חולשתן התקציבית של רשויות מקומיות ערביות וקיפוחן של הרשויות הערביות בהקצאת מענקים ממשלתיים הן סוגיות החוזרות ועולות על הפרק בתכיפות רבה. דומה כי ראשי רשויות מקומיות ערביות הם מן המבקרים הקבועים במתחם ההפגנות שמול משרד ראש הממשלה בירושלים. ראשי הרשויות הערביות טוענים לקיפוח מתמשך בהקצאת מענקי הממשלה ולאי התחשבות מספקת בחולשתם החברתית-כלכלית של תושביהן. מנגד נשמעות טענות לפיהן סובלות רשויות מקומיות ערביות מניהול לקוי ומחוסר יעילות בגביית מסים מקומיים. גודלה הקטן של האוכלוסייה ברוב הרשויות הערביות ומיעוט פעילות עסקית ותעשייתית המשלמת מסים מקומיים גבוהים פוגעים גם הם בחוסנן התקציבי ובסיכוייהן להשתחרר מתלות גוברת במענקי המדינה.

מטרת סקירה זו היא להציג נתונים הממחישים באיזו מידה קיימים פערים בחוסן התקציבי בין רשויות מקומיות יהודיות לערביות, עד כמה נובעת חולשת הרשויות הערביות ממיעוט הכנסות ממקורות עצמיים או מהקצאה נמוכה של מענקים ממשלתיים, והאם מצטמצם הפער בין הרשויות הערביות ליהודיות? תחילה מוצגים ממצאים לכל הרשויות המקומיות הערביות בהשוואה לכל העיריות והמועצות המקומיות היהודיות, מתוך ניתוח מקיף שעסק בפערים; בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בין השנים 1972 ל-1996 (ראה: רזין 1998; 1999). כמו כן מוצגים נתונים מעודכנים לשנת 1998 על הקצאת המענק הכללי לרשויות המקומיות, במונחים לנפש. בהמשך מוצגים מדדים כספיים של שש ערים ערביות שמנו בשנת 1998 בין20,000 ל-33,000 תושבים ושל מדגם עיריות יהודיות בגודל דומה. מדדים אלה, לשנים1995 ו-1998, באים להראות האם חלו בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במשק הכספי של הרשויות הערביות, בהשוואה לרשויות יהודיות.

במסגרת תכנית המחקרים של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על ממשל ופיתוח מקומי בחן פרופ' ערן רזין את הפערים התקציביים בין רשויות גדולות לקטנות על מנת לבחון את השאלה המעסיקה את קובעי המדיניות: האם רשויות מקומיות קטנות מהוות נטל על הקופה הציבורית? המחקר הנוכחי כולל ניתוח מקיף של מדדים כספיים הנוגעים רובם לשנת 1996. הממצאים של המחקר מאמתים ומחזקים את הטענה לפיה רבות מן הרשויות המקומיות הקטנות סובלות מחולשה תקציבית ומהוות נטל על תקציב המדינה. ככלל, ככל שהתושב מתגורר ברשות מקומית קטנה יותר כך גדלה עלותו לקופת המדינה, לפחות בכל הנוגע להקצאת המענקים הממשלתיים. חולשתן של הרשויות המקומיות הקטנות נובעת בעיקר מהיעדר יתרונות לגודל האוכלוסייה בהפעלת שירותים שונים. פרופ' רזין ממליץ לפעול בדרכים שונות לצמצום מספר הרשויות המקומיות הקטנות.

סקירה זו עוסקת בקשר שבין ארגון מערכת השלטון המקומי במטרופולין לבין הפיתוח המקומי. הסקירה מציגה את הדוגמה הייחודית של שלטון מטרופוליני באינדיאנפוליס ודנה בכדאיות הקמתן של רשויות מטרופוליניות דומות בישראל. המלצות הסקירה מדגישות את תרומתן האפשרית של רפורמות כאלו לתחרותיות של מטרופולין באר שבע ולמרחב ירושלים על מאפייניו ובעיותיו הייחודיות.

מחקר זה ממשיך שורת מחקרים שנערכו במכון פלורסהיימר ושעסקו בכיוונים לרפורמה במפת הרשויות המקומיות ובמימונן. המחקר מזהה גורמים שהשפיעו על חוסנן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל ואת השפעתם של שינויים שבוצעו במימון הרשויות המקומיות על הפערים בין הרשויות המקומיות. ההמלצות העיקריות הנובעות ממחקר זה כוללות הצעות לצמצום מספרן של הרשויות המקומיות הקטנות ולצמצום הפער בין רשויות מקומיות ערביות לרשויות יהודיות, זאת במטרה להפוך את מערכת השלטון המקומי ליעילה ושוויונית יותר.

