ספר זה עוסק בשתי שאלות עיקריות: (1) מהם החסמים על דרך השוויון והפיתוח של הערבים בישראל? (2) כיצד ניתן לצמצם את השפעתם של חסמים אלה?

החיבורים השונים מהם מורכב הספר מלמדים כי מעבר לגישות השונות קיימת תמימות דעים בדבר מרכזיותם של החסמים הקשורים בהגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, בהמשך הסכסוך הישראלי-ערבי ובתפיסות פסיכולוגיות-נורמטיביות של שני הצדדים. תפיסות אלה, מעוגנות בזיקות לאומיות שונות המתחדדות עקב הקונפליקט המתמשך, ומתאפיינות בחשדנות ואף בחוסר אמון. חסמים אלה מעידים כי השסע הפנימי בין יהודים לערבים בישראל אינו מסתיים בגבולות המדינה. להפך, הוא מושפע באופן עמוק מהתהליכים המתחוללים מעבר לגבול. כתוצאה מכך, כל עוד מתמשך הסכסוך הישראלי-ערבי, מתגבהים החסמים ומקשים על צמצום האי-שוויון במגוון רחב של תחומים: ייצוג פוליטי, פיתוח כלכלי, מוביליות חברתית, חינוך, הקצאת שירותים ומקרקעין. קיימים הבדלים בין החוקרים בהתייחסותם לחסמים אלה, ובהתאם לכך מוצגות אסטרטגיות שונות לפעולה. ניתן להבחין בין גישות פסימיות הרואות במצב הקיים מלכוד, דרך ללא מוצא הבולמת כל אפשרות להעלות המלצה כלשהי. מצד שני, מועלות בין השיטין הצעות לשינוי רדיקלי, במיוחד באופי המדינה וצביונה. אולם מעבר לשני קצוות אלה מסתמנת ברוב המקרים הסכמה בדבר הצורך בגישת ביניים שניתן לכנותה "אסטרטגיה ריאליסטית" המושתתת על תפיסה פרגמטית.

המחקר מנסה להציב פתרון חלופי למשבר השלטון המקומי בהקשר ליכולתן הפוחתת של רשויות מקומיות רבות להבטיח לתושביהן שירותים שהם זכאים להם. זאת באמצעות מעבר מראייה אופקית המזהה את שינוי השלטון המקומי עם שינוי המפה המוניציפלית לראייה אנכית, המדגישה את השינוי במבנה השלטון המקומי. המחקר בוחן אופציות על-מוניציפליות למתן שירותים על בסיס האצלת סמכויות 'מטה-מעלה' והפיכת שירותים לשירותים מוסדרים.

על נכסים שאינם משמשים למגורים, במטרה לצמצם פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות. ניסיון חלוקת ההכנסות במסגרת הסכמים לפיתוח אזורי תעשייה משותפים לכמה רשויות מקומיות מצביע על כך שההסכמים הפכו לכלי מוכר, גם אם יישומם כרוך לעתים במחלוקות. חלופות נוספות נבדלות זו מזו במקור ההכנסות המחולקות, באופן החלוקה, בחופש הפעולה שיש לשלטון המרכזי לכפות את חלוקת ההכנסות וברמה הגאוגרפית של החלוקה. המחקר ממליץ לבחון יישום חלופות ברמה המקומית וברמה האזורית עם סייגים ברורים לנסיבות בהן יהיה אפשר לכפות חלוקת הכנסות. השלכות בכיוון חיזוק השלטון המקומי או ריכוז כוח בידי משרדי ממשלה תלויות באופן בו ייעשה הדבר: כפייה באופן מדוד וכפוף לסייגים ברורים, כאשר השלטון המרכזי נתפס כמתווך הוגן, או זירה לעימותים בלתי פוסקים ולהחלטות שנויות במחלוקת המתייחסות בעיקר לפיתרון בעיות תקציביות המעיקות על השלטון המרכזי.

What will happen the day after disengagement? Will disengagement bring peace and stability to the Israeli-Palestinian conflict and promote negotiations towards a permanent status solution, or will the opposite occur reinforcing the radical Islamist factions who maintain that force alone will convince Israel? This essay examines these questions from the viewpoint of four central and widely held geopolitical approaches in Israel: The Necessity of Separation; Two State Solution (“Two States for Two Peoples”); The Greater Land of Israel and a Bi-National State. It presents the different approaches, details the scenarios relevant to them, and analyzes the political options common to them and offers several recommendations

חיבור זה הוא תזקיק של הספר "הדור הרביעי: שלטון מקומי חדש לישראל", אשר ראה אור לאחרונה. הספר, פרי מחקר מדיניות מקיף, בוחן את הסיבות לקריסת הדגם הנוכחי של השלטון המקומי בישראל ומציב מסד התייחסות חדש לאופציות ההתפתחות של השלטון המקומי בישראל. ההחלטה להכין גרסת תמצית נבעה מהרצון לאפשר, במתכונת פחות תובענית מבחינת ההיקף, נגישות נוחה יותר לתכנים העיקריים של הספר.

