הסדרים מוניציפליים מתייחסים למסגרות שלטון וממשל מקומי, דהיינו לחלוקת שטח המדינה לרשויות מקומיות, להבחנה בין הרשויות המקומיות לארגונים ולתאגידים אחרים המהווים חלק ממערכת השלטון המקומי ולשותפויות בין-מוניציפליות ובין רשויות מקומיות לבין המגזרים הפרטי, השלישי והממשלתי.

מטרת מסמך מדיניות זה היא להעריך את סוגיית ההסדרים המוניציפליים, בהתייחס בין היתר להצעת חוק העיריות התשס"ז/2007. המסמך מגדיר יעדים לעריכת שינויים במערכת השלטון המקומי ומדגיש שהבעיה המחריפה בישראל היא דווקא תפקוד משרדי הממשלה המגזריים. לאחר מכן סוקר המסמך שינויים אפשריים בהסדרים מוניציפליים בשני תחומים: מפת השלטון המקומי, כולל חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות וניהול משותף של אזורי תעסוקה, ומסגרות משלימות של השלטון המקומי, בפרט תאגידים עירוניים ושותפויות מוניציפליות-פרטיות. מוצעים עקרונות וצעדים מדודים, שאינם מתיימרים לשנות את מערכת השלטון המקומי מיסודה אך יחד אמורים להביא לשינוי במסגרות שלטון וממשל ברוח של ביזור שקול ואחראי, המלווה ברגולציה שנועדה לקדם מינהל מודרני, יעיל ותקין, אך גם לסייע לדרג המקומי ולא לשתק את היוזמה המקומית.

מחקרים רבים השתמשו בצילומי לוויין של אורות לילה על מנת לבחון הבדלים דמוגרפיים וכלכליים בין מדינות. רוב המחקרים הללו השתמשו בנתונים ברזולוציה מרחבית גסה שמקורם במערכת לווייני מזג האור הנפלט מכדור הארץ .(DMSP) Defense Meteorological Satellite Program האוויר האמריקאית לחלל נובע מחמישה מקורות עיקריים: תאורה מלאכותית של יישובים, שריפות, בעירה של גז הנפלט בבארות נפט, ציי דייג המשתמשים בתאורה על מנת למשוך את הדגה, והזוהר הצפוני. במחקר זה, אנו בוחנים האם אורות לילה יכולים לשמש כאינדיקטור למאפיינים דמוגרפיים וסוציו- אקונומיים של שטחים בנויים בסקאלה המקומית. השתמשנו בנתוני אורות לילה שנרכשו על ידי ה-DMSP לווין ה-SAC-C הארגנטינאי וצילומים של אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית. בחנו את אורות הלילה של יישובים בהתאם למיקומם (בתחומי מדינת ישראל או מעבר לקו הירוק) ובהתאם ללאום (יישוב יהודי או ערבי). יישובים ישראליים היו מוארים יותר מאשר יישובים פלשתיניים שמעבר לקו הירוק, כפי שניתן לצַפות עקב הבדלי התל"ג שבין ישראל לרשות הפלשתינית. לא נמצאו הבדלים בין תאורת היישובים היהודיים והערביים בתחומי מדינת ישראל. עם זאת, תאורת הלילה של יישובים יהודיים (בישראל או מעבר לקו הירוק) נמצאה בקשר חיובי עם צפיפות האוכלוסייה ועם צפיפות רשת הכבישים (בתוך השטח הבנוי), בעוד שביישובים ערביים הקשר בין המשתנים הללו היה חלש. ההבדלים שנמצאו בתאורת היישובים השונים נובעים מהבדלים במבנה השטח הבנוי של יישובים יהודיים וערביים, כמו גם מהבדלים כלכליים וגאופוליטיים בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית. משתנים דמוגרפיים ותשתיתיים הסבירו 60% מהשונות באורות הלילה (מנתוני ה - ISS), לעומת 28% מהשונות באורות הלילה, מנתוני ה- DMSP. תוצאות המחקר המדגימות שימושים פוטנציאליים של צילומי לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה, ואת הצורך בלוויין שמטרתו תהיה ניטור רציף בזמן ובמרחב של אורות לילה

תכנון הקיבוץ היווה מאז ראשית ימיה של ההתיישבות הקיבוצית אתגר אדריכלי ייחודי, שנבע מהיות הקיבוץ צורת חיים וולונטרית המבוססת על שוויון, עזרה הדדית ושותפות מלאה בכל תחומי החיים, כולל ברכוש ובקרקע. רעיונות השיתופיות והשוויוניות באו לידי ביטוי בעיקרון התכנוני של מרחב משותף לכל תפקודי החיים והחתירה לאורח חיים המבוסס על פשטות וצניעות והכתיבו הסתפקות בנורמות דיור צנועות מאוד. בעשורים האחרונים חל שינוי חד באידיאולוגיה ובערכים המכוננים של החברה הקיבוצית. קיבוצים רבים מתנסים בדרגות שונות של הפרטת המרחב הקיבוצי המשותף ויש הטוענים כי קיימת סכנה להרס מרקמו הייחודי. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר מוסמך במכון ללימודים עירוניים ואזוריים במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בהנחיית פרו' ארזה צ'רצ'מן ופרו' ערן רזין. מטרת המחקר היא לעמוד על השינויים החלים בתכנון המרחבי והאדריכלי של הקיבוץ, לאור השינויים באורח החיים ובערכי היסוד של חברי הקיבוץ. בתוך כך, המחקר עמד על ההבדלים במאפייני הבנייה למגורים בין קיבוצים מתחדשים לבין קיבוצים שיתופיים; בחן האם קיים קשר בין הערכים המסורתיים של הקיבוץ ובין תהליכי התכנון המרחבי והאדריכלי בקיבוץ כיום; והאם ניתן לשמור על מאפיינים מסוימים של התכנון המרחבי והאדריכלי הקיבוצי גם בסביבת המגורים החדשה המתפתחת כיום בקיבוצים.

מאמר זה מנתח את תהליך הקמתם של תאגידי המים והביוב במסגרת הרפורמה במשק המים והביוב, ובוחן את המשמעויות וההשלכות של מערך ניהול משק המים על הרשויות המקומיות הערביות.ההנחה היא כי מדיניות כלל ארצית גורפת תקפה גם לגבי הרשויות והתושבים הערבים, על אף מצבם הייחודי מבחינה סוציו-אקונומית, תפקודית ומבנית. בהתבסס על הנחה זו, נבחנת מערכת היחסים בין הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב.השאלות העיקריות שעולות בו הן האם הקמת תאגיד המים והביוב קידמה את הניהול, ההספקה וחלוקת משק המים ברשויות הערביות? האם נלקחו בחשבון ההקשרים המיוחדים של היישובים הערביים מבחינה מבנית ותרבותית? האם התאגידים מחלישים את הרשויות המקומיות, במיוחד הערביות? האם יש סתירה או חל שינוי במדיניות הביזור באשר להקניית סמכויות לרשויות המקומיות, כיזם וספק של שירותים מוניציפליים לאזרחים? האם נפגע התהליך הדמוקרטי ברשויות המקומיות הערביות עקב בחירתם של דירקטורים שאינם נבחרי ציבור? ומה הן ההשלכות של הקמת התאגיד על אופי ואיכות שירות המים והביוב?