יחסי דת, חברה ומדינה

זמברסקי לורה. השסע הדתי-חילוני בעיני המנהיגים ומעצבי דעת הקהל בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.Abstract

מחקר זה חושף מדרג של משתנים התורמים לשסע הדתי-חילוני כפי שהוא מצטייר בעיני מנהיגים ומעצבי דעת קהל בישראל. גורמי היסוד המגבירים את תחושת הניכור והניגוד שבין הציבור הדתי לזה החילוני הם פחד, אי-ביטחון גובר בתוך הקהילות, ירידה בתחושת השיתו והתעצמות ההתבדלות של צבורים זה מזה. גורמים אלה אינם בולטים על פני השטח באינטראקציה השוטפת שבין דתיים לחילונים, אולם הם הבסיס לשסע. ביטויים אלה טעונים ברגשות עזים השבים ומזינים את המתח הדתי-חילוני. ולבסוף, ישנם המשתנים החיצוניים המשפיעים גם הם על השסע בהווה: קשורת, מצבה הביטחוני של המדינה ובית המשפט הגבוה לצדק. אף שהם חיצוניים לשסע, גורמים אלה משפיעים, כל אחד בפני עצמו, על היחסים בין דתיים לחילונים.

חסון שלמה ed. יחסי דת חברה ומדינה: תסריטים לישראל. (חסון שלמה). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.Abstract

ספר זה מנסה לתאר באמצעות כמה תסריטים התפתחויות אפשריות ביחסי דת, חברה ומדינה בישראל התסריטים אינם מתכוונים לחזות את העתיד או להציע עתיד רצוי, אלא לעקוב אחר מגמות וכיווני התפתחות ולברר מה אפשר שיקרה. יצירה של תמונות עתיד אפשריות יכולה לסייע לציבור ולמקבלי ההחלטות להתמודד עם השאלה "מה יקרה אם". אחד הנושאים החשובים שהתסריטים עוסקים בהם הוא הגדרת זהות המדינה. השאלה היא באיזו מידה תעוצב זהות זו על ידי חקיקה דתית, או על ידי חקיקה המעמידה במרכזה את חרויות הפרט. שאלה מרכזית אחרת הנידונה בתסריטים היא מערכת ההקצאות של זכויות וחובות במדינת ישראל. השאלה היא מהו איזון נכון בין הקצאת זכויות וחובות בין קבוצות התרבות השונות, וכיצד מתפרשת הקצאה זו בעיני בני הקבוצות השונות. סוגיה נוספת – היחסים החברתיים בין קבוצות התרבות השונות – מעבירה את התסריטים מתחום החוק והמשפט, שהם מעניינן של רשויות המדינה, לתחום חיי היום יום של התושבים. דתיים, חרדים וחילונים חולקים מדי יום מרחבים ציבוריים שונים: הרחוב, השכונה והמרכז העירוני. האם ההבדלים התרבותיים מוליכים בהכרח לקונפליקט, או שניתן למצוא פשרות שיהיו מקובלות על קבוצות התרבות השונות? פיתוח תסריטים העוסקים בסוגיות אלו יכול להעשיר את הדיון הציבורי ולאפשר היערכות מבעוד זמן לקראת תמורות אפשריות.

הורוביץ נרי. "יהודים העירה בוערת": יהדות התורה בין בחירות 1999 לבחירות 2001. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2002.Abstract

מטרת המחקר היא לסקור את ההתפתחויות הפוליטיות והאלקטורליות בחברה החרדית בין הבחירות לכנסת ב-1999 לבין הבחירות לראשות הממשלה ב-2001. הפוליטיקה החרדית בכלל ומפלגת יהדות התורה המאוחדת בפרט כמעט ולא נחקרו. עובדה זו מפתיעה על רקע רציפות מוסדית גבוהה והמשכיות בדפוסי הפעולה נוכח סביבה משתנה.

המחקר מציב את הפוליטיקה החרדית ככזו המצויה בעומס גובר – תוצר של תהליכים פנימיים וחיצוניים. התהליכים הפנימיים הנובעים מאתגרים כלכליים הם תוצאה של משבר חברת הלומדים, ואילו התהליכים החיצוניים נוגעים למקומם של החרדים בסביבה הכלל חברתית.

