בשנים האחרונות עוסקת קהילת קובעי המדיניות ברמה הארצית וברמה המקומית בשאלה האם להכניס לשוק ההון בישראל איגרות חוב מוניציפליות שיאפשרו לרשויות מקומיות לגייס הון לפיתוח, וזאת על מנת להרחיב את מעגל מקורות המימון שלהן. מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, במסגרת תכנית המחקרים על ניהול ופיתוח מקומי, יזם מספר פעולות מחקר בסוגיה זו. מחקרם של פרופ' נחום ביגר וד"ר סטיבן פלאוט, מומחים בתחום המימון, בוחן סוגיה זו באספקלריה של הניסיון הרב שנרכש בתחום איגרות החוב המוניציפליות בארצות הברית. שני החוקרים מעלים הצעות מספר כיצד לבנות את האפשרות של הנפקת איגרות חוב מוניציפליות בישראל. בקרוב תצא לאור חוברת נוספת על הנפקת איגרות חוב מוניציפליות ייעודיות בישראל שהוכנה על ידי אבי חפץ ואחרים. 

במסגרת תוכנית מחקרים המתקיימת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, בנושא מנהל ופיתוח מקומי בישראל, ערך ד"ר נחום בן-אליא מחקר על האפשרות של הנהגת תפקיד מנהל עיר מקצועי (City Manager) בישראל.
תפקיד זה הונהג בחלק מהרשויות בצפון אמריקה ומערב אירופה ובא להחליף חלק ניכר מתפקידיו של ראש עיר נבחר, הנתון לשיקולים פוליטיים ולעיתים אינו בעל מיומנויות מקצועיות של ניהול מערכת עירונית. החוקר סוקר את הדגם של ניהול עיר באמצעות מנהל עיר מקצועי המודרך על-ידי המועצה נבחרת של הרשות המקומית, בוחן את ההיבטים השונים של הנהגת דגם זה בישראל ומעלה מספר המלצות בעניין. ד"ר בן-אליא מציע מנהל מקצועי ברשות מקומית בישראל בה קיים חוסר שביעות רצון מניהול הרשות על-ידי ראש עיר נבחר.

במסגרת מקבץ מחקרים הבודקים אפשרות הנפקה של איגרות חוב בישראל, הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, הכינו רו"ח ענת בביץ ורו"ח קובי נבון מחקר העוסק בבירור שינויי החקיקה הדרושים לשם כך. המחברים סקרו את כלל החוקים המשפיעים או עשויים להשפיע על הנפקת איגרות חוב מוניציפליות, ועל בסיס סקר זה הגיעו לשורה של המלצות הנוגעות לשינויים נדרשים בפקודת העיריות (נוסח חדש), בחוק יסודות התקציב תשמ"ה-1985, בחוק ניירות ערך וכן שינויים בחקיקה הפיסקלית הנוגעת לחוק מס ערך מוסף ולפקודת מס הכנסה. המחברים מפרטים כיצד יש להסדיר בחוקים הפיסקליים את נושא החברות העירוניות ואת היחסים בינן לבין הרשויות המקומיות.

המרחב הכפרי בישראל עומד בפני שידוד מערכות: ירדה חלקה של התעסוקה הכפרית; הצטמצם השיתוף ביישובים החקלאיים; נוספו יישובים כפריים המשמשים למגורים בלבד. המשבר הכספי שהתרחש בשנות השמונים האיץ תהליכים אלה. בשנות התשעים נפרדה ההגנה על הקרקע החקלאית בשל הביקוש לקרקע למגורים בפרברי הערים הגדולות. המועצות האזוריות, המהוות את המסגרת המוניציפלית לניהול החיים הקהילתיים והכלכליים במרחב הכפרי בישראל צריכות לתמודד עם מציאות חדשה זו, אך לא כולן ערוכות לכך. מחקר זה סוקר את התמורות, מנתח את הבעיות שצמחו עם הזמן, מצביע על האתגרים הניצבים בפני קובעי המדיניות ואף מציע דרכי פעולה אפשריות על-מנת לעמוד באתגרים אלה. דרך פעולה אחת היא איחוד רשויות מקומיות והתאמת הגבולות המוניצפליים. דרך שניה היא שינוי במבנה התפקודי של השלטון המקומי במרחב הכפרי תוך התייחסות למציאות החדשה בה טושטשו ההבדלים בין יישובים כפריים לעירוניים.

