מאמרים

לוז נמרוד. קהילת יפו הערבית ומסגד חסן בכ: גיבוש זהות קולקטיבית, העצמה עצמית והתנגדות. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה עוסק בתמורות יחסה של הקהילה הערבית ביפו ובפעילותה בסוגיית מסגד חסן בכ בתל אביב-יפו. בראשית שנות ה-70, וכחלק ממגמת הפיתוח העירוני החל ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תכנית לפיתוח המסגד החרב ולהפיכתו למרכז תיירות מסחרי. הכתנית סוכלה בשל מאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו ובעקבות זאת המסגד חזר לידיה והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948. בד בבד העמיקה ההזדהות והזיקה בין הקהילה למסגד. המאבק נגד עיריית תל אביב יפו ונגד גורמים ממשלתיים שונים היה חלק מתהליך שבו חלה עלייה (לפחות זמנית) בלכידותה של קהילת יפו המפוצלת, ביכולתה לעמוד על זכויותיה ובמימוש מלא יותר של צרכייה התרבותיים פוליטיים.

מסגד חסן בכ משמש נקודת מוצא לדיון בדרכים שבהן המיעוט הערבי פלסטיני במדינת ישראל עושה שימוש בנכסיו היסטוריים התרבותיים-דתיים לחיזוק מעמדו האזרחי ולהגברת לכידותו הפנימית על ידי יצירת זהות קולקטיבית רחבה ואיתנה. המסגד הפך למעוז ולסמל מאבקה של קהילת יפו לבעלות על נכסייה ההיסטוריים, לרצונה להתבטא במרחב העירוני ולצורך הבסיסי של פרטים וקבוצות להגביר את הקרבה והזיקה לנוף שהם חיים בו.

קליאוט נורית. קבלת החלטות על פינוי יישובים, פיצוי ויישוב מחדש: סיני 1982 וחבל עזה וצפון השומרון. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה עוסק במאפייניה של קבלת ההחלטות בתהליך ההתנתקות בנושאים של פינוי יישובים, עקירת תושבים ותגובותיהם על כך, פיצוי מפונים, ויישובם מחדש. על מנת לבחון בראייה רחבה יותר את קבלת ההחלטות בנושאים אלה ערכה המחברת השוואה בין קבלת ההחלטות לקראת פינוי היישובים הישראליים בסיני בשנת 1982 לקבלת ההחלטות לקראת תהליך ההתנתקות בשנת 2005. המחקר מנתח את הדומה והשונה בקבלת ההחלטות בין שני תהליכי הפינוי האלה ומצביע על לקחים שהופקו ולקחים שהתעלמו מהם. הדברים נכתבו עד יולי 2005 ותרומתם היא בהפקת לקחים שעשויים להדריך את מקבלי ההחלטות בישראל לקראת האפשרות של פינוי עתידי של יישובים נוספים באזורי יהודה ושומרון.

מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים
כהן בצלאל. מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית: מבט מבפנים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

מחקר זה מצביע על חסמים השקפתיים ומבניים המצויים בחברה החרדית ומקשים על המעבר של גברים חרדים, שעסקו שנים רבות אך ורק בלימוד תורני, אל מעגל העבודה. הוא מצביע על תופעת ההימנעות של המנהיגות מקידום התעסוקה של חרדים, בעיקר בקרב המנהיגות הרוחנית והציבורית החרדית, אך גם בקרב חוגי השלטון. המחקר מעלה גם שורה ארוכה של פעולות שראוי לנקוט על מנת לקדם את התעסוקה באוכלוסייה החרדית, שבין קוויה המנחים הוא ההישענות על התשתית הרוחנית והארגונית של החברה החרדית ברוח הערכים הדתיים והתרבותיים המכוונים את חייה.

