים אלה, האומדנים מראים כי העלויות לאילת של מצב זה ישארו גבוהות. בין השאר,מוצעים כמה אומדנים מספריים של העלויות החברתיות הנובעות מפיתוח כלכלי מקומי המבוסס על הימורים. התוצאות מצביעות על עלויות חברתיות כבדות הנובעות ממצב של גבולות פתוחים ושווקים סגורים.
ההשלכות המדיניות של יחסים חוצי גבולות אלה נבדקות וכן נדונות משמעויותיהן ליחסים דומים עם ישויות שכנות אחרות, כמו הרשות הפלסטינית. להלן כמה קווי מדיניות מנחים לפיתוח יחסים אלה:
1. המחיר הכלכלי המתחייב ממצב של גבולות פתוחים:\ הרצון הפוליטי לשמר מצב של גבולות פתוחים גורר לפעמים עלויות חברתיות אך הוא מלווה בתקווה שבעתיד היחסים חוצי גבולות יתפתחו להדדיים. במקרה זה,ההחלטה על גובה המחיר היא החלטה פוליטית.
2. הקשר הכלכלי הרצוי בין ישראל לשכנותיה האחרות:\ למשל, הקשר בין ישראל לרשות הפלסטינית סביב קזינו {\textquoteright}אואזיס{\textquoteright} ביריחו הוא בעל מאפיינים דומים לאלה של אילת-טאבה (קשר חזק וחד-כיווני). קשר מסוג זה אפשרי רק כאשר קיימת סביבה רגולטיבית, המונעת יצירת שוק תחרותי. אם יקום שוק תחרותי (פיתוח בתי קזינו בים המלח או בתל אביב למשל), יופר שווי המשקל הרופף הקיים היום בין {\textquoteright}שותפי הסחר{\textquoteright} משני עברי הגבול.
3. בהנחה שניתן לקיים למעשה שיתוף פעולה חוצה גבולות בדרך כלשהי, דרושה החלטה על מדיניות של הסדרים פוליטיים ומינהליים נאותים, שיוכלו לקדם ולממש שיתוף פעולה. נושא זה שונה מאד מזה של שיתוף פעולה בין רשויות עירוניות או מקומיות, שייסודו ביעילות כלכלית, ולא בריבונות ובסממניה.
בהתחשב בשיקולים אלה, המחקר מציע שהסדר מוסדי בעל סיכויי הצלחה יתבסס על עידודו של אשכול או מכלול (cluster) של מיזמים כלכליים משני עבריו של גבול פתוח.\ באשר לפיתוח בתי קזינו ויחסים חוצי גבולות בין ישראל והרשות הפלסטינית, מדובר בעידוד להקמת תשלובת בילוי שתשלים את שירותי ההימורים ברשות הפלסטינית, במקום לפתח אתרים דומים ומתחרים. בדרך זו יתפתח אשכול של אטרקציות בתחומי הבילוי, התיירות וההימורים וייווצרו יתרונות לגודל ששום צד לא יוכל ליצור בכוחות עצמו בלבד.

}, author = {דניאל פלזנשטיין} } @book {733, title = {מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל}, year = {2000}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים על "דת חברה ומדינה" המתנהלת במכון פלורסהיימר למחקרי\ מדיניות סקר פרופ{\textquoteright} עמירם גונן את תהליכי המעבר מעולם הישיבות למעגל העבודה בקרב\ האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בסקירה נמצא כי תקופת הלימודים התורניים המלאים\ בישיבה או בכולל היא קצובה {\textendash} הגברים החסידים ממעטים בה, הגברים הליטאים מאריכים\ קמעה. אך בשתי הקבוצות מתקיים שיעור גבוה של השתתפות במעגל העבודה, שלא כמו\ בישראל, בה מתקיים הסדר דחיית הגיוס לצבא כל עוד גבר צעיר הוא בגדר "תורתו\ אומנותו", קרי עוסק בלימודים תורניים מלאים. הסקירה בוחנת מסלולים של כניסה למעגל\ העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בשנים האחרונות גוברת הנהייה אחר\ מקצועות המחשב בקרב אוכלוסייה זו. הדבר בא לידי ביטוי בהקמת מכונים להכשרה\ מקצועית בתחומים אלה. פרופ{\textquoteright} גונן מעלה שורה של לקחים לישראל על בסיס המצב השורר\ בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק.

As part of the Floersheimer Institute{\textquoteright}s ongoing program of studies on religion, society, and state, Prof. Amiram Gonen surveyed the processes of transition from the world of yeshivas (rabbinical seminaries) to the labor market among the Haredi (also known as ultra-Orthodox) population in the New York area. The survey found that men in both cultural groups that make up the Haredi population {\textendash} Hasidic and Lithuanian {\textendash} devote fixed periods of time to full-time religious study in yeshiva or kolel (a yeshiva for married men): Hasidic men for a brief period and Lithuanian men for slightly longer. Both groups, however evince a high labor-force participation rate, unlike the situation in Israel, where young men are draft-deferred as long as they are defined as {\textquotedblleft}professional religious scholars{\textquotedblright}, i.e., as long as they engage in full-time religious study. The survey examines the various routes along which Haredi men in the New York area make their way to the labor market. In recent years growing numbers of Haredi men have been gravitating to computer occupations, as manifested in the establishment of vocational-training institutes in these fields. Finally, Prof. Gonen presents a series of lessons for Israel on the basis of the situation among the Haredi men in the New York area.

}, author = {גונן, עמירם} } @article {70079, title = {From Yeshiva to Work: The American Experience and Lessons for Israel}, year = {2000}, author = {Amiram Gonen} } @book {734, title = {

Evaluating the Promise and Hazards of Congestion Pricing Proposals: an Access Centered Approach - with special reference to the proposed pilot project at the entrance to Tel Aviv

}, year = {2000}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

This paper gives decision makers a framework for assessing proposed implementations of\ congestion pricing, a transport policy increasingly under consideration internationally and in Israel. Using overall urban accessibility as a touchstone, this framework helps evaluate the potentials and hazards of a given implementation, including its impacts on land use and social equity. The paper applies this framework to analyze the High Occupancy Toll (HOT) variant of congestion pricing, and to assess and suggest improvements to the proposed HOT implementation at the southern entrance of Tel Aviv. The paper was presented as an invited lecture to the Israeli Society for Transport Research on July 6, 2000.

}, author = {Jonathan Levine and Yaakov Garb} } @article {67828, title = {עובדים זרים בדרום תל אביב-יפו}, year = {1999}, author = {יצחק שנל} } @book {1695, title = {

נייר עמדה: הצעה לגיבוש מדיניות יישובית וקרקעית בקרב הבדווים בנגב

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בנייר עמדה זה מציגים בן-דוד וגונן את המצב הקיים מבחינת חוסר היענותה של הפזורה הבדווית, כחמישים אחוז מהאוכלוסייה הבדווית בישראל, לעבור להתגורר ביישובים מתוכננים ורצונה להמשיך ולהתגורר ב{\textquoteright}יישובים לא-מוכרים{\textquoteright} המתאימים יותר לאורח חייה. קיימת התנגשות בין רצונם של בני הפזורה הבדווית להמשיך לקיים את אורח החיים החקלאי ואת שלטון החמולות המסורתי לבין דרישת המדינה למימוש התוכניות לפיתוח הנגב הכוללות גם את האוכלוסייה הבדווית. בהמשך מציעים החוקרים צעדים שעל המדינה לנקוט על מנת להתאים את היישובים המתוכננים לדרישות החברה הבדווית על מנת לעודד את המעבר אליהם.

}, author = {יוסף בן-דוד and גונן, עמירם} } @book {1690, title = {

נייר עמדה: כביש "חוצה ישראל" במערכת התחבורה בישראל: שנתיים לאחר הדו"ח

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

באפריל 1997 פרסמתי במסגרת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות דוח מחקר הבוחן את הניתוחים\ הכלכליים והתחבורתיים עליהם התבססו מקדמי כביש "חוצה ישראל". הדוח בוחן את היתרונות המובטחים\ של הכביש באספקלריה של ידע מתקדם בתכנון והערכה של פרויקטים תחבורתיים בעולם הרחב ומול בחינות\ מעודכנות לגבי השפעתם של כבישים עורקיים מסיביים דוגמת חוצה ישראל. הממצאים המרכזיים של הדוח\ הוצגו בפורומים רבים וביניהם, ועדת ביקורת המדינה של הכנסת, וכנס הכלכלנים השנתי. שנתיים לאחר מכן\ נבחר במכרז הזכיין להקמת הכביש באמצעות מימון\ פרטי אלא שמאז תנופת ההקמה של הכביש נבלמה. שנה וחצי של מאמצים אינטנסיביים טרם הביאו\ לחתימת חוזה שיאפשר תחילת העבודה של היזמים הפרטיים. תאריך היעד לתחילת הסלילה חלף לפני שנה,\ ובינתיים נמצא המשא ומתן הכספי "בשלבי סיום" פרק זמן דומה. במקביל התחזקו בישראל תפיסות תכנוניות שאינן מקבלות כמות שהיא את התפיסה התכנונית שהייתה\ מקובלת על מתכנני הכביש ומקדמיו. התחדדה מאד התפיסה לגבי השינויים הנדרשים במדיניות התחבורה\ הלאומית, ובגוש דן בפרט. תפיסה זו משתקפת, למשל, בתכנית האב הלאומית לתחבורה. כביש "חוצה ישראל" , למרות שהוא כלול בתוכניות הסטטוטוריות כעובדה מוגמרת, לא רק שאינו תורם להשגת השינויים\ הנדרשים, אלא אף מערער את הסיכוי לכך.

}, author = {גארב, יעקב} } @book {1689, title = {

נייר עמדה: גבולות העיר ירושלים ופיתוח העיר בעתיד

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת הגבולות הקיימים של ירושלים ניתן יהיה לקלוט 900,000 תושבים. יעד זה הוא יעד ביניים\ בין שלוש תחזיות שהוכנו לעיר, והוא גם היעד הנבחר על ידי המתכננים הפיזיים בתכנית האב\ האסטרטגית לירושלים. נייר עמדה זה טוען כי אין צורך להרחיב את גבולות ירושלים כלפי מערב (קו\ הר אדר, אבן ספיר וצור הדסה) כפי שמבקשת עיריית ירושלים. להפך, יש למקד את המשך הבנייה\ בגבולות הקיימים של העיר. אם בכל זאת יש עניין להרחיב את גבולות ירושלים יהיה נכון לעשות\ זאת מבחינה אורבנית כלפי מזרח, לעבר מעלה אדומים. החשיבות בהתוויית כיווני הפיתוח גבולות\ העיר וכיווני התפתחותה עתידים להשפיע השפעה מרחיקת לכת על צביונה הלאומי, הפיזי, החברתי\ והתרבותי של העיר.

}, author = {חסון, שלמה} } @book {1694, title = {

נייר עמדה: העמדת קרקעות ציבוריות לצורכי פיתוח ביישובים הערביים

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בנייר עמדה זה מציג חמאיסי את האחוז הנמוך של הקרקעות המוקצות ביישובים הערביים לצורכי ציבור מתוך כלל שטח תוכניות המתאר, מסביר את הסיבה לכך ומציע מדיניות שתתקן את המצב הקיים.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1691, title = {

נייר עמדה: הצורך בהחרבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בנייר עמדה זה סוקר חמאיסי את המצב הקיים בנוגע למחסור בקרקעות זמינות למגורים, אזורי תעסוקה וקרקעות ציבוריות וכן את הגורמים לכך וההשלכות. לאחר מכן מציע חמאיסי מדיניות מומלצת להתמודדות עם המחסור.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1696, title = {נייר עמדה: חוסר שוויוניות בתמיכת המדינה במוסדות ציבור}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ביסוד התיקון לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 עמדה השאיפה להחיל את עקרון השוויוניות על תמיכת המדינה\ במוסדות הציבור. מימוש ציפייה זו נתקל בקשיים רבים שאחד העיקרים שבהם הוא מבחני תמיכה מפלים. התוצאות הן\ אפליה, חוסר שוויון, מאבקים משפטיים ואף השחתת מידות. על רקע זה יש צורך בחשיבה מחודשת שתשלים את\ החקיקה המקורית ותממש את עקרון השוויוניות בהקצאת כספי המדינה למוסדות ציבור. כצעד ראשון בכיוון זה מוצע\ להקים מסגרת ממשלתית עצמאית שתחלוש על הקצאת הכספים תוך הקפדה על מבחני תמיכה נאותים. כמו כן מוצע\ לגבש מדיניות הקצאה ברורה ולפתוח את תהליך ההקצאה ומבחני התמיכה לעיני הציבור.\ מדינת ישראל מחויבת לעשות סדר בתחום זה, בראש ובראשונה למען רווחת כלל תושביה, אך\ גם לשמירה על כללי המשטר הדמוקרטי.

}, author = {אמנון דה-הרטוך} } @book {1692, title = {

נייר עמדה: לקראת פיתוח יזום במרחב נצרת

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בנייר עמדה זה מציג חמאיסי את מאפייני העיר נצרת מבחינת גודל וסוגי אוכלוסיה, מאפייני פיתוח בולטים וקוים עיקריים בתכנון. הוא סוקר את עיקרי המגמות בתחומים אלו ומציע מדיניות מומלצת לאורן.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1693, title = {

נייר עמדה: מימון ביניים למימוש הפיתוח המתוכנן ביישובים ערביים

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בנייר עמדה זה מתייחס חמאיסי לבעיית אי מימוש תוכניות להקמת אזורי תעשייה או מגורים ביישובים ערביים, אף שקיימים אזורים עבורם הושלם כבר התכנון.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1517, title = {

נייר עמדה: מהן האפשרויות לעיריית גג בישראל

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

נייר עמדה זה בוחן את האפשרות של הקמת עיריות גג בישראל תוך התמקדות בירושלים ובאר שבע. מוצגים בו הרקע הישראלי כמו גם המגמות והלחצים העולמיים הדוחפים להקמת עיריות גג. כמו כן נבחנות סוגיות של מודל עיריית הגג הרצוי לפי מאפיינים ייחדויים של הערים שיש להתחשב בהם.

}, author = {ערן רזין} } @book {1519, title = {

נייר עמדה: מהן האפשרויות לעיריית גג בישראל

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

נייר עמדה זה בוחן את האפשרות של הקמת עיריות גג בישראל תוך התמקדות בירושלים ובאר שבע. מוצגים בו הרקע הישראלי כמו גם המגמות והלחצים העולמיים הדוחפים להקמת עיריות גג. נבחנות סוגיות של מודל עיריית הגג הרצוי לפי מאפיינים ייחדויים של הערים שיש להתחשב בהם.

}, author = {ערן רזין} } @book {1516, title = {

נייר עמדה: עתידו של השלטון המקומי במרחב הכפרי

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

נייר עמדה זה מציג את התמורות שעברו על המרחב הכפרי בישראל ואת השאלה העולה אודות מעמדתו כרשות מקומית נפרדת מזו העירונית. מטרתה של ההצעה היא לקדם את תפקודו הייחודי של המרחב הכפרי לא כעתודות פיתוח של העיר אלא כצורת חיים שונה ממנה בעלת חשיבות כלכלית וסביבתית.

}, author = {אפלבאום, לביאה} } @book {1515, title = {

נייר עמדה: רשויות פונקציונליות כ"תחליף" לאיחוד רשויות

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הצעה זו נועדה לקדם את רעיון הקמתן של רשויות פונצקציונליות (נושאיות), הנוטלות תפקידים שהם כיום בסמכות הרשות המקומית. המטרה היא ליצור מסגרות ייעודיות, על-רשותיות, היכולות להבטיח שירותים נאותים תוך ניצול גודלן ומיומנותן. צעד זה יביא ליותר רציונליזציה בהקצאת משאבים ויכולת תכנון משופרת.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {1402, title = {

נייר עמדה: השתתפות הממשלה במימון השירותים הממלכתיים ברמה המקומית

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

ההצעה לשינוי שיטת המימון של השירותים המקומיים שבאחריות הממשלה (חינוך, רווחה, בריאות) מונחית על-פי עקרונות של הבטחת שירות שוויוני ובלתי תלוי ממקום מגורים (סוג רשות מקומית), תקצוב שקוף וניצול מיטבי\ של מסגרות תקצוב קיימות.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {1404, title = {

נייר עמדה: המבנה המנהלי של שלטון מקומי בערים חרדיות חדשות

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנים האחרונות התרחבה התופעה של יישובים עירוניים הנתונים לממשל חרדי. נייר זה מציג את הבעיות העולות במחקרים האופייניות לרשויות מקומיות חרדיות ומציג שני אופני פעולה דרושים.

