מאמרים

השלטון המקומי הכפרי בראי המשפט בישראל
רסיס סיגל, אפלבאום לביאה. השלטון המקומי הכפרי בראי המשפט בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2009.Abstract

מחקר זה בוחן את השפעתה של מערכת המשפט על התמורות שחלו בתשתית החוקית ובתפקוד של השלטון המקומי הכפרי בישראל בשלושת העשורים האחרונים. זאת על רקע התהליכים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שהתרחשו בחברה הישראלית בכלל ובמרחב הכפרי בפרט, והמפנה שחל בעמדותיה  ובתפיסותיה של מערכת המשפט עצמה בתקופה זו.

משק המים התאגידי החדש: האם הרפורמה הוכרעה?
בן אליא נחום. משק המים התאגידי החדש: האם הרפורמה הוכרעה?. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2009.Abstract

רפורמת משק המים העירוני בישראל עברה את נקודת האל-חזור, הן מבחינת היקף האוכלוסייה והן בשל החד-כיווניות המשפטית. אך הכרעה זו אינה מבשרת על סופיות הרפורמה. השלמת תאגוד משק המים הרשותי היא, מבחינה משפטית-תפעולית, פן אחד ממכלול רכיבי הרפורמה ואינה ערובה להצלחתה, על פי עקרונותיה ויעדיה המקוריים. ניתוח תהליך יישום מדיניות התאגוד ברמה הממלכתית חושף תופעות מהותיות העלולות לפגוע, ללא תיקון אמת, ביעדיה המוצהרים של הרפורמה, באינטרס הציבורי ובאינטרס של האזרח כצרכן שירות. נוכח אפשרות מטרידה זו, שואף מחקר זה לשוב ולבחון את הרפורמה התאגידית, על השלכותיה האפשריות.

לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים: מרכז העיר של ירושלים
ילינק אביאל. לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים: מרכז העיר של ירושלים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2009.Abstract

מחקר זה בוחן את הניסיון ליצירת גוף ציבורי-פרטי לניהול משותף של מרכז העיר ירושלים על רקע הפרויקט השאפתני לשיקום מרכזה הישן של העיר. המחקר מעלה את הקשיים בהם נתקל התהליך בראשית דרכו, מציע דרכים לפתרונם על סמך הניסיון בעולם וממליץ על מודל מתאים למרכז העיר הירושלמי.

תקציר: בעשורים האחרונים התפתחו בעולם מנגנונים ציבוריים-פרטיים משותפים לניהול מרכזי ערים. בבריטניה הם ידועים כחברות לניהול מרכז העיר  TCM–Town Centre Management ובארצות הברית (ולאחרונה גם בבריטניה) כחברות לשיפור מרכז העיר BID – Business Improvement Districts. בבסיסם של שני המנגנונים עומדת השותפות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי, שמטרתה היא פיתוח של מרכז העיר. מחקר זה מנסה לאמוד את אפשרות התאמתו של אחד הדגמים לניהול מרכז העיר ירושלים. 

Linking Jerusalem to the Global Economy of Higher Education
Gonen A. Linking Jerusalem to the Global Economy of Higher Education. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2008.Abstract

The idea to position Jerusalem as a center of educational services in the global economy is the main thrust of this policy paper. It is founded on the city’s own past achievement in higher education and on its future potential. Educational services around the world have increasingly become more “globalized” and students move across boundaries and often great distances in order to get the right kind of service in terms of quality and price. With increased globalization the English language has assumed become the main language of instruction. Its predominant role in exporting educational services has spurred universities to offer teaching services in English to overseas students and thus avail them of this growing global market. In order to realize its potential for exporting higher educational services Jerusalem must do the same.

