יחסי דת, חברה ומדינה

על טהרת התואר: לימודים אקדמאיים במגזר החרדי
מלאך גלעד. על טהרת התואר: לימודים אקדמאיים במגזר החרדי. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2014.Abstract

המחקר המתואר בחיבור זה עוסק בתהליך כניסתם של חרדים ללימודים אקדמיים ובגורמים שהביאו לעלייה הדרמטית במספר הסטודנטים החרדים מאז ראשית המאה העשרים ואחת. המחקר מצביע על כך שהקמת מסלולים אקדמיים לחרדים הינה חלק ממגוון הסדרים שהתפתחו בתקופה זו, שמטרתם שילוב החברה החרדית במשק הישראלי. במסגרת הסדרים אלו הוקמו גם מסלולים ייחודיים לחרדים בתחומי הצבא והתעסוקה.

המודל המוצג במחקר כולל את התנאים שאפשרו את צמיחת המסלולים האקדמיים לחרדים, את השחקנים שפיתחו והובילו יוזמה זו ואת הכלים ששימשו לקידום כניסתם של חרדים למסלולים החדשים. בחלקו האחרון מנתח המחקר את תכנית החומש של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה עבור המגזר החרדי לשנים 2015-2011, ובוחן את יתרונותיה וחסרונותיה. המלצות המדיניות של המחקר כוללות דרכים אפשריות להגדלת מספר החרדים הפונים ללימודים אקדמיים, כמו גם לשיפור האיכות של לימודים אלו.

תכנון ופוליטיקה בירושלים
אורבך גדליה, שרקנסקי עירא. תכנון ופוליטיקה בירושלים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2010.Abstract

מחקר זה עוסק בשינויים המתחוללים בזירת התכנון בשלושת העשורים האחרונים, ובראשם ריבוי השחקנים הנוטלים חלק בתהליך וריבוי הפעילויות, האינטרסים והערכים.שינויים אלה שנבחנו בזירת תכנון מורכבת כמו ירושלים, משפיעים על תהליך התכנון, תוצאותיו ותפוקותיו: התארכות משך התכנון ופער גדל והולך בין התכנון ליישומו

דיוני וועדת ניסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע ברשויות המקומיות בישראל
אש תומר, פייטלסון ערן. דיוני וועדת ניסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע ברשויות המקומיות בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2009.Abstract

מחקר זה בוחן את דיוני ועדת נסים כצוהר להבנת מגמות ותהליכי פיתוח בתקופה נתונה 2001-1995. המחקר מתמקד בתהליך הפיתוח, בשחקנים המרכזיים, במניעים שהנחו אותם ובמנגנון הפיתוח של הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים בישראל. הניתוח מתייחס לעצם התהליך ולא לתוצאותיו ומציע, בין השאר, אפשרות של חיזוי מוקדם של תהליך הפיתוח והמגמות הצפויות.

בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה
פפר אנשיל. בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

הקהילה החרדית-לאומית הפכה בשני העשורים האחרונים לזרם מרכזי בתוך הציבור הדתי בישראל. לאחרונה מזוהה הזרם החרד"לי עם מגמות של הקצנה פוליטית ימנית ומאוזכר תכופות בעיתונות הכללית. למרות זאת, טרם זכה להגדרה או לאבחון מעמיק של מאפייניו התרבותיים, החברתיים והרוחניים. מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו להגדיר את מאפייני הזרם הזה, לציין אבני דרך בהתפתחותו ולתאר את האופן שבו השפיע על הציבור הדתי ואת יחסיו עם החברה הישראלית הכללית. המחקר מנתח את השינויים שעברו על הציבור הדתי וגרמו לצמיחתה של הקהילה החרדית-לאומית, ומנסה לצפות לאן פניה של זו בעתיד.

ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות
לופו יעקב. ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

מחקר זה מתחקה אחר שורשי המאבק המתנהל בחברה החרדית נגד הנהגת לימודי חול כלליים בישיבות תיכוניות חרדיות. בעוד שלגבי מכללות ומסגרות הכשרה מקצועית שמעניקות השכלה כזאת קיימת הסכמה שבשתיקה, הרי כנגד קומץ הישיבות שמצדדות בה מתנהלת מלחמת חָרמה. מדובר בישיבות שהוקמו בעשורים האחרונים והן באות לענות על הדרישה הגוברת להכשרת אברכים לפרנסה באמצעות שילוב השכלה כללית עם לימודי קודש. המאבק מלוּוה בטיעונים אידאולוגיים, המציגים את לימודי החול בשלב זה של החיים כאסורים מדאורייתא. המנהיגות החרדית מעדיפה להציג את פריצת הגדר הזו כתופעה חדשה, שהולדתה במדינת ישראל, ודינה להימחות. מחקרו של ד"ר לופו מעניק למחלוקת פרספקטיבה היסטורית ומראה כי התופעה מלווה את החברה החרדית עוד מתקופת "תור הזהב" של הישיבות במזרח אירופה, קודם להקמתה של מדינת ישראל, וכי שילובם של לימודים כלליים בישיבה נתפס כבר בעבר כלגיטימי בעיני כמה מגדולי התורה המיוחסים בחברה החרדית.

