check
יחסי דת, חברה ומדינה | מחקרי פלורסהיימר

יחסי דת, חברה ומדינה

The Cultural Tension within Jerusalem's Jewish Population
Hasson S, Gonen A. The Cultural Tension within Jerusalem's Jewish Population. 1997 .

 

The cultural tension within the Jewish population in Jerusalem manifests itself in many sectors of the urban public space. The main dilemma is one of conflict between the various practices on the Sabbath and holy days. In the eye of the storm is the issue of public transportation on the Sabbath and holy days, particularly in main thoroughfares. The secular population demands the free flow of traffic; the ultra-orthodox on the other hand aspires to halt it altogether. Secular residents play an active role in keeping restaurants and places of entertainment open on the Sabbath and holy days, particularly in those neighborhoods that do not have a large concentration of ultra-orthodox population, who strives to close them.  The tension is manifested in the attempt by each side to expand its political clout on the municipal level, and each side’s aspirations to rise to decision-making positions and control over public funds. The influence of the ultra-orthodox sector is proportional to its growing numbers in Jerusalem’s population, exacerbating the competition and the tension. This is very evident in the correlation between the municipal council’s political clout and its ability to tip the scales on issues relating to practices in the city’s public space. The growth rate in the ultra-orthodox sector results in the sprawl of its residential areas to other neighborhoods and to burgeoning of local cultural tensions elsewhere.

 

שלהב יוסף. מנהל וממשל בעיר חרדית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1997.

במכון פלורסהיימר מתקיימת תכנית מחקרים על דת, חברה ומדינה בישראל. תשומת לב מיוחדת בתכנית זאת מוקדשת לקהילה החרדית. קהילה זו נוטה להתקבץ באזורים מובחנים שבהם התרבות החרדית דומיננטית. ההתעצמות הפוליטית של הקהילה החרדית מפקידה אותה על מוסדות שונים ובהם גם רשויות מקומיות.
שלטון חרדי מציב שתי בעיות עיקריות, שבהן דן המחקר הנוכחי: (א) כיצד מתמודדת הקהילה החרדית עם הנטל הכרוך בניהול מערכת עירונית? (ב) כיצד מתייחס שלטון חרדי לקבוצות לא-חרדיות שבתחום שיפוטו ואחריותו? מכיון שתופעת השלטון המקומי החרדי מתרחבת בישראל, נודעת לשאלות אלו חשיבות רבה להבנת עתיד יחסי דת, חברה ומדינה.

חסון שלמה. המאבק על צביונה התרבותי של ירושלים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1996.

השאלה העומדת במרכז המחקר היא מה תהיה דמותה התרבותית של ירושלים בעתיד: האם תהיה זו עיר הטרוגנית שחילוניים וחרדים חיים בה במשותף תוך הפגנת סובלנות והתחשבות הדדית, או שתהיה זו עיר מונוליתית, שבה תרבות אחת שולטת בכיפה?

החלק הראשון של המחקר מתאר את הקונפליקטים בין חרדים לחילוניים על אופי המרחב הציבורי. החלק השני מציג את האסטרטגיות שנקטו שני הצדדים. החלק השלישי מתאר את התוצאות וההסדרים שנוצרו בעקבות המאבקים. החלק הרביעי מציג מספר תסריטים שעניינם היחסים בין שתי הקבוצות וצביונה התרבותי של העיר בעתיד. החלק החמישי מעלה הצעות מספר לגבי מערכת היחסים בין חילוניים לחרדים בעיר.

דון-יחיא אליעזר.

הפוליטיקה של ההסדרה: יישוב סכסוכים בנושאי דת בישראל

. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1996.

המחקר בוחן את היחסים בין דת למדינה ברמה הארצית ובין דת וחברה ברמה העירונית. המחקר ברמה הארצית מברר סוגיות הקשורות במחלוקות בנושאים של זהות יהודית, דיני אישות, פלורליזם דתי ובהסדרים שנוצרו לאורך זמן בתחומים אלה. המחקר ברמה העירונית, שבמרכזו ירושלים ובני ברק, עוסק במאבקים על אזורי מגורים, על כללי התנהגות ברשו הציבור ועל השליטה במערכת הפוליטית. טענתו המרכזית של פרסום זה הוא שמודל של הסדרה הוא המפת להצלחתה של המערכת הפוליטית בישראל להתגבר על הניגודים העמוקים בתחום הדתי ולשמור על אחדותה, יציבות ואופייה הדמוקרטי.

נויברגר בנימין. דת ודמוקרטיה בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר ; 1996.

המחקר בוחן את היחסים בין דת למדינה ברמה הארצית ובין דת לחברה ברמה העירונית. המחקר ברמה הארצית מברר סוגיות הקשורות למחלוקות בנושאים של זהות יהודית, דיני אישותו ופלורליזם דתי וכן בוחן את ההסדרים שנוצרו לאורך זמן בתחומים האלה. המחקר ברמה העירונית, שבמרכזו ירושלים ובני-ברק, עוסק במאבקים על אזורי מגורים, על כללי התנהגות ברשות הציבור ועל השליטה במערכות פוליטיות. המחקר שלפנינו בוחן יחסי דת ומדינה בכמה מדינות מערביות. על בסיס בחינה זו בודק המחקר באיזו מידה ההסדרים בנושא דת ומדינה בישראל תואמים את המקובל בדמוקרטיות מערביות.