}, author = {יוסף שלהב} } @book {1403, title = {

נייר עמדה: משיטת ראש עיר לשיטת מנהל עיר מקצועי (City Manager)

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הצעה לפיתוח דגם משלים של שלטון מקומי על פי עקרונות המודל של מנהל עיר מקצועי-מועצה נבחרת. מודל זה\ מהווה חלופה לשיטה הנהוגה בישראל על בסיס ראש עיר נבחר. הניסיון הבינלאומי מוכיח שרשויות מקומיות\ שאימצו את השיטה המוצעת מספקות שירותים טובים יותר וביעילות כללית רבה יותר; זאת, מבלי לגרוע\ מעקרונות הדמוקרטיה המקומית.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {1405, title = {

תקציר פרסום: האם צריך לאחד רשויות מקומיות קטנות?

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

סוגיית איחוד רשויות קטנות בישראל ומדת על הפרק שנים רבות. המלצות הוועדה לאיחוד רשויות מקומיות בראשות פרופ{\textquoteright} אריה שחר, שמונתה על פי החלטת ממשלה משנת 1995, עוררו התנגדות עזה מצד רשויות מקומיות המיועדות לאיחוד. התקציר מסכם את השיקולים נגד ובעד האיחוד ומציע מדיניות לאורם.

}, author = {ערן רזין} } @book {765, title = {בין שלוש רשויות: מאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראל}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר מנתח את מאזן ההגנה על זכויות האזרח בענייני דת. הוא מתייחס לשלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. מן הניתוח משתקפת תרומה חיובית של הרשות השופטת ותרומה חיובית פחות של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת.

חקיקת הכנסת צמצמה לרוב את זכויות האזרח בענייני דת, הן בחקיקה יזומה של הכנסת והן בתגובה לפסיקה של בתי המשפט. ואולם חל שינוי במגמה שלילית זו והוא ניכר בעיקר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו ב-1992, וכן בחוק הקבורה האזרחית החלופית, התשנ"ו-1996.\ הרשות המבצעת תרמה אף היא תרומה שלילית למאזן זכויות האזרח בענייני דת בתקופתן של רוב ממשלות ישראל.\ מבין שלוש הרשויות בולט בית המשפט העליון בתרומתו החיובית במשך שנים ארוכות לשיפור זכויות האזרח בענייני דת. פסיקתו היא תוצאה של תהליך חברתי, המשנה את דפוסי ההתנהגות הציבורית בתחומים שונים.

}, author = {שמעון שטרית} } @book {759, title = {המתח בין בדווי הנגב למדינה: מדיניות ומציאות}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת המחקרים הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על האוכלוסייה הערבית בישראל, הכין פרופ{\textquoteright} אבינעם מאיר מחקר על היחסים בין בדווי הנגב למוסדות המדינה בישראל. יחסים אלה מצטיינים במתח רב. מצד אחד, האוכלוסייה הבדווית מבקשת לשמור על צביונה המיוחד ולהתגדר בד{\textquoteright} אמותיה שלה. מצד שני, המדינה מבקשת לכלול את הבדווים בתבניות ובתכניות המקובלות עליה. המתח בין הבדווים למדינה מתבטא בתחומים שונים: קרקעות, התיישבות ועיור, הקצאות של משאבי מים ומרעה, שירותי חינוך ובריאות וכן במשאבי כוח פוליטיים ברמה המקומית. המחקר מצביע על גורמים שונים שהביאו לעלייה בכוחם היחסי של הבדווים במאזן הכוחות שבינם לבין המדינה.

}, author = {אבינעם מאיר} } @book {761, title = {

ייעול וזירוז הליכי שינוי תחומי שיפוט מוניציפליים

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {760, title = {

נייר עמדה: שיתוף בבסיס המס בין רשויות מקומיות

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הסכמים לשיתוף בהכנסות ממסים מקומיים מתרבים והולכים בישראל בעיקר כאמצעי המאפשר התפשטות עירונית על קרקע כפרית. רוב ההסדרים קשורים\  בפיתוח אזורי תעשייה ומרכזי תעסוקה. בדרך כלל מדובר ברשות מקומית עירונית התובעת להעביר לתחום שיפוטה קרקע ממועצה אזורית הגובלת בה, תמורת פיצוי הכולל חלק מהאגרות ומההיטלים שמשלמים היזמים המפתחים את השטח ומהארנונה שישלמו המחזיקים בנכסים התעשייתיים והעסקיים לאורך זמן. הנייר סוקר את המאפיינים של הסכמים אלו ואת הבעיות הכרוכות בהם ומציע מדיניות לאורן.

}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {764, title = {

עובדים זרים בדרום תל אביב-יפו

}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנים האחרונות נכנסו לישראל עובדים זרים רבים. חלק מהם מצאו מגורים בדרומה של העיר תל אביב-יפו, על כל הסוגיות הנובעות מכך בשאלות של מדיניות עירונית. ד"ר יצחק שנל נכנס לעובי הקורה של סוגיות אלה, בוחן את הזרים הגרים בשכונת נוה שאנן שבדרום תל אביב-יפו, על תכונותיהם, עמדותיהם, התנהגותם ומקומם במערך העירוני. כמו כן עוקב ד"ר שנל אחר עמדות התושבים הישראלים בנוה שאנן כלפי הזרים. החוקר מציין כי תופעת המגורים של זרים בשכונה מתמסדת והולכת וגורמת להסתגלות המערכת העירונית לכך, והדבר מחייב נקיטת שורה של אמצעי מדיניות אשר מצד אחד יפקחו על כניסתם של עובדים זרים לארץ ומצד שני יבטיחו תנאי חיים סבירים לאוכלוסייה זו בעת שהותה בערי ישראל.

}, author = {יצחק שנל} } @book {763, title = {פערים תקציביים בין רשויוית מקומיות יהודיות וערביות: האם מצטמצם הפער?}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

חולשתן התקציבית של רשויות מקומיות ערביות וקיפוחן של הרשויות הערביות בהקצאת מענקים ממשלתיים הן סוגיות החוזרות ועולות על הפרק בתכיפות רבה. דומה כי ראשי רשויות מקומיות ערביות הם מן המבקרים הקבועים במתחם ההפגנות שמול משרד ראש הממשלה בירושלים. ראשי הרשויות הערביות טוענים לקיפוח מתמשך בהקצאת מענקי הממשלה ולאי התחשבות מספקת בחולשתם החברתית-כלכלית של תושביהן. מנגד נשמעות טענות לפיהן סובלות רשויות מקומיות ערביות מניהול לקוי ומחוסר יעילות בגביית מסים מקומיים. גודלה הקטן של האוכלוסייה ברוב הרשויות הערביות ומיעוט פעילות עסקית ותעשייתית המשלמת מסים מקומיים גבוהים פוגעים גם הם בחוסנן התקציבי ובסיכוייהן להשתחרר מתלות גוברת במענקי המדינה.

מטרת סקירה זו היא להציג נתונים הממחישים באיזו מידה קיימים פערים בחוסן התקציבי בין רשויות מקומיות יהודיות לערביות, עד כמה נובעת חולשת הרשויות הערביות ממיעוט הכנסות ממקורות עצמיים או מהקצאה נמוכה של מענקים ממשלתיים, והאם מצטמצם הפער בין הרשויות הערביות ליהודיות? תחילה מוצגים ממצאים לכל הרשויות המקומיות הערביות בהשוואה לכל העיריות והמועצות המקומיות היהודיות, מתוך ניתוח מקיף שעסק בפערים; בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בין השנים 1972 ל-1996 (ראה: רזין 1998; 1999). כמו כן מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 1998 על הקצאת המענק הכללי לרשויות המקומיות, במונחים לנפש. בהמשך מוצגים מדדים כספיים של שש ערים ערביות שמנו בשנת 1998 בין20,000 ל-33,000 תושבים ושל מדגם עיריות יהודיות בגודל דומה. מדדים אלה, לשנים1995 ו-1998, באים להראות האם חלו בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במשק הכספי של הרשויות הערביות, בהשוואה לרשויות יהודיות.

}, author = {ערן רזין} } @book {762, title = {פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות בישראל}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על ממשל ופיתוח מקומי בחן פרופ{\textquoteright} ערן רזין את הפערים התקציביים בין רשויות גדולות לקטנות על מנת לבחון את השאלה המעסיקה את קובעי המדיניות: האם רשויות מקומיות קטנות מהוות נטל על הקופה הציבורית? המחקר הנוכחי כולל ניתוח מקיף של מדדים כספיים הנוגעים רובם לשנת 1996. הממצאים של המחקר מאמתים ומחזקים את הטענה לפיה רבות מן הרשויות המקומיות הקטנות סובלות מחולשה תקציבית ומהוות נטל על תקציב המדינה. ככלל, ככל שהתושב מתגורר ברשות מקומית קטנה יותר כך גדלה עלותו לקופת המדינה, לפחות בכל הנוגע להקצאת המענקים הממשלתיים. חולשתן של הרשויות המקומיות הקטנות נובעת בעיקר מהיעדר יתרונות לגודל האוכלוסייה בהפעלת שירותים שונים. פרופ{\textquoteright} רזין ממליץ לפעול בדרכים שונות לצמצום מספר הרשויות המקומיות הקטנות.

}, author = {ערן רזין} } @book {736, title = {בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית: מדיניות קרקע עתידית לישראל}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

קווי המתאר של המדיניות הקרקעית הלאומית הרצויה כבר מזה זמן רב אינם בתחום הקונסנזוס הלאומי. ניתן אף לומר שבתקופה האחרונה {\textendash} מאז גלי העלייה ההמונית והפיתוח\  המואץ שבשנות התשעים {\textendash} שרויה המדיניות הקרקעית הלאומית במשבר, שתוצאותיו לא\  ידועות, אך התהפוכות שהוא גורם במדיניות הקרקעית הנוכחית ניכרות עד מאד.

במאמר זה הצגתי דרך לבחון ולהעריך את המדיניות הקרקעית של ישראל ובמיוחד את סוגיית המשך הבעלות הלאומית על מרבית המקרקעין במדינה. לצורך הבחינה יושמו שלוש נקודות מבט: השוואה של מדיניות הקרקע בישראל למדינות דמוקרטיות אחרות בעלות כלכלו מפותחות; חיוץ של מדיניות בעתיד על פי כיוון ההתפתחות של המדיניות בעבר; ויישום של אמות מידה הגזורות מתוך תיאוריות מקובלות בדבר ההצדקות האפשריות להתערבות ציבורית כלשהי בשוק החופשי או בהסדרים חברתיים. את אמות המידה הללו יישמנו, אחת לאחת, לשאלה בדבר מידת ההצדקה להמשך הבעלות הלאומית על המקרקעין בישראל.

נקודת המבט השלישית היא זו שעמדה במוקד מאמר זה. המסקנות העולות מהבדיקה התיאורטית שערכנו בדבר ההצדקות להמשך הבעלות הציבורית על הקרקע הן, שעיקר ההצדקות התקפות\  כיום, בישראל שלקראת שנות האלפיים, נוגעות דווקא לנושא של שימור המוצרים הציבוריים המובהקים ביותר דהיינו, שמירה על השטחים הפתוחים {\textendash} השטחים החקלאיים, הפארקים וחופי הים. מתוך הסקירה הבין-לאומית למדנו, שכך גם מקובל במדינות מפותחות אחרות כהצדקה מספר אחד לבעלות ציבורית על הקרקע (כאשר זו קיימת).

מתוך הבדיקה עלה, שיש צורך להגדיר מחדש את מקומה של הבעלות הלאומית, לצמצמה באמצעות הפרטה לגבי סוגים רבים של מקרקעין ולכוון את המשך הבעלות הלאומית, כך שתקלע טוב יותר ליעדים העיקריים המהווים הצדקה טובה לבעלות ציבורית על מקרקעין.

במקום להתפזר ולחול על כל סוגי המקרקעין, עם מעט מאוד הבחנה על פי יעדים, על המדיניות הקרקעית הלאומית להתמקד בעיקר ביעדים שעבורם יש לבעלות הלאומית על הקרקע הצדקה מוכחת ונזק מזערי. שהרי היום, הבעלות הלאומית על המקרקעין חלה למעשה על חיי היום-יום של מרבית תושבי ישראל בפעולות המגורים, המסחר והפיתוח הכלכלי השוטפים.

}, author = {רחל אלתרמן} } @book {741, title = {דחיית הגיוס של בחורי ישיבות: הצעת מדיניות}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

עיקרי המדיניות המוצעת

הציפייה שהגברים החרדים יישאו בחלק שווה בעול השירות הצבאי או לפחות בשירות לאומי היא ללא ספק נכונה וצודקת, אבל אינה מעשית. גיוס בכפייה עלול לגרום לקרע חברתי ולמרי אזרחי שהחברה הישראלית אינה יכולה להרשות לעצמה. גם הוועדה שהקים ראש הממשלה, אהוד ברק, בראשות השופט העליון בדימוס, צבי טל, לדיון בבעיית גיוס בחורי הישיבות לא הוסמכה לבטל את הסדר דחיית השירות. להפך, הוטל עליה לגבש הצעת חוק שתאפשר את המשך הפעלתו. לכן יש להסתפק בשלב זה בשאיפה להשגת שתי מטרות מעשיות יותר:

כדי להשיג שתי מטרות אלה יש ליצור מגוון של מסלולים שיובילו מהישיבה דרך הצבא או השירות הלאומי (ובגיל מתקדם יותר בלעדיהם) לשוק העבודה. חבילת הצעדים והמסלולים המפורטת בהצעת מדיניות זו מדגישה את הורדת גיל הפטור המלא משירות צבאי ל-24 ואת הנהגת שירות לאומי לגברים. הורדת גיל הפטור מוצעת, אמנם בהסכם הקואליציוני, אך ההסכם מתנה את הפטור בהכשרה צבאית מינימלית. כדי שהורדת גיל הפטור תהיה אפקטיבית ותאפשר שילוב של אלפי בני ישיבות בשוק העבודה יש להימנע מהצבת כל תנאי שהוא, במילים אחרות, יש לשלול מבני הישיבות (וממילא גם מגברים אחרים) את הזכות להתגייס מעל גיל 24.

צעדים מוצעים נוספים:

  1. הקמת יחידות חרדיות בנוסף לנח"ל החרדי והשגת תמיכת גדולי התורה בגיוס הנושרים מהישיבות ליחידות אלו כתנאי להסדר הכולל של הבעיה.
  2. הנהגת מסלול שירות לבני 20 ומעלה שישלב שירות צבאי עם הכשרה מקצועית, שאותה יממן משרד העבודה והרווחה.\ 
}, author = {שחר אילן} } @book {742, title = {דרך 6 והיישובים הערביים: איום או מנוף?}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מטרתו של מחקר זה היא לבחון את העמדות של האוכלוסייה הערבית כלפי דרך 6 (כביש "חוצה ישראל") ואת ההשלכות הצפויות של הדרך על היישובים הערביים באזור המשולש, שם\  מתחיל ביצוע השלב הראשון של הדרך. משלב זה ניתן יהיה להפיק לקחים לקראת השלבים\  הנוספים של הדרך העוברת בסמוך ליישובים ערבים רבים באזור הגליל. לאור ממצאי המחקר נציע מדיניות פיצויים ותכנון מרחבי של שימושי קרקע ביישובים הערביים המושפעים מהדרך. מדיניות זו עשויה להפחית את האיום ואת נטל הדרך מעל היישובים בין צומת עירון לצומת קסם, שסמוך להם עוברת הדרך. המחקר מצביע על כיווני פיתוח אפשריים וממליץ על הנחיות לגופים העוסקים בפיתוח דרך 6 לשם הפיכתה מנטל ואיום למנוף לפיתוח.

תוואי דרך 6 העובר בתחום היישובים ובקרבתם חושף אותם לתחבורה עוברת, מגביר את הנגישות אליהם ומקרב אותם לאזור המרכז. סלילת הדרך כרוכה אמנם בהפקעת קרקעות מהיישובים הסמוכים, אולם היא תעמיד בפני היישובים פוטנציאל לפיתוח. יחד עם זאת, יש צורך בהיערכות נכונה של היישובים המכוונת על ידי מדיניות ממשלתית תומכת, כדי שהדרך לא תהפוך לנטל על פיתוח היישובים.

המחקר מנתח את שימושי הקרקע ואת הבעלות עליה ברצועת הדרך המתוכננת, מזהה את עמדות האוכלוסייה ביישובים כלפי הדרך ובוחן את משמעותה ליישובים. המחקר הסתייע בניתוח תכניות מתאר ארציות, אזוריות ומקומיות, ובתכניות הדרך. כמו כן, נערכו ריאיונות פתוחים עם תושבים ובעלי קרקעות, עם בעלי מקצוע, עם ראשי רשויות מקומיות ועם מקבלי החלטות. בשלב הראשון נאספו נתונים כמותיים ואיכותיים, המאפיינים את היישובים ומזהים את נטיותיהם. המקורות לנתונים היו מגוונים: שאלון, מידע מן הרשויות המקומיות ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ממצאי המחקר מצביעים על המחלוקת ועל האי-בהירות השוררות בקרב היישובים הערביים ביחס לדרך ומשמעותה עוד בטרם נסללה. המחקר נסמך על לימוד הניסיון העולמי בדבר השפעתן של דרכים ארציות על פיתוח אזורי ויישובי ועל הניסיון הישראלי ביישובים הערביים. כמו כן, נלמדו המבנה הכלכלי-החברתי והתכונות המבניות והניהוליות ביישובים.