החשיבות הכלכלית והחברתית העצומה של אזורים מטרופוליניים בעולם כיום העניקה משמעות גוברת לסוגיית הניהול והממשל בהם, לא רק לאזרחים אלא גם לממשלות מרכזיות. בכל העולם מתנהל חיפוש מתמיד אחר עקרונות מנחים שיהוו דגם של ממשל מטרופוליני מצליח. שאלת המפתח היא: אלו סדרי ממשל וניהול עשויים להבטיח איכות חיים משופרת לתושבי המטרופולין?
תשובות לשאלה חיונית זו צריכות להכיר בעובדה שהקונטקסט של ממשל מטרופוליני בתום המאה העשרים שונה בתכלית מזה שנודע בתקופות קודמות, בשל השפעתן העצומה של שתי מגמות מבניות שהתרחשו בעת ובעונה אחת: גלובליזציה וביזור.
הגלובליזציה הופכת על פיה את הכלכלה העולמית על ידי הגברת התחרות ואי-היציבות ובה בעת מתחולל שינוי משמעותי באידאולוגיה הפוליטית, שתוצאותיו הן הקטנת הממשלה. מגמה זו של אחריות גדלה ומשאבים מצומצמים יוצרת לחץ מואץ לשינוי בזירת הממשל, המורכבת דיה, שנקראת ממשל מטרופוליני.
פרסום זה מתאר את אופיו של הקונטקסט החדש ואת השלכותיו העיקריות לגבי ממשל מטרופוליני.עוד הוא מנסה להידרש לאתגר שמציב הקונטקסט המשתנה על ידי שימוש בחידושים המבצבצים באזורי מטרופולין רבים. אלה מובילים למסקנה כי קיימים שלושה תפקודים שמספקים את המינימום ההכרחי הדרוש לקיומו של ממשל מטרופוליני יעיל, ואלה הם: "חזון" מטרופוליני, אסטרטגיה מטרופולינית ומודיעין. לא פחות חשובה היא המסקנה שתפקודים אלה יתמודדו עם סדר עדיפויות חדש בממשל המטרופוליני באמצעותם של מגוון משתתפים חדשים ודרכי עבודה חדשות.

במסגרת תוכנית המחקרים על מנהל ופיתוח מקומי בישראל המתקיימת במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ערכו ד"ר דוד ג'אנר קלוזנר וד"ר דניאל פלזנשטיין מחקר על המקצועות החדשים שהתפתחו בעשורים האחרונים במסגרת השלטון המקומי. מקצועות אלה – מנכ"ל הרשות המקומית, מנהל יחידה לתכנון אסטרטגי ולמידע ורכז הפיתוח הכלכלי – צמחו על רקע שידוד מערכות בשלטון המקומי ובעיקר בשל כניסתו של זה ביתר שאת לתחום התכנון והפיתוח. החוקרים משרטטים את דמותו של כל אחד מן המקצועות החדשים ומצביעים על איפיוניהם העיקריים כתפקידי מטה.

המחקר בוחן את סוגי השותפות בין הרשויות המקומיות למגזר הפרטי בישראל, בתחומי המסחר, התעשייה, המגורים, התיירות והתשתיות הזורמות ומנתח את השתנות אופי השותפויות על פני זמן ומרחב. כמו כן, נבדקים האינטרסים המנחים את השותפים, דפוסי המנהיגות, חלוקת העבודה בין השותפים והמאבקים שהתעוררו בעקבות הקמת השותפויות. בסיכום נבחנות המשמעויות הפוליטיות והחברתיות של השותפויות ומתוות מספר המלצות להמשך פיתוחן.

במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות נערכת בעת האחרונה שורה של מחקרים על סוגיות שונות במערכת השלטון המקומי בישראל. במסגרת זו הכין ד"ר אריה הכט סקירה ממצה על מערכת המימון של הרשויות המקומיות. מערכת זו מעסיקה זה שנים את קובעי המדיניות בישראל, בעיקר בשאלת התלות בשלטון המרכזי ומידת הבקרה שלו על הנעשה בקרב הרשויות המקומיות. ד"ר הכט מעלה שורה של אבחנות וכן המלצות מספר לשינויי דרכי הפעולה במערכת המימון של השלטון המקומי בישראל.

במסגרת המחקרים הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות על ניהול ופיתוח מקומי בישראל, מוקדשת תשומת לב ליחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. במוקד היחסים האלה סוגיות של מרכוז וביזור. מחקרם של בן-אליא וכנעני מעלה סוגיה חשובה בתחום זה באמצעות דוגמה מתחום המערכת הפיזית של החינוך. כתוצאה מביזור סמכויות התכנון בתחום המערכת הפיזית של החינוך, אל דרג השלטון המקומי, תוך השארת האחריות למשאבים הכספיים בידי השלטון המרכזי, מתפתחת תופעה של קבלת החלטות בדרג המקומי באשר להיקף ולפרטי הפיתוח של המערכת המקומית, מבלי שדרג זה מתחייב בעלויות הנגזרות מעלויות אלה. כתוצאה מחלקיות זו של תהליך הביזור התפתחה תופעה שהחוקרים מכנים אותה אוטונומיה "ללא עלות", על כל המשמעויות הכרוכות בה.

בשנים האחרונות עולה בישראל ביתר שאת שאלת הבנייה הרוויה, דהיינו הקמתם של בנייני קומות רבי-דירות. הביקוש למגורים הולך וגדל, ואולם השטח הפנוי לבנייתם הולך ומצטמצם. ביישובים העירוניים היהודיים בישראל נהוגה בנייה רוויה זה שנים רבות. לעומת זאת ביישובים הערביים, אשר רובם ראשיתם בכפרים קטנים, נהוגה עדיין במידה רבה בניית בתים משפחתיים. אולם, עם הפיכתם של רבים מן הכפרים הערביים ליישובים עירוניים בני עשרות אלפי תושבים החמיר המחסור בשטחים לבניית מגורים, ושאלת הבנייה הרוויה עומדת עתה על סדר היום ברמה המקומית והלאומית כאחד. היא מהווה אתגר גם לתושבים עצמם, בין אם יש ברשותם קרקעות לבנייה ובין אם אין. בשנים האחרונות, בכל עת שעלו הצעות להגביר את הבנייה הרוויה ביישובים הערביים בישראל, נטען כי סגנון בנייה זה אינו מקובל על האוכלוסייה הערבית. ממצאי המחקר, המבוסס על סקר של יזמים ושל תושבים, מצביעים על נכונות להסתגל למציאות בנייה חדשה ביישובים הערביים.

המחקר בוחן את היחסים בין דת למדינה ברמה הארצית ובין דת לחברה ברמה העירונית. המחקר ברמה הארצית מברר סוגיות הקשורות למחלוקות בנושאים של זהות יהודית, דיני אישותו ופלורליזם דתי וכן בוחן את ההסדרים שנוצרו לאורך זמן בתחומים האלה. המחקר ברמה העירונית, שבמרכזו ירושלים ובני-ברק, עוסק במאבקים על אזורי מגורים, על כללי התנהגות ברשות הציבור ועל השליטה במערכות פוליטיות. המחקר שלפנינו בוחן יחסי דת ומדינה בכמה מדינות מערביות. על בסיס בחינה זו בודק המחקר באיזו מידה ההסדרים בנושא דת ומדינה בישראל תואמים את המקובל בדמוקרטיות מערביות.