פערים בין רשויות מקומיות בנטל הארנונה למגורים: ניתוח מגמות ופרספקטיבה בין לאומית
הורן רון. פערים בין רשויות מקומיות בנטל הארנונה למגורים: ניתוח מגמות ופרספקטיבה בין לאומית. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2008.Abstract

המחקר בוחן את התפלגות נטל הארנונה למגורים בישראל באמצעות ניתוח סקר הוצאות משק הבית בין השנים 2005-1997. כיוון המחקר החדש מאפשר לזהות את יתרונות השיטה הקיימת כמו גם את נקודות התורפה בה, כדי להעלות הצעות ייעול למנגנון הקיים.

חיוב אישי בשלטון המקומי: במה
חזן אנה, רזין ערן. חיוב אישי בשלטון המקומי: במה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2008.Abstract

חיוב אישי ברשויות המקומיות הפך בשנים האחרונות לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי שלטון מקומי-שלטון מרכזי בישראל, ובשיח הציבורי העוסק בהשרשת נורמות של מינהל תקין במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי בפרט. פרסום זה בא לשמש בסיס לדיון מושכל בנושא.

ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות ישראליות
מסרי-חרזאללה אסמהאן. ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות ישראליות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2008.Abstract

מחקר זה עוסק בהגירתן של צעירות פלסטיניות-ישראליות מיישובים ערביים ברחבי ישראל לירושלים ובבחירתן להשתקע בעיר ולא לחזור למקום הולדתן. נבחנים השיקולים המנחים את החלטתן הראשונית של הצעירות הפלסטיניות-הישראליות להגיע לירושלים לצורכי לימודים או עבודה והחלטתן עם הזמן להמשיך ולהשתקע בעיר. מלבד זאת, נבחנים מאפייניהן של צעירות אלו, מאפייניה הייחודיים של ירושלים כעיר קולטת הגירה, אזורי המגורים המועדפים על הפלסטיניות-הישראליות בתוך ירושלים וכמו כן תמורות חברתיות-כלכליות בחייהן אחרי המעבר לירושלים.

שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת הראות של מקבלי ההחלטות: המקרה של אשדוד
דרור משה. שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת הראות של מקבלי ההחלטות: המקרה של אשדוד. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2008.Abstract

חיבור זה בוחן את עמדתם של מקבלי ההחלטות בעיריית אשדוד כלפי שיתוף הקהל בקבלת החלטות בענייני תרבות בעיר, לאור העובדה כי מודלים של דמוקרטיה השתתפותית הופעלו במקומות שונים בארץ ובעולם. הפעלת מודל של דמוקרטיה השתתפותית מגביר באופן ניכר את מעורבותו של האזרח בתהליך הדמוקרטי, לתועלתו. חשוב ליצור מנגנון מעשי שיאפשר את מימוש רצונם וצרכיהם של אזרחים, על ידי מיצוי יכולתם להשפיע או אף לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות בקרב המנהל הציבורי.
הבחירה באשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל, אינה מקרית בעוד גלי העלייה הרבים המרכיבים את תושביה יוצרים ניגוד ממשי בצורכי התרבות בה.

החייאת מרכזי ערים ופיתוח מוקדי מסחר ברשויות המקומיות
רזין ערן ed. החייאת מרכזי ערים ופיתוח מוקדי מסחר ברשויות המקומיות. (רזין ערן). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

ניירות המדיניות הכלולים בקובץ הנוכחי עוסקים בגישות לפיתוח ולניהול מסחר ברשויות המקומיות. אין הכוונה לדון בפעם המי יודע כמה בתחרות שבין רשויות מקומיות עירוניות לבין מועצות אזוריות, אלא לתרום לגיבוש מדיניות תכנון אפקטיבית של רשויות מקומיות, הן בנוגע להחייאת מרכזי ערים והן בנוגע להקמתם של מרכזי קניות מתוכנניםף, בהם מרכזים פרבריים מטיפוסים שונים. פיתוח נכון חייב לכלול הבנה מיטבית של מאפייני הביקושים למסחר (את האפשרי: מה יחוללו כוחות השוק רשתות קמעונאיות וצרכנים), של דפוסי פיתוח שיתרמו – במידה מרבית למרקם העירוני ולאיכות החיים ושל מסגרות ארגוניות שיכולות לסייע בהחייאת מרכזי ערים.