המסקנה מממצאים אלה היא, כי לא זו בלבד שהדרך לא תביא לפיתוחם המהיר של היישובים הערביים, אלא היא עלולה להגביל אותם, אם לא יינקטו הצעדים שיאפשרו ויזרזו פיתוח יזום. הדיפרנציאליות בין פיתוח היישובים היהודיים והערביים עלולה לנטות לטובת יישובים יהודיים על חשבונם של יישובים ערביים, ובכך להנציח את הפערים הקיימים בין היישובים היהודיים לערביים. המחקר מעלה המלצות מספר, שעשויות לתרום לפיתוחם של היישובים הערביים ולצמצם את הדיפרנציאליות הקיימת בין פיתוח היישובים היהודיים והערביים באזור.

המחקר מתמקד בהצגת המלצות לשינוי כללי המשחק הקיימים, המצמצמים את ההזדמנויות של היישובים הערביים ואת יכולתם להתחרות ביישובים היהודים. שינוי כללי המשחק כרוך בהעמדת משאבים כספיים וניהוליים לרשות הרשויות הערביות ובעריכת שינויים בתחום השיפוט. במקביל יש צורך בהכנתן או תכנונן מחדש של תכניות המתאר המקומיות של היישובים הערביים ושל התכניות האזוריות המשפיעות עליהם. מומלץ ליישם את החלופות התכנוניות המפחיתות את נטל הדרך בנסיבות הייחודיות של היישובים הערביים ולחפש כלים לאימוץ מדיניות שלא תנציח את ההבדלים בין היישובים הערביים ליהודיים, אלא תכלול אותם בתהליך פיתוח אוניברסלי.

}, author = {רסאם חמאיסי} } @book {738, title = {הבוחר הרציונאלי בבחירות המקומיות בישראל}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הספרות המקצועית בישראל ובמדינות דמוקרטיות אחרות, גורסת בדרך כלל, כי המניעים המכריעים של הבוחרים אינם רציונליים אלא הזדהותיים-רגשיים. בבחירות מקומיות יש, לעתים קרובות, קשר נראה לעין בין תפקודן של הרשויות הנבחרות וטובת התושבים. בשנים האחרונות מרמזים ממצאים אחדים על כך שהבוחר הישראלי נוטה להשתמש גם בשיקולים רציונליים בבחירות המקומיות. יתר על כן, תופעה מסוג זה צפויה מאחר שקיימת שקיפות של התפקוד ברשות המקומית הן בשל ההשפעה הישירה על איכות החיים של התושבים והן בשל הנהגתן ארוכת הטווח של בחירות ישירות לראש הרשות.

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין כמה מאפיינים של התפקוד התקציבי ברשויות ובין החלטת ראשי רשויות ותיקים להתמודד מחדש. נבדק גם הקשר בין רמת התפקוד התקציבי ומידת ההצלחה של מועמדים ותיקים שהתמודדו פעם נוספת.

התברר שראשי רשויות שהנהיגו אדמיניסטרציות שתפקודן התקציבי לקוי, נטו שלא להתמודד מחדש על תפקידם. מבין אלה שהחליטו להתמודד, הייתה נטייה לסיכויי הצלחה גבוהים יותר לאותם מועמדים ותיקים שהתפקוד התקציבי של רשויותיהם היה מוצלח יותר.

הבוחרים שקלו באופן "רציונלי" את ההצבעה או אי ההצבעה למועמדים מכהנים שכשלו בניהול התקציבי. אך בצד שיקול זה המשיכו לפעול שיקולים נוספים, ובכללם שיקולים רגשיים-הזדהותיים, המאפיינים בדרך כלל את הבוחר הישראלי.

המחקר מתבסס על נתונים משני סוגים. סוג הנתונים האחד נוגע לתפקוד התקציבי של הרשויות המקומיות שנבדקו. הנתונים הנוגעים לעניין זה נמסרו על ידי משרד הפנים.

\ סוג הנתונים האחר נוגע לתוצאות הבחירות המקומיות בנובמבר 1993 ולתוצאות הבחירות המקומיות ב-1998. הנתונים הנוגעים לבחירות הראשונות נלקחו מתוך ספר תוצאות הבחירות שיצא לאור על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים וחברת מלם מערכות בע"מ. הנתונים הנוגעים לתוצאות הבחירות האחרונות נאספו מתוך ילקוט הפרסומים לשנת תשנ"ט.

המחקר התרכז בתשעים וחמישה יישובים, שבהם רוב האוכלוסייה יהודית ושבהם התקיימו בחירות מקומיות בשני המועדים הנזכרים. בשישים ושבעה מן היישובים הללו התמודד ראש הרשות שזכה בבחירות 1993 גם בבחירות 1998.

למחקר זה יש השלכות מעשיות ותיאורטיות חשובות ביותר. הממצאים של המחקר עשויים להשפיע מבחינה מעשית הן על דרך תפקודם של הנבחרים לעמוד בראש רשויות מקומיות והן על תפקוד השלטון המרכזי כלפי רשויות מקומיות בעניינים של מינהל ותקציב. בתחום התיאורטי נוגע המחקר בשאלת מניעי ההצבעה, המשמשת מוקד למחקר המדעי של הדמוקרטיות המודרניות מזה כמה עשרות שנים.

}, author = {אברהם דיסקין and אבי עדן} } @book {739, title = {ההימור המקומי הגדול: קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

באווירה התחרותית הקיימת בין ערים סביב עידוד הפעילות הכלכלית ברמה המקומית, נערך חיפוש מתמיד אחר כלים ומיזמים חדשים. בשנים האחרונות אנו עדים לקידומם של פרוייקטים רבים כגון קניונים, פארקים לתעשיות היי-טק ואפילו מוסדות להשכלה גבוהה, העשויים לשמש כמנופים לפיתוח הכלכלי המקומי. בהקשר זה, עולה גם הנושא של בתי קזינו ככלי לפיתוח מקומי, בדרך כלל במעטפת של קידום ענף התיירות. הדיון הציבורי סביב נושא זה מתנהל ברובו במישור הטכנוקרטי. הוא נסב סביב הצדדים הרגולטיביים של הפעלת בתי קזינו, ומתעלם מההשלכות של מיזם זה על העיר והאזור המארחים. רווחת הנחה סמויה שהקמת בתי קזינו בארץ היא כורח המציאות ושניתן לנתב ולפקח על התפתחותה בעזרת הכלים הניהוליים המתאימים.

פרסום זה מדגיש את הצורך להתייחס להשפעות המקומיות של תוכניות פיתוח ומביא את המקרה של פיתוח בית קזינו באילת כדוגמה. הוא סוקר את הניסיון מחוץ לארץ בתחום זה ומעמיד את היתרונות מול החסרונות ברמה המקומית. הפרסום אף מדגים סימולציה של הקמת בית קזינו באילת כדי להעריך את ההשפעות הכלכליות-אזוריות הצפויות ממפעל כלכלי זה. בדיקה זו מעלה היבטים מספר בעלי משמעות, מעבר למקרה הספציפי של הקזינו, שהנם רלוונטיים לכל הערכה של השפעות של פרויקט פיתוח על הכלכלה המקומית.

היבט ראשון הוא האפשרות שפיתוח כלכלי אינו מביא לרווחה כלכלית מקומית. שינויים בהיקף הגולמי של התוצר, ההכנסה והתעסוקה המקומית עדיין אינם מבשרים שינוי ברווחת תושבי המקום. במקרה של קזינו באילת, חלק ניכר מהביקושים שהוא יוצר מורגש מחוץ לכלכלה המקומית. ובמידה בה מועסקים באים מחוץ לאזור, אזי השינוי הגולמי בתעסוקה המקומית כלל אינו מצביע על שינוי ברווחה המקומית. ישנן גם סיבות טובות להניח כי חלק מביקוש הנוצר על ידי המפעל הכלכלי אינו ביקוש חדש (הנובע מפעילות {\textquoteright}ייצוא{\textquoteright}). אלא,\  ביקוש המחליף את הביקוש הקיים בענפים דומים. היבט שני הוא שגם אם לפרויקט ישנן השפעות פיסקליות חיוביות עדיין אין בכך בהכרח כדי לתרום להשפעות כלכליות חיוביות ברמה המקומית (במובן של יצירת הזדמנויות כלכליות לתושבים מקומיים, קשרים בין-ענפיים מקומיים וכד{\textquoteright}).

המקרה הפרטני של הקזינו יכול ללמד על צורת הבדיקה המפוכחת שצריכה ללוות את ההחלטה על אימוץ כלי זה או אחר כדי לקדם את הכלכלה המקומית. קובעי מדיניות עשויים להסתנוור בנקל מתחזיות וורודות, המתייחסות לתעסוקה חזויה ולהכנסות מקומיות (ציבוריות ואישיות) הצפויות מפרויקט הפיתוח. אולם, הבחינה האמיתית צריכה להיות לא רק {\textquoteright}כמה ביקוש{\textquoteright} אלא {\textquoteright}כמה ביקוש יישאר במקום{\textquoteright}. לא רק {\textquoteright}כמה תעסוקה{\textquoteright} אלא {\textquoteright}כמה תעסוקה תלך לתושבי המקום{\textquoteright}? כאשר מעמידים שאלות אלה, התוצאות לעתים, נראות פחות מובטחות.

}, author = {דניאל פלזנשטיין} } @book {737, title = {המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

משבר כספי חמור פוקד כיום את הרשויות המקומיות.משבר זה הוא תוצאה מצטברת של תהליך מתמשך של כשלי ניהול מקומי ומדיניות ממלכתית.הוא מציב קשיי תפקוד גוברים והולכים לרשויות מקומיות, מערער את יציבותם החברתית וכלכלית של יישובים רבים ומאיים על רווחתם של רבים מאזרחי המדינה.מחקר מדיניות זה מתמקד בקשר שבין המימון הממשלתי לבין המשבר הכספי של השלטון המקומי. ניתוח השינויים שחלו במקורות המימון של השלטון המקומי בשני העשורים האחרונים חושף תהליך של גריעת מקורות מצד השלטון המרכזי,תוך הסטה מסיבית של משאבים ה"מיועדים" לשלטון המקומי לתכליות אחרות והעלאת נטל המיסוי המקומי. "פיצוי" ממשלתי מאוחר, באמצעות מענקים לכיסוי גירעונות והסדרים פיננסיים שונים הצליח לדחות לפרקי זמן קצרים את המשבר הכספי, אך בהיעדר מנגנוני אכיפה נאותים לא הושג ריסון אמיתי של הניהול הגירעוני של הרשויות המקומיות. תפנית חדה במדיניות הממשלתית מאז 1997, בעיקר התנתקות מסיוע "אוטומטי" לרשויות גירעוניות, גררה את השלטון המקומי למשבר החמור ביותר שאי-פעם פקד אותו.

לא מעט אנרגיה ארגונית ואישית הושקעו בעשור האחרון בליבון סוגיית השתתפות הממשלה במימון השלטון המקומי והיא עדיין ממתינה לפתרון מוסכם ומשכנע. חלק גדול מהמאמצים שהושקעו נידונו למפרע לתוצאות דלות משום התייחסותם הצרה. נושא המימון הממשלתי של המגזר המוניציפלי חורג זה זמן רב ממישור הפתרונות הטכניים-נוסחתיים ויש לבחון אותו בהקשרים עקרוניים שונים הקשורים במערכת היחסים ביניהם ובאחריות המדינה לשירותים הניתנים לאזרח.עבודה זו מצביעה על השינוי הנורמטיבי שחל בשלטון המרכזי ועל הפער הנפער בין שני מודלים קוטביים של שלטון מקומי: המודל ה"רווחתי" והמודל ה"כלכלי". על רקע זה, מוצג מודל מימון ממשלתי חלופי {\textendash} המבוסס על הדגם הבריטי {\textendash} היוצר הבחנה ברורה בין אחריות ממלכתית לבין אחריות מקומית. זאת, במקביל ליצירת כלי הקצאה אחיד, שקוף ושוויוני.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {740, title = {חרדים וחילונים בירושלים בעתיד: תסריטים ואסטרטגיות}, year = {1999}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

אחת הסוגיות המרכזיות על סדר היום הפוליטי בירושלים היא עתיד היחסים בין חרדים לחילונים. השאלה היא מה תהיה דמותה העתידית של העיר. האם תתחולל בה מלחמת תרבות והעיר תדרדר מבחינה חברתית וכלכלית, או אולי תימצא דרך לחיים משותפים בין שני הצדדים תוך שמירה על המגוון הפלורליסטי של העיר. על מנת לתהות על סוגיות אלה מציג נייר זה ארבעה תסריטים לעיר ירושלים. כל תסריט מתאר מערכת שונה של יחסים בין שתי הקבוצות ובוחן את ההשפעות של יחסים אלה על החברה, הכלכלה, הפוליטיקה והמבנה העירוני. כל תסריט מושתת על מספר עקרונות: תפיסה כוללת המתייחסת למגוון היבטים רחב, מבנה לוגי שבו אירוע אחד נובע מאירוע אחר, חיבור בין חשיבה מדעית המזהה ומנתחת מגמות קיימות לבין פרשנות של מגמות אלה בראייה עתידנית.

התסריט הראשון, בירה זרה, מתאר את התעצמות המאבק בין שתי הקבוצות ואת התוצאות של תהליך זה.\ התסריט השני, ברוקלין בירושלים, מתאר את ירושלים כעיר חרדית מבוססת מבחינה כלכלית. התסריט\ השלישי, בירה רב-תרבותית, מציג עיר שבה נמצאה דרך לחיים משותפים. התסריט הרביעי, בלפסט בירושלים, מסתיים במיתון המאבק בין שתי הקבוצות בשל התגברות המתח בין ערבים ליהודים בעיר.

ארבעת התסריטים אינם אמורים לחזות את העתיד, אלא לגרות את החשיבה על ידי אפשרויות שונות של\ עתיד. אפשרויות אלה מעשירות את החשיבה על ידי יצירת "זיכרונות עתיד". הן מחייבות את קובעי המדיניות ואת תושבי העיר לתת את הדעת על מצבים שבדרך כלל איננו מעלים על הדעת בשל הנטייה לחשוב כי מה שהיה הוא שיהיה. אולם המציאות מלמדת אותנו כי ההיסטוריה רצופה התפתחויות ומפנים דרמטיים שאותם לא שיערנו מראש, ואנו נתפסים תדיר בלתי מוכנים לקראתם. החשיבה על העתיד באמצעות תסריטים מאפשרת הרחבת המפה המנטלית על ידי הכללת אפשרויות בלתי צפויות. גם אם האפשרויות המדווחות בתסריטים לא תתגשמנה עצם הרחבת המפה המנטלית מאפשר התמודדות טובה יותר עם ההפתעות שצופן בחובו העתיד.

כמחבר התסריטים אשמח לשמוע תגובות והצעות לתסריטים חלופיים.

}, author = {חסון, שלמה} } @article {68659, title = {Draft Deferment for Yeshiva Students: A Policy Proposal}, year = {1999}, author = {Ilan Shachar} } @article {70088, title = {בין שלוש רשויות: מאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראל}, year = {1998}, author = {שמעון שטרית} } @book {767, title = {הפרטת תשתיות מים וביוב: בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית}, year = {1998}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנים האחרונות מתהווים הסדרים חדשים למימון הפיתוח, לניהולן ולתפעולן של תשתיות מים וביוב במגזר המוניציפלי. הסדרים אלה מאופיינים בשותפות גוברת והולכת של המגזר הפרטי עד כדי אפשרות להפרטה מוחלטת.

מציאות זו נוצרת בעקבות תהליך דו-כיווני של יוזמות מקומיות ומדיניות ממלכתית.היוזמות המקומיות הן דוגמה קלאסית להתווית מדיניות מלמטה (making bottom-up policy ).הן מעצבות מדיניות בכך שהן הולכות ויוצרות עובדות בשטח.אם הן מוצלחות,הן יוצרות לגיטימציה להתפתחות מגמה מקיפה יותר. הופעתן של יוזמות אלה היא ביטוי חלקי לכישלון המדינה בהתוויית מדיניות מוגדרת ועקבית ובאכיפתה.

רק בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רציניים יותר לעיצוב מדיניות שיטתית ומחייבת.המדיניות הממלכתית מחפשת דרכים להתאים את עצמה לשינוים המתפתחים,אך מתקשה לנתבם. על שולחן השרים הממונים מונחת עתה הצעת חוק בדבר העברת האחריות על השירותים לתאגידים עסקיים. ההצעה מושתתת על עקרונות מדיניות שגובשו בפורומים מקצועיים שונים, שדנו בעתיד משק המים והביוב בישראל: הוועדה לבחינת הניהול של אספקת המים בישראל (ועדת ארלוזורוב) והוועדה להכנת חוק תאגידי מים וביוב (ועדת סוארי).
המדיניות המתגבשת חותרת לנתק את האחריות לאספקת שירותים אלה מהרשויות המקומיות ולהעבירה לתאגידים עסקיים. מדיניות זו מציגה שינוי מהותי בתפיסה הממלכתית של שירותים אלה: מעבר משירותים ציבוריים ללא כוונת רווח לשירות תשתית מפוקח. שינוי זה מניח גם מעורבות גוברת של המגזר הפרטי, לרבות האפשרות של הפרטה כוללת של השירות. במקביל, אך באופן בלתי תלוי, מתפתחים פרויקטים שונים ביוזמה מקומית הנשענים על הון ועל ידע פרטיים.