השאלה העומדת במרכז המחקר היא מה תהיה דמותה התרבותית של ירושלים בעתיד: האם תהיה זו עיר הטרוגנית שחילוניים וחרדים חיים בה במשותף תוך הפגנת סובלנות והתחשבות הדדית, או שתהיה זו עיר מונוליתית, שבה תרבות אחת שולטת בכיפה?

החלק הראשון של המחקר מתאר את הקונפליקטים בין חרדים לחילוניים על אופי המרחב הציבורי. החלק השני מציג את האסטרטגיות שנקטו שני הצדדים. החלק השלישי מתאר את התוצאות וההסדרים שנוצרו בעקבות המאבקים. החלק הרביעי מציג מספר תסריטים שעניינם היחסים בין שתי הקבוצות וצביונה התרבותי של העיר בעתיד. החלק החמישי מעלה הצעות מספר לגבי מערכת היחסים בין חילוניים לחרדים בעיר.

המערכת הפוליטית בעיר הישראלית, כמו בערים אחרות בעולם, עוברת תמורה מהותית. לצד קואליציית הממשל המסורתית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שעד זמן לא רב היתה גורם בלעדי במערכת הפוליטית העירונית, מופיעות קואליציות ממשל חדשות. קואליציות אלה מושתתות על שותפויות שונות בין השלטון המקומי והמרכזי לבין המגזר העסקי והמגזר ההתנדבותי. קואליציות אלה יכולות לעסוק בפיתוח כלכלי מקומי, בפיתוח השירותים, בהעלאת רמת הרווחה של שכבות חלשות או במניעת פיתוח מתוך שיקולים אקולוגיים. המחקר מציג את תהליך היווצרות הקואליציות החדשות, על הגורמים המעודדים והמעכבים אותו וסוקר את מאפייניהן הייחודיים.

המחקר בוחן את היחסים בין דת למדינה ברמה הארצית ובין דת וחברה ברמה העירונית. המחקר ברמה הארצית מברר סוגיות הקשורות במחלוקות בנושאים של זהות יהודית, דיני אישות, פלורליזם דתי ובהסדרים שנוצרו לאורך זמן בתחומים אלה. המחקר ברמה העירונית, שבמרכזו ירושלים ובני ברק, עוסק במאבקים על אזורי מגורים, על כללי התנהגות ברשו הציבור ועל השליטה במערכת הפוליטית. טענתו המרכזית של פרסום זה הוא שמודל של הסדרה הוא המפת להצלחתה של המערכת הפוליטית בישראל להתגבר על הניגודים העמוקים בתחום הדתי ולשמור על אחדותה, יציבות ואופייה הדמוקרטי.

במאמר זה נידונים תהליכי ההדרה של אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים ממדינת הרווחה הישראלית תוך ניתוח של מדיניות השיכון שננקטה בשלושת העשורים הראשונים לאחר כינון המדינה. הניתוח מתמקד במערך המוסדי שפעל בתחום זה, בתוכן המדיניות, בדרכי יישומה, ובאינטרסים המוסדיים אשר השפיעו על עיצובה.
כמו כן, הושם דגש מיוחד על ניתוח האינטרסים של המדינה שהתהוו סביב סוגיית השליטה הטריטוריאלית והפריסה המרחבית של האוכלוסייה הערבית. סוגיות אלה נידונות בהקשר של העקרונות המוסדיים ושל המטרות הפוליטיות שהנחו את מדיניות השיכון ה"כללית" (קרי: אותה פעילות מדינתית שנועדה להקצות משאבי דיור לקבוצות נבחרות בקרב האוכלוסייה היהודית). המדיניות הדואלית שהתגבשה הביאה להדרה כמעט מוחלטת של האזרחים הערבים-פלסטינים משדה הפעולה של המדינה בתחום; דבר אשר היו לו השלכות משמעותיות מבחינת מיקומם הריבודי בזירת הדיור. הדרתם ממעגל הזכאים לתוכניות הסיוע שהמדינה הפעילה גרמה לצמצום ניכר בנגישותם למשאבי דיור, וכך השפיעה על סיכויי החיים של אוכלוסייה זו גם בממדים ריבודיים אחרים.