אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לנו להעניק לך את החוויה הטובה ביותר כשאתה מבקר באתר שלנו. על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות אלו.
שותפויות מוניציפליות-פרטיות כוללות מימון, בנייה, תפעול ותחזוקת תשתיות צביריות באמצעות התקשרות PFI/BOT, ובנוסף לכך, חברות משותפות לרשות מקומית ולמגזר הפרטי ומינוף השקעות בשיתוף המגזר הפרטי באמצעות קרקעות העירייה. מניעים עיקריים להתקשרויות אלו הם יכולות פיתוח וניהול עדיפות של המגזר הפרטי, ניהול אינטגרטיבי של הפרויקט והתגברות על מגבלות תקציביות. מנגד, חסרונות ה PFI/BOT כוללים עלויות מימון ועלויות עסקה גבוהות, גלגול נטל תקציבי משמעותי לעתיד, אובדן גמישות וגלגול ההתחייבויות לשותף הציבורי בתנאי משבר המחקר הנוכחי בוחן אם ניתן לזהות מגמת נסיגה בהתקשרויות PPP ברשויות המקומיות בישראל ומעבר מהפרטה לרה-מוניציפליזציה. המחקר הסתמך על ראיונות פתוחים וחומרים כתובים נלווים ומראה שהתקשרויות BOT איבדו פופולריות ברשויות המקומיות, אך לא בגלל תמורה אידאולוגית או עלויות גבוהות יותר, אלא בגלל ריבית נמוכה מאוד שמבטלת את המניע המימוני ל BOT. בולטת האכזבה מהתקשרויות BOT בשני תחומים שנתפשו כבעלי פוטנציאל מבטיח: מתקני טיהור שפכים ושירותים חברתיים. עם זאת, התקשרויות BOT נותרו בארגז הכלים של הרשויות המקומיות בתחומים שונים והמחקר מצביע על "התבגרות" התחום ומעבר מדומיננטיות המניע המימוני למניעים מקצועיים להתקשרויות. בולט מינוף קרקעות העירייה במסגרת התקשרויות BOT, המשלבות מתקן ציבורי ומוקד רווח עסקי, על קרקע העירייה. קיימת מחלוקת בסוגיית הקמתן של חברות בת משותפות לרשות מקומית ולחברה פרטית. רשויות מקומיות מגלות עניין בהן, אך הרגולטור הממשלתי נוטה לשלול אותן. נדרשת הערכה מחדש של המדיניות הרגולטורית על התחום, בכיוון שאינו מסתייג מראש מהתקשרויות כאלו, אך גם שאינו מנתב רשויות מקומיות לשיטת ה-BOT כאשר אין זו השיטה המועדפת עליהן. מחקר זה נתמך על ידי מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות.
טיב ההִקָּשְׁרוּת של אנשים לסביבת מגוריהם משפיע על חייהם, על שכונתם ועל עירם. מחקר זה בחן היקשרות תושבים לשכונת מגוריהם ולעירם בשכונות בעלות רקע חברתי מגוון בתל-אביב-יפו, שכונתיות. המחקר מראה Facebook באמצעות ריאיון תושבים בחמש שכונות וניתוח ארבע קבוצות כי על אף מגמות הגלובליזציה, השכונה והעיר נותרו משמעותיים ונחוצים לבני האדם. שכונות בעלות רקע חברתי נמוך הן מושא להיקשרות רגשית המאופיינת בזהות מקומית גבוהה, ושכונות בעלות רקע חברתי גבוה הן מושא להיקשרות פונקציונלית המאופיינת באמון גבוה במקום. נרטיבים ייחודיים של כל שכונה יכולים לייצר אמון גם בשכונות מוחלשות וזהות בחזקות. תחושות דחיקה והדרה יכולות להוביל לאובדן אמון במקום, לאו דווקא כתוצאה של הגירת קבוצות קצה המאיימות על אופי השכונה, אלא גם כתוצאה של 'איום העשירים', שיכול לגרום לאובדן תחושת הזהות בשכונות מוחלשות וחזקות כאחת. בקנה המידה העירוני, נמצאה בין המרואיינים אחידות, המתאפיינת ברמה גבוהה של היקשרות, שנתמכת על ידי האתוס התל-אביבי.