המדיניות המוצעת שואפת לשנות באופן גורף את הבסיס ואת דפוסי הפעילות שאפיינו את ניהול נושא המים והביוב עד כה. בדומה לכל שינוי\  מקיף אחר בישראל, גם כאן נשאלת השאלה האם השינוי אפשרי. מעצבי המדיניות המוצעת מודעים היטב לקשיי היישום. מתוך הערכת ההתנגדות הצפויה הם נמנעים מלהציג את נושא התאגוד - על הנחותיו והשלכותיו -כפתרון מחייב. בהשארת שיקול הדעת לרשויות הם יוצרים, בלי להתכוון לכך, מערכת הסותרת את עקרונותיה ופוגעת בסיכוייה. החוק המוצע מותיר ת סוגיית התאגוד להחלטה מקומית, ולכן צפויה להיווצר מערכת מפוצלת, הנשענת בחלקה על הסדרים קיימים (רשויות מקומיות, איגודי ערים)ובחלקה על הסדרים חדשים\  (תאגידים מקומיים), ובהתאם\  - על כללי עילות, סטנדרטים ומחויבויות שונים. במצב זה ספק רב אם התוצאות\  הכלכליות, הניהוליות והסביבתיות יהיו בהתאם לראוי ולנדרש.

נראה כי אחת הסיבות שהביאו להסתבכות זו היא ההפרדה המתבקשת בין נושא המים ונושא הביוב. למרות הקשר הלוגי ביניהם לא ניתן להתעלם מההבדלים ביניהם. לא הממד הניהולי התפעולי של נושא המים הוא זה הטעון שינוי מהותי, אלא הניהול כספי.

הפיכת רוב התקבולים המתקבלים ממכירת מים לעוד הכנסה עצמית בידי הרשויות מנציחה בעיה עקרונית וכללית של מימון מוניציפלי, תוך פגיעה בהשקעה חוזרת שלהם בייעודם האמיתי (השבחת התשתיות ופיתוחן).

מתווי המדיניות המוצעת היו מודעים לחיוניות הכספית של התקבולים ממכירת מים, אך הם נמנעו מלבצע את הצעד המתבקש: חיוב התאגוד תוך הבטחת מקור מימון חלופי אשר יפצה את הרשויות. בשל אי-הרצון ליצור קשר זה הועדפה אופציית ההגמשה,דהיינו אי-כפיית התאגוד והשארתו כבחירה רצונית.

בניגוד למשק המים, נושא הביוב אינו מפותח דיו. לאחר הקמת התשתיות המרכזיות בשנות השישים לא השקיעה המדינה משאבים בהיקף הנדרש. מרבית הרשויות המקומיות התעלמו מהנושא. רק בראשית שנות השמונים,בעקבות הפיתוח המואץ שנלווה לעלייה הגדולה, הפך נושא הביוב לקריטי.עתה נדרשה המדינה להשקיע תוך פרק זמן קצר יחסית השקעות העולות על שלושה מיליארדי ש"ח.

במקצת מהרשויות, הנהנות מפיתוח מואץ, הפך הנושא לחיוני ודחוף, ומכאן נכונותן לפתח את התשתיות הנדרשות. זה גם הרקע לפתיחותן של רשויות מקומיות לשלב גורמים פרטיים, במסגרת הסכמי BOT ( build-operate-transfer), צעד הפוטר אותן מהצורך להשקיע ישירות את סכומי העתק הנדרשים. למראית עין משתלבת המדיניות הממלכתית המוצעת היטב עם יוזמות מקומיות אלה, אולם בראייה ממלכתית כוללת דווקא עובדת היותם מיזמים מקומיים היא הבסיס לחולשתם.

בהיעדר תכנון ממלכתי כולל וקביעה מחייבת של אזורי שירות רלוונטיים פרויקטים מוקמים על בסיס מזדמן, ע"פ נוחיותן של הרשויות המעורבות ותחושת הדחיפות שלהן.

גודל הפרויקט אינו נקבע על ידי התועלת הלאומית (תרומתו ליצירת תשתית ארצית כוללת), אלא נגזר ממספר הרשויות המעורבות (לרבות פרויקט של רשות אחת בלבד) ונכונותן להשתתף בו. המגמה המסתמנת כיום היא התארגנויות וולונטריות מזדמנות,ובהיעדר מדיניות ממלכתית תקיפה נמנעת האפשרות להביא את כלל הרשויות באזור מוגדר להצטרף לפרויקט.

להבדלים בהתפתחות נושאי המים והביוב השלכה ישירה על המעורבות של המגזר הפרטי. במקרה של שירותי המים, תרומתו האפשרית של המגזר הפרטי היא בתחום הניהולי והתפעולי. רמת הפיתוח של התשתיות הקיימות אינה מצריכה השקעות מיוחדות, העשויות להצדיק פנייה אל המגזר הפרטי כמקור מימון. ההשקעות הדרושות לצורך חידוש המערכת והשבחתה יכולות להיות ממומנות באופן שוטף, כחלק מחיוב הצרכן. שונה המצב בנושא הביוב. כאן, בהתחשב בהיקף העצום של ההשקעות הנדרשות, דחיפות הפתרון והיכולות המקצועיות החסרות ברוב המגזר המוניציפלי מצדיקות מעורבות פרטית.

המלצות

הגורמים הממלכתיים נדרשים לגלות גישה דיפרנציאלית, התואמת את ההבדל בין שני הנושאים. עליהם לפתח עקרונות אופרטיביים בהתאם. מול העמימות המתוכננת הכלולה בהצעת החוק הנוכחית נדרשת קביעה ברורה של מידת המעורבות הרצויה של המגזר הפרטי בכל תחום וסוגי השותפויות המתבקשות במצבים שכיחים שונים.

הסוגיות העיקריות העומדות על הפרק:

המתכונת המוצעת של תאגוד רצוני אין בה כדי להבטיח את השגת התאגוד.

א.\ \ \  יש צורך לקבוע את התיחום האזורי הנכון של המדינה מבחינת משק המים והביוב.

ב.\ \ \ \  יש לשקול להפריד בין תשתיות מים וביוב, בעיקר על מנת להבטיח שנושא הביוב אכן ימצא פתרון במסגרת אזורי שירות מיטביים.

ג.\ \ \ \ \  יש לתכנן הסדר מימון לתקופת מעבר אשר יאפשר לרשויות להיגמל משימוש בתקבולים ייעודיים אלה בתזרים המזומנים השוטף של הרשויות המקומיות. שאלת העברת השליטה לידיים פרטיות לאחר תום תקופת המינימום של שליטה ציבורית עדיין נותרה עמומה. העברת מערכות תשתית לשליטה פרטית מצריכה התייחסות הרבה יותר מעמיקה, הן מן ההיבט הציבורי הרחב והן מבחינת לימוד לקחים מחו"ל (בעיקר הניסיון הבריטי). למעט הפרטה מטעמים אידאולוגיים, אין הוכחה לצורך או לכדאיות שבהעברת מערכות אלה לידיים פרטיות

ד.\ \ \ \  יש להאיץ את מדיניות התאגוד תוך עיצובה מחדש ברוח ההמלצות המוצגות כאן והימנעות מאישור פתרונות נקודתיים העלולים להכשיל את סיכוייהם של פתרונות אזוריים.נוכח ההשלכות המרחיקות לכת של המדיניות המוצעת מומלץ לאפשר דיון ציבורי הולם ולא להסתפק בדיונים בפורומים ממשלתיים סגורים.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {766, title = {התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית}, year = {1998}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מאמר זה מתבסס על עבודת גמר לתואר מוסמך בגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. העבודה בחנה את התפרוסת המרחבית של היוזמות בקרקע החקלאית הציבורית בישראל בעקבות החלטות 533 ו-611 של מועצת מקרקעי ישראל.

הניתוח נעשה בשתי רמות: ברמה האזורית נעשה ניתוח תיאורי בו נבדק ונלמד לעומק תהליך שינוי היעוד בקרקע החקלאית. ברמה הארצית נעשה ניתוח כמותי, בו נבדק הפיזור המרחבי של היוזמות כפונקציה של שורת משתנים. מאמר זה מתרכז בעיקר בניתוח הארצי-כמותי.

}, author = {אורי ברשישת and פייטלסון, ערן} } @book {769, title = {ממשל מטרופוליני ופיתוח: לקחים מאינדיאנאפוליס}, year = {1998}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

סקירה זו עוסקת בקשר שבין ארגון מערכת השלטון המקומי במטרופולין לבין הפיתוח המקומי. הסקירה מציגה את הדוגמה הייחודית של שלטון מטרופוליני באינדיאנפוליס ודנה בכדאיות הקמתן של רשויות מטרופוליניות דומות בישראל. המלצות הסקירה מדגישות את תרומתן האפשרית של רפורמות כאלו לתחרותיות של מטרופולין באר שבע ולמרחב ירושלים על מאפייניו ובעיותיו הייחודיות.

}, author = {מרק רוזנטראוב and ערן רזין} } @book {770, title = {מערכת החינוך החרדי בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה}, year = {1998}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר של ורדה שיפר עוסק בארבעה נושאים עיקריים. ראשית הוא בוחן את מוסדות החינוך של האוכלוסייה החרדית ואת הגידול שחל במספר תלמידיה לאורך זמן. שנית, הוא מתחקה אחר מקורות המימון של מערכת החינוך החרדי. שלישית, הוא בודק את הפיקוח והבקרה בחינוך החרדי, ולבסוף, הוא מנתח את הזיקות של מערכת החינוך החרדי למערכת החינוך הכללית ואל חוקי החינוך.

ממצאי המחקר מראים שהחינוך החרדי נמצא בתהליך התרחבות ופריחה ושמערכת החינוך החרדי לא רק שאינה מקופחת אלא שבתחומים מסוימים היא אף מופלית לטובה בהשוואה למערכת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.

אשר לפיקוח על מערכת החינוך החרדי, מתברר כי לא נעשה כל ניסיון אמיתי ליישם את חוק החינוך, הכולל תוכנית יסוד של לימודים כלליים. באורח זה ויתרה המדינה על זכותה ליצור קשר בין מימון מערכת החינוך לבין עמידת האוכלוסייה הממומנת בדרישות החוק.

המחברת אינה מערערת על זכויות של האוכלוסייה החרדית להנחיל לבניה את ערכיה ומורשתה, אולם היא מבקרת את התעלמות החינוך החרדי מתכנים ממלכתיים בתחום החינוך. לדעת שיפר יש בהתעלמות זאת משום פגיעה ביסודות הדמוקרטיה והיא עלולה להוביל לפיצול ולפלגנות. לאור זאת מציעה המחברת לשוב ולבחון את גבולות האוטונומיה של האוכלוסייה החרדית בתחום החינוך.

}, author = {ורדה שיפר} } @book {768, title = {פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל: 1972-1995}, year = {1998}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה ממשיך שורת מחקרים שנערכו במכון פלורסהיימר ושעסקו בכיוונים לרפורמה במפת הרשויות המקומיות ובמימונן. המחקר מזהה גורמים שהשפיעו על חוסנן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל ואת השפעתם של שינויים שבוצעו במימון הרשויות המקומיות על הפערים בין הרשויות המקומיות. ההמלצות העיקריות הנובעות ממחקר זה כוללות הצעות לצמצום מספרן של הרשויות המקומיות הקטנות ולצמצום הפער בין רשויות מקומיות ערביות לרשויות יהודיות, זאת במטרה להפוך את מערכת השלטון המקומי ליעילה ושוויונית יותר.

}, author = {ערן רזין} } @article {68661, title = {The Haredi Educational in Israel: Allocation, Regulation, and Control}, year = {1998}, author = {Varda Schiffer} } @article {67801, title = {Municipal Bond Financing: Lessons For Israel}, year = {1998}, author = {Nahum Biger and Steven Plaut} } @book {63653, title = {השירותים הפיננסיים בתל אביב-יפו: דפוסים ותהליכים מרחביים}, year = {1997}, abstract = {במסגרת המחקרים הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על מטרופולין תל אביב, נבדקו הדפוסים והתהליכים המרחביים של השירותים הפיננסיים בעיר תל אביב-יפו. המחקר מצביע על התרכזותם של השירותים הפיננסיים במוקדים ברורים במרחב העיר המרכזית של המטרופולין ועל הגורמים העומדים ביסודה של התרכזות זו. היצמדות לבורסה לניירות ערך ולהנהלת הבנקים המסחריים היא אחד הגורמים העיקריים להתרכזות. השמרנות המרחבים הרווחת בענף השירותים הפיננסיים מביאה להמשך התגבשותו של המרכז הפיננסי בגלעין העיר תל אביב-יפו. יחד עם זאת, ניתן להבחין בעלייתו של מוקד משני במערבה של רמת גן, ליד בורסת היהלומים, אולם מוקד זה אינו מהווה חלופה בולטת למרכז הפיננסי בגלעין תל אביב-יפו בו עשויות להמשיך ולהתרכז החברות הישראליות הגדולות בענף השירותים הפיננסיים.}, author = {יגאל צ{\textquoteright}רני} } @book {904, title = {

הבדלים במשאבים ובהישגים בחינוך הערבי בישראל

}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

למאמר זה שתי מטרות: אחת, לתעד ולהסביר פערים אזוריים ואתניים במשאבים הכלכליים והחינוכיים של מערכת בתי-הספר הערביים וכן פערים בהישגים הקוגניטיביים של תלמידי בית-ספר ערביים. המטרה השנייה היא הערכת משקלם של הגורמים לפערים בהישגים החינוכיים (בין מערכות החינוך של היהודים ושל הערבים) דהיינו, האם פערים אלה נובעים מן המצוקה היחסית השוררת במגזר הערבי במשאבים כלכליים וחינוכיים. עוד יעסוק המאמר בנושא קרוב לכך, והוא היחס בין השינויים בתפוקות הלימודיות בתוך המגזר הערבי לבין ההתפלגות של משאבים ותשומות חינוכיות בו. מאחר שלאחרונה הוקצו למגזר הערבי משאבים רבים יותר, נבחן גם את ההשפעה האפשרית של השינוי על הישגי התלמידים במגזר זה.

}, author = {ויקטור לביא} } @book {903, title = {מנהל וממשל בעיר חרדית}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במכון פלורסהיימר מתקיימת תכנית מחקרים על דת, חברה ומדינה בישראל. תשומת לב מיוחדת בתכנית זאת מוקדשת לקהילה החרדית. קהילה זו נוטה להתקבץ באזורים מובחנים שבהם התרבות החרדית דומיננטית. ההתעצמות הפוליטית של הקהילה החרדית מפקידה אותה על מוסדות שונים ובהם גם רשויות מקומיות.
שלטון חרדי מציב שתי בעיות עיקריות, שבהן דן המחקר הנוכחי: (א) כיצד מתמודדת הקהילה החרדית עם הנטל הכרוך בניהול מערכת עירונית? (ב) כיצד מתייחס שלטון חרדי לקבוצות לא-חרדיות שבתחום שיפוטו ואחריותו? מכיון שתופעת השלטון המקומי החרדי מתרחבת בישראל, נודעת לשאלות אלו חשיבות רבה להבנת עתיד יחסי דת, חברה ומדינה.

