סקירה ראשונית זו עוסקת בהשלכות השונות של גדר ההפרדה המוקמת בגדה המערבית, על היבטים הנוגעים לתחושת השיוך והזהות, הכלכלה והמערכות המרחביות של הערבים בישראל. מחד מעבירה הגדר מסר חד-משמעי כי הערבים ימשיכו להיות אזרחי מדינת ישראל בכל הסדר פוליטי עתידי עם הפלסטינים. מאידך, היא יוצרת חיץ בין הערבים בישראל לבין אחיהם ללאום, לתרבות ואף לקשר משפחתי מן העבר השני.

המחקר מנסה להציב פתרון חלופי למשבר השלטון המקומי בהקשר ליכולתן הפוחתת של רשויות מקומיות רבות להבטיח לתושביהן שירותים שהם זכאים להם. זאת באמצעות מעבר מראייה אופקית המזהה את שינוי השלטון המקומי עם שינוי המפה המוניציפלית לראייה אנכית, המדגישה את השינוי במבנה השלטון המקומי. המחקר בוחן אופציות על-מוניציפליות למתן שירותים על בסיס האצלת סמכויות 'מטה-מעלה' והפיכת שירותים לשירותים מוסדרים.

ההצעות להעברת יישובים ערביים מריבונות ישראלית לריבונות פלסטינית, המוצגות כ-"חילופי שטחים מאוכלסים", כרוכות בשלילת אזרחותם של עשרות אלפי ערבים בניגוד לרצונם. מאז אירועי אוקטובר 2000 נכנסו ההצעות אל לב השיח הפוליטי, תוך יצירת הסכמה בין נציגי מפלגות ציוניות מכל קצוות הקשת הפוליטית. הציבור הערבי ומנהיגיו לעומת זאת, מתנגדים בכל תוקף להצעות ברוח זו. המחקר בוחן וממפה את השיח היהודי התומך ברעיון הבסיסי ואת השוני המוצע בדרכי מימושו, יחד עם השיח הערבי בישראל ובשטחים, המתנגד לרעיון ואת ההקשר אל השיח הערבי על אופיה של מדינת ישראל. המחקר בוחן את היבט המשפט הישראלי והמשפט הבינלאומי לרעיון העברת האוכלוסיה לריבונות פלסטינית, וכן את ההיבט הדמוגרפי והטריטוריאלי של הצעות אלה. המחקר מדגיש את חוסר התוחלת ואת הסיכון הרב בהצעת תוכנית זו. לבסוף מציע המחקר לקיים את הדיון כחלק מהדיון בין יהודים לערבים על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל מעמד המיעוט הלאומי הערבי-פלסטיני החי בה.

בג"צ קציר, שאפשר למשפחה ערבית להתגורר ביישוב יהודי, אינו יכול ל פתור את מצוקתה של אוכלוסייה שלמה. בצירוף למהלך החיובי הזה, צריכה המדינה גם לגבש מדיניות דיור רבת פנים, שתרחיב את גבולות היישובים הערביים, ויפה שעה אחת קודם.

חיבור זה הוא תזקיק של הספר "הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש לישראל", אשר ראה אור לאחרונה. הספר, פרי מחקר מדיניות מקיף, בוחן את הסיבות לקריסת הדגם הנוכחי של השלטון המקומי בישראל ומציב מסד התייחסות חדש לאופציות ההתפתחות של השלטון המקומי בישראל. ההחלטה להכין גרסת תמצית נבעה מהרצון לאפשר, במתכונת פחות תובענית מבחינת ההיקף, נגישות נוחה יותר לתכנים העיקריים של הספר.

The present paper is a "light" version of the recently published book: The Fourth Generation: a plausible scenario for a new local government in Israel. The book, the outcome of a comprehensive policy study, examines the reasons for the collapse of the current local government model and explores the possible emergence of new modes of local governance in Israel. This version aims for an easier accessibility to main contents of the book, in a less demanding format in terms of scope.

