במהלך ששים השנים האחרונות העבירה מדינת ישראל משאבים רבים לטובת מה שהוגדר "פיתוח הנגב", שתכליתם 'צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה'. נראה בעליל כי יעד זה לא הושג והפערים בין מרכז נותרו בעינם ואף העמיקו. הדבר המתבקש מכישלון זה הוא בחינה מחדש של ההיגיון העומד מאחורי תוכניות המדיניות הקיימות.

פרסום זה בוחן את ומעמיד גישה אחרת לפיתוח כלכלי של באר שבע, ושל אזורי שוליים בכלל. עולה ממנו כי המשאבים המוזרמים לנגב על ידי המדינה מתפרשים על ידי תושביו ומנהיגיו בצורות שונות בהתאם לרקעם המעמדי, התרבותי וההיסטורי, ופרשנותם מביאה לצריכה שונה של המרחב ולפערים מעמדיים ותרבותיים. מתוך הבהרת קשר זה מוצע מתווה מדיניות חלופי לפיתוח כלכלי-חברתי של העיר.

מחקר זה מנתח את תהליך הגירתם של פלסטינים-ישראלים מצפון הארץ ומהמשולש לירושלים, ומצביע על תמורות אפשריות בדפוסי ההגירה הפנימית שלהם ובהתשלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. טענה מרכזית שעולה בו עוסקת במעמדם של הפלסטינים הישראלים כ"מיעוט מתווך" בין המערכות הציבוריות והפרטיות הישראליות לבין האוכלוסייה המזרח-ירושלמית. הזדמנות ייחודית זו בשוק התעסוקה הירושלמי היא גורם עיקרי לכוח המשיכה הגדל והולך של ירושלים כיעד להגירה של אוכלוסייה פלסטינית-ישראלית.

משרד הבריאות בישראל, כגוף האחראי על מתן שירותי הבריאות באופן שוויוני ויעיל, אחראי בלעדי לפיקוח על המתרחש בקופות החולים ועל הקצאת המשאבים אליהן. מחקר זה בוחן האם השאיפה להקצאה שוויונית של שירותי הבריאות אכן מתגשמת. באמצעות כלים לניתוח מרחבי נערכת השוואה בין פריסתם של מכוני ממוגרפיה ומכוני טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בתסריטים שונים לבין פריסת המכונים הקיימת במציאות, כדי לעמוד על רמת ההטיה בפריסה הנוכחית. מתוצאות המחקר עולה כי קיים פער בין המדיניות המותווית על פי חוק לבין המצב בפועל. תוצאות אלו מעצימות את הצורך ואת החשיבות בהבהרת המדיניות כפי שהיא מנוסחת בחוק, ובחיזוק הקשר הקיים בין המערכות הפועלות.

בשנת 2003 בוצעה בישראל תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, שבמסגרתה בוצעו 11 איחודים של 23 רשויות מקומיות. מחקר זה בא לבדוק את התוצאות התקציביות של איחודי הרשויות, ובפרט האם האיחודים אכן הביאו לניצול יתרונות לגודל. ממצאי המחקר מעידים כי איחודי הרשויות הביאו לירידה של כ- % 7 בהוצאות הרשויות המקומיות אשר אוחדו. עיקר החיסכון התבטא בצמצום הוצאות הפעולות המוניציפליות. בד בבד, לא נצפה שינוי בהכנסות הרשויות המאוחדות, וישנן עדויות חלקיות לעלייה בחוב של רשויות אלו. כמו כן, לא התגלתה השפעה לרעה של האיחוד על רמת השירותים המוניציפליים המסופקים לתושבי הרשויות המאוחדות. ממצאים אלו אינם משתנים גם לאחר ביצוע מגוון של בדיקות רגישות, כולל האפשרות שמשרד הפנים בחר לאחד רשויות מקומיות במצב כלכלי רעוע.

This study provides a qualitative analysis of the strained relationship between the police and the Arab community in Israel and an attempt to better understand the reasons for the lack of effective policing in the Arab community. The paper aims to  broaden the scope of analysis by removing the focus from the state as a unitary  causal factor and by viewing the relationship between the Israeli state and the Arab society as mutually transformative, reciprocal and interconnected