אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לנו להעניק לך את החוויה הטובה ביותר כשאתה מבקר באתר שלנו. על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות אלו.
העיר הינה מקום דינמי המאופיין בתנועות אנושיות, חברתיות, תרבותיות ועסקיות, שבמסגרתן מרחבים עירוניים ננטשים ומושמשים מחדש בהתאם להסדרים שונים הנעים בין פלישות למטרות מגורים, לבין פעילות ממוסדת היוצרת חיבורים בין קבוצות עצמאיות וקהילות המורכבות מאנשי רוח, תרבות, יוצרים ופעילים חברתיים לבין מרחבים פנויים. מחקר זה סוקר את תופעת השימוש העצמאי במרחבים עירוניים ריקים בתל אביב, בחיפה ובירושלים. הוא בוחן חיבורים דומים בווינה, אוסטריה, כדוגמה מוקדמת להסדרת פעילות עצמאית במרחבים שאינם בשימוש. חיבורים אלו נתגלו כחשובים מעצם יכולתם להחזיר לשימוש מרחבים שננטשו והוזנחו במרחב העירוני בטווח זמן קצר וללא צורך בתהליך סטטוטורי ארוך טווח. עם זאת, מיחזורם והכלתם מחדש של אותם החללים באמצעות פעילות יצירתית עשויים להעלות קשיים שונים הנוגעים למודל הניהולי והכלכלי של מרחבים אלה, לתהליך היצירה של חברי הקבוצות, לחופש הפעולה שלהם וכן לקשריהם עם קהילות עירוניות שבסביבתן.
שותפויות מוניציפליות-פרטיות כוללות מימון, בנייה, תפעול ותחזוקת תשתיות צביריות באמצעות התקשרות PFI/BOT, ובנוסף לכך, חברות משותפות לרשות מקומית ולמגזר הפרטי ומינוף השקעות בשיתוף המגזר הפרטי באמצעות קרקעות העירייה. מניעים עיקריים להתקשרויות אלו הם יכולות פיתוח וניהול עדיפות של המגזר הפרטי, ניהול אינטגרטיבי של הפרויקט והתגברות על מגבלות תקציביות. מנגד, חסרונות ה PFI/BOT כוללים עלויות מימון ועלויות עסקה גבוהות, גלגול נטל תקציבי משמעותי לעתיד, אובדן גמישות וגלגול ההתחייבויות לשותף הציבורי בתנאי משבר המחקר הנוכחי בוחן אם ניתן לזהות מגמת נסיגה בהתקשרויות PPP ברשויות המקומיות בישראל ומעבר מהפרטה לרה-מוניציפליזציה. המחקר הסתמך על ראיונות פתוחים וחומרים כתובים נלווים ומראה שהתקשרויות BOT איבדו פופולריות ברשויות המקומיות, אך לא בגלל תמורה אידאולוגית או עלויות גבוהות יותר, אלא בגלל ריבית נמוכה מאוד שמבטלת את המניע המימוני ל BOT. בולטת האכזבה מהתקשרויות BOT בשני תחומים שנתפשו כבעלי פוטנציאל מבטיח: מתקני טיהור שפכים ושירותים חברתיים. עם זאת, התקשרויות BOT נותרו בארגז הכלים של הרשויות המקומיות בתחומים שונים והמחקר מצביע על "התבגרות" התחום ומעבר מדומיננטיות המניע המימוני למניעים מקצועיים להתקשרויות. בולט מינוף קרקעות העירייה במסגרת התקשרויות BOT, המשלבות מתקן ציבורי ומוקד רווח עסקי, על קרקע העירייה. קיימת מחלוקת בסוגיית הקמתן של חברות בת משותפות לרשות מקומית ולחברה פרטית. רשויות מקומיות מגלות עניין בהן, אך הרגולטור הממשלתי נוטה לשלול אותן. נדרשת הערכה מחדש של המדיניות הרגולטורית על התחום, בכיוון שאינו מסתייג מראש מהתקשרויות כאלו, אך גם שאינו מנתב רשויות מקומיות לשיטת ה-BOT כאשר אין זו השיטה המועדפת עליהן. מחקר זה נתמך על ידי מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות.