דרורי זאב. בין אמונה לצבא: גדוד הנח"ל החרדי - סיכויים וסיכונים. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

גדוד הנח"ל החרדי פועל מאז 1999 במסגרת צה"ל, ונועד במקורו לקלוט מתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית. עם השנים נפתחו שורותיו גם בפני ישיבות הסדר וישיבות חרד"ליות. המחבר בוחן את מערכות היחסים שהתפתחו הן בתוך הגדוד החרדי עצמו והן בין הממסד החרדי לממסד הצה"לי. הוא מבקש להעריך את הסיכוי הטמון בגדוד זה באמצעות קירוב אוכלוסייה אמונית לצה"ל, תוך בחינת הסיכון שבהקמת יחידה עצמאית בעלת אופי מגזרי, דבר הנוגד את תפיסת היסוד של צה"ל.

Garb Y, Savitch HV. Urban Trauma in Jerusalem: Impacts and Possibilities for Recovery. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

This essay details the urban consequences of the Al Aqsa Intifadah and the separation barrier project on Jerusalem. In West Jerusalem, the onset of terror, and specifically a wave of suicide bombings, hastened the city’s decentralization. Rapid decline of the economy and the disappearance of tourism further battered the city’s vitality. Israel’s  ncreased barriering of the city, culminating in the separation barrier project, was a major  low for the city’s Arab inhabitants, and the urban fabric of East Jerusalem. Neighborhoods inside and outside the barrier were divided, with massive effects on daily life, work opportunities, property values, and relocation patterns. The paper argues that without a strategic package of urban recovery measures, Jerusalem is in danger of becoming locked in a spiral of decline.

אפלבוים לביאה, חזן אנה. שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות קטנות: לקחים לישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2005.Abstract

במסגרת המחקרים הנערכים במכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות הכינו לביאה אפלבום ואנה חזן מחקר מקיף על דפוסים של שיתוף הפעולה המתקיים בין רשויות מקומיות קטנות בעולם ובישראל. מסגרות השיתוף הן מגוונות ונועדו לא רק להשיג חיסכון והתייעלות, אלא גם לשפר את רמת השירות לאזרח, לצמצם סיכונים, לפתור בעיות משותפות, לפתח פרויקטים מוניציפליים וכלכליים, ולגבש מוקדי כוח פוליטיים לעומת השלטון המרכזי. המחקר כולל סקירה נרחבת של דפוסי שיתוף בין-מוניציפלי במדינות המערב תוך הפקת לקחים לישראל. מחקר גישוש שערכו החוקרות בקרב רשויות מקומיות קטנות בישראל מעלה כי עדיין קיים מיעוט של מסגרות שיתוף ביניהן. אמון הדדי הוא ללא ספק מרכיב חיוני בכל הסדר של שיתוף פעולה, וקשרים אישיים טובים בין נושאי תפקידים, נבחרים ומקצועיים, מסייעים לבניית האמון ולקידום השיתוף הבין-מוניציפלי. לעומת זאת – מאבקי יוקרה, אישיים או פוליטיים, אווירה של חשדנות, חוסר אמון או ניכור בין השותפים המיועדים, עלולים להכשיל כל ניסיון לשיתוף פעולה. יחד עם זאת, המסגרות הקיימות מצביעות על פוטנציאל ניכר העשוי לשמש חלופה למיזוג רשויות מקומיות קטנות, שהוא בפני עצמו תהליך עתיר בעיות פוליטיות, חברתיות וארגוניות.

Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision
Hasson S, Nasrallah R. Jerusalem in the Future: Scenarios and Shared Vision. Jerusalem: Floersheimer Studies; 2005.Abstract

This publication is a product of a two-year cooperation effort between the International Peace and Cooperation Center and the Floersheimer Institute for Policy Studies carried out with the support of the Friedrich Ebert Stiftung. The two teams worked on a series of scenarios regarding possible futures for Jerusalem, a vision of a desired future and a preliminary strategic framework towards its realization.

גארב יעקב. נייר מדיניות: גדר ההפרדה והשכונות הערביות בירושלים: שילוב או הפרדה - לא רק דחיית הכרעה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

מאמר זה בוחן את ההשלכות האורבניות של צעדי הפרדה בכלל, ושל גדר ההפרדה בפרט, על הקהילות הערביות בירושלים וסביבה. בחינה מקדימה של השכונות הערביות שיוותרו בתוך תחומי הגדר, על-פי התכנית הנוכחית ושל קשריהן לשכונות שצמחו מחוץ לגבולות המוניצפליים מאז 1967, מלמדת כי ישנה סבירות גבוהה שקהילות אלה יושפעו לרעה בדרכים העלולות לפגוע בתועלת שתפיק ישראל מגדר ההפרדה.

