2000

בן-אליא נחום. "קופות התכנון": הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.

מחקר זה עוסק בקשר שבין התקציב של הרשויות המקומיות לפעולות התכנון והפיתוח בתחומיהן. על מנת להגדיל את ההכנסות החד פעמיות (היטל השבחה ואגרות פיתוח) ואת ההכנסות השוטפות מארנונה, עודדו הרשויות המקומיות את הפיתוח ולו רק מטעמים פיסקליים. להפיכת התכנון והפיתוח למוף פיסקלי יש השלכות על מערכת התכנון המקומית, המחוזית והארצית ואלה מתקשות לעמוד בפני לחצים המונעים על-ידי השיקולים הפיסקליים של הרשויות המקומוית.

ד"ר בן אליא מציע לבחון דרכים שיצמצמו את ההשפעה של קשר זה בין תכנון ופיתוח ברשויות המקומיות לבין דרכיהן ושיקוליהן הפיסקליים. ניתוק קשר זה ימומש אם תימצא תשובה פיסקלית לצרכים הכספיים של הרשויות המקומיות.

Levine J, Garb Y.

Evaluating the Promise and Hazards of Congestion Pricing Proposals: an Access Centered Approach - with special reference to the proposed pilot project at the entrance to Tel Aviv

. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2000.

This paper gives decision makers a framework for assessing proposed implementations of congestion pricing, a transport policy increasingly under consideration internationally and in Israel. Using overall urban accessibility as a touchstone, this framework helps evaluate the potentials and hazards of a given implementation, including its impacts on land use and social equity. The paper applies this framework to analyze the High Occupancy Toll (HOT) variant of congestion pricing, and to assess and suggest improvements to the proposed HOT implementation at the southern entrance of Tel Aviv. The paper was presented as an invited lecture to the Israeli Society for Transport Research on July 6, 2000.

בן-אליא נחום.

אזרוח החינוך בישראל: דה-רגולציה, דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.

במחקר זה בוחן ד"ר נחום בן-אליא חלופות להבניה מחודשת של מערכת החינוך, כפי שעלו בארצות מספר. מבין חלופות אלה מציע ד"ר בן-אליא את חלופת האזרוח של מוסדות החינוך, בה ניתן לבית-הספר מעמד אוטונומי, ללא זיקה מינהלית ותקציבית מחייבת לשלטון המקומי.

גונן עמירם. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.

במסגרת תכנית המחקרים על "דת חברה ומדינה" המתנהלת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות סקר פרופ’ עמירם גונן את תהליכי המעבר מעולם הישיבות למעגל העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בסקירה נמצא כי תקופת הלימודים התורניים המלאים בישיבה או בכולל היא קצובה – הגברים החסידים ממעטים בה, הגברים הליטאים מאריכים קמעה. אך בשתי הקבוצות מתקיים שיעור גבוה של השתתפות במעגל העבודה, שלא כמו בישראל, בה מתקיים הסדר דחיית הגיוס לצבא כל עוד גבר צעיר הוא בגדר "תורתו אומנותו", קרי עוסק בלימודים תורניים מלאים. הסקירה בוחנת מסלולים של כניסה למעגל העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בשנים האחרונות גוברת הנהייה אחר מקצועות המחשב בקרב אוכלוסייה זו. הדבר בא לידי ביטוי בהקמת מכונים להכשרה מקצועית בתחומים אלה. פרופ’ גונן מעלה שורה של לקחים לישראל על בסיס המצב השורר בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק.

 

As part of the Floersheimer Institute’s ongoing program of studies on religion, society, and state, Prof. Amiram Gonen surveyed the processes of transition from the world of yeshivas (rabbinical seminaries) to the labor market among the Haredi (also known as ultra-Orthodox) population in the New York area. The survey found that men in both cultural groups that make up the Haredi population – Hasidic and Lithuanian – devote fixed periods of time to full-time religious study in yeshiva or kolel (a yeshiva for married men): Hasidic men for a brief period and Lithuanian men for slightly longer. Both groups, however evince a high labor-force participation rate, unlike the situation in Israel, where young men are draft-deferred as long as they are defined as “professional religious scholars”, i.e., as long as they engage in full-time religious study. The survey examines the various routes along which Haredi men in the New York area make their way to the labor market. In recent years growing numbers of Haredi men have been gravitating to computer occupations, as manifested in the establishment of vocational-training institutes in these fields. Finally, Prof. Gonen presents a series of lessons for Israel on the basis of the situation among the Haredi men in the New York area.