לוז נמרוד. קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ: גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה עוסק בתמורות יחסה של הקהילה הערבית ביפו ובפעילותה בסוגיית מסגד חסן בכ בתל אביב-יפו. בראשית שנות ה-70, וכחלק ממגמת הפיתוח העירוני החל ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תכנית לפיתוח המסגד החרב ולהפיכתו למרכז תיירות מסחרי. הכתנית סוכלה בשל מאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו ובעקבות זאת המסגד חזר לידיה והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948. בד בבד העמיקה ההזדהות והזיקה בין הקהילה למסגד. המאבק נגד עיריית תל אביב יפו ונגד גורמים ממשלתיים שונים היה חלק מתהליך שבו חלה עלייה (לפחות זמנית) בלכידותה של קהילת יפו המפוצלת, ביכולתה לעמוד על זכויותיה ובמימוש מלא יותר של צרכייה התרבותיים פוליטיים.

מסגד חסן בכ משמש נקודת מוצא לדיון בדרכים שבהן המיעוט הערבי פלסטיני במדינת ישראל עושה שימוש בנכסיו היסטוריים התרבותיים-דתיים לחיזוק מעמדו האזרחי ולהגברת לכידותו הפנימית על ידי יצירת זהות קולקטיבית רחבה ואיתנה. המסגד הפך למעוז ולסמל מאבקה של קהילת יפו לבעלות על נכסייה ההיסטוריים, לרצונה להתבטא במרחב העירוני ולצורך הבסיסי של פרטים וקבוצות להגביר את הקרבה והזיקה לנוף שהם חיים בו.

בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון
גונן עמירם. בין לימוד תורה לפרנסה: חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה מתמקד ביחסים שבין לימודים תורניים לפרנסה מעבודה בחברה החרדית בלונדון. התמונה העולה מן המחקר היא של חברת לומדים ומתפרנסים, בה כשני שלישים מן גברים החרדים מתפרנסים. זאת, בשונה מן המצוי בישראל, בה אומדן המתפרנסים בקרב הגברים החרדים הוא שליש. על פי ממצאי המחקר, החרדים בלונדון חיפשו איזונים בין לימוד תורה ופרנסה המתבטאים בטיפוסים הבאים (לפי מידת המחויבות ללימוד ולפרנסה בכל אחד מן האיזונים): 'אברך מלא', המקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה; 'אברך המתפרנס מעט', המוצא לו תעסוקות מזדמנות בהפסקות ובחופשות; 'אברך חלקי' המסתפק בחצי יום של לימודים בכולל ובשאר היום מחזיק במשרה מפרנסת חלקית; 'מתפרנס לומד', הקובע לעצמו עתים ללימוד תורה בכל יום מן השבוע ו'מתפרנס הלומד מעט', המסתפק בלימוד תורה בשבתות וחגים. אצל רוב המפרנסים נמשכת המחויבות ללימודים תורניים כחלק אינטגרלי של החיים החרדיים. מקורות הפרנסה העיקריים של החרדים בלונדון מתמקדים בהוראה, במסחר ובנדל"ן.

Lupu J. New Directions in Haredi Society Vocational Training and Academic Studies. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

The year 1996 marked a shift in the attitude of ultra-orthodox society to vocational and academic training for men. Also noted were changes in and expansion of vocational and academic training for women. Across Israel institutions of higher learning for Haredi men and women sprang, adapted to the special heterogeneous needs of this population. Thousands of men and women study in them and prepare themselves for a life of earning and integration into the labor market. This study reviews the shift from ideological, historical and socio-political perspectives and proposes recommendations to substantiate and expand this phenomenon.

Zarembski AL. Refracted Vision: An Analysis of Religious-Secular Tension in Israel. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

As a sequel to The religious-Secular Divide in the Eyes of Israel's Leaders and Opinion Makers, Refracted Vision discusses the causes and impact of fear; increased segregation; increased insecurity over identity, and decreased commonality on religious-secular relations through a historical analysis. It examines how variables, often blamed for tensions, both impact on and are manifestations of deeper issues. Policy recommendations offer new ways of strengthening relations, which may alter Israel's current reality and provide for an environment of greater understanding, opportunity and cohesiveness.