בחירות 1999 נערכו בשיאו של מתח חילוני-דתי סביב אופייה של החברה הישראלית, לכאורה לקראת תום הסכסוך עם הפלסטינים. ואילו בחירות 2001 נערכו בשעה של התפרקות תהליך השלום והפיכתו לעימות אלים בין ישראל והפלסטינים. שינוי בסדר היום הקהה מעט את המתח בין החרדים לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית אולם הטלטלה שעברה החברה החרדית בשנים אלו לבטח תתן את רישומה בעתיד.

Hasson S. The Struggle for Hegemony in Jerusalem: Secular and Ultra-Orthodox Urban Politics. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2002.Abstract

This book reviews the struggle for hegemony in Jerusalem between secular and ultra-orthodox (haredi) Jews. It examines the democratic deficit in urban politics formed by the rise of the haredi minority to power, and proposes ways to rectify this deficit. The study addresses the following questions: What are the characteristics of the urban democratic deficit? How did the haredi minority become a leading political force in the city? What are the implications of the democratic deficit from the perspective of the various cultural groups? What can be done in view of the fact that the non-haredi population is not only under-represented but also feels threatened and prejudiced by urban politics initiated by the city council?

גונן עמירם. מהישיבה לעבודה: הניסיון האמריקני ולקחים לישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2000.Abstract

במסגרת תכנית המחקרים על "דת חברה ומדינה" המתנהלת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות סקר פרופ’ עמירם גונן את תהליכי המעבר מעולם הישיבות למעגל העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בסקירה נמצא כי תקופת הלימודים התורניים המלאים בישיבה או בכולל היא קצובה – הגברים החסידים ממעטים בה, הגברים הליטאים מאריכים קמעה. אך בשתי הקבוצות מתקיים שיעור גבוה של השתתפות במעגל העבודה, שלא כמו בישראל, בה מתקיים הסדר דחיית הגיוס לצבא כל עוד גבר צעיר הוא בגדר "תורתו אומנותו", קרי עוסק בלימודים תורניים מלאים. הסקירה בוחנת מסלולים של כניסה למעגל העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק. בשנים האחרונות גוברת הנהייה אחר מקצועות המחשב בקרב אוכלוסייה זו. הדבר בא לידי ביטוי בהקמת מכונים להכשרה מקצועית בתחומים אלה. פרופ’ גונן מעלה שורה של לקחים לישראל על בסיס המצב השורר בקרב האוכלוסייה החרדית באזור ניו-יורק.

 

As part of the Floersheimer Institute’s ongoing program of studies on religion, society, and state, Prof. Amiram Gonen surveyed the processes of transition from the world of yeshivas (rabbinical seminaries) to the labor market among the Haredi (also known as ultra-Orthodox) population in the New York area. The survey found that men in both cultural groups that make up the Haredi population – Hasidic and Lithuanian – devote fixed periods of time to full-time religious study in yeshiva or kolel (a yeshiva for married men): Hasidic men for a brief period and Lithuanian men for slightly longer. Both groups, however evince a high labor-force participation rate, unlike the situation in Israel, where young men are draft-deferred as long as they are defined as “professional religious scholars”, i.e., as long as they engage in full-time religious study. The survey examines the various routes along which Haredi men in the New York area make their way to the labor market. In recent years growing numbers of Haredi men have been gravitating to computer occupations, as manifested in the establishment of vocational-training institutes in these fields. Finally, Prof. Gonen presents a series of lessons for Israel on the basis of the situation among the Haredi men in the New York area.

שלהב יוסף. נייר עמדה: המבנה המנהלי של שלטון מקומי בערים חרדיות חדשות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.Abstract

בשנים האחרונות התרחבה התופעה של יישובים עירוניים הנתונים לממשל חרדי. נייר זה מציג את הבעיות העולות במחקרים האופייניות לרשויות מקומיות חרדיות ומציג שני אופני פעולה דרושים.

שטרית שמעון. בין שלוש רשויות: מאזן זכויות האזרח בענייני דת בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.Abstract

המחקר מנתח את מאזן ההגנה על זכויות האזרח בענייני דת. הוא מתייחס לשלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. מן הניתוח משתקפת תרומה חיובית של הרשות השופטת ותרומה חיובית פחות של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת.