הסדרים מוניציפליים מתייחסים למסגרות שלטון וממשל מקומי, דהיינו לחלוקת שטח המדינה לרשויות מקומיות, להבחנה בין הרשויות המקומיות לארגונים ולתאגידים אחרים המהווים חלק ממערכת השלטון המקומי ולשותפויות בין-מוניציפליות ובין רשויות מקומיות לבין המגזרים הפרטי, השלישי והממשלתי.
מטרת מסמך מדיניות זה היא להעריך את סוגיית ההסדרים המוניציפליים, בהתייחס בין היתר להצעת חוק העיריות התשס"ז/2007. המסמך מגדיר יעדים לעריכת שינויים במערכת השלטון המקומי ומדגיש שהבעיה המחריפה בישראל היא דווקא תפקוד משרדי הממשלה המגזריים. לאחר מכן סוקר המסמך שינויים אפשריים בהסדרים מוניציפליים בשני תחומים: מפת השלטון המקומי, כולל חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות וניהול משותף של אזורי תעסוקה, ומסגרות משלימות של השלטון המקומי, בפרט תאגידים עירוניים ושותפויות מוניציפליות-פרטיות. מוצעים עקרונות וצעדים מדודים, שאינם מתיימרים לשנות את מערכת השלטון המקומי מיסודה אך יחד אמורים להביא לשינוי במסגרות שלטון וממשל ברוח של ביזור שקול ואחראי, המלווה ברגולציה שנועדה לקדם מינהל מודרני, יעיל ותקין, אך גם לסייע לדרג המקומי ולא לשתק את היוזמה המקומית.
מחקר זה מנתח את תהליך הגירתם של פלסטינים-ישראלים מצפון הארץ ומהמשולש לירושלים, ומצביע על תמורות אפשריות בדפוסי ההגירה הפנימית שלהם ובהתשלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. טענה מרכזית שעולה בו עוסקת במעמדם של הפלסטינים הישראלים כ"מיעוט מתווך" בין המערכות הציבוריות והפרטיות הישראליות לבין האוכלוסייה המזרח-ירושלמית. הזדמנות ייחודית זו בשוק התעסוקה הירושלמי היא גורם עיקרי לכוח המשיכה הגדל והולך של ירושלים כיעד להגירה של אוכלוסייה פלסטינית-ישראלית.
קובץ זה כולל שלושה חלקים ובהם מאמרים המאירים היבטים של תכנון ארצי, מחוזי ומטרופוליני. חלקם עוסקים בדור החדש של התכנון הארצי והמחוזי ובשיבה לתכנון ארצי כוללני, בחזון מנחה לתכנון ארצי ארוך טווח ובהתעצמותה של תל אביב, בהטמעת מושג הפיתוח בר-קיימא ובשילוב בין המעשה המוסדי, השיח הציבורי והעיסוק האקדמי בתכנון הארצי. חלקו השני מתמקד בערי המטרופולין, בהתחדשות עירונית ובאסטרטגיות לחיזוק ירושלים ואילו חלקו השלישי עוסק בתרומתו הייחודית של פרופ' אריה שחר ז"ל בתחומי הגאוגרפיה העירונית התכנון והמיפוי.
חיוב אישי ברשויות המקומיות הפך בשנים האחרונות לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי שלטון מקומי-שלטון מרכזי בישראל, ובשיח הציבורי העוסק בהשרשת נורמות של מינהל תקין במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט. פרסום זה בא לשמש בסיס לדיון מושכל בנושא.
ניירות המדיניות הכלולים בקובץ הנוכחי עוסקים בגישות לפיתוח ולניהול מסחר ברשויות המקומיות. אין הכוונה לדון בפעם המי יודע כמה בתחרות שבין רשויות מקומיות עירוניות לבין מועצות אזוריות, אלא לתרום לגיבוש מדיניות תכנון אפקטיבית של רשויות מקומיות, הן בנוגע להחייאת מרכזי ערים והן בנוגע להקמתם של מרכזי קניות מתוכנניםף, בהם מרכזים פרבריים מטיפוסים שונים. פיתוח נכון חייב לכלול הבנה מיטבית של מאפייני הביקושים למסחר (את האפשרי: מה יחוללו כוחות השוק רשתות קמעונאיות וצרכנים), של דפוסי פיתוח שיתרמו – במידה מרבית למרקם העירוני ולאיכות החיים ושל מסגרות ארגוניות שיכולות לסייע בהחייאת מרכזי ערים.