ניירות המדיניות הכלולים בקובץ:
- פרבור המסחר והשלטון המקומי: פרספקטיבה בינלאומית השוואתית – ערן רזין
- מגמות במפת המסחר: גודל ומאפייני הביקושים, הדרכים להחייאת מרכזי ערים והצורך גם בפיתוח מסחרי פרברי – תמיר בן-שחר
- פיתוח ושיקום מרכזי ערים בישראל חזון, מציאות ומעשה – שוקי אמרני
- המיקומים האפשריים לפיתוח פאואר סנטרס בשולי ערים – איתן בר זאב
- "המרכז החדש" ו"תוכנית האם" – אודי כסיף

בן-אליא נחום. החוליה החסרה: שלטון אזורי בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

מחקר מדיניות זה בוחן את סוגיית השלטון האזורי כאמצעי לניהול מושכל של מרחבים תת-לאומיים בישראל, בעיקר אזורי ה'פריפריה'. על רקע הפערים הטריטוריאליים וכשלי המשילות של השלטון המרכזי ברמה האזורית, מתבקשת בנייתו של מדרג שלטוני חדש, הנשען על העצמה פוליטית הולמת וביזור שקול של סמכויות.
נושא המחקר נבחן לאור מגמות שינוי חוצות גבולות המעצבות 'אזוריות חדשה'. במישור הכלכלי, תהליך הגלובליזציה מציב את הכלכלות האזוריות כמנועי צמיחה של הכלכלות הלאומיות. במישור החברתי מתפתחות זהויות אזוריות נבדלות, על צורכיהן ומאוַוייהן הייחודיים. נגזרת מוסדית-פוליטית ממגמות אלו היא הצורך בהבְניה-מחדש של מערכות ממשל, אגב חיזוקם של דרגי שלטון ביניים היכולים ליטול על עצמם את האחריות לחוסנם הכלכלי ולרווחתם החברתית של המרחבים התת-לאומיים.

Is a Viable Democratic Palestine Possible? Future Scenarios for Palestine
Nasrallah R. Is a Viable Democratic Palestine Possible? Future Scenarios for Palestine. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2007.Abstract

In this publication Nasrallah sets out to explore whether or not a democratic Palestinian State is possible. To answer the question he analyses the events and processes within the PA since Arafat's death, and pays special attention to the rise to power of Hamas and its impact on the political and social system. Following this analysis he presents three scenarios: Total Collapse, National Consensus and Building a Viable State, and The Impasse. Relying on the three scenarios, Rami Nasrallah explores the barriers and opportunities strewn along the way to a viable Palestinian State.

בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה
פפר אנשיל. בין תורה לדרך ארץ: כיצד צמחה הקהילה החרדית-לאומית ולאן מועדות פניה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

הקהילה החרדית-לאומית הפכה בשני העשורים האחרונים לזרם מרכזי בתוך הציבור הדתי בישראל. לאחרונה מזוהה הזרם החרד"לי עם מגמות של הקצנה פוליטית ימנית ומאוזכר תכופות בעיתונות הכללית. למרות זאת, טרם זכה להגדרה או לאבחון מעמיק של מאפייניו התרבותיים, החברתיים והרוחניים. מחקר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו להגדיר את מאפייני הזרם הזה, לציין אבני דרך בהתפתחותו ולתאר את האופן שבו השפיע על הציבור הדתי ואת יחסיו עם החברה הישראלית הכללית. המחקר מנתח את השינויים שעברו על הציבור הדתי וגרמו לצמיחתה של הקהילה החרדית-לאומית, ומנסה לצפות לאן פניה של זו בעתיד.