The present paper is a "light" version of the recently published book: The Fourth Generation: a plausible scenario for a new local government in Israel. The book, the outcome of a comprehensive policy study, examines the reasons for the collapse of the current local government model and explores the possible emergence of new modes of local governance in Israel. This version aims for an easier accessibility to main contents of the book, in a less demanding format in terms of scope.

בג"צ קציר, שאפשר למשפחה ערבית להתגורר ביישוב יהודי, אינו יכול ל פתור את מצוקתה של אוכלוסייה שלמה. בצירוף למהלך החיובי הזה, צריכה המדינה גם לגבש מדיניות דיור רבת פנים, שתרחיב את גבולות היישובים הערביים, ויפה שעה אחת קודם.

המחקר מנסה להתמודד עם התמורות שהתחוללו בזירה המדינית לאחר מותו של ערפאת ולבחון את השפעותיהן על יישום תכנית ההנתקות. בעיקר מתמקד המחקר בשאלה האם ניתן להמשיך ולהתייחס לתכנית זו כמו אל גט כריתות כפי שסבר ראש ממשלת ישראל שרון בעת שגיבש אותה, או שיש לנצל את התמורות שהתחוללו כדי להניח תשתיות לקראת הסדרים מדיניים ארוכי טווח או הסדר קבע המכיר במגבלות שני הצדדים.

The research addresses the shifts in the post Arafat era and examines their impacts on the disengagement plan. The main focus of the research is to examine the viability of the plan as originally intended by prime minister Sharon, as a divorce arrangement, or whether it can be used to lay the foundations for long range political agreements or even a final status solution,which recognizes the limitations of both sides.

מחקר זה עוסק בתמורות יחסה של הקהילה הערבית ביפו ובפעילותה בסוגיית מסגד חסן בכ בתל אביב-יפו. בראשית שנות ה-70, וכחלק ממגמת הפיתוח העירוני החל ניסיון יזמות שבמסגרתו הופקדה תכנית לפיתוח המסגד החרב ולהפיכתו למרכז תיירות מסחרי. הכתנית סוכלה בשל מאבק מתמשך של הקהילה הערבית ביפו ובעקבות זאת המסגד חזר לידיה והתחדשה בו הפעילות הדתית שהופסקה בשנת 1948. בד בבד העמיקה ההזדהות והזיקה בין הקהילה למסגד. המאבק נגד עיריית תל אביב יפו ונגד גורמים ממשלתיים שונים היה חלק מתהליך שבו חלה עלייה (לפחות זמנית) בלכידותה של קהילת יפו המפוצלת, ביכולתה לעמוד על זכויותיה ובמימוש מלא יותר של צרכייה התרבותיים פוליטיים.

מסגד חסן בכ משמש נקודת מוצא לדיון בדרכים שבהן המיעוט הערבי פלסטיני במדינת ישראל עושה שימוש בנכסיו היסטוריים התרבותיים-דתיים לחיזוק מעמדו האזרחי ולהגברת לכידותו הפנימית על ידי יצירת זהות קולקטיבית רחבה ואיתנה. המסגד הפך למעוז ולסמל מאבקה של קהילת יפו לבעלות על נכסייה ההיסטוריים, לרצונה להתבטא במרחב העירוני ולצורך הבסיסי של פרטים וקבוצות להגביר את הקרבה והזיקה לנוף שהם חיים בו.

מחקר זה מתבסס על מודל שמטרתו לזהות ולמפות משתנים פסיכולוגיים המשפיעים, לצד משתנים דמוגרפיים ואחרים, על העדפות מדיניוֹת ואסטרטגיות בסכסוכים. המחקר מזהה גורמים העומדים ביסוד תמיכה בפתרונות פשרה ספציפיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומצטרף למחקרים אחרים, המזהים גורמים פסיכולוגיים, דמוגרפיים ואחרים העומדים ביסוד התמיכה במדיניות מיליטנטית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וביסוד הנכונות למגע בין יהודים וערבים בישראל. זיהוי משתנים פסיכולוגיים ואחרים העומדים ביסוד ההעדפות הציבור בסכסוך מאפשר תכנון מדיניות והתערבות בתחומים אלו וכן התמודדות יעילה יותר עם חסמים תפיסתיים ורגשיים העומדים בפני יישום מהלכים מדיניים (כגון ההתנתקות) בסכסוך.