בסקירה זו מוצעים צעדים לבלימת מגמת הפרבור המפוזר (urban sprawl), המאפיינת את הפיתוח המרחבי בישראל בשנים האחרונות. מגמה זו משתקפת בשתיים מהבעיות המרכזיות  שעמן מתמודדת כיום מערכת התכנון הפיזי: הלחצים לכרסום מואץ בשטחים פתוחים והלחצים  לפיתוח-יתר של אזורי תעשייה ותעסוקה רבים מדי וקטנים מדי. הטענה המרכזית היא שלא  ניתן לבלום לחצים אלה באמצעות מערכת התכנון הפיזי הסטטוטורי לבדה, או בעזרת הצעות  לרפורמה מקיפה במפת הרשויות המקומיות. דרך אפקטיבית וישימה יותר להשפיע על כיווני הפיתוח של שימושי קרקע עסקיים ולסייע לשימור שטחים פתוחים היא לשנות את "כללי  המשחק" בזירה שבה מתחרות רשויות מקומיות על פיתוח כלכלי ועל משאבים.

סקירה זו עוסקת בשינויים שהתחוללו בשנים האחרונות במאפייני תהליך ההתפשטות המרחבית של מטרופולין תל אביב ובהשלכותיהם של שינויים אלה על ארגון השלטון המקומי בשולים העירוניים-כפריים אליהם מתפשט המטרופולין.
"חזית ההתפשטות" של מטרופולין תל אביב הגיעה בשנות התשעים לאזורים המצויים בתחום שיפוטן של מועצות אזוריות הנתונות בשליטתם של קיבוצים ומושבים. צורות ישוב אלו לא היו פתוחות בעבר לצמיחה ולעיור והיה להם תפקיד מרכזי בבלימת לחצי העיור בשולים העירוניים-כפריים של המטרופולין. אולם, תמורות פוליטיות-אידאולוגיות וכלכליות הביאו לתפנית בדפוסי הפיתוח בשולים העירוניים-כפריים; תפנית שנחשפה במלואה בשנות התשעים, בעקבות גל העליה והצמיחה הדמוגרפית והכלכלית המחודשת.

מטרופולין תל-אביב וסביבותיה מהוות את הליבה של מדינת ישראל. מערכת כלכלית זו היא המוקד לקשריה של המדינה עם המערכות הכלכליות הבינלאומיות, על כן תפקוד יעיל של מטרופולין תל-אביב חשוב לחוסנה הכלכלי של המדינה. מערך השלטון המקומי במטרופולין תל-אביב עוצב בעיקר בשנים שקדמו לקום המדינה ועד שנות החמישים. כיום יש צורך להתאים את מערך השלטון המקומי במטרופולין תל-אביב לתנאים ולצרכים העכשוויים. ארגון השלטון המקומי באזורים מטרופוליניים התלבט בין שתי חלופות בסיסיות: שלטון מקומי מפוצל בין רשויות מקומיות רבות, המתחרות זו בזו, או הקמת עיריות מטרופוליניות גדולות, על בסיס תכנון רציונלי כוללני. הניסיון הבינלאומי מלמד, שאין פתרון אופטימלי חד-משמעי לבעיית הארגון של השלטון המקומי באזורים מטרופוליניים. בעקבות הכרת הידע התאורטי והאמפירי הרב, נוטות המלצות המדיניות של ד"ר ערן רזין לעבר שיתוף פעולה בין הרשויות הרבות הנכללות בליבת ישראל, כאשר הרעיון המוכר של יצירת עיריית-גג למטרופולין או דרג ביניים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי, אינם זוכים להמלצה ולתמיכה נרחבת.

שיוכם המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה ודפוסי מעורבותן של הרשויות המקומיות בפיתוחם

ובניהולם של מרכזים אלה הנם סוגיות מדיניות בעלות חשיבות גוברת, הן במסגרת העיסוק בפיתוחם

ובתפעולם של מרכזי תעשייה ותעסוקה והן במסגרת הטיפול בבקשות ולחצים לשינוי מפת השלטון

המקומי.

המחלוקות על השיוך המוניציפלי נובעות משני גורמים עיקריים: הרשויות המקומיות נעשות יותר עצמאיות מבחינת המימון מאשר בעבר, והן תרות על כן ביתר שאת אחר מקורות מיסוי על עסקים בתחומי שיפוטן. שחיקת בסיס כוחן הפוליטי, הכלכלי והאידאולוגי של המועצות האזוריות, שרוב מרכזי התעשייה והתעסוקה הבין-יישוביים מוקמים בתחומיהן, והתחזקותן של רשויות מקומיות עירוניות הובילו להתגברות הלחצים של האחרונות לספח אליהן שטחים לפיתוח תעשייה ותעסוקה ממועצות אזוריות שכנות.

לסקירה הנוכחית שתי מטרות. האחת הינה להציג את מגוון החלופות הנוגעות לשיוך המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה - הן חלופות הנשענות על מערך הרשויות המקומיות הקיים והן חלופות הכרוכות ברפורמה מקיפה יותר בארגון השלטון המקומי ובמימונו. מטרה שניה הינה לבחון את יתרונותיהן ואת חסרונותיהן של החלופות לאור שורת שיקולים, ולהעריך באופן ראשוני את כדאיות יישומן כפתרונות לסכסוכים סביב שיוכם המוניציפלי של מרכזי תעשייה ותעסוקה.