חקק יוחאי. רוחניות מול גשמיות בישיבות הליטאיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה בוחן את הניסיון לכונן את הישיבות הליטאיות כחלופה רוחנית לתרבות המערבית, האמורה לאפשר לצעיר החרדי לממש את ייעודו האמיתי: להתקרב אל האל ולדבוק בו. כדי להרחיב את הממדים הרוחניים בחייו, אמור הצעיר למשמע ולרסן את גופו ולצמצם את הממדים הגשמיים. על פי התפיסה החרדית מתוארת התרבות המערבית כממוקדת ב"בניין הגוף" וכחותרת לעבר המשאבים הגשמיים המוגבלים מטבעם. בניגוד לה, החברה החרדית ועולם התורה במיוחד, מתוארים כמכוונים לעבר משאבים רוחניים, כמו התקרבות אל הבורא ועלייה במדרגות הקדושה, המוצגים כבלתי מוגבלים מטבעם, וכמצויים בשפע עבור כל מי שמעוניין בהם. על רקע חוסר מוגבלותם של המשאבים הרוחניים, ובניגוד למוגבלותם של המשאבים הגשמיים, אמורים להיות היחסים בין לומדי התורה ובהמשך לכך גם בין החברים בחברה החרדית, הרמוניים ושלווים. המחקר בוחן את הקשיים ביישומו של חזון אוטופי זה, שהוא מרכזי להבנת אופייה של חברת הלומדים החרדית, ואלה מתוארים על רקע המשברים בעולם הישיבות בשנים האחרונות, כולל הגידול המשמעותי בממדי הנשירה ממוסדות החינוך החרדיים.

מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים
כהן בצלאל. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה מצביע על חסמים השקפתיים ומבניים המצויים בחברה החרדית ומקשים על המעבר של גברים חרדים, שעסקו שנים רבות אך ורק בלימוד תורני, אל מעגל העבודה. הוא מצביע על תופעת ההימנעות של המנהיגות מקידום התעסוקה של חרדים, בעיקר בקרב המנהיגות הרוחנית והציבורית החרדית, אך גם בקרב חוגי השלטון. המחקר מעלה גם שורה ארוכה של פעולות שראוי לנקוט על מנת לקדם את התעסוקה באוכלוסייה החרדית, שבין קוויה המנחים הוא ההישענות על התשתית הרוחנית והארגונית של החברה החרדית ברוח הערכים הדתיים והתרבותיים המכוונים את חייה.

דרורי זאב. בין אמונה לצבא: גדוד הנח"ל החרדי - סיכויים וסיכונים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

גדוד הנח"ל החרדי פועל מאז 1999 במסגרת צה"ל, ונועד במקורו לקלוט מתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית. עם השנים נפתחו שורותיו גם בפני ישיבות הסדר וישיבות חרד"ליות. המחבר בוחן את מערכות היחסים שהתפתחו הן בתוך הגדוד החרדי עצמו והן בין הממסד החרדי לממסד הצה"לי. הוא מבקש להעריך את הסיכוי הטמון בגדוד זה באמצעות קירוב אוכלוסייה אמונית לצה"ל, תוך בחינת הסיכון שבהקמת יחידה עצמאית בעלת אופי מגזרי, דבר הנוגד את תפיסת היסוד של צה"ל.

חקק יוחאי. בין קודש לתכלס: גברים חרדיים לומדים מקצוע. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

מחקר זה בוחן את האינטראקציה בין צעירים חרדיים בעלי רקע ישיבתי לבין מסגרת להכשרה מקצועית-טכנולוגית, 'המרכז החרדי להכשרה מקצועית'. השאלות העיקריות שעולות בו הן: מהו הרקע של הלומדים במרכז? כיצד הם מסבירים את החלטתם לצמצם את לימודי הקודש לטובת לימודי חול? מה הן הדילמות שמלוות מעבר זה וכיצד מגיבה לכך סביבתם?

לופו יעקב. האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה?. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

מחקר זה בוחן את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב שנפתחו להשפעה של הציביליזציה הארופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה הליטאית הגורסת ניתוק מלימודי חול אצל הגברים הצעירים. ש"ס ומנהיגיה לא עמדו עד עתה מול ההגמוניה הליטאית בסוגיה זו וכך מכבידים על יוצאי המזרח במאמציהם לסגור פערים חברתיים-כלכליים ואף לחזור לדפוסים תרבותיים שהיו מקובלים עליהם בעבר.

חקק יוחאי. מאוהלה של תורה למאהל טירונים: מפגש בין מודלים תרבותיים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2003.Abstract

מחקר זה בוחן את המפגש בין צעירים חרדיים עם השירות הצבאי במסגרת של טירונות כלל צה"לית, שבו המערכת שואפת להפוך אזרחים לחיילים. הפיכת הצעירים לחיילים כוללת משטור ומשמוע גופם והתנהגותם, הקניית ידע, מיומנויות וערכים. המחקר בודק את האופן שבו טירונים מגיבים אל השיח והפרקטיקות הצבאיים, מפנימים אותם והאם או מתי ביכולתם להתנגד להם, לחתור תחתם או לעצבם מחדש.