חקיקת הכנסת צמצמה לרוב את זכויות האזרח בענייני דת, הן בחקיקה יזומה של הכנסת והן בתגובה לפסיקה של בתי המשפט. ואולם חל שינוי במגמה שלילית זו והוא ניכר בעיקר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו ב-1992, וכן בחוק הקבורה האזרחית החלופית, התשנ"ו-1996. הרשות המבצעת תרמה אף היא תרומה שלילית למאזן זכויות האזרח בענייני דת בתקופתן של רוב ממשלות ישראל. מבין שלוש הרשויות בולט בית המשפט העליון בתרומתו החיובית במשך שנים ארוכות לשיפור זכויות האזרח בענייני דת. פסיקתו היא תוצאה של תהליך חברתי, המשנה את דפוסי ההתנהגות הציבורית בתחומים שונים.

חרדים וחילונים בירושלים בעתיד: תסריטים ואסטרטגיות
חסון שלמה. חרדים וחילונים בירושלים בעתיד: תסריטים ואסטרטגיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.Abstract

אחת הסוגיות המרכזיות על סדר היום הפוליטי בירושלים היא עתיד היחסים בין חרדים לחילונים. השאלה היא מה תהיה דמותה העתידית של העיר. האם תתחולל בה מלחמת תרבות והעיר תדרדר מבחינה חברתית וכלכלית, או אולי תימצא דרך לחיים משותפים בין שני הצדדים תוך שמירה על המגוון הפלורליסטי של העיר. על מנת לתהות על סוגיות אלה מציג נייר זה ארבעה תסריטים לעיר ירושלים. כל תסריט מתאר מערכת שונה של יחסים בין שתי הקבוצות ובוחן את ההשפעות של יחסים אלה על החברה, הכלכלה, הפוליטיקה והמבנה העירוני. כל תסריט מושתת על מספר עקרונות: תפיסה כוללת המתייחסת למגוון היבטים רחב, מבנה לוגי שבו אירוע אחד נובע מאירוע אחר, חיבור בין חשיבה מדעית המזהה ומנתחת מגמות קיימות לבין פרשנות של מגמות אלה בראייה עתידנית.

התסריט הראשון, בירה זרה, מתאר את התעצמות המאבק בין שתי הקבוצות ואת התוצאות של תהליך זה. התסריט השני, ברוקלין בירושלים, מתאר את ירושלים כעיר חרדית מבוססת מבחינה כלכלית. התסריט השלישי, בירה רב-תרבותית, מציג עיר שבה נמצאה דרך לחיים משותפים. התסריט הרביעי, בלפסט בירושלים, מסתיים במיתון המאבק בין שתי הקבוצות בשל התגברות המתח בין ערבים ליהודים בעיר.

ארבעת התסריטים אינם אמורים לחזות את העתיד, אלא לגרות את החשיבה על ידי אפשרויות שונות של עתיד. אפשרויות אלה מעשירות את החשיבה על ידי יצירת "זיכרונות עתיד". הן מחייבות את קובעי המדיניות ואת תושבי העיר לתת את הדעת על מצבים שבדרך כלל איננו מעלים על הדעת בשל הנטייה לחשוב כי מה שהיה הוא שיהיה. אולם המציאות מלמדת אותנו כי ההיסטוריה רצופה התפתחויות ומפנים דרמטיים שאותם לא שיערנו מראש, ואנו נתפסים תדיר בלתי מוכנים לקראתם. החשיבה על העתיד באמצעות תסריטים מאפשרת הרחבת המפה המנטלית על ידי הכללת אפשרויות בלתי צפויות. גם אם האפשרויות המדווחות בתסריטים לא תתגשמנה עצם הרחבת המפה המנטלית מאפשר התמודדות טובה יותר עם ההפתעות שצופן בחובו העתיד.

כמחבר התסריטים אשמח לשמוע תגובות והצעות לתסריטים חלופיים.