חקק יוחאי. בין קודש לתכלס: גברים חרדיים לומדים מקצוע. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

מחקר זה בוחן את האינטראקציה בין צעירים חרדיים בעלי רקע ישיבתי לבין מסגרת להכשרה מקצועית-טכנולוגית, 'המרכז החרדי להכשרה מקצועית'. השאלות העיקריות שעולות בו הן: מהו הרקע של הלומדים במרכז? כיצד הם מסבירים את החלטתם לצמצם את לימודי הקודש לטובת לימודי חול? מה הן הדילמות שמלוות מעבר זה וכיצד מגיבה לכך סביבתם?

חסון שלמה, אבו-עסבה ח'אלד ed. יהודים וערבים בישראל מול מציאות משתנה: בעיות, מגמות, תרחישים והמלצות. (חסון שלמה, אבו-עסבה ח'אלד). ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

השסע היהודי-ערבי במדינת ישראל אינו השסע היחידי במדינה; אולם נדמה כי שסע זה הוא הסבוך ביותר, ובעל איום פוטנציאלי חריף ביותר. האירועים של אוקטובר 2000 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעקבות אנתיפאדת אל-אקצה, והתוצאות הטרגיות שלהם, לימדו את היהודים והערבים כאחד שמערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות עדינה ושברירית עד כדי כך שאירוע אחד יכול להשפיע לאורך זמן על היחסים בין שתי הקבוצות.

חיבור זה נועד לזהות ולהעלות את הסוגיות המרכזיות המעיבות על היחסים בין יהודים לבין ערבים בישראל, לשרטט כיווני התפתחות אפשריים בעתיד ולנסח המלצות לשיפור היחסים.

החיבור מבוסס על ניירות עמדה שכתבו מומחים בתחומים שונים בנושא יחסי יהודים-ערבים: משטר מדיני, חברה וכלכלה, שלטון מקומי, תכנון וקרקע. ניירות העמדה הוצגו בשולחן עגול שקיים מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ביולי 2002, ובו דנו המשתתפים בניירות העמדה השונים. בין המומחים שהשתתפו בכנס היו חוקרים אנשי אקדמיה, ראשי רשויות מקומיות, בעלי מקצועות חופשיים ופעילים בארגונים חברתיים. הכנס נועד להעלות את הסוגיות והבעיות ביחסים שבין שתי האוכלוסיות ובעיקר לנסות ולברר לאן מתקדמות שתי האוכלוסיות במערכת היחסים ביניהן, ומהם החסמים המקשים על פתרון הבעיות. המשתתפים התמודדו באופן מפורט עם ארבע סוגיות עיקריות: הבעיות המרכזיות העומדות על סדר היום ביחסי יהודים-ערבים בישראל; התמורות העיקריות המתחוללות ביחסי יהודים-ערבים בישראל; תרחישים עתידיים אפשריים; והמלצות לקובעי מדיניות.

רוזן גלעד, רזין ערן. המירוץ אחרי המכללה: תחרות בין רשויות מקומיות בישראל על מוסדות להשכלה גבוהה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

השינוי המבני במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יצר "חלון הזדמנויות" אשר דרכו יכלו הרשויות המקומיות לגלות יזמה ולהתחרות על משיכת מוסדות להשכלה גבוהה. מחקר זה בוחן את יזמתן של הרשויות המקומיות בתחום זה, מצביע על כך שתהליך הביזור שעבר על המערכת אינו מבטא אך ורק השפעה גדלה של כוחות השוק ומראה כיצד משפיע מיקום הרשות המקומית על דפוסי היזמה המקומית. סביר להניח שמערכת ההשכלה הגבוהה כבר הגיעה לרוויה מסוימת ובתנאים של מצוקה תקציבית מן הראוי לחזק את שיתוף הפעולה בין מוסדות שונים להשכלה גבוהה ובין רשויות מקומיות סמוכות.