}, author = {יוסף שלהב} } @book {874, title = {איגרות חוב מוניציפליות בישראל?}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנים האחרונות עוסקת קהילת קובעי המדיניות ברמה הארצית וברמה המקומית בשאלה האם להכניס לשוק ההון בישראל איגרות חוב מוניציפליות שיאפשרו לרשויות מקומיות לגייס הון לפיתוח, וזאת על מנת להרחיב את מעגל מקורות המימון שלהן. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, במסגרת תכנית המחקרים על ניהול ופיתוח מקומי, יזם מספר פעולות מחקר בסוגיה זו. מחקרם של פרופ{\textquoteright} נחום ביגר וד"ר סטיבן פלאוט, מומחים בתחום המימון, בוחן סוגיה זו באספקלריה של הניסיון הרב שנרכש בתחום איגרות החוב המוניציפליות בארצות הברית. שני החוקרים מעלים הצעות מספר כיצד לבנות את האפשרות של הנפקת איגרות חוב מוניציפליות בישראל. בקרוב תצא לאור חוברת נוספת על הנפקת איגרות חוב מוניציפליות ייעודיות בישראל שהוכנה על ידי אבי חפץ ואחרים.\ 

}, author = {נחום ביגר and סטיבן פלאוט} } @book {873, title = {היש מקום למנהל עיר מקצועי בישראל?}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תוכנית מחקרים המתקיימת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, בנושא מנהל ופיתוח מקומי בישראל, ערך ד"ר נחום בן-אליא מחקר על האפשרות של הנהגת תפקיד מנהל עיר מקצועי (City Manager) בישראל.
תפקיד זה הונהג בחלק מהרשויות בצפון אמריקה ומערב אירופה ובא להחליף חלק ניכר מתפקידיו של ראש עיר נבחר, הנתון לשיקולים פוליטיים ולעיתים אינו בעל מיומנויות מקצועיות של ניהול מערכת עירונית. החוקר סוקר את הדגם של ניהול עיר באמצעות מנהל עיר מקצועי המודרך על-ידי המועצה נבחרת של הרשות המקומית, בוחן את ההיבטים השונים של הנהגת דגם זה בישראל ומעלה מספר המלצות בעניין. ד"ר בן-אליא מציע מנהל מקצועי ברשות מקומית בישראל בה קיים חוסר שביעות רצון מניהול הרשות על-ידי ראש עיר נבחר.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {872, title = {

הנפקת אגרות חוב מוניציפליות: המלצות לשינוי חקיקה

}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת מקבץ מחקרים הבודקים אפשרות הנפקה של איגרות חוב בישראל, הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, הכינו רו"ח ענת בביץ ורו"ח קובי נבון מחקר העוסק בבירור שינויי החקיקה הדרושים לשם כך. המחברים סקרו את כלל החוקים המשפיעים או עשויים להשפיע על הנפקת איגרות חוב מוניציפליות, ועל בסיס סקר זה הגיעו לשורה של המלצות הנוגעות לשינויים נדרשים בפקודת העיריות (נוסח חדש), בחוק יסודות התקציב תשמ"ה-1985, בחוק ניירות ערך וכן שינויים בחקיקה הפיסקלית הנוגעת לחוק מס ערך מוסף ולפקודת מס הכנסה. המחברים מפרטים כיצד יש להסדיר בחוקים הפיסקליים את נושא החברות העירוניות ואת היחסים בינן לבין הרשויות המקומיות.

}, author = {ענת בביץ and קובי נבון} } @book {871, title = {התמורות במרחב הכפרי בישראל והשפעתן על השלטון המקומי}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המרחב הכפרי בישראל עומד בפני שידוד מערכות: ירדה חלקה של התעסוקה הכפרית; הצטמצם השיתוף ביישובים החקלאיים; נוספו יישובים כפריים המשמשים למגורים בלבד. המשבר הכספי שהתרחש בשנות השמונים האיץ תהליכים אלה. בשנות התשעים נפרדה ההגנה על הקרקע החקלאית בשל הביקוש לקרקע למגורים בפרברי הערים הגדולות. המועצות האזוריות, המהוות את המסגרת המוניציפלית לניהול החיים הקהילתיים והכלכליים במרחב הכפרי בישראל צריכות לתמודד עם מציאות חדשה זו, אך לא כולן ערוכות לכך. מחקר זה סוקר את התמורות, מנתח את הבעיות שצמחו עם הזמן, מצביע על האתגרים הניצבים בפני קובעי המדיניות ואף מציע דרכי פעולה אפשריות על-מנת לעמוד באתגרים אלה. דרך פעולה אחת היא איחוד רשויות מקומיות והתאמת הגבולות המוניצפליים. דרך שניה היא שינוי במבנה התפקודי של השלטון המקומי במרחב הכפרי תוך התייחסות למציאות החדשה בה טושטשו ההבדלים בין יישובים כפריים לעירוניים.

}, author = {לביאה אפלבוים and דוד ניומן} } @book {876, title = {

ממשל מטרופוליני

}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

החשיבות הכלכלית והחברתית העצומה של אזורים מטרופוליניים בעולם כיום העניקה משמעות גוברת לסוגיית הניהול והממשל בהם, לא רק לאזרחים אלא גם לממשלות מרכזיות. בכל העולם מתנהל חיפוש מתמיד אחר עקרונות מנחים שיהוו דגם של ממשל מטרופוליני מצליח. שאלת המפתח היא: אלו סדרי ממשל וניהול עשויים להבטיח איכות חיים משופרת לתושבי המטרופולין?
תשובות לשאלה חיונית זו צריכות להכיר בעובדה שהקונטקסט של ממשל מטרופוליני בתום המאה העשרים שונה בתכלית מזה שנודע בתקופות קודמות, בשל השפעתן העצומה של שתי מגמות מבניות שהתרחשו בעת ובעונה אחת: גלובליזציה וביזור.
הגלובליזציה הופכת על פיה את הכלכלה העולמית על ידי הגברת התחרות ואי-היציבות ובה בעת מתחולל שינוי משמעותי באידאולוגיה הפוליטית, שתוצאותיו הן הקטנת הממשלה. מגמה זו של אחריות גדלה ומשאבים מצומצמים יוצרת לחץ מואץ לשינוי בזירת הממשל, המורכבת דיה, שנקראת ממשל מטרופוליני.
פרסום זה מתאר את אופיו של הקונטקסט החדש ואת השלכותיו העיקריות לגבי ממשל מטרופוליני.עוד הוא מנסה להידרש לאתגר שמציב הקונטקסט המשתנה על ידי שימוש בחידושים המבצבצים באזורי מטרופולין רבים. אלה מובילים למסקנה כי קיימים שלושה תפקודים שמספקים את המינימום ההכרחי הדרוש לקיומו של ממשל מטרופוליני יעיל, ואלה הם: "חזון" מטרופוליני, אסטרטגיה מטרופולינית ומודיעין. לא פחות חשובה היא המסקנה שתפקודים אלה יתמודדו עם סדר עדיפויות חדש בממשל המטרופוליני באמצעותם של מגוון משתתפים חדשים ודרכי עבודה חדשות.

}, author = {דרק דיימונד} } @book {882, title = {מקצועות חדשים ברשויות מקומיות בישראל}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת תוכנית המחקרים על מנהל ופיתוח מקומי בישראל המתקיימת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ערכו ד"ר דוד ג{\textquoteright}אנר קלוזנר וד"ר דניאל פלזנשטיין מחקר על המקצועות החדשים שהתפתחו בעשורים האחרונים במסגרת השלטון המקומי. מקצועות אלה {\textendash} מנכ"ל הרשות המקומית, מנהל יחידה לתכנון אסטרטגי ולמידע ורכז הפיתוח הכלכלי {\textendash} צמחו על רקע שידוד מערכות בשלטון המקומי ובעיקר בשל כניסתו של זה ביתר שאת לתחום התכנון והפיתוח. החוקרים משרטטים את דמותו של כל אחד מן המקצועות החדשים ומצביעים על איפיוניהם העיקריים כתפקידי מטה.

}, author = {דוד ג{\textquoteright}אנר-קלוזנר and דניאל פלזנשטיין} } @book {879, title = {שותפות בין המגזר הפרטי והמוניציפלי בפיתוח מקומי: דגמים, סיכויים וסיכונים}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר בוחן את סוגי השותפות בין הרשויות המקומיות למגזר הפרטי בישראל, בתחומי המסחר, התעשייה, המגורים, התיירות והתשתיות הזורמות ומנתח את השתנות אופי השותפויות על פני זמן ומרחב. כמו כן, נבדקים האינטרסים המנחים את השותפים, דפוסי המנהיגות, חלוקת העבודה בין השותפים והמאבקים שהתעוררו בעקבות הקמת השותפויות. בסיכום נבחנות המשמעויות הפוליטיות והחברתיות של השותפויות ומתוות מספר המלצות להמשך פיתוחן.

}, author = {חסון, שלמה and אנה חזן} } @book {880, title = {שידוד מערכות המימון ברשויות המקומיות בישראל}, year = {1997}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות נערכת בעת האחרונה שורה של מחקרים על סוגיות שונות במערכת השלטון המקומי בישראל. במסגרת זו הכין ד"ר אריה הכט סקירה ממצה על מערכת המימון של הרשויות המקומיות. מערכת זו מעסיקה זה שנים את קובעי המדיניות בישראל, בעיקר בשאלת התלות בשלטון המרכזי ומידת הבקרה שלו על הנעשה בקרב הרשויות המקומיות. ד"ר הכט מעלה שורה של אבחנות וכן המלצות מספר לשינויי דרכי הפעולה במערכת המימון של השלטון המקומי בישראל.

}, author = {אריה הכט} } @article {70087, title = {Governing and Managing a Haredi City}, year = {1997}, author = {Yoseph Shilhav} } @article {68664, title = {The Cultural Tension within Jerusalem\&$\#$39;s Jewish Population}, year = {1997}, abstract = {

The cultural tension within the Jewish population in Jerusalem manifests itself in many sectors of the urban public space. The main dilemma is one of conflict between the various practices on the Sabbath and holy days. In the eye of the storm is the issue of public transportation on the Sabbath and holy days, particularly in main thoroughfares. The secular population demands the free flow of traffic; the ultra-orthodox on the other hand aspires to halt it altogether. Secular residents play an active role in keeping restaurants and places of entertainment open on the Sabbath and holy days, particularly in those neighborhoods that do not have a large concentration of ultra-orthodox population, who strives to close them.\  The tension is manifested in the attempt by each side to expand its political clout on the municipal level, and each side{\textquoteright}s aspirations to rise to decision-making positions and control over public funds. The influence of the ultra-orthodox sector is proportional to its growing numbers in Jerusalem{\textquoteright}s population, exacerbating the competition and the tension. This is very evident in the correlation between the municipal council{\textquoteright}s political clout and its ability to tip the scales on issues relating to practices in the city{\textquoteright}s public space. The growth rate in the ultra-orthodox sector results in the sprawl of its residential areas to other neighborhoods and to burgeoning of local cultural tensions elsewhere.

}, author = {Shlomo Hasson and Amiram Gonen} } @book {63655, title = {Metrpolitan Governance: Its Contemporary Transformation}, year = {1997}, author = {דרק דיאמונד} } @book {877, title = {\ The Trans-Israel Highway: Do We Know Enough to Proceed?\ }, year = {1997}, publisher = {Floersheimer Studies}, organization = {Floersheimer Studies}, address = {Jerusalem}, abstract = {

The paper examines the planning and evaluation of the proposed Trans-Israel Highway (Route No. 6), Israel{\textquoteright}s largest ever transport infrastructure project.\  It finds that a worrying level of uncertainty remains in key realms, and suggests that given the project{\textquoteright}s massive scale and the degree of caution demanded by Israel{\textquoteright}s unique circumstances, the projects cost, value, impacts, and goals should be clarified before it proceeds in its current form.\  Some of the specific steps necessary to evaluate the project adequately are described.

}, author = {Yaakov Garb} } @article {67723, title = {מעבר לניהול אסטרטגי בשלטון מקומי}, year = {1996}, author = {בן אליא, נחום} } @book {991, title = {

אוטונומיה מקומית "ללא עלות": סוגיות מימון הפיתוח הפיזי של מוסדות חינוך

}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במסגרת המחקרים הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על ניהול ופיתוח מקומי בישראל, מוקדשת תשומת לב ליחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. במוקד היחסים האלה סוגיות של מרכוז וביזור. מחקרם של בן-אליא וכנעני מעלה סוגיה חשובה בתחום זה באמצעות דוגמה מתחום המערכת הפיזית של החינוך. כתוצאה מביזור סמכויות התכנון בתחום המערכת הפיזית של החינוך, אל דרג השלטון המקומי, תוך השארת האחריות למשאבים הכספיים בידי השלטון המרכזי, מתפתחת תופעה של קבלת החלטות בדרג המקומי באשר להיקף ולפרטי הפיתוח של המערכת המקומית, מבלי שדרג זה מתחייב בעלויות הנגזרות מעלויות אלה. כתוצאה מחלקיות זו של תהליך הביזור התפתחה תופעה שהחוקרים מכנים אותה אוטונומיה "ללא עלות", על כל המשמעויות הכרוכות בה.

}, author = {נחום בן-אליא and שי כנעני} } @book {1013, title = {בנייה רוויה ביישובים הערביים בישראל}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנים האחרונות עולה בישראל ביתר שאת שאלת הבנייה הרוויה, דהיינו הקמתם של בנייני קומות רבי-דירות. הביקוש למגורים הולך וגדל, ואולם השטח הפנוי לבנייתם הולך ומצטמצם. ביישובים העירוניים היהודיים בישראל נהוגה בנייה רוויה זה שנים רבות. לעומת זאת ביישובים הערביים, אשר רובם ראשיתם בכפרים קטנים, נהוגה עדיין במידה רבה בניית בתים משפחתיים. אולם, עם הפיכתם של רבים מן הכפרים הערביים ליישובים עירוניים בני עשרות אלפי תושבים החמיר המחסור בשטחים לבניית מגורים, ושאלת הבנייה הרוויה עומדת עתה על סדר היום ברמה המקומית והלאומית כאחד. היא מהווה אתגר גם לתושבים עצמם, בין אם יש ברשותם קרקעות לבנייה ובין אם אין.\ בשנים האחרונות, בכל עת שעלו הצעות להגביר את הבנייה הרוויה ביישובים הערביים בישראל, נטען כי סגנון בנייה זה אינו מקובל על האוכלוסייה הערבית. ממצאי המחקר, המבוסס על סקר של יזמים ושל תושבים, מצביעים על נכונות להסתגל למציאות בנייה חדשה ביישובים הערביים.

}, author = {יצחק שנל and אמין פארס} } @book {1009, title = {דת ודמוקרטיה בישראל}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר }, organization = {מחקרי פלורסהיימר }, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר בוחן את היחסים בין דת למדינה ברמה הארצית ובין דת לחברה ברמה העירונית. המחקר ברמה הארצית מברר סוגיות הקשורות למחלוקות בנושאים של זהות יהודית, דיני אישותו ופלורליזם דתי וכן בוחן את ההסדרים שנוצרו לאורך זמן בתחומים האלה. המחקר ברמה העירונית, שבמרכזו ירושלים ובני-ברק, עוסק במאבקים על אזורי מגורים, על כללי התנהגות ברשות הציבור ועל השליטה במערכות פוליטיות. המחקר שלפנינו בוחן יחסי דת ומדינה בכמה מדינות מערביות. על בסיס בחינה זו בודק המחקר באיזו מידה ההסדרים בנושא דת ומדינה בישראל תואמים את המקובל בדמוקרטיות מערביות.

}, author = {בנימין נויברגר} } @book {1002, title = {המאבק על צביונה התרבותי של ירושלים}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

השאלה העומדת במרכז המחקר היא מה תהיה דמותה התרבותית של ירושלים בעתיד: האם תהיה זו עיר הטרוגנית שחילוניים וחרדים חיים בה במשותף תוך הפגנת סובלנות והתחשבות הדדית, או שתהיה זו עיר מונוליתית, שבה תרבות אחת שולטת בכיפה?

החלק הראשון של המחקר מתאר את הקונפליקטים בין חרדים לחילוניים על אופי המרחב הציבורי. החלק השני מציג את האסטרטגיות שנקטו שני הצדדים. החלק השלישי מתאר את התוצאות וההסדרים שנוצרו בעקבות המאבקים. החלק הרביעי מציג מספר תסריטים שעניינם היחסים בין שתי הקבוצות וצביונה התרבותי של העיר בעתיד. החלק החמישי מעלה הצעות מספר לגבי מערכת היחסים בין חילוניים לחרדים בעיר.

}, author = {חסון, שלמה} } @book {1001, title = {הסדר העירוני החדש: קואליציות ממשל עירוניות}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המערכת הפוליטית בעיר הישראלית, כמו בערים אחרות בעולם, עוברת תמורה מהותית. לצד קואליציית הממשל המסורתית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שעד זמן לא רב היתה גורם בלעדי במערכת הפוליטית העירונית, מופיעות קואליציות ממשל חדשות. קואליציות אלה מושתתות על שותפויות שונות בין השלטון המקומי והמרכזי לבין המגזר העסקי והמגזר ההתנדבותי. קואליציות אלה יכולות לעסוק בפיתוח כלכלי מקומי, בפיתוח השירותים, בהעלאת רמת הרווחה של שכבות חלשות או במניעת פיתוח מתוך שיקולים אקולוגיים. המחקר מציג את תהליך היווצרות הקואליציות החדשות, על הגורמים המעודדים והמעכבים אותו וסוקר את מאפייניהן הייחודיים.

}, author = {חסון, שלמה} } @book {997, title = {

הפוליטיקה של ההסדרה: יישוב סכסוכים בנושאי דת בישראל

}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר בוחן את היחסים בין דת למדינה ברמה הארצית ובין דת וחברה ברמה העירונית. המחקר ברמה הארצית מברר סוגיות הקשורות במחלוקות בנושאים של זהות יהודית, דיני אישות, פלורליזם דתי ובהסדרים שנוצרו לאורך זמן בתחומים אלה. המחקר ברמה העירונית, שבמרכזו ירושלים ובני ברק, עוסק במאבקים על אזורי מגורים, על כללי התנהגות ברשו הציבור ועל השליטה במערכת הפוליטית. טענתו המרכזית של פרסום זה הוא שמודל של הסדרה הוא המפת להצלחתה של המערכת הפוליטית בישראל להתגבר על הניגודים העמוקים בתחום הדתי ולשמור על אחדותה, יציבות ואופייה הדמוקרטי.