שטחים פרטיים פתוחים )שפ"פים( סובלים מהזנחה ותת-שימוש, משום שוועדי בתים מתקשים להתמודד עם תחזוקתם, בפרט כשהם משתייכים ליותר מבית משותף אחד. מחקרים רבים נוטים לעסוק בפתרונות ניהוליים וארגוניים פרטיים לבעיות ציבוריות, אך מחקר זה של סוגיית השפ"פים מבקש לבחון מתן מענה ציבורי לבעיה פרטית כביכול ומנתח את המענה המגוון לאתגר זה בשלוש ערים: ירושלים, מודיעין ומעלה אדומים. ההתערבויות המרכזיות במודיעין ובמעלה אדומים נסמכות בעיקרן על הגישה הניהולית: מתן פתרונות טיפול טכניים המופעלים על ידי עובדי עירייה, בהם ניהול עירוני הממומן על ידי תושבים, טיפול ומימון מלא על ידי העירייה וטיפול בנושאים נקודתיים המצריכים מומחיות או עלולים להיות סכנה לציבור. בירושלים, כתוצאה מגודלה וממורכבותה הרבה הייתה הסתמכות משמעותית על הגישה הקהילתית, הרואה בתושבים את האחראים על השטח ושואפת לסייע להם לממש את בעלותם, ופתרונות ניהוליים היו רק בשולי הפעילות העירונית. גישה נוספת, תכנונית, מבקשת למצוא פתרונות רישומיים או סטטוטוריים ארוכי-טווח להסדרת השטח, בהם הרחבות בנייה, רישום מחודש או שינוי ייעוד וקידום תוכניות התחדשות עירונית על גבי השפ"פים, אך עד כה לא יושמה במידה משמעותית. המחקר מצביע על כך שרשות מקומית מעורבת ופעילה מסוגלת להציע לתושבים פתרונות גם בסוגיות שאינן בתחום אחריותה הרשמי, ולהתמודד עם תוצרי תכנון בעיתיים. כמו כן, אתגר תחזוקת תוצרי התכנון צריך להוות חלק אינטגרלי בתהליך התכנון, בהיותו נוגע ללב ליבת המקצוע ובהיותו עשוי להבטיח את הצלחת התוצר התכנוני לאורך זמן.
טיב ההִקָּשְׁרוּת של אנשים לסביבת מגוריהם משפיע על חייהם, על שכונתם ועל עירם. מחקר זה בחן היקשרות תושבים לשכונת מגוריהם ולעירם בשכונות בעלות רקע חברתי מגוון בתל-אביב-יפו, שכונתיות. המחקר מראה Facebook באמצעות ריאיון תושבים בחמש שכונות וניתוח ארבע קבוצות כי על אף מגמות הגלובליזציה, השכונה והעיר נותרו משמעותיים ונחוצים לבני האדם. שכונות בעלות רקע חברתי נמוך הן מושא להיקשרות רגשית המאופיינת בזהות מקומית גבוהה, ושכונות בעלות רקע חברתי גבוה הן מושא להיקשרות פונקציונלית המאופיינת באמון גבוה במקום. נרטיבים ייחודיים של כל שכונה יכולים לייצר אמון גם בשכונות מוחלשות וזהות בחזקות. תחושות דחיקה והדרה יכולות להוביל לאובדן אמון במקום, לאו דווקא כתוצאה של הגירת קבוצות קצה המאיימות על אופי השכונה, אלא גם כתוצאה של 'איום העשירים', שיכול לגרום לאובדן תחושת הזהות בשכונות מוחלשות וחזקות כאחת. בקנה המידה העירוני, נמצאה בין המרואיינים אחידות, המתאפיינת ברמה גבוהה של היקשרות, שנתמכת על ידי האתוס התל-אביבי.
