תקציר:

חולשתן התקציבית של רשויות מקומיות ערביות וקיפוחן של הרשויות הערביות בהקצאת מענקים ממשלתיים הן סוגיות החוזרות ועולות על הפרק בתכיפות רבה. דומה כי ראשי רשויות מקומיות ערביות הם מן המבקרים הקבועים במתחם ההפגנות שמול משרד ראש הממשלה בירושלים. ראשי הרשויות הערביות טוענים לקיפוח מתמשך בהקצאת מענקי הממשלה ולאי התחשבות מספקת בחולשתם החברתית-כלכלית של תושביהן. מנגד נשמעות טענות לפיהן סובלות רשויות מקומיות ערביות מניהול לקוי ומחוסר יעילות בגביית מסים מקומיים. גודלה הקטן של האוכלוסייה ברוב הרשויות הערביות ומיעוט פעילות עסקית ותעשייתית המשלמת מסים מקומיים גבוהים פוגעים גם הם בחוסנן התקציבי ובסיכוייהן להשתחרר מתלות גוברת במענקי המדינה.

מטרת סקירה זו היא להציג נתונים הממחישים באיזו מידה קיימים פערים בחוסן התקציבי בין רשויות מקומיות יהודיות לערביות, עד כמה נובעת חולשת הרשויות הערביות ממיעוט הכנסות ממקורות עצמיים או מהקצאה נמוכה של מענקים ממשלתיים, והאם מצטמצם הפער בין הרשויות הערביות ליהודיות? תחילה מוצגים ממצאים לכל הרשויות המקומיות הערביות בהשוואה לכל העיריות והמועצות המקומיות היהודיות, מתוך ניתוח מקיף שעסק בפערים; בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בין השנים 1972 ל-1996 (ראה: רזין 1998; 1999). כמו כן מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 1998 על הקצאת המענק הכללי לרשויות המקומיות, במונחים לנפש. בהמשך מוצגים מדדים כספיים של שש ערים ערביות שמנו בשנת 1998 בין20,000 ל-33,000 תושבים ושל מדגם עיריות יהודיות בגודל דומה. מדדים אלה, לשנים1995 ו-1998, באים להראות האם חלו בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במשק הכספי של הרשויות הערביות, בהשוואה לרשויות יהודיות.