לוז נמרוד. אלחרם אל שריף בשיח הציבורי הפלסטיני בישראל: זהות, זיכרון קולקטיני ודרכי הבניה. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

מחקר זה בוחן את מקומו של אלחרם אלשריף (הר הבית היהודי) בשיח הציבורי הערבי-הפלסטיני בישראל. המחקר  משרטט את התהליך החברתי המורכב במסגרתו הפך מאתר מוסלמי מקודש לסמל לאומי פלסטיני המאחד מוסלמים ונוצרים, דתיים וחילונים בחברה הערבית-הפלסטינית בישראל. האתר הפך למוקד של פעילות דתית, חברתית ופוליטית בקרב חברה זו בישראל. המחקר מציג מגוון דעות ומחשבות הרווחות בציבוריות הפלסטינית ביחס לאתר וכן תפיסות שונות ביחס לעתידו ולשילובו במסגרת הסכמי שלום עתידיים.
פתרון המחלוקת המדינית-פוליטית-דתית ביחס לאתר כרוך לא רק בדיאלוג מול החברה הפלסטינית שמעבר לקו הירוק אלא גם בשיפור הדיאלוג הפנימי בחברה הישראלית בין קבוצת הרוב היהודי לקבוצת המיעוט הערבי-הפלסטיני.

לופו יעקב. האם תחזיר ש"ס עטרה ליושנה?. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

מחקר זה בוחן את עמדותיה ופעולותיה של תנועת ש"ס באחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית והיא סוגיית השילוב בין לימודי קודש ללימודי חול. לימודי החול הם מפתח לקידום חברתי-כלכלי של אוכלוסיית יוצאי המזרח. הפתיחות לפרנסה וללימודי חול הייתה מעוגנת במסורת שהתפתחה בקרב אוכלוסייה זו, ובמיוחד בארצות המגרב שנפתחו להשפעה של הציביליזציה הארופית. אולם עם השנים התרחשה בקרב אוכלוסייה זו השתלטות משמעותית של הגישה הליטאית הגורסת ניתוק מלימודי חול אצל הגברים הצעירים. ש"ס ומנהיגיה לא עמדו עד עתה מול ההגמוניה הליטאית בסוגיה זו וכך מכבידים על יוצאי המזרח במאמציהם לסגור פערים חברתיים-כלכליים ואף לחזור לדפוסים תרבותיים שהיו מקובלים עליהם בעבר.

בן-אליא נחום. הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש בישראל. ירושלים: מחקרי פלורסהיימר; 2004.Abstract

ספרו של נחום בן-אליא מציב מסד התייחסות חדש לאופציות ההתפתחות של השלטון המקומי בישראל בעשור הקרוב. על סמך שתי הנחות מרכזיות: התהוותו של סדר יום אזרחי חדש ומיצויו של הדגם הנוכחי של שלטון מקומי, נפרסות בפני הקורא כיווני חשיבה חדשים.

עתיד השלטון המקומי בישראל הוא סוגיה ציבורית הראויה לדיון רחב ומושכל.  השאלה איזה שלטון מקומי (או מדרג שלטונות מקומיים) דרוש לישראל (כ'מדינה נורמלית') ולאזרחיה, אינה יכולה להיות מוכרעת באמצעות פתרונות "טכניים". זו שאלה המציבה הכרעות ציבוריות וערכיות הנוגעות לאופי המערכת השלטונית עליה תושתת האחריות לפיתוח המדינה ורווחת אזרחיה, אופי השירותים הציבוריים שיש להבטיח לאזרח באופן בלתי תלוי ממקום מגוריו, הקצאתם ההוגנת של משאבים ציבוריים, איכויות שירותים נדרשות ואופן מתן השירותים.

הכרעות אלו נוגעות גם לעתידה של הדמוקרטיה המקומית. השלטון המקומי, כגוף פוליטי ייצוגי, נבחר בצורה דמוקרטית אך ספק רב אם הוא מתנהל באופן דמוקרטי ואף מקדם תהליכים דמוקרטיים. עדויות רבות מצביעות על סלידה הולכת וגוברת מפוליטיקה מקומית. ההשתתפות הדלה של הציבור בבחירות המקומית של 2003 מאותתת על קיום נתק מהותי בין הציבור לבין נבחריו.