מחקר זה עוסק בהגירתן של צעירות פלסטיניות-ישראליות מיישובים ערביים ברחבי ישראל לירושלים ובבחירתן להשתקע בעיר ולא לחזור למקום הולדתן. נבחנים השיקולים המנחים את החלטתן הראשונית של הצעירות הפלסטיניות-הישראליות להגיע לירושלים לצורכי לימודים או עבודה והחלטתן עם הזמן להמשיך ולהשתקע בעיר. מלבד זאת, נבחנים מאפייניהן של צעירות אלו, מאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר קולטת הגירה, אזורי המגורים המועדפים על הפלסטיניות-הישראליות בתוך ירושלים וכמו כן תמורות חברתיות-כלכליות בחייהן אחרי המעבר לירושלים.

The idea to position Jerusalem as a center of educational services in the global economy is the main thrust of this policy paper. It is founded on the city’s own past achievement in higher education and on its future potential. Educational services around the world have increasingly become more “globalized” and students move across boundaries and often great distances in order to get the right kind of service in terms of quality and price. With increased globalization the English language has assumed become the main language of instruction. Its predominant role in exporting educational services has spurred universities to offer teaching services in English to overseas students and thus avail them of this growing global market. In order to realize its potential for exporting higher educational services Jerusalem must do the same.

חיבור זה בוחן את עמדתם של מקבלי ההחלטות בעיריית אשדוד כלפי שיתוף הקהל בקבלת החלטות בענייני תרבות בעיר, לאור העובדה כי מודלים של דמוקרטיה השתתפותית הופעלו במקומות שונים בארץ ובעולם. הפעלת מודל של דמוקרטיה השתתפותית מגביר באופן ניכר את מעורבותו של האזרח בתהליך הדמוקרטי, לתועלתו. חשוב ליצור מנגנון מעשי שיאפשר את מימוש רצונם וצרכיהם של אזרחים, על ידי מיצוי יכולתם להשפיע או אף לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות בקרב המנהל הציבורי.
הבחירה באשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל, אינה מקרית בעוד גלי העלייה הרבים המרכיבים את תושביה יוצרים ניגוד ממשי בצורכי התרבות בה.

חיוב אישי ברשויות המקומיות הפך בשנים האחרונות לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי שלטון מקומי-שלטון מרכזי בישראל, ובשיח הציבורי העוסק בהשרשת נורמות של מינהל תקין במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט. פרסום זה בא לשמש בסיס לדיון מושכל בנושא.

המחקר בוחן את התפלגות נטל הארנונה למגורים בישראל באמצעות ניתוח סקר הוצאות משק הבית בין השנים 2005-1997. כיוון המחקר החדש מאפשר לזהות את יתרונות השיטה הקיימת כמו גם את נקודות התורפה בה, כדי להעלות הצעות ייעול למנגנון הקיים.