מחקר זה מתמקד בהבנת השיח הפנימי של מתנחלי גוש קטיף ובחשיפת הלכי הרוח הפוליטייים בתוך ההתנחלויות בגוש ומנסה להבין את המניעים ואת ההקשרים החברתיים והפסיכולוגיים שבמסגרתם בוחרים מתנחלי גוש קטיף את דפוסי פעולתם. הבנת השיח של המתנחלים נעוצה בהבנת הדרך שבה הם רואים את המושג "מקום ביתי" - מקום גאוגרפי המתקשר לזהות האישית והקהילתית שלהם. המחקר מדגיש את המתח בין מבנה השיח האנושי, הקהילתי והאישי, לבין השיח הלאומי-אמוני.

This paper examines the possible impact of local and regional Islamic movements, committed to prevent or spoil by terror any settlement between Israel and the PLO, on the intended Israeli disengagement from Gaza Strip in 2005 and, following the death of Arafat, on possible renewal of Israeli-Palestinian negotiations along the Road Map.

מחקר זה עוסק במאפייניה של קבלת ההחלטות בתהליך ההתנתקות בנושאים של פינוי יישובים, עקירת תושבים ותגובותיהם על כך, פיצוי מפונים, ויישובם מחדש. על מנת לבחון בראייה רחבה יותר את קבלת ההחלטות בנושאים אלה ערכה המחברת השוואה בין קבלת ההחלטות לקראת פינוי היישובים הישראליים בסיני בשנת 1982 לקבלת ההחלטות לקראת תהליך ההתנתקות בשנת 2005. המחקר מנתח את הדומה והשונה בקבלת ההחלטות בין שני תהליכי הפינוי האלה ומצביע על לקחים שהופקו ולקחים שהתעלמו מהם. הדברים נכתבו עד יולי 2005 ותרומתם היא בהפקת לקחים שעשויים להדריך את מקבלי ההחלטות בישראל לקראת האפשרות של פינוי עתידי של יישובים נוספים באזורי יהודה ושומרון.

מחקר זה בוחן את הניסיון לכונן את הישיבות הליטאיות כחלופה רוחנית לתרבות המערבית, האמורה לאפשר לצעיר החרדי לממש את ייעודו האמיתי: להתקרב אל האל ולדבוק בו. כדי להרחיב את הממדים הרוחניים בחייו, אמור הצעיר למשמע ולרסן את גופו ולצמצם את הממדים הגשמיים. על פי התפיסה החרדית מתוארת התרבות המערבית כממוקדת ב"בניין הגוף" וכחותרת לעבר המשאבים הגשמיים המוגבלים מטבעם. בניגוד לה, החברה החרדית ועולם התורה במיוחד, מתוארים כמכוונים לעבר משאבים רוחניים, כמו התקרבות אל הבורא ועלייה במדרגות הקדושה, המוצגים כבלתי מוגבלים מטבעם, וכמצויים בשפע עבור כל מי שמעוניין בהם. על רקע חוסר מוגבלותם של המשאבים הרוחניים, ובניגוד למוגבלותם של המשאבים הגשמיים, אמורים להיות היחסים בין לומדי התורה ובהמשך לכך גם בין החברים בחברה החרדית, הרמוניים ושלווים. המחקר בוחן את הקשיים ביישומו של חזון אוטופי זה, שהוא מרכזי להבנת אופייה של חברת הלומדים החרדית, ואלה מתוארים על רקע המשברים בעולם הישיבות בשנים האחרונות, כולל הגידול המשמעותי בממדי הנשירה ממוסדות החינוך החרדיים.

מאמר זה מתאר את קשיי ההתמודדות של מתיישבי חבל עזה נוכח ההתנתקות הממשמשת. הוא מדגיש את המשותף והמבדיל ביניהם ומצביע על ההשלכות של עמדותיהם השונות בכמה נושאים מרכזיים: תפיסת עולם דתית-אמונית, אידאולוגיה של האחזות בקרקע, דאגות כלכליות, קשרים חברתיים-קהילתיים ומצוקות פסיכולוגיות אישיות. הדברים מבוססים על ראיונות עומק שנועדו לשקף מגוון רחב ככל האפשר של דעות והשקפות עולם של המתיישבים ולנסות להאיר בפני הקוראים ומקבלי ההחלטות, שאינם מצויים בגווניה המיוחדים של אוכלוסיית חבל עזה, את עולמם התרבותי והחברתי של המתיישבים.