}, author = {אליעזר דון-יחיא} } @book {1012, title = {מדיניות השיכון והערבים בישראל: 1977-1948}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

במאמר זה נידונים תהליכי ההדרה של אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים ממדינת הרווחה הישראלית תוך ניתוח של מדיניות השיכון שננקטה בשלושת העשורים הראשונים לאחר כינון המדינה. הניתוח מתמקד במערך המוסדי שפעל בתחום זה, בתוכן המדיניות, בדרכי יישומה, ובאינטרסים המוסדיים אשר השפיעו על עיצובה.
כמו כן, הושם דגש מיוחד על ניתוח האינטרסים של המדינה שהתהוו סביב סוגיית השליטה הטריטוריאלית והפריסה המרחבית של האוכלוסייה הערבית. סוגיות אלה נידונות בהקשר של העקרונות המוסדיים ושל המטרות הפוליטיות שהנחו את מדיניות השיכון ה"כללית" (קרי: אותה פעילות מדינתית שנועדה להקצות משאבי דיור לקבוצות נבחרות בקרב האוכלוסייה היהודית). המדיניות הדואלית שהתגבשה הביאה להדרה כמעט מוחלטת של האזרחים הערבים-פלסטינים משדה הפעולה של המדינה בתחום; דבר אשר היו לו השלכות משמעותיות מבחינת מיקומם הריבודי בזירת הדיור. הדרתם ממעגל הזכאים לתוכניות הסיוע שהמדינה הפעילה גרמה לצמצום ניכר בנגישותם למשאבי דיור, וכך השפיעה על סיכויי החיים של אוכלוסייה זו גם בממדים ריבודיים אחרים.

}, author = {זאב רוזנהק} } @book {1014, title = {מדיניות השמירה על קרקע חקלאית: התהוותה, מיסודה ועירעורה}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

אחת התוצאות של תהליכי העיור והמטרופוליזציה בעולם היא הנטייה להרחיב את השטח העירוני הבנוי לתוך המרחב הכפרי ובשוליו. מגמה זו מעוררת חשש במדינות רבות בדבר עתידו של המרחב הכפרי כשטח פתוח.\ מדיניות השמירה על קרקע חקלאית בישראל נועדה במקורה לשמור על קרקע לייצור חקלאי. אולם מדיניות זו סייעה בעקיפין גם להשגת יעדים חשובים אחרים של מדיניות התכנון הלאומי, כגון: מדיניות פיזור האוכלוסין, ניצול מלא יותר של השטחים המיועדים לפיתוח עירוני, ליצירת גבול חד בין שטחים עירוניים ובין אזור כפרי.
תנופת הבנייה והפיתוח במדינת ישראל בראשית שנות התשעים הגבירה את הלחץ להפשיר שטחים חקלאיים לבנייה למגורים ולפיתוח של תעסוקה ותשתיות. הלחץ הגובר ערער את המבנה שהוקם לשמירת השטחים הפתוחים. מנגד, מתאפיינות שנים אלו בירידת הביקוש לשטחים בחקלאות, בשינויים בארגון החברתי-כלכלי של החקלאים ובנכונות ואף ברצון גובר מצד החקלאים להסב את ייעוד שטחיהם לשימושים אלטרנטיביים. המגמות השונות יצרו גיבוש של תפיסות חדשות באשר למטרות השמירה על השטחים הבלתי מבונים. הדגש הוסב מחשיבותם כקרקע חקלאית לחשיבותם כשטח פתוח.

מטרתה של עבודה זו היא לסקור את השינויים שחלו במדיניות השמירה על הקרקע החקלאית מתקופת טרום המדינה, עת הייתה ארץ ישראל מעוטת אוכלוסייה, "ריקה" ו"דלילה", עד ימנו אנו, עת הפכה הארץ במחצית שנות התשעים למדינה מהצפופות ביותר בעולם המערבי.

}, author = {אפרים שלאין and פייטלסון, ערן} } @book {1000, title = {ניהול מערכות המים: המסגרת המשפטית בישראל}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה הוכן במסגרת פרויקט הליבה העוסק בלימוד שיטתי של גורמי הצמיחה של האזור המרכזי של מדינת ישראל, המשתרע לאורך מישור החוף, ובו מתרכזת למעלה ממחצית האוכלוסיה של מדינת ישראל וחלק גדול ומשמעותי מכלכלתה. פרויקט הליבה עושק בשלושה מסלולי מחקר ראשיים: ארגון ומנהל מוניציפלי; צמיחה כלכלית של אזור הליבה; תכנון אסטרטגי ויצירת תשתיות {\textquoteright}המאפשרות{\textquoteright} את התפתחות האזור. מחקר זה עורך סקירה של מערכת החוקים הקיימת והמנגנונים הפועלים כיום בתחום מערכות המים, מאתר את המגרעות והפגמים בשיטה הקיימת ובוחן את הניסיונות שנעשו להגיע לפתרונות מרחביים. לאור כל זאת מציג המחקר מסקנות והמלצות הנוגעות הן למישור החקיקתי והן למישור המוסדי.

}, author = {דניס גולדמן} } @book {1004, title = {ערים פלסטיניות חדשות בצד קיימות}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה עוסק באחת הסוגיות הקשורות בעיצוב הרשת היישובית הפלסטינית. במסגרת זו בוחן המחקר את אפשרות הקמתן של ערים חדשות אשר ישולבו במערך היישובי הפלסטיני, על מנת שיאיצו את הפיתוח הכלכלי ויתנו מענה לבעיות הקיימות. הדיון מבוסס על הפקת לקחים מן הניסיון העולמי העשיר בהקמת ערים חדשות, ובמיוחד מן הניסיון הבריטי, ומברר כיצד אפשר ליישם ניסיון זה, תוך כדי התחשבות בצרכים, במגבלות, באילוצים ובאפשרויות הפיתוח. המחקר פותח באפיון מיקומן של ערים חדשות במערך היישובי והגאוגרפי במדינות שונות בעולם ובניסיונן בהקמת ערים חדשות. לאחר מכן מתאר המחקר את מאפייני הסביבה הפלסטינית, המיועדת להקמתן של ערים חדשות. סקירת המצב הקיים והתהליכים העשויים להתרחש בשלב של מעבר משטח שבשליטה מלאה של ישראל לקראת גיבושו כישות פלסטינית, תסייע בזיהוי הבעיות והאילוצים המתפתחים במערך היישובי. המחקר מציע פתרונות אפשריים להקמת ערים פלסטיניות חדשות, התואמים את אופי המציאות הקיימת או את זו העשויה להתפתח בעתיד.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1010, title = {צעדים לבלימת הפרוור המפוזר: בקרה או \"שינוי כללי המשחק\"}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בסקירה זו מוצעים צעדים לבלימת מגמת הפרבור המפוזר (urban sprawl), המאפיינת את הפיתוח המרחבי בישראל בשנים האחרונות. מגמה זו משתקפת בשתיים מהבעיות המרכזיות\  שעמן מתמודדת כיום מערכת התכנון הפיזי: הלחצים לכרסום מואץ בשטחים פתוחים והלחצים\  לפיתוח-יתר של אזורי תעשייה ותעסוקה רבים מדי וקטנים מדי. הטענה המרכזית היא שלא\  ניתן לבלום לחצים אלה באמצעות מערכת התכנון הפיזי הסטטוטורי לבדה, או בעזרת הצעות\  לרפורמה מקיפה במפת הרשויות המקומיות. דרך אפקטיבית וישימה יותר להשפיע על כיווני הפיתוח של שימושי קרקע עסקיים ולסייע לשימור שטחים פתוחים היא לשנות את "כללי\  המשחק" בזירה שבה מתחרות רשויות מקומיות על פיתוח כלכלי ועל משאבים.

}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {1011, title = {תמורות בשוליים העירוניים-כפריים של מטרופולין תל אביב והשלכותיהן על הארגון המקומי}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

סקירה זו עוסקת בשינויים שהתחוללו בשנים האחרונות במאפייני תהליך ההתפשטות המרחבית של מטרופולין תל אביב ובהשלכותיהם של שינויים אלה על ארגון השלטון המקומי בשולים העירוניים-כפריים אליהם מתפשט המטרופולין.
"חזית ההתפשטות" של מטרופולין תל אביב הגיעה בשנות התשעים לאזורים המצויים בתחום שיפוטן של מועצות אזוריות הנתונות בשליטתם של קיבוצים ומושבים. צורות ישוב אלו לא היו פתוחות בעבר לצמיחה ולעיור והיה להם תפקיד מרכזי בבלימת לחצי העיור בשולים העירוניים-כפריים של המטרופולין. אולם, תמורות פוליטיות-אידאולוגיות וכלכליות הביאו לתפנית בדפוסי הפיתוח בשולים העירוניים-כפריים; תפנית שנחשפה במלואה בשנות התשעים, בעקבות גל העליה והצמיחה הדמוגרפית והכלכלית המחודשת.

}, author = {ערן רזין} } @book {881, title = {

לקראת הנפקת איגרות חוב מוניציפליות למטרות ייעודיות בישראל

}, year = {1996}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

פרסום זה מרחיב את החוברת הקודמת שנקראה "איגרות חוב מוניציפליות", שיצאה לאור מטעם מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביוני 1995 במסגרת פרוייקט הליבה. הפרסום הראשון בחן את נושא הנפקת איגרות חוב בישראל על-ידי רשויות מקומיות או על-ידי תאגידים שבשליטתן ואת ההשלכות השונות, הייתרונות והחסרונות של אמצעי זה מהיבטים שונים.
פרסום זה עוסק בהצעת תכנית עבודה לממשלה, בהגדרה של פרופיל פיננסי של רשות מקומית המתכוונת לצאת בהנפקה ושל פרופיל פרוייקט המתאים להנפקת איגרות חוב ייעודיות.

}, author = {אבי חפץ and דורון שמר and יעל רוזנשיין} } @article {68658, title = {Religion and Democracy in Israel}, year = {1996}, author = {Benyamin Neuberger} } @article {63656, title = {איגרות חוב מוניציפליות}, year = {1995}, author = {אבי חפץ and אליהו חסון and עפרה לוסטיגמן and תמר ארליך} } @book {63651, title = {לקראת מדיניות ביזור דיפרנציאלית בשלטון המקומי}, year = {1995}, publisher = {מכון פלורסהיימר}, organization = {מכון פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

תהליך הביזור בשלטון המקומי בישראל מבטא את העתקת מרכז הכובד של העשייה הציבורית מן השלטון המרכזי אל הרשויות המקומיות. מבחינה שלטונית וערכית משקף תהליך הביזור דמוקרטיזציה בקבלת החלטות. מבחינה של מדיניות ציבורית כוללת מחירו במונחי יעילות, אפקטיביות וצדק חברתי הוא גבוה, וספק אם הוא תמיד כדאי. בישראל התהליך נובע במידה רבה\ מכשלים ממשליים ותפקודיים בשלטון המרכזי, מהסדרים חלקיים בינו לבין השלטון המקומי ומניצול הזדמנויות (האצלה ולקיחת סמכויות בו זמנית) על ידי השלטון המקומי. מחקר זה יורד לעומקו של תהליך הביזור המתחולל בישראל ומציע מדיניות מומלצת לאור הממצאים.\ בתנאים האמורים מדיניות הביזור המתבקשת במדינת ישראל היא מדיניות ביזור דיפרנציאלית. מדיניות זו צריכה להגדיר את מידת האוטונומיה המקומית, את חלוקת העבודה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ואת אופן הקצאת המשאבים וניצולם תוך התחשבות במאפינים מקומים ובשיקולים ממלכתיים.

}, author = {נחום בן-אליא} } @book {1017, title = {בין תכנון לשיווק - מעמדו ומיסודו של הפיתוח הכלכלי המקומי בישראל}, year = {1995}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מנהלים של יחידות לפיתוח כלכלי, יחידות לתכנון אסטרטגי, חממות ומרכזים לטיפוח יזמות (מט"י) ניצבים כיום בחזית הפיתוח הכלכלי העירוני והאזורי בארץ. עם זאת, פעילותם מתנהלת בלי עורף מחשבתי-רעיוני ואף-על-פי שכל העוסק בקידום הפיתוח הכלכלי המקומי נשען על דיסציפלינה משלו מתאפיין התחום המתהווה באינטר-דיסציפלינריות.\ פיצול עולם הידע לתאים דיסציפלינריים קשוחים מונע את צמיחתו של התחום למקצוע אינטגרטיבי. כיום מעוצב תוכנו של התחום על ידי הפעילות בשטח, ובמקום שפעילויות בשטח תשאבנה מתורה מגובשת, הן היוצקות את תוכנה.
מחקר זה מציע המלצות לפעולות שיש לנקוט לחיזוק מעמדו ולביסוסו של הפיתוח הכלכלי המקומי, ביניהן: פיתוח\ חומר עיוני על ידי אנשי שטח ואנשי אקדמיה, הנשען על הידע הקיים בדיסציפלינות הראשיות הרלוונטיות;\ פיתוח של כלים ומודלים לתכנון ולבנייה של אסטרטגיה כלכלית לעיר או לאזור;\ הפקת חומר הדרכה יישומי בנושאים ספציפיים;\ ריכוז דוגמאות של חזית הפעילות המקצועית (best practice) בתחום והפצתן;\ הקמת שדולה להפצת רעיון תסקיר ההשפעות הכלכליות בתהליך התכנון הסטטוטורי; והקמת מסדי נתונים עירוניים ואזוריים מקוונים (on-line).

}, author = {דניאל פלזנשטיין} } @book {1016, title = {מדיניות שטחים פתוחים בליבת ישראל: עקרונות ודרכים ליישום}, year = {1995}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה מציג קווים למדיניות רב-ממדית לשטחים הפתוחים בליבת ישראל, המבוססת על ממצאי השטחים הפתוחים באזור הליבה ועל אופי התפקודים שיש לתת להם מענה בתחום השטחים הפתוחים. למדיניות זו יש שלושה מרכיבים ראשיים: 1. אפיון השטחים הראויים להגנה כשטחים פתוחים, תוך הבחנה בין שטחים פתוחים איכותיים לשטחים חקלאיים הראויים להישמר כשטחים פתוחים, על בסיס ניתוח פרטני המאפשר מתן הסבר לכל קביעה במונחי התפקודים שהשטחים הפתוחים אמורים לספק. 2. אפיון הכלים העשויים לשמש להגנת השטחים הללו, ובכללם סיווגי השטחים הללו בתכניות המתאר. 3. אמצעים לניהול השטחים הפתוחים, וגם זאת תוך הבחנה בין שטחים איכותיים לשטחים חקלאיים בהווה.\ 

}, author = {פייטלסון, ערן} } @book {1018, title = {

פיתוח תשתיות תחבורה ביישובים הערביים בישראל

}, year = {1995}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

תקציר מחקר הסוקר את הבעיות במצב הקיים של תשתיות התחבורה ביישובים הערביים בישראל ואת הגורמים בהם יש להתחשב במהלך תכנון התשתיות. התקציר נסגר בקביעה כי ישנו צורך במימון של השלטון המרכזי על מנת שיפותחו תוכניות תשתית תחבורתית מתאימות ליישובים הערביים.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1067, title = {ביזור התכנון ברשויות מקומיות ערביות בישראל}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בעקבות תהליכי ביזור שהתרחשו בעשורים האחרונים בחברה ובממשל בישראל נוצרו תנאים להרחבת האוטונומיה של רשויות מקומיות בכלל ושל רשויות מקומיות ערביות בפרט. תנאים אלה נוצרו ללא מדיניות מכוונת, וכדי ליהנות מהם דרושה היכולת לאתר ולנצל הזדמנויות. פיתוח יכולתו העצמית של השלטון המקומי הערבי חשוב כנדבך בקיום-בצוותא של יהודים וערבים בישראל, משום שהוא מאפשר לבטא דפוסי חיים ייחודיים תוך שמירה על מסגרת מדינה משותפת. ניצול ההזדמנות לפיתוח יכולתו העצמית של השלטון המקומי הערבי מותנה בשני גורמים: א. קידום יכולתן התכנונית והניהולית של הרשויות המקומיות וחיזוק סמכותן ביחס לתושבים; ב. השוואת המשאבים שמקצה השלטון המרכזי ליישובים הערביים לאלה של היישובים היהודיים. המוקד האמפירי של מאמר זה הוא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל {\textendash} אם אלפחם, בה גובשה מחדש בשנים האחרונות סמכותו של השלטון המקומי בדפוס, אשר יש לו השלכות לגבי כלל השלטון המקומי הערבי בישראל.

}, author = {דוד ג{\textquoteright}אנר-קלוזנר} } @book {1058, title = {הכנת תוכניות לימודים במערכת החינוך הערבי בישראל: תמורות והמלצות}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

נוכח מצבה של האוכלוסייה הערבית כמיעוט במדינת ישראל, מיעוט בעל מעמד תרבותי-דתי, אך ללא מעמד לאומי, נראה כי עיקר מאבקה בשנים הקרובות יתמקד באופיו ובתכניו של החינוך הערבי וכן במידת מעורבותה בקביעת תכנים אלה.

