הספרות המקצועית בישראל ובמדינות דמוקרטיות אחרות, גורסת בדרך כלל, כי המניעים המכריעים של הבוחרים אינם רציונליים אלא הזדהותיים-רגשיים. בבחירות מקומיות יש, לעתים קרובות, קשר נראה לעין בין תפקודן של הרשויות הנבחרות וטובת התושבים. בשנים האחרונות מרמזים ממצאים אחדים על כך שהבוחר הישראלי נוטה להשתמש גם בשיקולים רציונליים בבחירות המקומיות. יתר על כן, תופעה מסוג זה צפויה מאחר שקיימת שקיפות של התפקוד ברשות המקומית הן בשל ההשפעה הישירה על איכות החיים של התושבים והן בשל הנהגתן ארוכת הטווח של בחירות ישירות לראש הרשות.

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין כמה מאפיינים של התפקוד התקציבי ברשויות ובין החלטת ראשי רשויות ותיקים להתמודד מחדש. נבדק גם הקשר בין רמת התפקוד התקציבי ומידת ההצלחה של מועמדים ותיקים שהתמודדו פעם נוספת.

התברר שראשי רשויות שהנהיגו אדמיניסטרציות שתפקודן התקציבי לקוי, נטו שלא להתמודד מחדש על תפקידם. מבין אלה שהחליטו להתמודד, הייתה נטייה לסיכויי הצלחה גבוהים יותר לאותם מועמדים ותיקים שהתפקוד התקציבי של רשויותיהם היה מוצלח יותר.

הבוחרים שקלו באופן "רציונלי" את ההצבעה או אי ההצבעה למועמדים מכהנים שכשלו בניהול התקציבי. אך בצד שיקול זה המשיכו לפעול שיקולים נוספים, ובכללם שיקולים רגשיים-הזדהותיים, המאפיינים בדרך כלל את הבוחר הישראלי.

המחקר מתבסס על נתונים משני סוגים. סוג הנתונים האחד נוגע לתפקוד התקציבי של הרשויות המקומיות שנבדקו. הנתונים הנוגעים לעניין זה נמסרו על ידי משרד הפנים.

 סוג הנתונים האחר נוגע לתוצאות הבחירות המקומיות בנובמבר 1993 ולתוצאות הבחירות המקומיות ב-1998. הנתונים הנוגעים לבחירות הראשונות נלקחו מתוך ספר תוצאות הבחירות שיצא לאור על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים וחברת מלם מערכות בע"מ. הנתונים הנוגעים לתוצאות הבחירות האחרונות נאספו מתוך ילקוט הפרסומים לשנת תשנ"ט.

המחקר התרכז בתשעים וחמישה יישובים, שבהם רוב האוכלוסייה יהודית ושבהם התקיימו בחירות מקומיות בשני המועדים הנזכרים. בשישים ושבעה מן היישובים הללו התמודד ראש הרשות שזכה בבחירות 1993 גם בבחירות 1998.

למחקר זה יש השלכות מעשיות ותיאורטיות חשובות ביותר. הממצאים של המחקר עשויים להשפיע מבחינה מעשית הן על דרך תפקודם של הנבחרים לעמוד בראש רשויות מקומיות והן על תפקוד השלטון המרכזי כלפי רשויות מקומיות בעניינים של מינהל ותקציב. בתחום התיאורטי נוגע המחקר בשאלת מניעי ההצבעה, המשמשת מוקד למחקר המדעי של הדמוקרטיות המודרניות מזה כמה עשרות שנים.

אחת הסוגיות המרכזיות על סדר היום הפוליטי בירושלים היא עתיד היחסים בין חרדים לחילונים. השאלה היא מה תהיה דמותה העתידית של העיר. האם תתחולל בה מלחמת תרבות והעיר תדרדר מבחינה חברתית וכלכלית, או אולי תימצא דרך לחיים משותפים בין שני הצדדים תוך שמירה על המגוון הפלורליסטי של העיר. על מנת לתהות על סוגיות אלה מציג נייר זה ארבעה תסריטים לעיר ירושלים. כל תסריט מתאר מערכת שונה של יחסים בין שתי הקבוצות ובוחן את ההשפעות של יחסים אלה על החברה, הכלכלה, הפוליטיקה והמבנה העירוני. כל תסריט מושתת על מספר עקרונות: תפיסה כוללת המתייחסת למגוון היבטים רחב, מבנה לוגי שבו אירוע אחד נובע מאירוע אחר, חיבור בין חשיבה מדעית המזהה ומנתחת מגמות קיימות לבין פרשנות של מגמות אלה בראייה עתידנית.

התסריט הראשון, בירה זרה, מתאר את התעצמות המאבק בין שתי הקבוצות ואת התוצאות של תהליך זה. התסריט השני, ברוקלין בירושלים, מתאר את ירושלים כעיר חרדית מבוססת מבחינה כלכלית. התסריט השלישי, בירה רב-תרבותית, מציג עיר שבה נמצאה דרך לחיים משותפים. התסריט הרביעי, בלפסט בירושלים, מסתיים במיתון המאבק בין שתי הקבוצות בשל התגברות המתח בין ערבים ליהודים בעיר.

ארבעת התסריטים אינם אמורים לחזות את העתיד, אלא לגרות את החשיבה על ידי אפשרויות שונות של עתיד. אפשרויות אלה מעשירות את החשיבה על ידי יצירת "זיכרונות עתיד". הן מחייבות את קובעי המדיניות ואת תושבי העיר לתת את הדעת על מצבים שבדרך כלל איננו מעלים על הדעת בשל הנטייה לחשוב כי מה שהיה הוא שיהיה. אולם המציאות מלמדת אותנו כי ההיסטוריה רצופה התפתחויות ומפנים דרמטיים שאותם לא שיערנו מראש, ואנו נתפסים תדיר בלתי מוכנים לקראתם. החשיבה על העתיד באמצעות תסריטים מאפשרת הרחבת המפה המנטלית על ידי הכללת אפשרויות בלתי צפויות. גם אם האפשרויות המדווחות בתסריטים לא תתגשמנה עצם הרחבת המפה המנטלית מאפשר התמודדות טובה יותר עם ההפתעות שצופן בחובו העתיד.

כמחבר התסריטים אשמח לשמוע תגובות והצעות לתסריטים חלופיים.