פלזנשטיין דניאל.

יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי: הקאזינו בטאבה והעיר אילת

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.

מחקר זה בוחן כמה מהשלכותיהם של הסדרי הגבולות הפתוחים הנרקמים בין ישראל לשכנותיה. עוד נבחנים דפוסי הפיתוח הכלכלי המקומי שמעודדים הסדרים אלה ונאמד המחיר שיש לשלם עבור גבולות שהם פתוחים חלקית. כניתוח מקרה, נבחנים פיתוח התיירות וההימורים בגבול ישראל-מצרים. דוגמה זו מציגה מצב של גבולות פתוחים עם שווקים סגורים וזרימות חד-כווניות מישראל למצרים, ללא זרימות הדדיות בכוון השני. עוד נטען כי מודל זה של יחסים חוצי גבולות מטיל עלויות כבדות על ישראל.
במחקר מוצגים אומדנים ראשונים של העלויות והתועלות הנובעות מתנועת ישראלים לצורך תיירות והימורים אל מעבר לגבול, לטאבה. לאחר מכן, נבחנים מודלים חלופיים של פיתוח ותסריטים תחרותיים יותר, כאשר אילת מפתחת אתרי הימורים על מנת להתחרות עם טאבה. מוצגות סימולציות של תסריטים וחלופות אלה. גם במקרים אלה, האומדנים מראים כי העלויות לאילת של מצב זה ישארו גבוהות. בין השאר,מוצעים כמה אומדנים מספריים של העלויות החברתיות הנובעות מפיתוח כלכלי מקומי המבוסס על הימורים. התוצאות מצביעות על עלויות חברתיות כבדות הנובעות ממצב של גבולות פתוחים ושווקים סגורים.
ההשלכות המדיניות של יחסים חוצי גבולות אלה נבדקות וכן נדונות משמעויותיהן ליחסים דומים עם ישויות שכנות אחרות, כמו הרשות הפלסטינית. להלן כמה קווי מדיניות מנחים לפיתוח יחסים אלה:
1. המחיר הכלכלי המתחייב ממצב של גבולות פתוחים: הרצון הפוליטי לשמר מצב של גבולות פתוחים גורר לפעמים עלויות חברתיות אך הוא מלווה בתקווה שבעתיד היחסים חוצי גבולות יתפתחו להדדיים. במקרה זה,ההחלטה על גובה המחיר היא החלטה פוליטית.
2. הקשר הכלכלי הרצוי בין ישראל לשכנותיה האחרות: למשל, הקשר בין ישראל לרשות הפלסטינית סביב קזינו 'אואזיס' ביריחו הוא בעל מאפיינים דומים לאלה של אילת-טאבה (קשר חזק וחד-כיווני). קשר מסוג זה אפשרי רק כאשר קיימת סביבה רגולטיבית, המונעת יצירת שוק תחרותי. אם יקום שוק תחרותי (פיתוח בתי קזינו בים המלח או בתל אביב למשל), יופר שווי המשקל הרופף הקיים היום בין 'שותפי הסחר' משני עברי הגבול.
3. בהנחה שניתן לקיים למעשה שיתוף פעולה חוצה גבולות בדרך כלשהי, דרושה החלטה על מדיניות של הסדרים פוליטיים ומינהליים נאותים, שיוכלו לקדם ולממש שיתוף פעולה. נושא זה שונה מאד מזה של שיתוף פעולה בין רשויות עירוניות או מקומיות, שייסודו ביעילות כלכלית, ולא בריבונות ובסממניה.
בהתחשב בשיקולים אלה, המחקר מציע שהסדר מוסדי בעל סיכויי הצלחה יתבסס על עידודו של אשכול או מכלול (cluster) של מיזמים כלכליים משני עבריו של גבול פתוח. באשר לפיתוח בתי קזינו ויחסים חוצי גבולות בין ישראל והרשות הפלסטינית, מדובר בעידוד להקמת תשלובת בילוי שתשלים את שירותי ההימורים ברשות הפלסטינית, במקום לפתח אתרים דומים ומתחרים. בדרך זו יתפתח אשכול של אטרקציות בתחומי הבילוי, התיירות וההימורים וייווצרו יתרונות לגודל ששום צד לא יוכל ליצור בכוחות עצמו בלבד.