עניינים אלה טעונים רגישות לאומית-תרבותית ונוגעים ישירות לזהותם של הערבים בישראל וליחסיהם עם האוכלוסייה היהודית. בתוך כך, תהליך השלום מהווה זרז לדיון בתכנים הכלליים של מערכת החינוך, ובמיוחד באלה הנוגעים לחינוך לרב-תרבותיות ולשינוי מערכת המושגים שהייתה מקובלת עד כה. חוברת זו עוסקת הן בניתוח התמורות שחלו במטרות החינוך הערבי בישראל, בתכניו ובספרי הלימוד העומדים לרשותו והן בהמלצות לקראת שיפורם ופיתוחם. הניתוח מתמקד בנושאים הבאים: לימודי ההיסטוריה, השפה והספרות הערבית, השפה העברית, אזרחות ודת.

נושאים אלה מוגדרים כ"רגישים", והיו מוקד הויכוח בין האוכלוסייה הערבית לממסד מאז קום המדינה. הדיון עוסק בשתי תקופות מרכזיות: התקופה הראשונה,עד שנת 1974, מאופיינת בשימור הקיים, בשליטה יהודית ובאסימטריה בין מצב החינוך הערבי לעומת מצבו של החינוך היהודי. התקופה השנייה, ממחצית שנות השבעים ואילך, מאופיינת במספר שינויים משמעותיים בהגדרת היעדים של החינוך הערבי בישראל ובמבנה של תכניות הלימודים.
ההמלצות קוראות לעיסוק מפורש בנושאים הלאומיים בתכנית הלימודים, לרענון תכניות הלימודים באזרחות ולחיזוק מעורבותם של מחנכים ואינטלקטואלים ערבים בעיצוב החינוך הערבי, וכן להתאמת תכניות הלימודים וכוח ההוראה בבתי הספר הערביים והעבריים ליעדים של חינוך רב-תרבותי בישראל.

}, author = {מאג{\textquoteright}ד אלחאג{\textquoteright}} } @book {1065, title = {העיר כיזם: קידום הפיתוח הכלכלי המקומי}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בעשור האחרון חל מהפך שקט בפיתוח העירוני: ערים רבות הפכו ממארחות פסיביות של תפקודים כלכליים לציידות אגרסיביות ותחרותיות בחיפוש אחר פעילות כלכלית.\ במקום מתן רשיונות למיניהם וניהול נכסים ציבוריים, למשל, מתבקשות היום הרשויות למלא תפקיד יזמי בפיתוח הכלכלי של העיר.\ תפקוד העיר כ{\textquoteright}יזם{\textquoteright} שונה מהעיר כ{\textquoteright}עסק{\textquoteright} ופירושו התנהגות פעילה ויוזמת\ בעידוד הפעילות הכלכלית בעיר\ ובחיפוש אחרי הזדמנויות כלכליות חדשות שיקדמו אותה.\ בעשורים האחרונים ניכרת גם מגמה של ביזור סמכויות ממשלתיות לדרג המקומי וחיזוק כוחה של הרמה המקומית מול המישור הפוליטי-לאומי. לאור זאת על הערים לגבש מדיניות פעולה כלכלית שתאפשר להן לבצע את תפקידיהן החדשים. המחקר מבחין בארבע אסטרטגיות פעולה כלכליות של ערים אחרות בעולם וכן בשלושה דגמים של התארגנות מוניציפלית בארץ.

}, author = {דניאל פלזנשטיין} } @book {1072, title = {הערבים בישראל בשוק העבודה}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

החברה הישראלית הינה חברה מפולגת מבחינה אתנית, שבה נדחקו הערבים למעמד של מיעוט נשלט (subordinate). רמת החיים ורמת השירותים, להן זוכים ערביי ישראל, כמו גם מעמדם הפוליטי ורמת השכלתם, מפגרים הרבה אחרי אלה של האוכלוסיה היהודית. במרבית שנות קיום המדינה נתקלו הערבים בחוסר התענינות ובאדישות ואף בגילויים של אפליה מצד הציבור היהודי ומנהיגות המדינה. אף על פי כן, בעשורים האחרונים ניכרים השתלבות גוברת של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה ושינוי בהרכב התעסוקתי והענפי של כוח העבודה הערבי, כמו גם עלייה ברמה ההשכלה. שינויים אלה איטיים אמנם, אך עשויים להוביל לצמצום פערים וליישום מלא יותר של ערכי החברה האזרחית השוויונית {\textendash} גם על האוכלוסיה הערבית. חוברת זו באה לתאר את מצב הערבים, אזרחי ישראל, בהקשר של השכלה ותעסוקה ולבחון את היקף אי-השוויון בתחומים אלה. זאת, במטרה לזהות נושאים עיקריים המצריכים שינוי או עיצוב מדיניות מפצה, כדי שיובילו ליתר שילוב ושוויון של האוכלוסיה הערבית בחברה הישראלית. מחקר זה בוחן את היבטי ההשכלה והתעסוקה של אזרחי ישראל הערבים ומציג את היקף אי-השוויון בתחומים אלה. מטרתו של המחקר היא לזהות נושאים עיקריים המצריכים שינוי או מדיניות מפצה, על מנת לקדם את שילובה של קבוצה זו בחברה הישראלית ולהגביר את מידת השוויון שתזכה לו.

}, author = {נח לוין-אפשטיין and מאג{\textquoteright}ד אלחאג{\textquoteright} and משה סמיונוב} } @book {1066, title = {יהודים וערבים בשכונה מעורבת ביפו}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המחקר מתמקד בכמה היבטים אורבניים של\ מגורים בשכונה, בה גרים יהודים וערבים באותם רחובות ובאותם בניינים. תופעת\ השכונה המעורבת אינה שכיחה אמנם בישראל, אך יש במחקר הנוכחי כדי להוסיף דעת\ על היחסים בין שתי האוכלוסיות בתנאים שכאלה. יש עניין רב להכיר את טיבם של\ היחסים המתקיימים בין יהודים לערבים במצב של ערוב מגורים, משום שתהליך הגידול\ של האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות מצביע על כך כי בעתיד יגדל חלקן של\ השכונות המעורבות בישראל.

}, author = {אורלי הדס and גונן, עמירם} } @book {1068, title = {לקראת חיזוק השלטון המקומי ביישבוים הערביים בישראל}, year = {1994}, publisher = { מחקרי פלורסהיימר}, organization = { מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

פיתוח היישובים הערביים ושילוב האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית מותנים במידה ניכרת ביכולתו של השלטון המקומי להוביל פיתוח על ידי יוזמה מקומית, ניהול משאבים, ניצול יכולות קיימות ועידוד יזמות מקומית. בשנים האחרונות עובר השלטון המרכזי בישראל תהליך של ביזור, שבעקבותיו חלה עלייה בחשיבותו של השלטון המקומי. אמנם תהליך הביזור מאפשר לרשויות המקומיות הערביות לבסס את הלגיטימיות שלהן ולהרחיב את סמכותן (ג{\textquoteright}אנר-קלוזנר 1994), אולם בשל סיבות מבניות ופוליטיות הן מגבירות דווקא את תלותן בשלטון המרכזי.
מטרת חוברת זו לתאר את תהליך התפתחותו של השלטון המקומי ביישובים הערביים, לזהות את המשתנים אשר מעכבים בעדו להוביל את הפיתוח היישובי ולהציע מדיניות אשר תתרום לחיזוק השלטון המקומי ותחזק את מוכנותה של הרשות המקומית להתמודד עם תהליך הביזור. המדיניות לחיזוקו של השלטון המקומי, שאנו מציעים בחוברת זו, גורסת כי זמינות משאבים כספיים, המועברים לרשויות המקומיות ממשרד הפנים וממשרדים יעודיים נוספים, היא אמנם תנאי הכרחי אך לא מספיק. כדי לנצל כיאות משאבים אלה, יש להגביר את היכולת הניהולית של הרשות המקומית, את שיתוף התושבים ואת הבקרה והמעקב אחר השימוש במשאבים.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1071, title = {לקראת רפורמה מוניציפלית במטרופולין תל אביב בשנות התשעים}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מטרופולין תל-אביב וסביבותיה מהוות את הליבה של מדינת ישראל. מערכת כלכלית זו היא המוקד לקשריה של המדינה עם המערכות הכלכליות הבינלאומיות, על כן תפקוד יעיל של מטרופולין תל-אביב חשוב לחוסנה הכלכלי של המדינה. מערך השלטון המקומי במטרופולין תל-אביב עוצב בעיקר בשנים שקדמו לקום המדינה ועד שנות החמישים. כיום יש צורך להתאים את מערך השלטון המקומי במטרופולין תל-אביב לתנאים ולצרכים העכשוויים. ארגון השלטון המקומי באזורים מטרופוליניים התלבט בין שתי חלופות בסיסיות: שלטון מקומי מפוצל בין רשויות מקומיות רבות, המתחרות זו בזו, או הקמת עיריות מטרופוליניות גדולות, על בסיס תכנון רציונלי כוללני. הניסיון הבינלאומי מלמד, שאין פתרון אופטימלי חד-משמעי לבעיית הארגון של השלטון המקומי באזורים מטרופוליניים. בעקבות הכרת הידע התאורטי והאמפירי הרב, נוטות המלצות המדיניות של ד"ר ערן רזין לעבר שיתוף פעולה בין הרשויות הרבות הנכללות בליבת ישראל, כאשר הרעיון המוכר של יצירת עיריית-גג למטרופולין או דרג ביניים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי, אינם זוכים להמלצה ולתמיכה נרחבת.

}, author = {ערן רזין} } @book {1063, title = {מערכת החינוך הבדווית בנגב: המציאות והצורך בקידומה}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

למרות התקדמות מסוימת שהתרחשה בעשרות השנים האחרונות במערכת החינוך הבדווית בנגב נשאר עדיין הצורך להמשיך ביתר שאת בקידומה, ולהתאימה לתמורות החברתיות והיישוביות בקרב האוכלוסייה הבדווית. במשך השנים התפתחו שתי תת-מערכות חינוך בקרב הבדווים בנגב: זו שבתוך העיירות וזו שמחוץ לעיירות, בפריפריה. בעיירות חל פיתוח רב יותר מאשר ביישובי הפריפריה, הנחשבים כארעיים בעיניהן של המסגרות הממשלתיות, וזאת למרות שביישובי הפריפריה חל גידול רב באוכלוסייה. מחקר זה בוחן מגמות במערכת החינוך הבדווית, מצביע על הבעיות הקיימות בה וממליץ על פעולות אפשריות לפיתרונן.\ המחקר דן בבעיות הנוגעות הן למתקנים פיזיים, מיקום מוסדות הלימוד ואיכות הציוד, והן לשיעור ורצף השתתפות התלמידים ורמת ההסמכה של המורים ואיכות ההוראה. חלק מהפתרונות המוצעים כוללים שיפור תהליכי הגיוס וההכשרה של מורים;\ קידום ניכר של החינוך המקצועי;\ הגברת המעורבות של ההורים בחינוך;\ טיפוח המורשת הבדווית;\ הפעלתם של גני ילדים שלא במסגרת בתי הספר בתוך אזור המגורים והקמת בית ספר לחינוך מיוחד.

}, author = {יוסף בן-דוד} } @book {1062, title = {מערכת החינוך הערבי בישראל: מגמות וסוגיות}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה בוחן את מצבה של מערכת החינוך הערבי בישראל, עומד על מגמות השינויים המתחוללים בה, מגדיר את הבעיות הקיימות ומציע מדיניות שתביא לפרונן. מאז קום המדינה ועד היום קיימות מגמות של עלייה במספר מוסדות חינוך, כמו גם בשיעור נוכחותם הסדירה של התלמידים ובפרט של בנות.\ אף על פי כן, שיעורי הנשירה עודם גבוהים ובעיקר בחטיבה העליונה. גם שיעורם של המורים המוסמכים ושל בעלי השכלה אקדמית עלה,\ אולם עדיין נותרה הבעיה של איכות ההכשרה המוקנית לסטודנטים הערבים בסמינרים למורים ושל המחסור בהשתלמויות מורים.\ שינויים אלו הביאו אמנם לעלייה משמעותית ברמת ההישגים הלימודיים של התלמידים הערבים, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, אולם עדיין ישנו פער ניכר ברמת ההישגים בבחינות הבגרות בין התלמידים הערבים ליהודים. כמו כן,\ היקפם של בתי ספר מקצועיים וחקלאיים מצומצם מאד, מה גם שמרבית המסלולים המקצועיים אינם מקנים תעודת בגרות. כך, נחסמת הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה וההזדמנות להתקדמות בשוק העבודה מוגבלת. בעיה נוספת ומהותית של בתי הספר הערביים\ הנה מחסור גובר במבנים ובחדרי לימוד. המצב חמור במיוחד בבתי הספר היסודיים, בשל הגידול במספר התלמידים ובשל העלייה בשיעור הנוכחות הסדירה שלהם. פער בולט נוסף בין בתי ספר ערביים ליהודיים הוא שירותי חינוך כמו ייעוץ פסיכולוגי, עובדים סוציאליים, קציני ביקור סדיר, רופאים ואחיות וכן לימודי העשרה, פעילויות חברתיות ותרבותיות {\textendash} כל אלה ואחרים כמעט שאינם קיימים במערכת החינוך הערבי. המחקר ממשיך ובוחן גם מאפיינים ואתגרים תרבותיים ייחודיים לבתי הספר הערביים ואת ההתמודדות איתם.

}, author = {מאג{\textquoteright}ד אלחאג{\textquoteright}} } @book {1069, title = {סוגיות בתכנון ובפיתוח יישובים בישות הפלסטינית המתהווה}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

המשא ומתן שהתנהל בין ישראל לפלסטינים, המיוצגים על-ידי הארגון לשחרור פלסטין (אש{\textquotedblright}ף),\ הביא לחתימת הסכם עקרונות הקובע שיש להחיל אוטונומיה פלסטינית על עזה ויריחו תחילה,\ ולאחר מכן בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. מימוש הסכם העקרונות הלכה למעשה מלווה\ בצורך לפתור סוגיות רבות הקשורות בביטחון, טריטוריה, גבולות, כלכלה, חברה ואופי השלטון\ המרכזי והמקומי. צוותים רבים - ישראלים, פלסטינים, ערבים ואחרים, מתכנסים לדיון בסוגיות\ אלה, בדרכי פתרונן וכן ביחסים העתידיים בין הפלסטינים ומדינות ערב לישראל.
עיון בחומר שנכתב עד עתה מראה, כי ניתנת תשומת לב מועטה להיבט התכנוני של הפיתוח\ היישובי בישות הפלסטינית המתהווה, בכלל זה טיפול בסוגיות הנוגעות לפיתוח שלטון מקומי\ ותכנון אורבני מרחבי. עיקר תשומת הלב ניתן למסגרות השלטון המרכזי העתידי. מטרת חיבור זה\ לברר מספר סוגיות הנוגעות לפיתוח שלטון מקומי ותכנון מרחבי, הדורשות טיפול מיידי בכדי\ להיטיב את תנאי החיים של האוכלוסייה ולמשוך יזמים העוסקים בפיתוח. בניית כלי תכנון\ ושלטון ברובד המקומי מאפשרות להשיג יעדים של פיתוח כלכלי ומרחבי מאוזן, להפחית את\ הנטל על הממשל המרכזי ולהשיג יציבות פוליטית, כלכלית וחברתית. דחיית הטיפול ברובד\ היישובי עלולה לעכב את ביצוע המשימות שיוטלו על השלטון המרכזי העתידי, אשר יסודו בארגון\ שהתנסה בעיקר בסוגיות פוליטיות וצבאיות, ומעט בסוגיות יישוביות-מקומיות.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1070, title = {פיתוח מרכזי תעשייה ותעסוקה: ממד השלטון המקומי}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

שיוכם המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה ודפוסי מעורבותן של הרשויות המקומיות בפיתוחם

ובניהולם של מרכזים אלה הנם סוגיות מדיניות בעלות חשיבות גוברת, הן במסגרת העיסוק בפיתוחם

ובתפעולם של מרכזי תעשייה ותעסוקה והן במסגרת הטיפול בבקשות ולחצים לשינוי מפת השלטון

המקומי.

המחלוקות על השיוך המוניציפלי נובעות משני גורמים עיקריים: הרשויות המקומיות נעשות יותר עצמאיות מבחינת המימון מאשר בעבר, והן תרות על כן ביתר שאת אחר מקורות מיסוי על עסקים בתחומי שיפוטן. שחיקת בסיס כוחן הפוליטי, הכלכלי והאידאולוגי של המועצות האזוריות, שרוב מרכזי התעשייה והתעסוקה הבין-יישוביים מוקמים בתחומיהן, והתחזקותן של רשויות מקומיות עירוניות הובילו להתגברות הלחצים של האחרונות לספח אליהן שטחים לפיתוח תעשייה ותעסוקה ממועצות אזוריות שכנות.