What will happen the day after disengagement? Will disengagement bring peace and stability to the Israeli-Palestinian conflict and promote negotiations towards a permanent status solution, or will the opposite occur reinforcing the radical Islamist factions who maintain that force alone will convince Israel? This essay examines these questions from the viewpoint of four central and widely held geopolitical approaches in Israel: The Necessity of Separation; Two State Solution (“Two States for Two Peoples”); The Greater Land of Israel and a Bi-National State. It presents the different approaches, details the scenarios relevant to them, and analyzes the political options common to them and offers several recommendations

מחקר זה מתמקד ביחסים שבין לימודים תורניים לפרנסה מעבודה בחברה החרדית בלונדון. התמונה העולה מן המחקר היא של חברת לומדים ומתפרנסים, בה כשני שלישים מן גברים החרדים מתפרנסים. זאת, בשונה מן המצוי בישראל, בה אומדן המתפרנסים בקרב הגברים החרדים הוא שליש. על פי ממצאי המחקר, החרדים בלונדון חיפשו איזונים בין לימוד תורה ופרנסה המתבטאים בטיפוסים הבאים (לפי מידת המחויבות ללימוד ולפרנסה בכל אחד מן האיזונים): 'אברך מלא', המקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה; 'אברך המתפרנס מעט', המוצא לו תעסוקות מזדמנות בהפסקות ובחופשות; 'אברך חלקי' המסתפק בחצי יום של לימודים בכולל ובשאר היום מחזיק במשרה מפרנסת חלקית; 'מתפרנס לומד', הקובע לעצמו עתים ללימוד תורה בכל יום מן השבוע ו'מתפרנס הלומד מעט', המסתפק בלימוד תורה בשבתות וחגים. אצל רוב המפרנסים נמשכת המחויבות ללימודים תורניים כחלק אינטגרלי של החיים החרדיים. מקורות הפרנסה העיקריים של החרדים בלונדון מתמקדים בהוראה, במסחר ובנדל"ן.

מאמר זה מתאר את קשיי ההתמודדות של מתיישבי חבל עזה נוכח ההתנתקות הממשמשת. הוא מדגיש את המשותף והמבדיל ביניהם ומצביע על ההשלכות של עמדותיהם השונות בכמה נושאים מרכזיים: תפיסת עולם דתית-אמונית, אידאולוגיה של האחזות בקרקע, דאגות כלכליות, קשרים חברתיים-קהילתיים ומצוקות פסיכולוגיות אישיות. הדברים מבוססים על ראיונות עומק שנועדו לשקף מגוון רחב ככל האפשר של דעות והשקפות עולם של המתיישבים ולנסות להאיר בפני הקוראים ומקבלי ההחלטות, שאינם מצויים בגווניה המיוחדים של אוכלוסיית חבל עזה, את עולמם התרבותי והחברתי של המתיישבים.

המחקר מנסה להתמודד עם התמורות שהתחוללו בזירה המדינית לאחר מותו של ערפאת ולבחון את השפעותיהן על יישום תכנית ההנתקות. בעיקר מתמקד המחקר בשאלה האם ניתן להמשיך ולהתייחס לתכנית זו כמו אל גט כריתות כפי שסבר ראש ממשלת ישראל שרון בעת שגיבש אותה, או שיש לנצל את התמורות שהתחוללו כדי להניח תשתיות לקראת הסדרים מדיניים ארוכי טווח או הסדר קבע המכיר במגבלות שני הצדדים.

The research addresses the shifts in the post Arafat era and examines their impacts on the disengagement plan. The main focus of the research is to examine the viability of the plan as originally intended by prime minister Sharon, as a divorce arrangement, or whether it can be used to lay the foundations for long range political agreements or even a final status solution,which recognizes the limitations of both sides.

The year 1996 marked a shift in the attitude of ultra-orthodox society to vocational and academic training for men. Also noted were changes in and expansion of vocational and academic training for women. Across Israel institutions of higher learning for Haredi men and women sprang, adapted to the special heterogeneous needs of this population. Thousands of men and women study in them and prepare themselves for a life of earning and integration into the labor market. This study reviews the shift from ideological, historical and socio-political perspectives and proposes recommendations to substantiate and expand this phenomenon.