השיח הקרקעי והתכנוני בין הרוב למיעוט במדינת ישראל: סכסוך הקרקעות משגב-סח'נין כמשל
לוז נמרוד. השיח הקרקעי והתכנוני בין הרוב למיעוט במדינת ישראל: סכסוך הקרקעות משגב-סח'נין כמשל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

מחקר זה בוחן את סכסוך הקרקעות סח'נין-משגב בגליל כמקרה מבחן לאחת הסוגיות המרכזיות ביחסי רוב ומיעוט במדינת ישראל. המחקר מסרטט את הכוחות השונים שהיו מעורבים במישרין או בעקיפין בדיונים המתמשכים בבקשת עיריית סח'נין להרחיב את תחומי השיפוט שנידונו בוועדה מיוחדת שהקים שר הפנים לחקירת גבולות סח'נין. עיקר הדיון במחקר מוקדש לתצורות השיח (דיסקורס) המאפיינות את הגורמים השונים המעורבים בסוגיות קרקע ותכנון הן במקרה המחקר הנוכחי והן ברמה הארצית הכוללת. ניתוחן של תצורות השיח מלמד על התהוותם של כוחות חדשים בזירת התכנון ובשיח הקרקע הנוהג, ובמיוחד נכונים הדברים לגבי הופעתם של קבוצות וארגונים אזרחיים. אך בה-בשעה המדינה אינה מאבדת את אחיזתה והשפעתה על המתרחש בסוגיה זו, ולעתים כרוך הדבר בפרקטיקות פעולה סמויות המאפשרות את המשך החלוקה הלא-שוויונית של המרחב.

קליאוט נורית, ח'מאיסי ראסם, שמואלי דבורה. עמדות ותפיסות כלפי גדר ההפרדה ביישובים יהודיים וערביים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

מחקר זה מציג עמדות ותפיסות של תושבים יהודים וערבים על גדר ההפרדה שהוקמה בקרבת "הקו הירוק" או עליו ממש בעקבות פעולות האיבה הקשות שניהלו ארגונים פלסטיניים כנגד יישובים יהודיים. המחקר נשען על סקר ראיונות של תושבים ביישובים היהודיים והערביים הסמוכים ל"קו הירוק" ממערב. בראיונות אלה פנו החוקרים ישירות וביקשו לברר במפורט את שלל העמדות, התפיסות, הרגשות, החוויות ופרשנותם, באשר להשפעה של הגדר על חיי התושבים.

ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות
לופו יעקב. ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2007.Abstract

מחקר זה מתחקה אחר שורשי המאבק המתנהל בחברה החרדית נגד הנהגת לימודי חול כלליים בישיבות תיכוניות חרדיות. בעוד שלגבי מכללות ומסגרות הכשרה מקצועית שמעניקות השכלה כזאת קיימת הסכמה שבשתיקה, הרי כנגד קומץ הישיבות שמצדדות בה מתנהלת מלחמת חָרמה. מדובר בישיבות שהוקמו בעשורים האחרונים והן באות לענות על הדרישה הגוברת להכשרת אברכים לפרנסה באמצעות שילוב השכלה כללית עם לימודי קודש. המאבק מלוּוה בטיעונים אידאולוגיים, המציגים את לימודי החול בשלב זה של החיים כאסורים מדאורייתא. המנהיגות החרדית מעדיפה להציג את פריצת הגדר הזו כתופעה חדשה, שהולדתה במדינת ישראל, ודינה להימחות. מחקרו של ד"ר לופו מעניק למחלוקת פרספקטיבה היסטורית ומראה כי התופעה מלווה את החברה החרדית עוד מתקופת "תור הזהב" של הישיבות במזרח אירופה, קודם להקמתה של מדינת ישראל, וכי שילובם של לימודים כלליים בישיבה נתפס כבר בעבר כלגיטימי בעיני כמה מגדולי התורה המיוחסים בחברה החרדית.