לסקירה הנוכחית שתי מטרות. האחת הינה להציג את מגוון החלופות הנוגעות לשיוך המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה - הן חלופות הנשענות על מערך הרשויות המקומיות הקיים והן חלופות הכרוכות ברפורמה מקיפה יותר בארגון השלטון המקומי ובמימונו. מטרה שניה הינה לבחון את יתרונותיהן ואת חסרונותיהן של החלופות לאור שורת שיקולים, ולהעריך באופן ראשוני את כדאיות יישומן כפתרונות לסכסוכים סביב שיוכם המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה.

}, author = {ערן רזין and אנה חזן} } @book {1057, title = {שירותי רווחה אישיים בתפר שבין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות}, year = {1994}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

מחקר זה דן בבעיות הקיימות במערכת שירותי הרווחה וממליץ על מדיניות שתביא לפתרונן. שירותי הרווחה בישראל מופעלים על ידי המחלקות לשירותי רווחה ברשויות המקומיות, אולם במקום שזו תספק שירותי רווחה בהתאם לצרכים החברתיים האמיתיים ובהתאמה למדיניות לאומית, הקצאות התקציבים וסדרי העדיפויות נקבעים בפועל\ על-ידי השלטון המרכזי. המבנה הארגוני של המחלקות לשירותי רווחה הותאם בפועל לתפקיד שייעד להן השלטון המרכזי {\textendash} כלי שרת. בעקבות זאת גברה זיקתן של מחלקות אלו למשרדי הממשלה השונים, ונחלשה זיקתן לרשות המקומית עצמה.
בשנים האחרונות סובלת מערכת שירותי הרווחה ממספר בעיות מרכזיות: אין הגדרה חד משמעית של המדיניות החברתית מבחינת אוכלוסיית היעד ומבחינת המטרות וסדר הקדימויות, חסרה למערכת הרווחה מנהיגות פעילה שתיטול על עצמה את האחריות הניהולית, וחל צמצום יחסי במשאבים המוקצים לשירותי הרווחה. בו בזמן ניכרים קיפאון בחשיבה האסטרטגית של המערכת והיעדר חדשנות.
המלצות המחקר כוללות את שינוי המבנה הארגוני של מערכת שירותי הרווחה, שינויי חקיקה והגדרות תפקידים בין השלטון המקומי למרכזי.

}, author = {אברהם דורון} } @article {67719, title = {Municipal Reform In the Tel Aviv Metropolis: Metropolitan Governance or Metropolitan Cooperation}, year = {1994}, author = {Eran Razin} } @book {1697, title = {מתכנון מגביל לתכנון מפתח ביישובים הערביים בישראל}, year = {1993}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

קיימות מספר גישות בתיאוריית התכנון, המנחות את הפעילות התכנונית במרחב. הגישות המובילות הן גישת התכנון המגביל (Restrictive Planning), וגישת התכנון המפתח (Development Planning). התכנון המגביל מתמקד בהסדרת הקיים ובקביעת הוראות מונעות. לעומתו, מסדיר התכנון המפתח את המרחב לפי כללים המבקשים להביא למצב רצוי.

המעבר מתכנון מגביל לתכנון מפתח מאפשר שינוי תפיסתי בקרב האוכלוסייה הערבית ומנגנוניה הניהוליים, בכלל זה הרשות המקומית, כמו גם בקרב הממסד התכנוני הממלכתי. המעבר לתכנון מפתח מאפשר נטילת אחריות בידי האוכלוסייה הערבית ומנהיגיה, ומגביר את השותפות בפיתוח כלים תכנוניים. כאשר האוכלוסייה שותפה לחשיבה ולתכנון, מוכנותה לביצוע התכנון ולאכיפתו תגבר. על-ידי כך, ניתן להביא למעורבות האוכלוסייה הערבית בהליך הפיתוח של יישוביה, תוך התחשבותה באילוצים אובייקטיביים.

המעבר מתכנון מגביל לתכנון מפתח כרוך בשינוי תפיסתי גם בקרב מוסדות התכנון. התכנון שוב לא ייתפס ככלי פוליטי שעיקר עיסוקו בהגבלת הפיתוח, אלא ככלי המאפשר פיתוח בהתאם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה הערבית. בעקבות המעבר, יהיה יעדו העיקרי של התכנון ניסוח אסטרטגית פיתוח, אשר ממנה ייגזר תכנון פרוגרמטי. ניתן לתרגם את התכנון הפרוגרמטי לתכניות נושאיות ותפקודיות, על-פי סדר עדיפות רצוי ואפשרי. תכנון מפתח יכול להיות גמיש בהתחשב בתהליכים הדינמיים המתרחשים בתוך החברה והיישוב.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1073, title = {הערבים בישראל בעקבות כינון השלום}, year = {1993}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

הסכם השלום ההולך ונרקם בין מדינת ישראל למדינות ערב ואש"ף, כמייצג את העם הפלסטיניף, עשוי לחולל תהליכים ותנאים חדשים ביחסים בין יהודים לערבים באזור. בחיבור זה אנו מבקשים לדון בהשלכות האפשריות של תהליך השלום על הערבים בישראל על בסיס מגמות קיימות ומאפיינים ראשיים של האוכלוסייה הערבית והיהודית. להלן כמה מן המחשבות העולות בבחינה של ההתפתחויות הצפויות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות תחילתו של כינון שלום בין ישראל למדינות ערב והפלסטינים:
לאחר כינון השלום תעביר האוכלוסייה הערבית בישראל את עיקר תשומת ליבה מסוגיית השלום בין ישראל לפלסטינים לסוגיית השוויון בין יהודים לערבים. בעקבות כינון השלום עשויה לחול הדגשה מחדש של מדיניות פיזור האוכלוסייה היהודית אל אזורי שוליים, בהם קיימים ריכוזים של אוכלוסייה הערבית. ההשקעות הרבות ביישובים יהודיים, ללא השקעות מקבילות ביישובים הערביים הסמוכים, עשויות להגביר את תחושת האי-שוויון. התגברות צפויה של עליית יהודים לישראל עשויה להגביר את התחרות בין יהודים לערבים בשוק העבודה ובשוק הדיור באותם תחומים בהם עשויה לגרום לצמצום בפעילותן של תעשיות כאלה בישראל, בהן יש ייצוג נכבד למועסקים ערבים. כינון השלום עשוי להביא בעקבותיו הצטרפות גוברת של ערבים לכוחות הביטחון כמקור פרנסה, בייחוד ביישובים קטנים באזורי שוליים. הפגיעה בתחום התעשיות עתירות העבודה עשויה להיות קשה ועל המדינה להיערך להאצת ההכשרה המקצועית וטיפוח היזמות בקרב האוכלוסייה הערבית, כדי לסייע לה לקחת חלק בתעשיות עתירות הידע ובענפי המסחר החדשים שיתפתחו.

אנו מבקשים לחזור ולהעלות על סדר היום את סוגיית המדיניות כלפי הערבים בישראל וזאת על מנת שבתוך ההתרכזות בתהליך השלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב אחרות לא ייפקד קידומה ופיתוח יישוביה של אוכלוסייה זו, ולא ייעצרו המגמות של מדיניות השילוב ותהליכי ההשתלבות אשר החלו להסתמן לאחרונה, טרם פרץ תהליך השלום במלוא עוצמתו.

}, author = {גונן, עמירם and ראסם חמאיסי} } @book {1075, title = {לקראת בסיס חבלי לפיתוח וניהול הביוב ביישובים הערביים בישראל}, year = {1993}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

שאלת הפיתוח ושיפור התשתית ביישובים הערביים, העוברים תהליך עיור, מעסיקה ראשי רשויות ועובדיהן, קובעי מדיניות, גופים מממנים וחוקרים. היישובים הערביים עדיין סובלים מתשתית נחותה. מאמציהן של הרשויות המקומיות והמרכזיות לפתח את התשתית ביישובים הערביים נתקלים בקשיים רבים. חלקם תוצאה של מדיניות אדישה וחוסר זמינות משאבים, וחלקם קשורים בנסיבות ובמאפיינים של היישובים הערביים עצמם.
בחינה ראשונית של הסיבות להעדר פתרון ביוב ביישובים הערביים מראה, כי קיימים קשיים בעיקר בתחומי המימון והסילוק, מלבד לקשיי ניהולו השוטף של משק זה. המשאבים הציבוריים, העומדים בידי הרשויות המקומיות הערביות, אינם מנוצלים כראוי. כמו כן, אין באפשרותן לפתור את הבעיה בעצמן. אי לכך, חשוב להציע מדיניות חדשה ליישובים הערביים בתחום הביוב.
מחקר מדיניות זה, מתאר את קשיי הארגון, התכנון, המימון והתחזוקה של מערכת הביוב ביישובים הערביים. המחקר מציע לקידום הפתרון, הקמתה של חברה חבלית לפיתוח ולניהול מערכות הביוב ביישובים אלה. החברה החבלית תהיה בעלת גמישות ארגונית, המאפשרת העסקת כוח אדם ברמה מקצועית גבוהה, גיוס משאבים כספיים ותכנון פעילויות בראייה רב שנתית. היא תוכל לאמץ פתרונות חדשניים לנושא סילוק הקולחים. היא תוכל לגבות היטלי ביוב ואגרות ביתר יעילות, כשהיא משוחררת מלחצים פוליטיים. החברה תפעל בנפרד מהרשות המקומית מבחינה תקציבית ותנהל את משק הביוב בתחומה כמשק סגור ומאוזן. הקמת חברה חבלית תאפשר טיפול מרוכז בסילוק הקולחים. לכל חברה חבלית, המאגדת יישובים מספר, יהיה הציוד המתאים לתחזק מערכת ביוב, במקום שכל רשות תעשה זאת בנפרד.

}, author = {ראסם חמאיסי} } @book {1074, title = {לקראת מדיניות של מוקדי עיור לאוכלוסיה הערבית בישראל}, year = {1993}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

אחד האתגרים החשובים, העומדים בפני מתכננים וקובעי מדיניות, העוסקים ברשת היישובית בישראל, הוא הצורך לגבש מדיניות עיור מתאימה לאוכלוסייה הערבית.
במצב הקיים חסרים לאוכלוסייה זו מקומות יישוב עירוניים בינוניים וגדולים הן למגורים והן לפעילות כלכלית ומינהלית, המצויה בדרך כלל ביישובים מדרגים אלה. מחסור זה הוא תוצאה של נסיבות מלחמת העצמאות שבמהלכה ובעקבותיה האוכלוסייה הערבית העירונית בארץ נאלצה לצאת אל מחוץ לגבולות המדינה.יחד עמה נכרת הדרג הגבוה של מדרג היישובים הערביים. בדרג זה התרכזה אוכלוסייה של מעמד בינוני בעלת כישורים כלכליים מודרניים, ובו גם התכנסו העסקים המסחריים והמקצועיים.

עד השנים האחרונות לא הונהגה בחשיבה התכנונית הרשמית מדיניות מפורשת של עיור יזום ליישוביים הערביים. תהליכי הגידול של האוכלוסייה היו בעיקרם ספונטניים והתרחשו בכל היישובים הערביים, גדולים כקטנים. התכנון העירוני עקב אחריהם,לעתים באיחור רב, ובעיקר בתגובה ללחצים של ביקוש לקרקע לבנייה או לשינויים בתכנון מפורט.
החוקרים מציעים לנהל מדיניות של עיור מואץ של מספר יישובים ערביים נבחרים. על פי הצעה זו, יוקמו ביישובים אלה רבעים עירוניים חדשים, בהתאם לאמות מידה מודרניות של פיתוח עירוני אינטנסיבי. ברבעים חדשים אלה יתקיימו תנאים עירוניים מובהקים הן מבחינת המגורים, הן מבחינת התשתית והשירותים הציבוריים והן מבחינת הפעילות הכלכלית בתחומי המסחר, התעשייה והשירותים העסקיים. במקביל, או בשלב שני ייעשו מאמצים להסדיר את תנאי הפיתוח ברבעים הישנים של ערים אלה על מנת להכניס גם אותם אל מעגל העיור המואץ והתכנון העירוני המודרני. כתוצאה מביצוע מדיניות זו יהגרו תושבים ערבים אל יישובים נבחרים אלה, אשר יהפכו בקצב מהיר לערים בינוניות בנות 80-40 אלף תושבים.

}, author = {גונן, עמירם and ראסם חמאיסי} } @book {1064, title = {

עידוד היזמות בישובים הערביים בישראל

}, year = {1993}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

קיימת מעט יזמות בקרב רשויות מקומיות ערביות בישראל. הנגישות לשירותים מקומיים, היקף הפרבור והשייכות העדתית משפיעים השפעה ניכרת על היזמות ביישובים ערביים. בחינת הפעילות הסקטורלית ביישובים אלה מעלה מאפיין של התנהגות חקיינית. יזם מצליח ימשוך אחריו רבים וכך ייצור מגזרים מתמחים של פעילות כלכלית.\ שוק העבודה הערבי בישראל חייב לעלות מדרגה ולהציע הזדמנויות תעסוקה שייתנו מענה לבעלי השכלה והכשרה מקצועית בקהילה. הדבר כרוך במאמצים ארגוניים גדולים ובמעורבות המגזר הציבורי ביצירת תמריצים. הרשויות הערביות חסרות ארגונים כלכליים שמטרתם לצמצם עלות עסקאות. עידוד היזמות ביישובים הערביים חייב לכלול את המרכיבים האלה:\ טיפוח דור חדש של יזמים,\ הפצת מידע על שווקים, ייצור, הון ועלות עסקאות וכן\ פיתוח תשתיות, מוסדות ונגישות.

}, author = {דן צ{\textquoteright}מנסקי and ראסם חמאיסי} } @article {67803, title = {Joint Arab and Jewish Regional Development Centers in Israel}, year = {1993}, author = {Rassem Khamaisi and Amiram Gonen} } @book {1078, title = {מגמות בתפרוסת האוכלוסיה הערבית בישראל}, year = {1992}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

התפרוסת הנוכחית של האוכלוסייה הערבית בישראל עוצבה במהלך שנת 1948 עם הקמתה של מדינת ישראל. בנסיבות המלחמה שליוותה את הקמת המדינה החדשה יצא חלק גדול מן האוכלוסייה הערבית את שטח המדינה החדשה. החלק הקטן שנשאר בתוך גבולות המדינה מצא עצמו בעיקר באזורי שוליים רחוקים, בגליל ובנגב. הדפוס הגאוגרפי הראשי של האוכלוסייה הלא-יהודית שניצוק בראשיתה של המדינה היה היפוכו של זה שמאפיין את האוכלוסייה היהודית שהתרכזה במרכז הארץ וזכתה ביתרונות הכלכליים שבאים ממגורים ופעילות בגלעינה הצפוף של מדינה.
במאמר זה מבקשים החוקרים למקד את תשומת הלב בתפרוסת האוכלוסיה הערבית, להציג את דפוסיה הגיאגרפיים, להסביר את הגורמים העומדים ביסודם של דפוסים אלה ולצביע על תהליכי שינוי המתחוללים בעת האחרונה ואשר עשויים להמשיך ולהתרחש בשנים הבאות.

}, author = {גונן, עמירם and ראסם חמאיסי} } @book {1077, title = {מרכזי פיתוח חבליים משותפים ליישובים יהודיים וערביים בישראל}, year = {1992}, publisher = {מחקרי פלורסהיימר}, organization = {מחקרי פלורסהיימר}, address = {ירושלים}, abstract = {

בשנים האחרונות הופנתה תשומת הלב הציבורית אל סוגיית התת-פיתוח הכלכלי של היישובים הערביים בישראל. ביישובים אלה ישנה מידה מועטה של יזמות כלכלית מודרנית בתחומי התעשייה, המסחר והשירותים. מעטים הם מפעלי התעשייה שהוקמו על ידי יזמים ערבים ומנוהלים על ידם בהצלחה נמשכת. גם בתחומי המסחר והשירותים, ובמיוחד בשירותים עסקיים, קיימת פעילות מצומצמת של יזמים ערבים בתוך היישובים הערביים, כאשר מדובר בבתי עסק בעלי דפוסים מודרניים של פעילות כלכלית וארגונית. לעומת זאת רוב המועסקים המתגוררים ביישובים ערביים בישראל בתחומי התעשייה, המסחר והשירותים, מוצאים את תעסוקתם ביישובים יהודיים. על מנת להביא לידי האצת הפיתוח הכלכלי ביישובים הערביים דרושות פעולות שונות, הן בתחום היזמות העצמית, הן בתחום המדיניות הכלכלית הציבורית והן בתחום התכנון המרחבי. במאמר זה מבקשים החוקרים להתמקד בהיבט של התכנון המרחבי ולדון בהצעה להקים מרכזי פיתוח חבליים המשותפים לרשויות יהודיות וערביות על מנת להוסיף מסגרת של תכנון מרחבי שתיצור תנאים להאצת הפיתוח הכלכלי והיישובי בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל.

}, author = {גונן, עמירם and ראסם חמאיסי} }