מחקר זה עוסק בתמורות יחסה של הקהילה הערבית ביפו ובפעילותה בסוגיית מסגד חסן בכ בתל אביב-יפו. בראשית שנות ה-70, וכחלק ממגמת הפיתוח העירוני החל ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תכנית לפיתוח המסגד החרב ולהפיכתו למרכז תיירות מסחרי. הכתנית סוכלה בשל מאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו ובעקבות זאת המסגד חזר לידיה והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948. בד בבד העמיקה ההזדהות והזיקה בין הקהילה למסגד. המאבק נגד עיריית תל אביב יפו ונגד גורמים ממשלתיים שונים היה חלק מתהליך שבו חלה עלייה (לפחות זמנית) בלכידותה של קהילת יפו המפוצלת, ביכולתה לעמוד על זכויותיה ובמימוש מלא יותר של צרכייה התרבותיים פוליטיים.

מסגד חסן בכ משמש נקודת מוצא לדיון בדרכים שבהן המיעוט הערבי פלסטיני במדינת ישראל עושה שימוש בנכסיו היסטוריים התרבותיים-דתיים לחיזוק מעמדו האזרחי ולהגברת לכידותו הפנימית על ידי יצירת זהות קולקטיבית רחבה ואיתנה. המסגד הפך למעוז ולסמל מאבקה של קהילת יפו לבעלות על נכסייה ההיסטוריים, לרצונה להתבטא במרחב העירוני ולצורך הבסיסי של פרטים וקבוצות להגביר את הקרבה והזיקה לנוף שהם חיים בו.

מחקר זה עוסק במאפייניה של קבלת ההחלטות בתהליך ההתנתקות בנושאים של פינוי יישובים, עקירת תושבים ותגובותיהם על כך, פיצוי מפונים, ויישובם מחדש. על מנת לבחון בראייה רחבה יותר את קבלת ההחלטות בנושאים אלה ערכה המחברת השוואה בין קבלת ההחלטות לקראת פינוי היישובים הישראליים בסיני בשנת 1982 לקבלת ההחלטות לקראת תהליך ההתנתקות בשנת 2005. המחקר מנתח את הדומה והשונה בקבלת ההחלטות בין שני תהליכי הפינוי האלה ומצביע על לקחים שהופקו ולקחים שהתעלמו מהם. הדברים נכתבו עד יולי 2005 ותרומתם היא בהפקת לקחים שעשויים להדריך את מקבלי ההחלטות בישראל לקראת האפשרות של פינוי עתידי של יישובים נוספים באזורי יהודה ושומרון.

This paper examines the possible impact of local and regional Islamic movements, committed to prevent or spoil by terror any settlement between Israel and the PLO, on the intended Israeli disengagement from Gaza Strip in 2005 and, following the death of Arafat, on possible renewal of Israeli-Palestinian negotiations along the Road Map.

מחקר זה בוחן את הניסיון לכונן את הישיבות הליטאיות כחלופה רוחנית לתרבות המערבית, האמורה לאפשר לצעיר החרדי לממש את ייעודו האמיתי: להתקרב אל האל ולדבוק בו. כדי להרחיב את הממדים הרוחניים בחייו, אמור הצעיר למשמע ולרסן את גופו ולצמצם את הממדים הגשמיים. על פי התפיסה החרדית מתוארת התרבות המערבית כממוקדת ב"בניין הגוף" וכחותרת לעבר המשאבים הגשמיים המוגבלים מטבעם. בניגוד לה, החברה החרדית ועולם התורה במיוחד, מתוארים כמכוונים לעבר משאבים רוחניים, כמו התקרבות אל הבורא ועלייה במדרגות הקדושה, המוצגים כבלתי מוגבלים מטבעם, וכמצויים בשפע עבור כל מי שמעוניין בהם. על רקע חוסר מוגבלותם של המשאבים הרוחניים, ובניגוד למוגבלותם של המשאבים הגשמיים, אמורים להיות היחסים בין לומדי התורה ובהמשך לכך גם בין החברים בחברה החרדית, הרמוניים ושלווים. המחקר בוחן את הקשיים ביישומו של חזון אוטופי זה, שהוא מרכזי להבנת אופייה של חברת הלומדים החרדית, ואלה מתוארים על רקע המשברים בעולם הישיבות בשנים האחרונות, כולל הגידול המשמעותי בממדי הנשירה ממוסדות החינוך החרדיים.