דחיית הגיוס של בחורי ישיבות: הצעת מדיניות
אילן שחר. דחיית הגיוס של בחורי ישיבות: הצעת מדיניות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1999.Abstract

עיקרי המדיניות המוצעת

הציפייה שהגברים החרדים יישאו בחלק שווה בעול השירות הצבאי או לפחות בשירות לאומי היא ללא ספק נכונה וצודקת, אבל אינה מעשית. גיוס בכפייה עלול לגרום לקרע חברתי ולמרי אזרחי שהחברה הישראלית אינה יכולה להרשות לעצמה. גם הוועדה שהקים ראש הממשלה, אהוד ברק, בראשות השופט העליון בדימוס, צבי טל, לדיון בבעיית גיוס בחורי הישיבות לא הוסמכה לבטל את הסדר דחיית השירות. להפך, הוטל עליה לגבש הצעת חוק שתאפשר את המשך הפעלתו. לכן יש להסתפק בשלב זה בשאיפה להשגת שתי מטרות מעשיות יותר:

  • שילוב שיעור משמעותי של הגברים החרדים בשוק העבודה
  • הפסקת המצב שבו הישיבות משמשות מקלט לאלפי בחורים חרדים שאינם לומדים וגיוס כל הנושרים מהישיבות לשירות צבאי.

כדי להשיג שתי מטרות אלה יש ליצור מגוון של מסלולים שיובילו מהישיבה דרך הצבא או השירות הלאומי (ובגיל מתקדם יותר בלעדיהם) לשוק העבודה. חבילת הצעדים והמסלולים המפורטת בהצעת מדיניות זו מדגישה את הורדת גיל הפטור המלא משירות צבאי ל-24 ואת הנהגת שירות לאומי לגברים. הורדת גיל הפטור מוצעת, אמנם בהסכם הקואליציוני, אך ההסכם מתנה את הפטור בהכשרה צבאית מינימלית. כדי שהורדת גיל הפטור תהיה אפקטיבית ותאפשר שילוב של אלפי בני ישיבות בשוק העבודה יש להימנע מהצבת כל תנאי שהוא, במילים אחרות, יש לשלול מבני הישיבות (וממילא גם מגברים אחרים) את הזכות להתגייס מעל גיל 24.

צעדים מוצעים נוספים:

  1. הקמת יחידות חרדיות בנוסף לנח"ל החרדי והשגת תמיכת גדולי התורה בגיוס הנושרים מהישיבות ליחידות אלו כתנאי להסדר הכולל של הבעיה.
  2. הנהגת מסלול שירות לבני 20 ומעלה שישלב שירות צבאי עם הכשרה מקצועית, שאותה יממן משרד העבודה והרווחה. 
מערכת החינוך החרדי בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה
שיפר ורדה. מערכת החינוך החרדי בישראל: תקצוב, פיקוח ובקרה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 1998.Abstract

המחקר של ורדה שיפר עוסק בארבעה נושאים עיקריים. ראשית הוא בוחן את מוסדות החינוך של האוכלוסייה החרדית ואת הגידול שחל במספר תלמידיה לאורך זמן. שנית, הוא מתחקה אחר מקורות המימון של מערכת החינוך החרדי. שלישית, הוא בודק את הפיקוח והבקרה בחינוך החרדי, ולבסוף, הוא מנתח את הזיקות של מערכת החינוך החרדי למערכת החינוך הכללית ואל חוקי החינוך.

ממצאי המחקר מראים שהחינוך החרדי נמצא בתהליך התרחבות ופריחה ושמערכת החינוך החרדי לא רק שאינה מקופחת אלא שבתחומים מסוימים היא אף מופלית לטובה בהשוואה למערכת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.

אשר לפיקוח על מערכת החינוך החרדי, מתברר כי לא נעשה כל ניסיון אמיתי ליישם את חוק החינוך, הכולל תוכנית יסוד של לימודים כלליים. באורח זה ויתרה המדינה על זכותה ליצור קשר בין מימון מערכת החינוך לבין עמידת האוכלוסייה הממומנת בדרישות החוק.

המחברת אינה מערערת על זכויות של האוכלוסייה החרדית להנחיל לבניה את ערכיה ומורשתה, אולם היא מבקרת את התעלמות החינוך החרדי מתכנים ממלכתיים בתחום החינוך. לדעת שיפר יש בהתעלמות זאת משום פגיעה ביסודות הדמוקרטיה והיא עלולה להוביל לפיצול ולפלגנות. לאור זאת מציעה המחברת לשוב ולבחון את גבולות האוטונומיה של האוכלוסייה החרדית בתחום החינוך.