תקציר:

החשיבות הכלכלית והחברתית העצומה של אזורים מטרופוליניים בעולם כיום העניקה משמעות גוברת לסוגיית הניהול והממשל בהם, לא רק לאזרחים אלא גם לממשלות מרכזיות. בכל העולם מתנהל חיפוש מתמיד אחר עקרונות מנחים שיהוו דגם של ממשל מטרופוליני מצליח. שאלת המפתח היא: אלו סדרי ממשל וניהול עשויים להבטיח איכות חיים משופרת לתושבי המטרופולין?
תשובות לשאלה חיונית זו צריכות להכיר בעובדה שהקונטקסט של ממשל מטרופוליני בתום המאה העשרים שונה בתכלית מזה שנודע בתקופות קודמות, בשל השפעתן העצומה של שתי מגמות מבניות שהתרחשו בעת ובעונה אחת: גלובליזציה וביזור.
הגלובליזציה הופכת על פיה את הכלכלה העולמית על ידי הגברת התחרות ואי-היציבות ובה בעת מתחולל שינוי משמעותי באידאולוגיה הפוליטית, שתוצאותיו הן הקטנת הממשלה. מגמה זו של אחריות גדלה ומשאבים מצומצמים יוצרת לחץ מואץ לשינוי בזירת הממשל, המורכבת דיה, שנקראת ממשל מטרופוליני.
פרסום זה מתאר את אופיו של הקונטקסט החדש ואת השלכותיו העיקריות לגבי ממשל מטרופוליני.עוד הוא מנסה להידרש לאתגר שמציב הקונטקסט המשתנה על ידי שימוש בחידושים המבצבצים באזורי מטרופולין רבים. אלה מובילים למסקנה כי קיימים שלושה תפקודים שמספקים את המינימום ההכרחי הדרוש לקיומו של ממשל מטרופוליני יעיל, ואלה הם: "חזון" מטרופוליני, אסטרטגיה מטרופולינית ומודיעין. לא פחות חשובה היא המסקנה שתפקודים אלה יתמודדו עם סדר עדיפויות חדש בממשל המטרופוליני באמצעותם של מגוון משתתפים חדשים ודרכי עבודה חדשות.