ניירות המדיניות הכלולים בקובץ: - פרבור המסחר והשלטון המקומי: פרספקטיבה בינלאומית השוואתית – ערן רזין - מגמות במפת המסחר: גודל ומאפייני הביקושים, הדרכים להחייאת מרכזי ערים והצורך גם בפיתוח מסחרי פרברי – תמיר בן-שחר - פיתוח ושיקום מרכזי ערים בישראל חזון, מציאות ומעשה – שוקי אמרני - המיקומים האפשריים לפיתוח פאואר סנטרס בשולי ערים – איתן בר זאב - "המרכז החדש" ו"תוכנית האם" – אודי כסיף
כבמה ציבורית, הוועידה מעלה נושאים המעסיקים את מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי וזרועות המדינה. השנה הוועידה התקיימה בסימן אתגרים חדשים בשלטון הקומי לנוכח חוק העיריות החדש, השלכות יישום תמ"א 53 (במגזר העירוני והכפרי) והדגש הלאומי על פיתוח הנגב והגליל. דנו גם במשמעויות הרחבות של חוק העיריות, במשבר הכלכלי והתעסוקתי בשלטון המקומי, במציאת מדדים לבחינת תפקוד הרשויות המקומיות, תוכניות הבראה, אתגרי חינוך ורווחה והפחתת האלימות כמו גם בסוגיות של פיתוח כלכלי בר-קיימא ושותפות בין העם היהודי בתפוצות למדינת ישראל באמצעות השלטון המקומי.
על נכסים שאינם משמשים למגורים, במטרה לצמצם פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות. ניסיון חלוקת ההכנסות במסגרת הסכמים לפיתוח אזורי תעשייה משותפים לכמה רשויות מקומיות מצביע על כך שההסכמים הפכו לכלי מוכר, גם אם יישומם כרוך לעתים במחלוקות. חלופות נוספות נבדלות זו מזו במקור ההכנסות המחולקות, באופן החלוקה, בחופש הפעולה שיש לשלטון המרכזי לכפות את חלוקת ההכנסות וברמה הגאוגרפית של החלוקה. המחקר ממליץ לבחון יישום חלופות ברמה המקומית וברמה האזורית עם סייגים ברורים לנסיבות בהן יהיה אפשר לכפות חלוקת הכנסות. השלכות בכיוון חיזוק השלטון המקומי או ריכוז כוח בידי משרדי ממשלה תלויות באופן בו ייעשה הדבר: כפייה באופן מדוד וכפוף לסייגים ברורים, כאשר השלטון המרכזי נתפס כמתווך הוגן, או זירה לעימותים בלתי פוסקים ולהחלטות שנויות במחלוקת המתייחסות בעיקר לפיתרון בעיות תקציביות המעיקות על השלטון המרכזי.
השינוי המבני במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יצר "חלון הזדמנויות" אשר דרכו יכלו הרשויות המקומיות לגלות יזמה ולהתחרות על משיכת מוסדות להשכלה גבוהה. מחקר זה בוחן את יזמתן של הרשויות המקומיות בתחום זה, מצביע על כך שתהליך הביזור שעבר על המערכת אינו מבטא אך ורק השפעה גדלה של כוחות השוק ומראה כיצד משפיע מיקום הרשות המקומית על דפוסי היזמה המקומית. סביר להניח שמערכת ההשכלה הגבוהה כבר הגיעה לרוויה מסוימת ובתנאים של מצוקה תקציבית מן הראוי לחזק את שיתוף הפעולה בין מוסדות שונים להשכלה גבוהה ובין רשויות מקומיות סמוכות.
החקיקה ועריכת הבחירות לרשויות המקומיות המאוחדות הן רק צעד ראשון בהליך איחודן של הרשויות הללו. איחוד רשויות מקומיות הוא צעד הדורש מאמץ כדי שרשות מקומית כושלת לא תפיל לתהום רשות מקומית שנוהלה באופן תקין. השאלה היא אם מקבלי ההחלטות במשרד האוצר ובמשרד ראש הממלשה מודעים לכל מה שכרוך באיחוד רשויות מקומיות או שמבחינתם המהלך הושלם וניתן להתחיל לחסוך. סוגיות בעלות חשיבות מכרעת שמחייבות טיפול כוללות פיטורי עובדים, טיפול בגרעונות, חוזים עם קבלני שירות, מועצות דתיות והסכמי שכר. אם לא תהיה הבנה במשרדי הממשלה האמורים לכך שמדובר במהלך מורכב וצורך משאבים בשלביו הראשונים, ואם לא יהיה מענה מינימלי לצורכי הרשויות שאוחדו, כי אז ההצלחה רחוקה מלהיות מובטחת וכשלונות עלולים להכתים את המהלך ולמנוע את המשכו.
המחקר מגדיר את מערכת השלטון המקומי בישראל בפרספקטיבה בינלאומית משווה, על פי שורת ממדים: מפת הרשויות המקומיות, ביזור תפקודי, אוטונומיה פוליטית, מימון, שיטת הבחירות, ומאפיינים מודרניים ומסורתיים בפוליטיקה המקומית. עוד מציע המחקר עקרונות לעריכת רפורמה שנכשלה עד כה.
במחקר זה בוחן פרופ' ערן רזין את השפעת המגזר היישובי (יהודי, ערבי, מועצות אזוריות) המיקום, גודל האוכלוסייה והרמה הכלכלית של האוכלוסייה על החוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל. הניתוח מוביל לשורת המלצות העוסקות בעיקר במידת ההתחשבות בגודל אוכלוסיית הרשות המקומית וברמה החברתית-כלכלית של תושביה בהקצאת מענקי הממשלה, ובסגירת פערים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות.
נייר עמדה זה בוחן את האפשרות של הקמת עיריות גג בישראל תוך התמקדות בירושלים ובאר שבע. מוצגים בו הרקע הישראלי כמו גם המגמות והלחצים העולמיים הדוחפים להקמת עיריות גג. נבחנות סוגיות של מודל עיריית הגג הרצוי לפי מאפיינים ייחדויים של הערים שיש להתחשב בהם.
נייר עמדה זה בוחן את האפשרות של הקמת עיריות גג בישראל תוך התמקדות בירושלים ובאר שבע. מוצגים בו הרקע הישראלי כמו גם המגמות והלחצים העולמיים הדוחפים להקמת עיריות גג. כמו כן נבחנות סוגיות של מודל עיריית הגג הרצוי לפי מאפיינים ייחדויים של הערים שיש להתחשב בהם.
סוגיית איחוד רשויות קטנות בישראל ומדת על הפרק שנים רבות. המלצות הוועדה לאיחוד רשויות מקומיות בראשות פרופ' אריה שחר, שמונתה על פי החלטת ממשלה משנת 1995, עוררו התנגדות עזה מצד רשויות מקומיות המיועדות לאיחוד. התקציר מסכם את השיקולים נגד ובעד האיחוד ומציע מדיניות לאורם.
הסכמים לשיתוף בהכנסות ממסים מקומיים מתרבים והולכים בישראל בעיקר כאמצעי המאפשר התפשטות עירונית על קרקע כפרית. רוב ההסדרים קשורים בפיתוח אזורי תעשייה ומרכזי תעסוקה. בדרך כלל מדובר ברשות מקומית עירונית התובעת להעביר לתחום שיפוטה קרקע ממועצה אזורית הגובלת בה, תמורת פיצוי הכולל חלק מהאגרות ומההיטלים שמשלמים היזמים המפתחים את השטח ומהארנונה שישלמו המחזיקים בנכסים התעשייתיים והעסקיים לאורך זמן. הנייר סוקר את המאפיינים של הסכמים אלו ואת הבעיות הכרוכות בהם ומציע מדיניות לאורן.
